תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

מליאת הפתיחה

22/05/2005
עמודים - מועצה כ"ז, חנוכה תשס"ה
מליאת הפתיחה
מחלקת חברה - הקיבוץ הדתי
רפאל צרפתי

שנה. שנה זה הזמן שלקח לנו מהיום שהמזכירות הפעילה של הקיבוץ הדתי נתנה אור ירוק לקיים את המועצה.
עשרות ישיבות, עשרות עצים שהפכו לנייר, ימי עבודה והמון נכונות של חברי המזכירויות השונות (הקיבוצים, המזכירות המורחבת, צוותים).
המון נכונות לנושא כה מורכב... "חזון התנועה".
תודה לחברים מצוות ההיגוי, שהעבירו זמנם בין צפון לדרום, לפי קריאת המזכירות.
תודה לשי בן יוסף על הליווי.
תודה לאנשי סעד על הלב הפתוח.
תודה למזכירות: דנה, עדנה, רחל.
תודה לאנשי שלוש הצוותים שהפיקו את ניירות הכנס.
תודה נרגשת לאנשי מעלה גלבוע, ובראשם לני קפלן, על ההתגייסות החברית.
תודה לחבר'ה הצעירים מהדרום שהגיעו עד כאן.

דבר הקיבוץ המארח
צדוק ליפשיץ, מזכיר פנים

ברוכים הבאים לקיבוץ מעלה גלבוע!
מי חלם לפני שנים אחדות, לאחר מועצת המעגלים בבארות יצחק, שהמוסד העליון של הקיבוץ הדתי יתכנס בפעם הבאה דווקא באחד מארבעת קיבוצי ה"מעגל השני", כאן במעלה גלבוע? האם מעיד הדבר על נסיגה, התדרדרות, או אולי על עוצמה, קבלה, יכולת להכיל את השונה?
בפרשת "וישב", אותה קראנו באחת השבתות האחרונות, בולט מוטיב החלום: פעמים הוא מעורר התנגדות ומוביל לפירוד, פעמים הוא מוביל לעשייה מועילה ופעמים הוא מבשר רעות.
מעלה גלבוע, כאחיותיה לתנועה, קמה מתוך חלום גדול על חברה צודקת, על תורה ועבודה, על יישוב הארץ. בשנותיה הראשונות החזיקה באדיקות-יתר בעקרונות הקיבוץ, ויש אומרים שהדבר היה לה לרועץ. סיפורה של מעלה גלבוע רצוף קשיים, התמודדויות, משברים, ובשנים האחרונות - שינוי באורחות חיים: הפרטה עמוקה, שכר לא-שוויוני ופתיחת דלת לקליטת תושבים שאינם חברי קיבוץ. ולצד כל אלו - עשייה גדולה לאורך כל השנים: בעיבוד אלפי דונמים בהר ובעמק, בענפי בעלי החיים, בתיירות, בחינוך, בקליטת עלייה, במעורבות בחברה שמחוץ לגדר הקיבוץ ובהקמת הישיבה שהינה חלק בלתי נפרד מהוויית חיינו.
לפני כשש שנים, כשהחלטנו בכאב ללכת לשינוי ההכרחי, בחרנו להישאר חלק מהתנועה ולדבוק בערכים המוגדרים כיום "ערכי הליבה" של הקיבוץ הדתי. שמחנו שהדבר התאפשר לנו, ואני יכול לעמוד בפני באי המועצה ולומר בלב שלם כי חברתנו עודנה משמרת ערכים אלו בדרכנו שלנו ובהתאם למציאות הנכונה לנו. אשריהם של אותם קיבוצים שברכת השם עליהם ועודם מחזיקים בהסדרים הישנים והטובים, אך אני מאמין שהקו שהותווה במועצה בבארות יצחק ובכנסים התנועתיים של השנים האחרונות הוכיח שעדיין יש מקום לתנועה אחת, ובמועצה שבפתח אף נדון באפשרות של הרחבת השורות.
מתוך ההתרגשות האוחזת בחבריי ובי על קיומה של המועצה בביתנו, איני יכול שלא להזכיר את חברינו שלא זכו ושכל אחד מהם הינו נציג למרכיב האנושי שבנה את מעלה גלבוע: רוני לנדאו ז"ל, בן שלוחות, נציג בני הקיבוץ הדתי שהגיעו לשין-שין ובנו כאן את ביתם; תולי רוזנברג ז"ל, חבר גרעין בני-עקיבא "יחדיו", נציג מאות הנחלאי"ם שעברו כאן ומיעוטם הגשים והצטרף לקיבוץ; סטיב מלק ז"ל, נציג בוגרי בני-עקיבא בצפון אמריקה שהגיעו מהכרכים הגדולים שמעבר לים אל מרומי הגלבוע.
לא אשכח להודות גם לחברי המזכירות הפעילה לדורותיהם ואלו הנוכחיים, שתמיד מלווים, מסייעים ותומכים, לחברי קהילת מעלה גלבוע שנרתמו למבצע אירוח המועצה, לראשי הישיבה ולצוות המסור שהעמידו את המבנה החדש לרשותנו, ולקיבוץ שדה אליהו שנרתם לעזרתנו בשנתיים האחרונות.
לפני למעלה מ-20 שנה, לקראת חנוכת בית הכנסת החדש, חיפשנו פסוק שיעטר את הוויטראז' בכותל הדרומי הפונה לירושלים. אפרים יעיר ז"ל, מוותיקי טירת צבי, ושבנו קלמן הינו ותיק חברינו, הציע: "הרי בגלבוע טל ומטר אליכם", לציין את הפיכת הקללה העתיקה לברכה. לבסוף נבחר הפסוק מספר נחום: "הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום".
בשנה שעברה אימצנו סלוגן חדש, בעיקר לצורכי פרסום: "מעלה גלבוע בשביל הרוח" - הרוח המנשבת עלינו בעוצמה ושאותה רתמנו לשירות האדם, הרוחניות המושפעת עלינו מנוכחות הישיבה והרוח החדשה שחדרה ליישובנו התוסס והחפץ להרחיב את שורותיו.
בשם אנשי מעלה גלבוע ובשם שכנינו על ההר, חברי קיבוץ מירב, אני מאחל לבאי המועצה דיונים פוריים וחנוכה שמח!
"מעלה גלבוע בשביל הרוח"


