תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

למי צלצלו הפעמונים

22/03/2006
עמודים אדר תשס"ו (702) 5
למי צלצלו הפעמונים

גילה קפלן

זכר 'מחצית השקל' ו'מתנות לאביונים' החוברים לדו"חות עוני מבהילים
חוזרים ומזכירים לנו: צדקה – אף שהיא לפנים משורת הדין, נתנה לנו מסיני.
מיהו עני? מיהו עשיר? ואיך אפשר לעשות צדקה שעושה גם צדק?


"אל תשאל לעולם למי צלצלו הפעמונים, הם מצלצלים לך", כתב ג'והן דון, המשורר הבריטי בן המאה ה-16.
לפני 9 שנים, צלצלו הפעמונים לאוריאל לדרברג שיחד עם שני חברים, הקים את ארגון החסד "פעמונים". העבודה בשטח הבהירה מהר מאוד שפתרון מצוקות, גדולות או קטנות, בכסף או בסיוע מקומי, הוא בגדר "עזרה ראשונה" והשאלה (החשובה) שנשאלת היא: ומה הלאה?
הלוגו של ארגון פעמונים הוא "גישה אחרת של חסד" – והוא רומז 'מה הלאה'.
על הארגון ועל צורת העבודה בו, נפגשתי לשיחה עם נתנאל לדרברג, אחיו התאום של אוריאל, ירושלמי במקור, בוגר קיבוץ "בית ישראל", נשוי לנטע, אב לארבעה ילדים ותושב מעלה גלבוע. נתנאל הוא רכז "סניף בית שאן" של ארגון פעמונים שהוקם בקיץ האחרון.
"בשנתיים האחרונות, גדל מאוד הארגון והוא הפך מארגון מקומי לארגון ארצי. לב העבודה", מדגיש נתנאל, "הם המלווים, תושבי האזור המשקיעים מזמנם ומרצם לטובת שכניהם".
חסד מסוג אחר
"אדם המצוי במצוקה כלכלית יורה לכל הכיוונים. אם במסגרת חיפושיו הוא שומע על 'פעמונים' בלי שידע מהי מטרת הארגון, השיחה עמו עשויה להישמע כך: ארגון חסד פעמונים, מה אתם מחלקים? בגדים? מזון? כסף? התשובה המפתיעה תהיה: אנחנו מחלקים עבודה (שחורה, קשה, מתגמלת), עצות והתייעלות".
מהי העבודה? מהן העצות? ואיך זה עובד?
הגישה השונה של 'פעמונים', היא גישה שהמוטו שלה יכול להיות: "איזהו עשיר השמח בחלקו" ובלשון העם ניתן לומר זאת כך: "עדיף לשתות את המים שלך מאשר את הקולה של הבנק". זוהי גישה שמדברת בעד הבראת משק הבית הפרטי וניהול נכון ברמה הביתית. בכדי שהשיקום יהיה אמיתי וטוב הוא דורש עבודה רבה, ירידה לפרטים הקטנים ביותר, כנות ואמון שנוצרים בין המשפחה למלווה.
כל משפחה הפונה לפעמונים מקבלת בשלב הראשון דף בו עליה לפרט את הכנסותיה והוצאותיה ברמת פירוט גבוהה ביותר. גם אם התוצאה הראשונית הזו אינה מדויקת, היא נותנת תמונה ראשונית מהי כוונת הארגון במילים 'ניהול וייעול'. בשלב השני נפגשת המשפחה בפעם הראשונה עם המלווה. לרוב, יצטרף למלווה בשלב זה רכז אזורי או מלווה וותיק יותר. לפגישה הראשונה צריכה המשפחה להכין דפי חשבונות בנק, תלושי משכורת, חשבונות חשמל, מים וכו' וכל ניירת אחרת הקשורה לתנועת כספים. בפגישה זו, שיכולה לארוך מספר שעות, יושבים המלווים עם המשפחה ומנסים לדלות את כל הפרטים הכלכליים, החל בהוצאות מזון וביגוד, עבור בהכנסות וכלה בהוצאות משכנתא, הלוואות וחובות.
בשורה התחתונה נערך הסיכום – הכנסות מול הוצאות. שורה זו מעמידה ראי של מציאות מול פני המשפחה (ולרוב המשפחות קשה להביט בו). בשלב הבא, צריכים המלווה והמשפחה לבדוק כיצד אפשר לאזן את שורת ה'הוצאות מול הכנסות'.
