תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

על המדף 1

01/11/2005
עמודים תשרי - חשוון תשס"ו (698) 1
"יקר הערך" ואסופת מאמרים
על המדף

"יקר הערך" ואסופת מאמרים
מאת הרב יוסף הלוי
הוצאת מכון "שילובים"
ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, תשס"ד
368 עמודים

לערוך את "הערוך"
רבים מחכמי ישראל השתמשו ונעזרו בספר החשוב הערוך שחובר על ידי נתן בר' יחיאל הרומי (1035 – 1110).
ספר הערוך הוא מילון אלף-ביתי, שעסק במילים קשות ולועזיות בתלמוד ובמדרש. ר' נתן קיבץ מתוך ספרות הגאונים ופירושי הראשונים, שיבץ דבריהם והוסיף משלו. ייחודו של הספר שאינו רק תרגום המילים אלא פירוש נרחב לכל אחד מן הערכים. לעתים התווסף לכך גם הסבר בעניינים הקשורים לנושא.
ישנה בערוך שאלה שהופנתה על ידי ר' שלמה יצחקי. יש מעריכים שמדובר ברש"י שהיה בן זמנו של ר' נתן (ר' הערתו של הרב יה"ל בהקדמתו למס' ברכות שמובאת גם בספר, ור' הערה נוספת בעניין באנצ' העברית, בערך: ר' נתן בן יחיאל). מזמן חיבורו של ספר הערוך ועד ימינו אלה, תלמידי התלמוד והמדרש נעזרים בספר. כבר בעלי התוספות, רשב"ם ורבנו תם, מצטטים מתוכו מדי פעם. בשל חשיבותו העצומה ללומדי תושב"ע זכה הספר לתפוצה רבה. מתוך כך, נדרשו לספר השלמות, תוספות ותיקונים. חכמים ממזרח וממערב השתדלו להוסיף ולהשלים.

האגור
כבר במאה ה-12 החל בכך ר' שמואל בן יעקב ג'אמע, מהעיר "גאבס" שבתוניסיה. הוא חיבר השלמה בשם האגור, ר' שלמה בובר, הוציא לאור מהדורה חדשה של האגור שהודפסה בתוך ספר היובל לגרץ בשנת 1887. עוד רבים הוסיפו והשלימו, ביניהם ר' שמואל ארקיוולטי, ר' מנחם די לונזני, שחיבר במאה ה-16 את המעריך שכלל שורשים חדשים. במאה ה-17 הוסיף החכם בנימין מוספיא, חיבור חשוב בשם מוסף הערוך. ר' בנימין מוספיא היה בלשן ורופא וחיבר ספרים רבים, ואולם, חיבור זה נחשב לספרו העיקרי. הוא הוסיף ערכים רבים לספר הערוך וביאר מחדש ערכים קיימים. במאה ה-18 כתב ר' ישעיהו ברלין את ספרו הפלאה שבערכין. ר' ישעיהו ברלין השתמש רבות בערוך לפירושיו למשניות ומשם באו רבות מהערותיו לספר. במהדורות חדשות של הערוך נתווספו גם פירושי המעריך, מוסף הערוך והפלאה שבערכין.

למוד הערוך
הראשון שהחל בליקוט שיטתי מתוך הערוך על פי סדר המסכתות, היה ר' שלמה במברגר (1835–1918). הוא חיבר את הספר למוד הערוך על מסכת שבת, מסכת ברכות, מסכתות ר"ה, תענית, סוכה ומגילה. הרב יה"ל בהקדמתו למסכת ברכות, מזכיר את: "הרב הגדול ר' שלמה במברגר ז"ל, אשר זכה להוציא לאור איזה מסכתות", ומוסיף: "עבודתו הופסקה, אולם מאז ועד עתה התקדמה עבודה זו עד למאוד... וגם במסכתות שיצאו על ידי גיליתי בעזה"י פנים חדשות".