דבר יו"ר המועצה האזורית, בקעת בית שאן
יעל שאלתיאלי

אנו שמחים שבחרתם בגלבוע לכינוס המועצה. הגלבוע שנמצא היום במרכז הפעילות, והעיתונים שמספרים על הקמת היישוב החדש "מיכל", על מנת לחזק כאן את ההתיישבות.
ברכות לתנועת הקיבוץ הדתי, הצעירים, המזכירות הפעילה.
ברכה לכולם על התפנות מעיסוקי היום-יום החשובים, על המאמץ, המחשבה והאהבה. רואים שהושקע מאמץ רב.
אני חושבת שבימים אלה, שבהם מתפוררים כל "הדבקים", חשוב הכינוס כדי לטפל בהרחבת העקרונות על בסיס של תהליך בונה.
רוצה אני "להיתלות באילנות גבוהים", בדבריו של הרב קוק: "יסוד האושר הוא, אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש ואהבת הטוב במעשה".
איחוליי להיום שבדיונים תמצאו את האושר כפי שהגדירו הרב קוק, ומעשים טובים.

ברכת התנועה "האחות"
נתן טל, מזכיר התנועה הקיבוצית:

לחברינו בקיבוץ הדתי, בעת התכנסותכם למועצה העוסקת בחזון הנכון לכם לימים הבאים, "במעגלים מתרחבים", קראתם לו, שאו ברכה!
...בתקופת כהונתי כמזכיר התנועה הקיבוצית, פגשתי יותר ויותר מחברי תנועתכם. ראיתי אותם, שמעתי, הכרתי אותם מקרוב, ובעיקר למדתי סוד עשייתכם המפואר ואם מותרת לי מידת התפעמות, הערכה ואפילו מעט קנאה, היא באה מול עוצמת האנשים, החברים, עומק השורשים וגובה הציפיות שלכם, ואתם הדוגמה האישית, והעיקר, ליבת הערכים אותם אתם מבקשים בצדק ובאחריות לבדוק, להעמיק, לבחון, לקראת מה שהולך לבוא.

המרחב אותו אתם מציירים, ופותחים לנו השראה חדשה. להט הקרינה אותו אתם מבקשים לא רק פנימה אלא כפוטנציאל מחבר לקבוצות קיימות וחדשות בחברה הישראלית ובעולם היהודי כולו, מאתגר ומושך לבוא אליכם ולחבר שיתופים, ללמוד לבנות בנייה חדשה, צמיחה רעננה, שהיא כל כך מתבקשת לכולנו.

התנועה הקיבוצית עוסקת בבחינת עצמה ובשאלה חייה - למה קיבוץ? כמה קיבוץ? ובניסיון אמיץ להרחיב ולבסס מחדש אותה יצירה מופלאה בת כמעט 100 שנה – הקיבוץ - הקיבוץ השיתופי והקיבוץ המתחדש כאחד.
במלאכה מורכבת ומשותפת הגענו להסכמות רחבות בוועדת הסיווג, המאפשרות חידוש דיאלוג בתוכנו, מלווה בשמירה על ערכי ליבה מכוננים ומוסכמים, בראשם הערבות ההדדית לצד השותפות הקהילתית, והעצמת החבר במרכז חיי חברתנו. היה ויש לכולנו הזכות להיות חלק מזה, חלק מיצירה מופלאה שכזו. ועל אף הקושי ועל אף המחלוקת והשבר, יש מאין לבוא ואנה אנחנו הולכים.

