חסר רכיב

מאיר שולמית ז"ל

מאיר שולמית ז``ל
כ"ב באייר תרע"ח - ז' באדר א' תשס"ח
4.5.1918 - 13.2.2008

שולמית מאיר ז"ל

טירת צבי

שולמית, אישה יחידה ומיוחדת, חברה טובת לב וצנועה. שולמית הלכה לעולמה כשהיא שקטה, סמוכה ובטוחה שדרור בנה היחיד, מטופל בטיפול טוב, שהוא לא לבד.

שולמית נולדה בברלין כבתו הצעירה של פרופ' יחזקאל בנעט, מראשי "המזרחי" בגרמניה, מרצה ליהדות, בקי גדול ברמב"ם ובחישובי הלוח העברי.

לארץ ישראל הגיעה שולמית בשנת 1935 תרצ"ה במסגרת הבח"ד, ולמדה בבית צעירות מזרחי בירושלים. משם עברה להכשרה בשדה יעקב, הייתה גם בטירת צבי זמן מה, ועברה לכפר הנוער הדתי בכפר חסידים בתפקיד אם בית הדואגת לילדי הכפר.

היא הכירה את משה מאיר, שעסק בקניית בשר עבור טיב; הם נישאו בגיל מבוגר, ונולד בנם דרור שיחי'. שולמית עבדה שנים רבות במטבח ובחדר האוכל. בדבקות ובעקביות התייצבה בוקר בוקר לעבודה, ידעה בדיוק מה עליה להספיק ושמרה על גבולות של מקום וזמן, עד אשר בגיל מבוגר פרשה מהעבודה והייתה יותר זמן בביתה כשהיא דואגת לבית מסודר ומאורגן לה ולדרור, אחרי שמשה נפטר ממחלת לב.

כשהגיעה לגיל 80 ביקשה שולמית לעבור לבית הסיעודי ונקלטה היטב ב"עטרת צבי".

יותר מכל, אהבה שולמית לספר זיכרונות מילדותה בברלין ומתקופת כפר הנוער, והיו מספר חברות שהתמידו לבוא לבקרה ולהקשיב לה. התפעלנו מהיכולת שלה לספר ולהסביר את עצמה, ומכוחותיה לנהל את אורח חייה הקבוע.

שולמית אהבה לתת מתנה לכל זוג שהתחתן (אפילו כשלא הוזמנה לחתונה), ולכל תינוק שנולד. היה לה מצבור של מתנות. נתנה גם למשפחות שאירחו אותה ואת דרור בליל הסדר, בחג ובשבת. גם מצוות צדקה הייתה מקיימת, ושלחה סכומי כסף קבועים ל"יד-שרה, לאיל"ן, לאלי"ן, לאקי"ם ולעוד מקומות.

ת.נ.צ.ב.ה.
חסר רכיב