ערוך השלם
במאה ה-19 הוציא לאור החכם ר' חנוך יהודה קוהוט מהדורה חדשה וחשובה של הערוך ובה ליקט את כל החיבורים, התוספות וההשלמות וקרא לספרו הערוך השלם (9 כרכים). בהקדמתו הנרחבת (72 עמודים) הוא מפרט הערות רבות על ערכו של הספר ועל כל המחברים שהוסיפו, תקנו והשלימו. הוא מתייחס לשבעה כתבי יד שונים של הערוך. בפתח המהדורה בא מכתבו הנלהב של הר"ר שלמה בובר, שפותח: "מוהר"ר חנוך יהודה המכונה אלכסנדר ד"ר קאהוט נ"י ומסיים: "ואוכל לומר בלא שפתי מרמה – כי שפת חונף לא ידעתי – כי לא בא עוד כבושם הזה במחנה העברים"...

יקר הערך
חשיבותו של ספר הערוך ככלי עזר ממדרגה ראשונה ללומדי הגמרא והמדרשים, הביא תלמיד חכם מן המעולים, ר' יוסף הלוי, ששילב עמל ויגיע כפיים, עם יגיעה רבה בתושב"ע, לערוך מחדש את ספר הערוך. הספר במקור מסודר כמילון לפי סדר האלף-בית ואילו הרב יה"ל (בעקבות ר' שלמה במברגר) סדרו לפי סדר מסכתות הש"ס, דף על דף, מתוך חשיבה נכונה שדרך זו תקל על לומדי הש"ס העוסקים בדרך כלל במסכת אחת. הרב יה"ל למד וחקר את כת"י הרבים של ספר הערוך, עשה השוואות בין הדפוסים וכת"י השונים, תיקן טעויות, הוסיף והשלים את החסר, העיר הערותיו ולבסוף הוציא מתחת ידו מהדורה מדעית מושלמת. הכרך הראשון על "מסכת ברכות" ועל כל משניות סדר זרעים, יצא לאור עוד בחייו בשנת תש"א. הכרך השני על "מסכת שבת" יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בשנת תשי"ט.

הרב יוסף הלוי
הוא בנו של הרנ"ה, ר' נפתלי הרץ הלוי, שהיה רבה של יפו והמושבות, וקיבל את מינויו על ידי רבה של עדת האשכנזים בא"י, הרב שמואל סלנט). הרנ"ה היה אחראי בין תפקידיו הרבים על כשרות הכרמים והיין במושבות. בנו, הרב יה"ל, המשיך בתפקידו זה, כאשר היה הרב המשגיח על כשרות הכרמים והיין ביקבי "כרמל מזרחי" בראשון לציון, משנת 1890 ועד מועד פטירתו ב-1948. תוך כדי עבודתו הקדיש את עתותיו לעבודתו על ספרו יקר הערך כמהדיר של ספר הערוך, עבודה לה הקדיש רוב זמנו, וזו נחשבת למפעל חייו. למרות שהשלים את עבודתו על כל הש"ס, לא יצאו לאור שאר הכרכים.
לאחרונה נרתמו נכדיו לעשות למען מטרה זאת, אלא שבינתיים יצא ספר מקביל ליקר הערך, שאף שהיה חסר אפרט מדעי, נמלכו הנכדים במביני דבר ואלה יעצו להם להסתפק בהוצאת הכרך יקר הערך על מדרשים, ולצרף גם מאמרים וכתבים של סבם, הרב יה"ל, שנתפרסמו בכתבי העת של התקופה.
בעזרת מכון "שילובים", בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים, יצא לאור הכרך הכולל את עבודתו של הרב יה"ל, על המדרשים: המכילתא, ספרא, ספרי, מדרש ילמדנו, פסיקתא דר"כ , פרקי דר"א, ובחלקו השני מכיל הספר 5 שערים ובהם ביאורים לפסוקים מן המקרא, ביאורים בתלמוד, בספרות הגאונים והראשונים, תיקונים והערות לספר כפתור ופרח, לאשתורי הפרח, ועוד.
הערותיו של הרב יה"ל הן ברובן העמדת הדברים על הנוסח המתוקן. זאת הוא עושה על ידי השוואה בין כתבי היד והדפוסים השונים. בפתח הספר נמצא מאמרו של פרופ' דניאל שפרבר: "על ערכם של חילופי נוסחאות", ובו עומד שפרבר על חשיבותה הרבה של עבודה מסוג זה.
דוגמה מעניינת בתחום הלשוני, במסגרת השער הראשון, ביאורים לפסוקים מן המקרא (עמ' 213) על הפסוק מישעיהו: "וכרת הזלזלים במזמרות" (י"ח, 5). רוב המפרשים והמילונים מבארים: "זלזל" - ענף דק וצעיר בגפן. הרב יה"ל מציע שמדובר בענפים היוצאים מן הגזע שמקובל לקרוא להם "חזירים" ולדעתו זלזל בא מן השורש זולל, "כי כוחם חזק לכלות את לשד הגפן".
בשער השני, בסעיף "סגנוני הגאונים" (עמ' 236), עומד המחבר על הקשר בין רוביא ללוביא לפי מקורות שונים, וכן עוסק בהגייה הנכונה של ראבי או ראבּי. כאן הוא מביא את דברי בעל דקדוקי סופרים, ר' רפאל נטע רבינוביץ, שמסתמך על רבנו חננאל, ומזכיר שאצל הגאונים מצא שניקדו רְבי. ר' יה"ל חולק על דעתם בפירוש ר"ח והערוך, וגם על פירושו של קוהוט בעה"ש. ואודה שלא תמיד ירדתי לסוף דעתו.
אוכל רק להוסיף שאצל אחינו יוצאי תימן נשתמרה מסורת של רִבִּי, וגם אצל אחינו הספרדים, ועל כך ר' מילון אבן שושן בערך "רבי" ומצאתי כך גם בהגדה של ה"בן איש חי" (מסורת בבלית?).

