תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דבר העורכת

25/01/2006
עמודים טבת תשס"ו (700) 3
דבר העורכת

עשרה בטבת. אלפיים ארבע מאות ששים ואחת שנים מפרידות בין תחילת המצור על ירושלים על ידי נבוכדנצר, להולדתו של מי שנהוג לכנותו "המשורר הלאומי", חיים נחמן ביאליק. פחות ממאה שנה לאחר מכן נקבע על ידי הרבנות הראשית לישראל יום עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי לזכר קורבנות השואה שמקום קבורתם ותאריך מותם לא נודע.

* * *

"שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!

אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב,

וַ אֲ נִ י   לֹא מְצָאתִיו"


כתב חיים נחמן ביאליק ב"על השחיטה".
יש וניצולי שואה חשים הזדהות רבה עם מילותיו (היפות) של המשורר, שאחריהן כאב גדול וייאוש אף גדול ממנו.

* * *
מעל עשר שנים שמשלחות יוצאות לפולין, לראות, להתקרב, לגעת במה שאי אפשר לדעת אם לא היית שם. יש גם את אלו הנשארים כאן, ומנסים ללמוד מכאן את החיים הנמשכים תחת הצל ההוא שהטיל עשן המשרפות מאז ועד עולם...
יש בינינו החיים מתוך ולמרות הצל ההוא, והנתיב שמצאו מוביל לכיוונים שונים של עשייה וזכרון.

* * *

בגיליון טבת, הרבה על עשייה בקיבוץ הבודד בתנועה ומחוצה לה.
תגובות רבות עורר הגיליון הקודם, וברובן הן מובאות כאן.
דו-שיח תוסס הוא מקור חיים, והוא גם חלק מנתיב שמוציא אותנו אל אור השמש, שמחזיר אותנו לדרך של חיים ושמחה.
וכך גם המשורר הלאומי, העסוק ברצוא ושוב בין מקורות ילדותו לחייו הבוגרים, מוצא מקום בלבו ומצליח לכתוב:

"וְשׁוּב אֶעֱמֹד נִפְעָם לִפְנֵי עוֹלָם פֶּלִאי בְּטָהֳרוֹ,

גַּן נָעוּל וְחָתוּם, זָרוּעַ חִידוֹת וּפְלָאִים,

...

לְבָבִי יִמָּלֵא הָמוֹן וְתִמְהוֹן אֱלֹהִים עַל-פָּנָי,

בְּעֵינַי תִּזְרַח הַדִּמְעָה וּבְנַפְשִׁי תְּרוּעָה נֶאֱלָמָה".


חסר רכיב