תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

סיפורו של ציור

01/11/2005
עמודים תשרי - חשוון תשס"ו (698) 1
סיפורו של ציור

ציוריו של אֶשֶר בראִי "קופסה שחורה" לעמוס עוז

פרק זה מובא לכבוד זכייתו של הסופר עמוס עוז, ב"פרס גתה", שהוענק לו בקיץ האחרון

אסתר אזולאי, באר שבע

במסגרת עבודת דוקטורט הדנה ביצירות הסופר עמוס עוז הצבעתי בין היתר על כך שעמוס עוז הצפין ברומן המכתבים קופסה שחורה וברומן לגעת במים, לגעת ברוח, סדרה של עבודות גראפיות של אמן אחד מוכר וידוע בשם מוריץ קורנליוס אֶשֶר. כ-13 ציורים הוצפנו בקופסה שחורה ו-4 ציורים, כולל חלק משמות הציורים בספר, לגעת במים, לגעת ברוח.
ואכן, מי שמכיר את ציוריו של אֶשֶר ואמוּן על משנתו ומי שקורא את הספר קופסה שחורה(2) איננו יכול להתעלם מהקשרים רבים שמתקיימים בין ציוריו של אֶשֶר ושמותיהם, ובין תיאורים רבים וכינויים שונים המצויים ב"קופסה שחורה". הקורא בספר רואה את ציוריו של אשר מבצבצים מבין התיאורים של הדמויות, תיאורי מערכת היחסים ביניהם, ומבין תיאורי הטבע והנוף הציוריים שבקופסה שחורה. תופעה זו נקראת אינטרטקסטואליות. והיא מוגדרת על ידי קריסטבה כדרך עיונית מודרנית של קריאת ספרות, שרואה עירוב מרכיבים של טקסטים שונים בתוך יצירה ספרותית אחת. בארט הצביע על אפשרות של קריאה אקטיבית שיוצרת את הטקסט במפגש של הקורא עמו. הוא ראה בטקסט אקט של יצירה, שיח בין יצירות ולא אובייקט בפני עצמו.
ברומנים שדנתי בהם מתקיימת, אפוא, תופעה של אינטרטקסטואליות אינטרדיסציפלינרית. למעשה, לאחר שחשפתי תופעה זו, תהיתי על משמעותה ונוכחתי לראות שעוֹז מנסה לפענח את מסתורי "הקופסה השחורה" של יצירותיו של אֶשֶר מהיבטים שונים, ומצאתי שבציור מסוים של אֶשֶר מצויה אפילו "קופסה שחורה".
כמו כן, דומה שעוֹז ואֶשֶר מנסים לפענח את בסיס הקופסה השחורה שבבסיס היקום, שנוצר לפי תאוריה מסוימת במפץ הגדול.