כיצד מקבלות המשפחות את התהליך? וכיצד יכול המלווה להמשיך ולעזור?
הרבה פעמים יש מצב של חוסר אמון או תדהמה למראה התוצאות. משפחה שרואה פער של 2000 שקל ויותר בין ההכנסות להוצאות, מבינה את מה שאנו טוענים מרגע הגיענו - שגם אם ברגע זה ימחקו כל חובותיה, הרי שבמצב זה, בעוד שנה שוב יגדל החוב ויתפח.
זהו רגע קשה ועדין, כי אנחנו לא שופטים על שגיאות שנעשו בעבר וגם לא מחליטים במקום המשפחה. הכוונה שלנו היא לעזור למשפחה לעמוד על רגליה, ללמד אותה לקחת אחריות על הוצאותיה והכנסותיה ולא לחיות על חשבון אחרים.
לאדם התורם מכספו, חשוב לדעת שהוא תורם לצורך אמיתי ולא לג'ינס מותגי או טלפון נייד דור שלישי (שגם אם יש מי שיגדיר זאת כצורך אמיתי, לא בטוח שיהיה מי שירצה לתרום לטובתם).
בארגון פעמונים אנחנו מלמדים את האנשים: "איזהו עשיר השמח בחלקו", וכי יותר טוב לישון בשקט בלי פחד מעיקולים וצ'קים חוזרים, ולאכול לחם ולשתות מים.
אנחנו אומרים לאנשים שגם בתוך התקציב המשפחתי צריך לתכנן את ה"ספונטניות" וה"בזבוז", ואפילו אפשר ורצוי לקצץ בדברים אחרים ולהשאיר את אופציית הבזבוז.
איך המלווה מחליט מה לעשות?
המלווה לא מחליט עבור המשפחה אלא מסייע. מסייע לבדוק היכן אפשר להקטין הוצאות (רמז: טלפונים ניידים, רכב, קניית מזון בכמות הגיונית וקנייה בתשלומים – על הכוונת) והאם אפשר להגדיל הכנסות על ידי סיוע במציאת עבודה, בדיקה של זכאויות שונות, תיאומי מס ועוד.
המלווים שלנו עוברים הכשרה שכוללת בעיקר היכרות והבנה איך נראים דפי חשבונות בנק, חשמל וכו'. המלווה יעזור למשפחה גם בהתמודדות מול גופים כמו בנקים, חברות סלולר ועוד בהקשר לפריסת חובות, סגירת תוכניות חיסכון אשר מרוקנות את חשבונות העובר ושב ומגדילות את הריבית, ובכל התנהלות שתקל עליהם להגיע למטרה.
במקרה הצורך יש לארגון "מתנדבים מומחים" והמלווה יתייעץ איתם בנושאים של ביטוח לאומי, מס הכנסה ועוד.
משפחה שמתחילה בתהליכי התייעלות תקבל סיוע כספי, אם נחוץ, עזרה בשיעורים לילדים ועוד, לפי הצורך.
איך הוקם סניף "פעמונים בית שאן" ולמי הוא מיועד?
נתנאל מספר על שני מלווים וותיקים: שילה פלסר ועמיחי קופולוביץ שעבדו באזור טרם הקמת הסניף. נתנאל עצמו, תושב חדש, יחסית, באזור עמק בית שאן, מרגיש שזו ההתחברות שלו למקום. "כר"מ בישיבת מעלה גלבוע אני יכול להשוות את דרך פעמונים לדרך החסידות שהיא דרך של 'תיקון עולם' מלמטה – מבפנים. זוהי התנהלות אישית-משפחתית נכונה. התיקון לא בא בדרך של חקיקה חיצונית (איסור אוברדרפט) אלא בדרך של תיקון אישי".
"הסניף מיועד לכל תושבי עמק בית שאן (וצפון בקעת הירדן)", מסביר נתנאל, "ולכן זוהי ההתחברות הטובה ביותר לעמק. הוא מיועד לדתיים ולחילוניים, לקיבוצניקים, למושבניקים ולעירוניים. ובכל יישוב ישנם כאלה שמלווים וכאלה שזקוקים לליווי.