כתבה רחל שפירא:
"חלק בעולם, חלק כחלק,
המסע עוד לא הושלם והדרך מתארכת.
אנשים זקוקים לקשר, אנשים זקוקים לגשר,
על הגשר הנטוי יש תקווה ויש סיכוי".

איחול לבבי למועצה מפרה ומלכדת

אמרי רון, רכז הזרם השיתופי (זר"ש)
תנועה קטנה-גדולה

הקיבוץ הדתי הוא תנועה לכאורה קטנה, רק 16 קיבוצים מתוך כלל 270 הקיבוצים בישראל.
רק לכאורה, כי במציאות של היום – היכן אתה מוצא פורומים תנועתיים של עשרות חברים וחברות, המתלבטים משך שעות (ולעתים, משך ימים) בנושאים ערכיים, אנושיים-חברתיים?
והיכן אתה מוצא היום בתנועה הקיבוצית כנס שדן בנושא נשכח, לכאורה, כמו "ערכים ומימושם"?
ועוד: היכן אתה מוצא היום עזרה הדדית בין קיבוצים חזקים לחלשים, כפי שמתקיימת בין יבנה למגדל עוז, לביא לבית רימון ושדה אליהו למעלה גלבוע?
אכן פליאה היא, מניין שואבת התנועה הקטנה הזו כוח ועוצמה שלא היו מביישים תנועות גדולות ומפוארות.
מסתבר, שהעוצמה התנועתית איננה גזורה ממספר הקיבוצים או היישובים הרשומים, אלא מהיכולת להוות מצפן ומורה דרך לרבים. כאן לא הכמות קובעת, אלא הדביקות במערכת ערכי הליבה.
ואכן, אם נסקור את האירועים הטראומטיים בחיי התנועה הקיבוצית בעשרים השנים האחרונות, נהיה חייבים להודות שהקיבוץ הדתי היווה לא רק "קבוצת ביקורת" שהוכיחה שאפשר גם אחרת, לא רק מודל להתנהלות תנועתית נכונה, אלא מעין מצפן.
בראשית שנות ה-80, הקיבוץ הדתי לא השקיע את הכסף הזול (ריביות שליליות – זוכרים?) בפרויקטים מפוקפקים בארץ ובחו"ל, אלא בנה מערכות של קופות גמל בקיבוצים ובתנועה, "לעת סגריר".
וכשבלון הבורסה תפח – הוא אסר על קיבוציו לשחק עם כספי החברים ב"משחקים אסורים".
הוא לא התפתה להמליץ לחבריו "לעשות כסף מכסף", אלא המשיך בעיקרון ש"כסף עושים מעבודה בלבד".
וכשבאה "עת סגריר", והאינפלציה גאתה, וההלוואות מוחזרו בתנאים מפלצתיים, (מ-6% לשנה ל-6% לחודש...) - הקיבוץ הדתי המליץ באומץ ובזמן אמת להקפיא השקעות, גם אם צריך היה לייבש את האבוקדו
או לעצור כליל את המשך בניית חדר האוכל.
לא מקרה הוא שהמוסדות הפיננסיים של הקיבוץ הדתי נשארו איתנים, וקיבוציו לא נתפסו עם חובות עתק שהצריכו הסדר של מיליארדים. הנה דוגמה בולטת לכך שהדביקות בעקרונות משתלמת.
גם היום – הקיבוץ הדתי לא ממהר לזנוח את האמונה, את טעם הקיום ואת צידוק הקיום התנועתי שלו, הלאומי, החברתי, והקיבוצי-שיתופי.
מה אנחנו למדים מכך? ש"התורה" איננה סותרת בהכרח את ה"קמח", אלא משלימה ומשביחה אותו. שהדבקות בערכים מכוננים איננה "ציווי כובל", אלא תנאי יסוד לקיום עצמאי של מערכת קיבוצית, וברוב המקרים היא גם משתלמת כלכלית.
עכשיו, בעקבות אחיותיו הגדולות, מתלבט אף הקיבוץ הדתי במועצתו בסוגיות השכר הדיפרנציאלי, התקציב המשולב, השכונה הקהילתית ושיוך הדיור. וכמותן הוא מתווכח על "מעגלים" שיאפשרו לגיטימציה ל"שיתופי" ול"מתחדש", ואיננו שש לפילוג.
חשוב שיזכור, כי עוצמתו באה מהערכים ולא מה"הסדרים".
מי ייתן והתנועה הקטנה-גדולה הזו תוסיף להקרין את האיכויות המוסריות והערכיות שלה לתנועה הקיבוצית כולה.

חסר רכיב