חסר רכיב

אמיתי לאה ז"ל

אמיתי לאה ז``ל
ח' אדר תרפ"ה - כ"ה אייר תשס"ז
4.3.1925 - 13.5.2007

לאה אמיתי ז"ל

עין הנצי"ב

"לילה טוב הירדמו, עצמו עיניים...
ומחר שוב נקום בשמחה לחיים".

כך שרה לנו לאה, בקולה היפה והמתורבת, כשהיינו בגן.

זה היה השיר שלה, ואנחנו, בקישורים שרק ילדים יודעים לקשר, חשבנו שהחיים בשיר, זה חיים של לאה.

לאה נולדה בווינה.

את התרבות, את האהבה לספרים ולהצגות ספגה שם, אך גם את העצב ואת הכאב.

כנערה צעירה עלתה לארץ, לכפר הנוער הדתי.

את חיים פגשה בטירת צבי, וזכתה להיות בין הנשים הראשונות שעלו לקרקע כאן, בעין הנצי"ב. את לאה זוכרים החברים והילדים מאותה תקופה יפה ורחוקה, כאישה של חיים וכשחקנית. מי שלא נכח בהצגות שלאה כיכבה וחיים ביים - לא ראה תרבות קיבוצית במיטבה.

חמישה ילדים לחיים ולאה: יהושע, גילה, מנחם, ישי וגד הקטן - או בשפתה של לאה - גדל'ה. משך שנים עבדה לאה במטבח, ולמעשי ידיה יצאו השם והניחוח. העוגות מאפה ידיה של לאה היו שם דבר וסיבה טובה לבוא לבית משפחת אמיתי.

לאחר מכן בחרה במקצוע הקוסמטיקה.

לאה ניסתה להסתיר את הקמטים ולייפות את הנשים שעברו תחת ידיה המיומנות. כך גם בחייה. לאה, שידעה כל כך טוב לשחק, חייכה את חיוכה, השיבה בקול בוטח ועליז: "הכול נהדר".

גם כשידענו, שלא כך הדברים והיא אינה כתמול שלשום, התשובות היו דומות: "הכול בסדר". ומי יחלוק, ומי ירצה להסיר את כובד האיפור, כי הרי ההצגה חייבת להימשך.

את שנותיה האחרונות חלקה לאה בין עולמינו לבין עולם אחר. חיים התעקש שלאה תישאר בבית.

יותר מכל היו חיים ולאה צריכים זה את זו.

לאה - אישה, אמא סבתא וסבתא רבה, - יופיו, טעמו וניחוחו של הבית

יהי זכרך ברוך!

שי שטרן
קטעים מתוך ההספד
חסר רכיב