חסר רכיב

איטלי אלחנן ז"ל

איטלי אלחנן ז``ל
י"ד שבט תר"פ - כ' ניסן תשע"ב
12.2.1920 - 12.4.2012

אלחנן איטלי ז"ל

קבוצת יבנה

את אלחנן אסור להספיד, ומאלחנן אי אפשר להיפרד. הבוקר שמעתי מילדיו שכבר בשבט תשמ"ז, לפני 25 שנה, הניח בידיהם מעטפה חתומה אותה הורה לפתוח ביום מותו. הבוקר מצאו בה ילדיו את בקשתו הכתובה שלא יספידוהו, בנימוק 'אינני תלמיד חכם'. אלחנן, שפיקח היה, ידע שדבריו צריכים חיזוק, ולכן כיוון את פטירתו לימים עליהם שנינו במשנה: "אין מניחין (בחול המועד) את המיטה בָּרְחוֹב – שלא להרגיל את ההספד", ונפסקה ההלכה בשולחן ערוך: "ובחול המועד, אין מספידין כי אם לחכם בפניו". איני יודע מתי זוכה אדם לתואר 'חכם' או 'תלמיד חכם', אך ברור לי שאלחנן היה גם 'תלמיד' – בין השאר, למעלה מ-50 שנה היה תלמיד בחוג הגמרא של אבי מורי, ואלחנן היה גם 'חכם' – שנים רבות לימד ודרש בפני צעירים ומבוגרים.

אך את אלחנן לא רק שאסור להספיד, אלא שגם אי אפשר להיפרד ממנו. לא תיפרד ממנו ארץ הקודש, שאת יישובה ראה אלחנן כמשימה ראשונה במעלה המוטלת עליו כשריד יחיד למשפחתו שלא זכתה להגיע ל'ארץ חמדת אבות'; לא יוכלו להיפרד ממנו מאות תלמידיו באולפני העברית והגיור, עימם שמר על קשר לאורך עשרות שנים לאחר שנטע בלבם לב חדש. לא ייפרדו ממך גם כל חבריך לקבוצה, עובדי הבננות, האבוקדו והפרדס, חובבי הגינון, מנויי 'הארץ' ומעשני הסיגר. כולנו בתחושה שאיננו נפרדים ממך היום, אלא רק מלווים אותך ומעלים זכרונות.

מרגלית, הרעייה המסורה והשותפה לדרך חיים מלאת עשייה לאורך 65 שנות נישואין, אליקים, נתן ומרים, נכדים ונכדות, כולנו באנו ללוות יחד עמכם את סבא שלכם בדרכו האחרונה. כמו בכל שנה, גם ביום הכיפורים האחרון אמר אביכם בכוונה יתירה את סיומה של תפילת העמידה: "יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-להַי וֵא-להֵי אֲבותַי שֶׁלּא אֶחֱטָא עוד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לא עַל יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִים רָעִים", ואתם התנחמו בכך שהתקבלה תפילתו, והוא השיב את נפשו לבורא עולם שחנן אותו במשפחה נפלאה, בחיי מעש נפלאים, בשיבה טובה ובשם טוב.

יהי זכרו ברוך.

נחמיה רפל.
(מתוך ההספד)
חסר רכיב