חסר רכיב

לונדון דוד ז"ל

לונדון דוד ז``ל
ו' בכסלו תרפ"ד - ה' בטבת תשע"ה
14.11.1923 - 27.12.2014
דוד לונדון ז"ל

לביא

סבא יקר,

נולדתי לאחר שאבי נפטר ואתה נכנסת היישר למקומו - גידלת, חינכת ולימדת אותי הכול. תמיד מצאת את הדרך לשלב בין תפקידיך כסבא ואבא. כל ערב אחרי תפילת ערבית, באת והתפללת איתי קריאת שמע על המיטה, הצטרפת לטיולים של בית הספר כדי שלא ארגיש לבד, ואפילו למרוץ הלפיד הצטרפת פעם אחת והלכנו קדימה, ביחד. כולם התקבצו סביבך, נמשכו אחריך, ואני הלכתי עם חיוך על הפנים, גאה בסבא-אבא שלי. לטיולים של הקיבוץ תמיד רשמת אותנו, ומהבית יצאנו עם כובע, תרמיל ומקל הליכה בדרך לכבוש את המסלול.

כשנזכרים בך, עולה תמונתו של אדם צדיק שההלכה, התורה, המצוות והתפילות היו מנת חלקו ועל פיהן חי את חייו. בוקר וערב קראת בגמרא, במשנה ובספרי קודש אחרים, ולמדת מהם.

כשלקחת על עצמך משימה, תמיד היה מדובר במשהו שחשוב לך מאוד ונתת את כל-כולך בצורה הכי טובה. בספרייה האנגלית השקעת שעות, בניסיון לסדר ולהביא עוד ספרים כדי שלכל אחד יהיה את הספר המתאים לו. היית איש אוהב ספר. היו לך אוספים של הגדות פסח, חפצי יודאיקה מנחושת, ומדליות מצעדות שבהן השתתפת. אוסף הבולים שלך היה מוכר לכולם והתפרס על אינספור ספרים וקופסאות...

בחודשים האחרונים כבר הרגשת שגופך בוגד בך ואינך יכול לעשות עוד את כל מה שאהבת. ראית שכבר אין בכוחותיך להמשיך את הצעדות הרגילות, וברגע שנלקחה ממך עצמאותך היית מתוסכל מאוד.

סבא-אבא יקר,

השבת את נשמתך לבורא עולם בשבת לפנות בוקר. אמא ואני עוד הספקנו לבוא בערב ולערוך אתך קידוש וסעודת שבת. כנראה שכבר הרגשת, והיית עסוק בהכנות לקראת הפגישה המחודשת עם סבתא, שכל כך אהבת והתגעגעת אליה, ועם משפחתך אותה איבדת בשואה.

תודה לך על כל מה שנתת והענקת לנו. מקווים שלא אכזבנו אותך, שטיפלנו בך טוב ועשינו בשבילך את כל מה שרצית לאורך הדרך.

תמיד תישאר בליבנו.

עדי עפרון
חסר רכיב