אדגים את דבריי במספר ציורים ותיאורים:
פרופ' גדעון מתואר ברומן, כשהוא מצוי "בתוך חדר מוארך, מלא ספרים, יושב ליד מכתבה שחורה ומולך בחלון משתרעים מישורים… כל התמונה היא בשחור לבן" (עוז 1986, עמ' 7).
וכן בעובדה שהוא מתואר גם כך: "אינני יודעת היכן אתה, החדר השחור לבן, שולחנך הריק, הבקבוק הריק, הכוס הריקה… מקיפה אותך תמיד במחשבותיי, כמו תא של חללית אשר בתוכה
אתה מיטלטל בלי הרף מיבשת ליבשת, האש הבוערת באח, ומראה גופך הנזירי וראשך המלבין, תמיד באשר הנך" (שם, עמ' 38).
לאֶשֶר יש סדרת ציורים שתואמים בפרוטרוט תיאורים אלה כגון הציור: (3)Self Portrait in Spherical Mirror , וכן הציור: (4) Hand with Reflecting Glob. בשני הציורים מתואר אדם אפור שיער, שמצוי בתוך חדר עגול ליד שולחן כתיבה. בצד מצויים ספרים רבים, חלון עם מרחבים לבנים ואביזרים שונים התואמים את התיאורים.
בספר קופסה שחורה מעוצבת מערכת היחסים בין גיבורי הרומן, אילנה וגדעון, כמשחק שחמט. גם לאֶשֶר ציורים רבים שקשורים במשחק השחמט. סִדרת ציורים זו נקראת "מטמורפוזה". באחד הציורים רואים כיצד עיר שלמה נוצרת ממשחק השחמט.
דוגמה נוספת נוכל לראות במטאפורה: פרחים טורפים - המצויה ברומן וציורו של אֶשֶרragon fly, Libalula. במכתב שכותב גדעון לאילנה הסקסית והמפתה, הוא משווה אותה לפרחים טורפים: "אלה הצמחים הניקביים היודעים להפיץ למרחק ניחוח עסיס... והחרק השוטה מקילומטרים רבים יסחף אל תוך הלוע… העתיד להתהדק סביבו…. סיימנו אילנה שחמט" (קופסה שחורה, עמ' 85).
מכתב זה מסתיים באזכור משחק השחמט, שהוא סמל למערכת היחסים בין אילנה לאלכס גדעון. מכתב זה משלב את השחמט יחד עם הפרחים הטורפים. גם בתיאור הפרחים הטורפים ניכר סוג של מאבק כוחני. ראוי לציין שגדעון, כותב המכתב, מבין היטב בפרחים טורפים. הוא אפילו כתב עבודה סמינריונית המשתמשת בצמחים טורפים כבמטאפורה. "קראתי פעמיים את הסמינר המרוכז שלך הצמחים הטורפים, ברנאנוס וקֹהלת וישו, תופסי חרב, בחרב יפולו" (שם, עמ' 108). תיאור אותו פרח הבולע חרק, מסמל את מערכת היחסים בין אילנה לגברים בכלל, ובין אילנה לגדעון בפרט. הגבר מתואר כאן כחרק שוטה שיעשה מאמצים רבים ויגמע מרחקים גדולים כדי לעוף בעקבות הריח, ולהתקרב אל האישה, הפרח, שתבלע אותו. הפרח הטורף את החרק, משתמש בתחבולות ובמניפולציות שונות: הפצת ריח למרחק רב, יופי, צבעוניות, ועוד. בכך מתקיים הפיתוי כאשר הפרח מתכנן תכנית לטווח רחוק, בדומה לשחקן שחמט המתכנן את מהלכיו מראש, כך הצמח מתכנן את מלאכת הציד של החרק.
לאֶשֶר ציור שנקרא LIBALULA” אוDRAGON FLY"(5), שבו מצוירת סיטואציה מקבילה לזו שפרופ' גדעון תיאר במכתבו. במרכז הציור מצויר חרק (שפירית) שעף אל פרח פתוח, ובצד הציור נראה הפרח סגור כפי הנראה לאחר לכידת החרק ובליעתו. הפרח נראה תמים, רענן, עלי הכותרת שלו עדיין סגורים, ולא נודע כי טרפו בא אל קרבו.
השם השני של אותו ציור DRAGON FLY מתקשר לסיפורנו באופן נוסף, משום ש- DRAGON משמעותו דרקון, וזה הכינוי של גדעון בקופסה שחורה. אילנה מכנה את אלכס גדעון - דרקון, והוא מפנים כינוי זה, מאמץ אותו לעצמו, ואפילו חותם בשוליים של אחד ממכתביו: "הדרקון" (קופסה שחורה, עמ' 64). אילנה אף מתארת במפורט את גדעון כדרקון: "או אולי כתבתי אליך כמו יפיפיה באגדות, המשדרת אל האביר הרחוק את החרב אשר בה יוכל להשמיד את הדרקון ולהוציא אותה לחופשי" (שם, עמ' 41 ). גדעון מתואר גם כמעופף בכדור פורח, גם בכך דומה הוא לאותו חרק מעופף DRAGON FLY ׁ(שפירית). גדעון, כאמור, מייחס לאילנה תכונות של פרח שבולע את החרק, לאחר שמושך אותו בעורמה ובפיתוי, ובכך מראה כיצד הוא מבין את התנהגותה של אילנה כלפיו ואת מהות מערכת היחסים שלו עמה. כמו כן מצביע גדעון על סוד כוחה וקסמה של אילנה וממחיש את הדרך שבה היא מפעילה את קסמיה על גברים, שהופכים במחיצתה לחרקים מטופשים ופתאים, והוא החרק (DRAGON FLY) - נופל ברשתה.