הייחוד בסניף פעמונים בית שאן הוא שיתוף הפעולה האזורי שיכול לסייע לעבודת עומק, כיוון שאנו עובדים בשיתוף פעולה הן עם מחלקת הרווחה והן עם שותפות 2000, שהיא השותפות בין אזור בית שאן (מועצה אזורית ומקומית) לקליבלנד. דרך שותפות 2000 אנחנו יכולים לנתב סיוע לילדים ולמשפחות אשר נמצאות בתהליכי התייעלות. התכנית הבאה היא הקמת "קרן הלוואות אזורית" שתסייע בהלוואות לתושבי האזור. מערכת הרווחה גם מפנה אלינו משפחות והקשר עמנו מסייע בחלוקה טובה יותר של משאבים העומדים לרשות המחלקה.
מה המצב בקיבוצים? האם יש גם אצלנו "עניים"?
כ-30% מכלל המשפחות מגיעות מהקיבוצים (דתיים וחילוניים) שעל פי ההגדרה מכונים "קיבוצים מתחדשים". העוני הוא דבר יחסי; הגיעו אלינו גם משפחות עם משכורות גבוהות יחסית, שפשוט לא התנהלו נכון. היו מקרים שגם שתי פגישות עשו את שלהם והמשפחה עברה להתנהלות נכונה. דרך אגב, המסר שלנו הוא גם לקיבוץ המסורתי, שמתנהל, לעיתים, כמו משפחה "לא מאוזנת" כאשר המשפחות עצמן מוציאות יותר ממה שהקיבוץ מרוויח. כמו שבמשפחה אנו דורשים את שיתוף הפעולה של שני בני הזוג, כך גם בקיבוץ יש צורך בשיתוף פעולה בין כל הגורמים. גם משפחה קיבוצית שתקציבה במינוס, יכולה ללמוד מתהליכי הליווי שלנו.
ככלל, פעמונים אינה "שירות חירום" וטוב היה אם היו פונות אלינו משפחות לא כאשר הן במצב של חובות ועיקולים אלא לפני.
שני סיפורים לדוגמה:
משפחה מקיבוץ מתחדש שקעה בחובות ומתוך חוסר ניסיון לקחה הלוואה בשוק האפור. במצב זה המשפחה נכנסה לקשיים וחרדות הן בשל הקושי להחזיר את ההלוואה והן בשל המלווים המאיימים. לאחר שפעמונים ראתה את תהליך ההתייעלות של המשפחה, נציג מטעמה עמד במשא ומתן מול השוק האפור. נציג פעמונים הצליח להוריד את סכום החוב (תמורת תשלום מזומן) ואף פרע את החוב בשם המשפחה מול השוק האפור. כעת, המשפחה חבה את התשלום לפעמונים, שהם בעלי חוב מאיימים פחות וכמו כן, זכתה בהנחה על החוב (שהשיג נציג פעמונים).
סיפור נוסף הוא על משפחה שרצתה להגדיל בית, לקחה משכנתא והסתבכה בהחזרים שלא כפי יכולתה (רבים מהמסתבכים בחובות כבדים שקועים בהחזרי משכנתא מרובים). לנציג פעמונים הייתה הצעה פשוטה - לקחת הלוואת משכנתא חדשה בפרישה גדולה יותר שתאפשר את ההחזרים, וכך היה.

אני מודה לנתנאל על השיחה "פוקחת העיניים" ורצה הביתה לבדוק את דפי התקציב.
טיפים לשמירת תקציב מאוזן:
· אל תשלמו בתשלומים רבים (התשלומים נותנים לנו תחושה שהכסף עדיין אצלנו ולא כך הוא).
· קנו לפי רשימה (ולא לפי מה שמציעים לכם בקניונים וברשתות).
· צמצמו במספר הטלפונים הניידים ובמספר השיחות מהם (לילדים שצריכים, קנו טלפון עם כרטיס).
· רכב - בדקו נחיצות.
· מזון – אם זרקתם אוכל בסוף השבוע, סימן שקניתם יותר מדי.
· חשמל – כבו אורות מיותרים, חממו את האזור בו בני הבית שוהים ולא חללים גדולים.
· רשמו הוצאות והכנסות.
פרטים נוספים כגון עצות, פניות, תרומות והתנדבות באתר פעמונים באינטרנט: www.pamonim.com או בטלפון: 054-6713925


חסר רכיב