חסר רכיב

גור אריה אשר ז"ל

גור אריה אשר ז``ל
ג' טבת תרפ"ג - י' אדר תשע"ב
22.12.1922 - 2.4.2012

אשר גור אריה ז"ל

קבוצת יבנה

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ', 19)

בימי אביב אלו, בהם הפריחה בשיאה וכל יופיו והדרו של הגן מתפרץ החוצה אנו נפרדים ממך, אבא יקר שלנו. אבא, שתי אהבות גדולות היו לך בחייך: המוזיקה והאדמה. השירה הייתה לך מרפא גם בפני הצער עם מותו של אלי בנך הצעיר. המשכת להשתתף במקהלה כחלק מבחירתך בחיים! התרגשת מפרקי-חזנות והקשבת באדיקות. סיפרת לנו בערגה על מקהלת החזנות בבית הכנסת הגדול בווינה עיר מולדתך, בה זכית לפעמים להיות סולן. לשבתות אלו התגעגעת כל השנים...

כאן, בקהילת יבנה, עברת לפני התיבה בשבתות ובימים נוראים, ויותר מכל התחברת ל'תפילת הגשם' בשמחת התורה. החברים נהגו לאמור: 'אם אשר התפלל על הגשם - ירד גשם'! התפללת מתוך קשר עמוק ואוהב לאדמה. האמנת ביכולתך להפוך את הגן למושלם יותר! היית הולך בקצב, בהטיה קדימה ועיניך לקרקע, שמא נותר עשב לתלוש. הילדים כינו את הליכתך: "ריקוד הממטרות". כל ילד בגן הכיר את אשר הגנן מתכופף מתחת עץ או שיח באחת מפינות המשק, גוחן על ברכיו ובשתי ידיו, מנכש ומנקה את הערוגה מעשבים שוטים. בבית היית יושב לעיתים שעות, באוספך לתוך כלי את זרעוני האפונה הריחנית מהתרמילים היבשים. באותם זרעים השתמשת בעונה הבאה ויצרת קיר צבעוני מרשים וריחני. לא התחברת לכלים המתקדמים של עידן הטכנולוגיה, את המבצעים הגדולים כבר השארת לדור הצעיר. היית קשור לאדמה עצמה, והעדפת לעשות במו ידייך. העידו על כך היבלות שהפכו לחלק מחייך. אהבת בכל לבך את הנוי, את הצמח, את הגן, וכשתש כוחך לעבוד בה, נעלמה שמחת חייך. אבא! תפילה יש בלבי: שתיזכר כפי שהיית ערב שקיעתך: אדם - אדמה ! איש טוב, רגיש, אוהב, בעל קול ערב. אתה ואמא היקרה זכיתם להקים דור גורים, הפרוס בכל חלקי הארץ היפה הזאת. עכשיו אתה שב לאדמה שכה כיבדת בשנות העשייה שלך והיא תקבל אותך בחום ובאהבה לחיקה.

יהי זכרך ברוך.

לאה
חסר רכיב