האפשרות לנהל שיח בין ציור ליצירה ספרותית
יוצרת פרשנות דו-כיוונית
יש להניח שהמטאפורה של עוז, נוצרה בעקבות הציור, המתאר חרק שעף לעבר פרח גדול ופתוח, ובשוליו של הציור מצוי פרח שנראה לכאורה עדין ותמים. אין לדעת האם הפרח הסגור, סגור מפני שהוא עדיין לא בלע את החרק שטרם הגיע לסביבתו, או שהפרח סגור, לאחר שכבר הספיק לבלוע את החרק, ולא נודע כי בא אל קרבו. הציור איננו יכול לעצב ריח, בעוד שהטקסט הספרותי מוסיף מימד זה לציור. הציור משמש מקור השראה להבנת הכוח המטאפורי הטמון בפרח, בדרקון ובחרק. בכך מתווסף היבט חדש לאינטרטקסטואליות בין טקסט ספרותי לציור. הציור קשר בין דרקון ובין פרח באמצעות הכותרת Dragon fly. גדעון שמכונה דרקון, מעופף בחללית שהוא נמצא בה. גדעון-הדרקון הוא החרק המעופף, ואילנה היא הפרח הטורף שלכאורה נראה כפרח ענוג ועדין, אך למעשה הוא עשוי לטרוף בעורמה את קורבנו. השיח שבין הציור לטקסט הסיפורי מעשיר את התיאור הספרותי, כשהציור והטקסט תורמים כל אחד בדרכו, לתיאור זה. ראוי לציין, שאֶשֶר הדגיש בציורו בעיקר את החרק המעופף, גם בכך שהוא מצוי במרכז התמונה. חיזוק נוסף לכך ניתן גם באמצעות השם שהעניק לתמונה Dragon fly – שפירית, בעוד שעוז התייחס בתיאורו בעיקר לפרח המפתה והטורף. כאן ניכר שינוי של זווית ראייה והדגשים שונים של אֶשֶר ושל עוֹז. עיון במטאפורה של הפרח הטורף והתבוננות בציור של אֶשֶר מביאים לכלל תובנה חדשה. ברומן מתואר פרח טורף, והציור מתייחס לשפירית שידועה אף היא כחרק טורף - שני הטקסטים יחדיו יוצרים תובנה חדשה: של פרח טורף, שטורף חרק טורף (את השפירית), ובכך נוצר מעגל קסמים של מערכת יחסים בין-אישית של "טורף-טורף-טורף". מערכת זו מייצגת את עיקר הספר קופסה שחורה, שמצביע על מערכת יחסים מעגלית של גבר ואישה כטורפים נטרפים וטורפים.
למעשה נראה שהאפשרות לנהל שיח בין ציור ליצירה ספרותית, יוצרת פרשנות דו-כיוונית. כלומר, הציור מפרש את הטקסט והטקסט מפרש את הציור, והמפגש ביניהם מוביל לתובנה חדשה שנוגעת אפילו בּליבה של היצירה הספרותית.
בהמשך לתיאורו של גדעון את אילנה כפרח טורף ניתן לראות את תיאורה של אילנה את גדעון, כ"לטאה אורבת לחרק" (קופסה שחורה, עמ' 71) . זוהי בעצם תשובתה ותגובתה לגדעון על משקל תיאורו אותה כפרח הבולע חרק. כאן הופכת אילנה את האישה לחרק, ואת גדעון ללטאה, ומתארת אותו כצייד טורף אשר משנה את טעמו וצבעו כדי לעוט בקלות ובעורמה על טורפו ולבולעו. לאֶשֶר ציורים שונים של לטאות ובמיוחד ציור מפורסם: "זוחלים", שמצוירת בו לטאה היוצאת ומשתחררת מציור של לטאות רבות שמצויר על גב כתב-עת. הלטאה עוברת טרנספורמציה, יוצאת מדף הציור, מטיילת על ספר, על מנסרה, על כלי מסוים וחוזרת לציור הלטאות שעל כתב העת.(6)
באותו עמוד נמצא ציור נוסף של חרק שחור. הציור נקרא ANT נמלה.(7) דומה שעוז קשר בין שני הציורים הסמוכים הללו בתארו את תמונת הלטאה שאורבת לחרק. כבר ציינו קודם, שזוהי תשובתה של אילנה לתיאורה (על ידי גדעון) כפרח הבולע חרק. בכך מצרף הרומן את שני הציורים, מפרש אותם ומעגן אותם בקונטקסט אפשרי.

