חסר רכיב

בן-ארי לאה ז"ל

בן-ארי לאה ז``ל
ל' ניסן תר"צ - י' אייר תשע"ב
24.4.1930 - 2.5.2012

לאה בן-ארי ז"ל

ניר עציון

אמא יקרה, קשה לנו לעכל שרק אתמול בערב עקבת אחרינו במבט וקיבלת בשמחה ובהתרגשות את הנכדים שעלו לרגל לבית החולים להיפרד ממך, והנה היום אנחנו עסוקים בהתמודדות עם הריק שנפער בחיינו.

חשוב לנו שתדעי, אמא, שהיית לנו מקור לשאוב ממנו כח ושמחת חיים. כח החיים העצמתי שלך התגבר על כאבים בלב ובגוף ופינה מקום למשפחה, לחברים ולחברות הרבים, ולאנשים שהזדמנו לחייך ומצאו אצלך אוזן קשבת וארוחה חמה.

כילדה צעירה, בת זקונים לחסידי ויז'ניץ ולארבעה אחים גדולים, הצלחת לשרוד את אימי השואה בכח התעוזה שלך. א-להים היה לצידך אך את הורייך ואחיך איבדת.

אל עליית הנוער בקפריסין הצטרפת בכח ההחלטה שלך, וכך, בת 16, התחלת את הפרק השני בחייך כישראלית. בקבוצת יבנה התחלת את חייך החדשים, עבדת קשה וניסית לבנות חיים חדשים מתוך חורבות חייך. שם פגשת את אבא ז"ל והקמתם משפחה. אך את רצית להיות אמא לילדייך, וכך הגעתם לניר עציון. המשפחה הייתה מרכז חייך. השקעת בנו המון. הנכדים והנינים שהצטרפו למשפחה גרמו לך נחת רבה. הם אהבו את הסיפורים שלך, שנמסרו בקלילות ובהומור למרות התכנים הקשים בהם עסקו. "סבתא מצחיקה", הם אמרו.

בשנים האחרונות סבלת מאוד אך רוחך נשארה צלולה ושנונה. את והמטפלת ווליה הייתן מפטפטות ברומנית, צוחקות המון ועושות מסיבות פיז'מה – כמו אם ובת. 

שלשום שאלה אותך הרופאה: "איך את מרגישה?", ומתחת למסיכת החמצן לחשת "סביר". לנו קשה מאוד להיפרד ממך, אך את הלכת בשלווה, בהשלמה, לאחר שנפרדת מכולנו בניגון ושיר.

עכשיו תורך לנוח וללמד זכות על משפחתנו ועל עם ישראל לפני היושב במרומים. את עולה עכשיו למעלה ביחד עם סבא אשר גור אריה, אבא של אלי ז"ל, 
שנפטר שעה אחרייך ולנו ההלם כפול. ביחד תפילתכם תהיה חזקה ועוצמתית. אמאל'ה, אנחנו מבקשים ממך סליחה ומחילה שמא הכאבנו, שמא פגענו ואולי לא עשינו מספיק עבורך.

תנוחי בשלום על משכבך, אנחנו אוהבים אותך מאוד מאוד מאוד.

יהי זכרך ברוך.

ראובן, זיוה וחגית
חסר רכיב