חסר רכיב

להב פנחס ז"ל

להב פנחס ז``ל
א' אייר תרפ"ט - כ"ז תמוז תשע"ד
11.5.1929 - 25.7.2014
פנחס להב ז"ל
 
משואות יצחק

אבא היה אחד מבין שני אחים. אביו היה סגן ראש הקהילה היהודית בבודפשט שבהונגריה, משפחה אמידה מאוד. אבא למד ב"תלמוד תורה" של הקהילה, אך מלחמת העולם השנייה קטעה את לימודיו, וכמו יתר היהודים הוכנס לגטו בעיר. את המלחמה שרד לאחר שהצליח להיחלץ עם אימו מהרכבת לאושוויץ. אחיו הגדול גויס ונעלם.

אבא עלה לארץ עם גרעין "אחדות" של בני עקיבא דרך גרמניה. בהגיעם לחיפה נשלחו לקפריסין לתשעה חודשים ולאחר מכן הגיעו ל'מקווה ישראל", שם פגש את אימנו-מרים שלימים הפכה להיות אשתו.

בתחילת דרכו במשואות יצחק ניהל אבא את גידולי הפלחה והיה אחראי על אדמות נחושה שהייתה אז היאחזות נח"ל. מאוחר יותר שימש כרכז הקניות, גזבר היישוב "קטיף" שברצועת עזה בשנות הקמתו וכמו כן - ניהל את המפעל הראשון במשואות 'מיחל' - מפעל למגהצים במשך כמה שנים. בעשרים שנים האחרונות עבד אבא במזכירות וניהל את קופת הבית. הוא היה אדם חרוץ, פעיל ומעורב בכל הנעשה במשק, מילא את תפקידיו בנאמנות, התנדב למשימות שונות ועד גיל מבוגר יחסית שירת במילואים. כמו כן התנדב במשטרת לכיש פעמיים בשבוע.

דברים מפי טלי בשם הנכדים:

"סבא יקר, כל כך קשה הרגע, שוב אנו כאן, אותו היום, אותה שעה, 3 שבועות אחרי שליווינו את סבתא. נראה שפשוט לא יכולת יותר, האבל היה כבד מנשוא. א-לוהים עשה איתך חסד בשל היותך צדיק, לא רצה להשאיר אותך כאן לבדך. סבא, מי יחזיק את המצלמה שהתיישנה? (תמיד צחקנו שאתה הוא האחרון שעדיין מפתח תמונות מפילם). מי ישלח לנו דברים מרגשים ליום ההולדת, על ברכות מצחיקות שנקנו במיוחד בצרכניה. סבא יקר, רגיש כל כך, בעל חוש הומור מיוחד, ציוני בנשמה. כמו נער צעיר היית מניע את האוטו, "מעמיס את סבתא" ויאללה לבקר בכל מקום בו אנו נמצאים. עליך ועל סבתא נכתב "האהבה מנצחת". בחייכם ובמותכם הייתם קשורים אחד לשני. זוגיות ארוכת שנים, אהבה ,כבוד ואכפתיות, חברות בטוב וברע".

יהי זכרו ברוך

כל בני המשפחה
חסר רכיב