עמוס עוז מחבר מספר ציורים וכורכם בעלילה אחת
עוז בונה סצנה סיפורית שלמה סביב הציורים הללו, כיד הדמיון הטובה עליו, על משקל הציור של פרח טורף שגם סביבו נבנתה סצנה התואמת את היחסים שבין אילנה לגדעון.
עוז מתבונן בציורים שמכילים סצינה סיפורית שלמה, באופן חושני, ובונה סביבם עלילה סיפורית מגוונת, מחבר מספר ציורים וכורכם בעלילה אחת, ומשלים פערים רבים סביב הציור הבודד.
הציור שתיארנו קודם, המתאר לטאה היוצאת מן הציור, נקרא "זוחלים". ייתכן שציור זה עומד גם בבסיסה של ההצעה (הצינית) של אילנה לגדעון "צא מחיתוך העץ . . . קח לך אישה ובנה לה בית" (קופסה שחורה, עמ' 153). חיתוך עץ הינה טכניקה ידועה בה משתמש אֶשֶר ברבים מציוריו. ובנוסף, משפט זה הוא מטאפורה למצבו המאובן והסביל של גדעון, שהוא כאילו חלק מחיתוך עץ ומעוצב כחפץ דומם. אילנה משווה שוב, והפעם ברמז, את גדעון ללטאה, בכלל, וללטאה שיוצאת מציורו של אֶשֶר, בפרט. על פי הציור, גם אם ייצא גדעון מחיתוך העץ (כמו הלטאה), ויהפוך לישות חיה, הוא לא יוכל להמריא ולחולל מהפכות. הוא לא יצליח להקים בית ויחזור לבסוף, כמו הלטאה בציור, לאותו מצב ולאותו מקום שיצא ממנו, ויצטרף ללטאות שמצוירות על הדף. גדעון (לטאה), נמצא, אפוא, בציורים שחלקם חיתוכי עץ, וגם אם יתעורר לחיים וייצא מהציור לדרכו כמו הלטאה, הוא עדיין יחזור לתוך הציור של הלטאות. סיום הטיול של הלטאה (גדעון), יכניס את גדעון מחדש לציור הלטאות. מכאן נראה שאין לגדעון סיכוי לעשות שינוי דרסטי בעולמו והוא מאובן לחלוטין.
בשולי הציור "זוחלים" מצוירת קופסה קטנה בצבע שחור, שכתוב עליה job. ייתכן שקופסה זו מתקשרת לשמו של הרומן – קופסה שחורה. אם כן, הקופסה השחורה היא אביזר משותף לכותרת הסיפור ולציור. בספר הציורים מוסבר שהקופסה בציור היא קופסה שיש בה נייר של סיגריות ואין לה כל קשר לספר איוב(8). ייתכן שלמרות מה שנאמר, הכיתוב האנגלי job המופיע עליה, רומז בכל זאת לאיוב. איוב הוא דמות טראגית המייצגת את האדם הסובל שצרות רבות התרגשו ובאו עליו, המתייצב מול בוראו ומנסה להבין את משמעות החיים. גם בספרנו מתואר סבל אנושי רב של גיבורים שונים.