דברי ביקורת
הרב יה"ל לא היה שבע רצון מערוך השלם לקוהוט. כבר בהקדמתו לספרו הראשון על מסכת "ברכות" הוא כותב: "כן לדעת כי בערוך השלם קהוט, חסרים מילות ולפעמים גם שורות שלמות בעצם לשון רבינו בערוך, ולכן על המעיינים בו, אין להם להכריע ממנו שום דבר..."
בין כתביו בספר הנדון (עמ' 250), יש לו מאמר בשם: "דברי ביקורת על ערוך השלם", ובו הוא מונה טעויות אחדות שנפלו בספרו של קוהוט, ולא חוסך את שבט ביקורתו.
דרך אגב, בכרך האחרון של ערוך השלם - "תוספות" - שערך שמואל קרויס בעזרת חכמים גדולים, מתלבט המחבר בדרך כתיבת השם קוהוט או קהוט, ובחר לכתוב קהוט, כיוון שקוהוט עצמו כתב קאָהוט, ובלטינית KOHUT העדפתי אני גרסת קוהוט.
אנשי מכון "שילובים" של ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים, שאול ברוכי ומנחם כ"ץ, טרחו על איסוף החומר ועריכתו והועילו רבות בהוספות והפניות, כאשר בציטוטים מהמדרשים, ציינו את סימון הדף במהדורות המקובלות היום, וכן הוסיפו הפנייה לערוך השלם של קאהוט, עם מספר כרך ועמוד. בהקשר למילים לטיניות ויווניות בספרות חז"ל, הוסיפו הפנייה למילונו של שמואל קרויס (בשפה הגרמנית).
הספר ערוך בצורה נאה וקריאה. בחלק מן הכתבים שהובאו בספר, מצוטטות תגובות לכתבי הרב יה"ל, ביניהן של החכם א"מ לונץ, הרב ש"ח קוק, הרב ד"ר ב"מ לוין, ועוד. לשם שינוי מן הטקסט הרגיל, בחרו העורכים במקרים אלו בצבע דפוס אפור חיוור שרק מיטיבי ראות יכולים לקרוא, ונראה שיש לתקן זאת במהדורות הבאות, שיש לקוות שיהיו. עוד יש לציין את הכריכה הנאה, חיצונית ופנימית, שהושקעה בה מלאכת מחשבת והיא נעשתה בסטודיו "קסם" שבקיבוץ סעד.
הספר מומלץ לחבורת הלומדים, ובמיוחד למי שעיסוקו במדרש, וכן כספר משלים לכרכי ערוך השלם.
בנימין סלנט, סעד
חסר רכיב