חסר רכיב

חורש מרים ז"ל

חורש מרים ז``ל
כ"ט חשון תרפ"ה - ז' ניסן תשע"ה
26.11.1924 - 27.3.2015
מרים חורש ז"ל

משואות יצחק

בערב שבת הגדול, זמן הדלקת נרות, אמא נפרדה מהעולם, בביתה, במיטתה, מוקפת בילדיה האוהבים, ללא ייסורים ובמיתת נשיקה. בדיוק בתאריך זה, ערב שבת הגדול לפני 67 שנים, אבא ואמא, בודדים בעולמם, עמדו תחת החופה והקימו משפחה מתוך עולם של קשיים.

אמא נולדה בדיסלדורף שבגרמניה והייתה בת יחידה בבית יהודי מסורתי, שופע תרבות ומוזיקה. עד עליית הנאצים הייתה ילדותה מאושרת, אך אירועי ליל הבדולח והאנטישמיות הגואה גרמו להוריה להעבירה לבית-ספר יהודי בקלן כשהייתה בת 14. לא חלף זמן רב והוריה שלחו אותה לאנגליה ב"קינדר טרנספורט" האחרון שיצא מהעיר קלן. אמא לא שיערה שהפרידה תהיה לנצח. שבע שנים שהתה באנגליה במהלך מלחמת העולם השנייה. התקופה בה שהתה בהכשרה בסקסטד עיצבה את חייה כיהודייה ציונית דתית.

באביב 1946 אמא נבחרה עם עוד כמה חברים בודדים, להישלח לארץ. הם התארגנו באופן חשאי במרסיי וחיכו לחיילי הבריגדה שהעלו אותם לספינת המעפילים "יגור" יחד עם עוד 500 ניצולי שואה. ההפלגה הייתה סיוט מתמשך, וכשקרבו לארץ עצרה אותם משחתת בריטית. אמא נשלחה לקפריסין עם שאר המעפילים, ובתום שלושה חודשים אפשרו הבריטים למעפילים לעלות ארצה.

אחרי תקופת קליטה בעתלית בחרה אמא לעבור לקיבוץ טירת צבי, שם הכירה את חנן אבינו ושם נישאו ערב מלחמת השחרור. בטירת צבי נולדו יהודית ואבנר. היעדר לינה משפחתית והחום הכבד גרמו להורינו לעזוב את העמק ולמצוא את מקומם במשואות יצחק. כאן נולד גדי.

אמא עבדה בגני הילדים ובהמשך בחנות הטקסטיל, והכינה רבים מילדי המשק לבחינות הבגרות באנגלית. שנים רבות ארגנה בהתנדבות נסיעות לחוגי מוזיקה ולקונצרטים. בשקט ובצנעה דאגה אמא כל חייה לתרום לנזקקים, והנתינה שלה מהווה דוגמה לכולנו.

אמא - שלא זכתה להשלמת השכלה פורמלית - למדה כל חייה בחוגים ובשיעורים. תמיד מצאנו אותה קוראת ספר או מאזינה למוזיקה טובה.

אמא זכתה לראות את שלושת ילדיה מקימים את ביתם במשואות, וילדינו זכו לסבתא אוהבת ותומכת.

אמא יקרה, אנחנו נפרדים ממך בכאב, בהשלמה ובאהבה.

יהודית, אבנר וגדי
חסר רכיב