"הקופסה השחורה" – סוד לידתו, חייו ומותו של האדם
בכל אופן, ההשוואה בין ציור זה ובין כותרת הספר קופסה שחורה, תומכת ברעיון שמה שכתוב על הקופסה השחורה שבציור רומז דווקא לספר איוב, דבר המבטא את סבלו של האדם בכלל, ומתקשר לסבלם של אילנה, גדעון וסומו, גיבורי הרומן, המצויים במערבולת רגשית קשה. חייהם בעבר היו קשים. אילנה וגדעון אהבו זה את זה במהלך נישואיהם ובכל זאת נאלצו להתגרש. מזלם לא שפר גם לאחר מכן. אילנה נשואה לסומו אך עיניה נשואות לבעלה הראשון שמצוי על ערש דווי. נראה שהקופסה השחורה המצויה בציור "זוחלים", עוררה את סקרנותו של עוֹז, וייתכן שבספר נערך ניסיון לפענח את מה שמצוי בתוכה. ייתכן גם שהקופסה השחורה שנמצאת בבסיס הציור "זוחלים", קשורה בסוד לידתה של הלטאה ובכוח חיותה, והקופסה השחורה בספרנו, היא סוד לידתו, חייו ומותו של האדם, בחינת "עפר אתה ואל עפר תשוב". האדם מקיים מעגל חיים שדומה למעגל הטיול של הלטאה בציור. ובנוסף, האדם איננו יכול להשתחרר ממעגל הקסמים אליו נקלע. הוא אינו יכול לבצע שינויים מהותיים במצבו כאותה לטאה שיצאה מן הדף, יצאה לחיים אך חזרה במהרה לציור. ייתכן גם, שהקופסה השחורה נוצרת בקרבה פישרם של החמצות גדולות: של גבר ואישה, בכלל, ושל אילנה וגדעון, בפרט, שאהבו איש את רעהו אהבה עזה, אך לא הצליחו לחיות יחדיו כשהיו נשואים, והחמיצו את אהבתם.
בספר קופסה שחורה מצויים הדים לציורים רבים נוספים של אֶשֶר. ציורים אלה הופכים לגיבורים סמויים, חשובים, המצויים בסבטקסט של היצירה. עוז עושה מהם קולג', פסיפס או פוטומונטג'.
נראה שהדמויות, האינטראקציה בין הדמויות, ואפילו המטאפורות בקופסה שחורה, מעוצבות, למעשה, גם באמצעות סדרת עבודותיו הגראפיות של אֶשֶר ובהשראתן, וגם על פי השמות שאֶשֶר העניק לציוריו.
שיח בין טקסט ספרותי לציור, תורם ממד נוסף לעיון ספרותי. הציור תורם מימד ויזואלי לטקסט הספרותי וגם שֵם הציור יכול לתרום להבנת הטקסט הספרותי. הטקסט הספרותי יכול לממש את הסצנה הסיפורית שמצויה בסיפור, להשלים פערים ולעגן את הציור בקונטקסט סיפורי מסתבר ולהעניק לציור פרשנות מקורית.

ביבליוגרפיה
1. חלק מפרק של ספר שעומד לצאת לאור בקרוב, מבוסס על נושא עבודת הדוקטוראט של החוקרת.
2. כל המובאות עפ"י: עוז עמוס, קופסה שחורה, עם עובד, 1987.
3.
1. Bool J.R, Kist J.L, Locher F. Wierda, M.C. Escher, His Life and Complete Graphic ציור 368, עמ' 299Work. Abradale Press, New York. 1992 .
4. שם, ציור 268, עמ' 262.
5. שם, עמ' 267, ציור 281.
6.שם, עמ' 284, ציור 327.
7. שם, עמ' 284, ציור 328.
8. מ"ק אשר, עבודות גראפיות, בלוויית מבוא והסברים מאת האמן, תרגום לעברית: עדנה קלגסברון, עריכה והפקה מירי הגי/ אברהם נווה בע"מ, סטימצקי, טאשן בני ברק 1994. עמ' 10.
9. ד"ר אסתר אזולאי, מרצה במכללת קיי בבאר שבע ובמכללת הדרום בעזתה.
חסר רכיב