תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

צעירים מדברים

28/08/2005
עמודים מנחם - אב תשס"ה (696) 11
צעירים מדברים
אופיר צור, עין הנצי"ב
בת 10 וחצי, עולה לכיתה ו'
בבית ספר שק"ד בשדה אליהו

בקיבוץ עין הנצי"ב יוצאים הרבה עיתונים פנימיים, כמו: "הבגבגים" לכיתות א'-ב'-ג', "ידיעות השבוע" מדי יום שישי לחברי הקיבוץ ותושביו, או "ציונים", חוברת חגיגית שיוצאת לקראת החגים, וכמו "המתנסו"ן", עיתון ששייך לחברת הילדים בכיתות ד'-ו' בקיבוץ, שעליו ועל העורכת שלו נרחיב את הדיבור.

עיתונאית צעירה

אופיר: "בהתחלה יצא העיתון בכתב יד וכל פעם כתב אותו מישהו אחר. שמו הראשון היה "כאילו ד"א" (דובדבן-אבטיח). בשלב יותר מאוחר התכנס צוות ביוזמת המטפלת. בהתחלה הייתי עם חדווה שהיא שנה מעליי והיא הייתה עורכת העיתון, ובמשך הזמן אני הפכתי לעורכת. חילקנו נושאים, אחד היה אחראי על נושא הספורט, אחד על שעשועונים. במשך הזמן כלל צוות העיתון כותבות כמו רוני, עדי ותמר, אבל היו פרישות והתחלפויות ואז הצטרפו נועם וקשת, ותמר נשארה".
שם העיתון: "המתנסו"ן".
למי הוא מיועד? לילדי כיתות ד'-ו' בעין הנצי"ב.
מתי יוצא העיתון? הבנות מקלידות אותו ביום רביעי, מצלמות ביום חמישי ומחלקות לתאי הדואר של ילדי המתנ"ס ביום שישי. כל יום שישי.
מה אפשר למצוא במתנסו"ן? קחו לדוגמה את גיליון "המתנסו"ן" מערב שבת-קודש פרשת "כי-תישא": לצד תאריך העיתון מופיע לוגו של המתנ"ס ובו שמות הכיתות. את נושא החודש הקדיש גיליון זה ל"צרכנות נכונה", לאחריו 8 שורות ובהן תקציר הפעילויות שהתקיימו במתנ"ס במהלך השבוע, כמו, חוג כדורסל לבנים, משחק "חיי-שרה" וריקודים של הבנות. באותו עמוד ראשון מופיע גם "דבר תורה", לוח שיעורי השבת לכיתות ד'-ה'-ו' (הדר – דובדבן - אבטיח) ובתחתית העמוד כיתוב ברור מיהו צוות העיתון, העורכת, הכותבות ושמות המטפלות.
בעמוד השני מופיעה המלצה על ספר, והפעם על סדרת הספרים "צוציק" של סמדר שיר. מופיע מִשאל – והפעם על אוספים שיש לילדי ד' – ו'. סיכום גרפי המראה על 21 ילדים שהם בעלי אוספים לעומת 14 ילדים שאינם אספנים.
בדף הבא – "הידעת?" "דשי"ם" ובגב העמוד השני – ריבועי קסם.
עיתון של ממש!

האם זוכה העיתון לתגובות עם יציאתו? "היו כאלה שהסקר שקיימנו כל שבוע עיצבן אותם והם אמרו: 'נו תפסיקו לשאול אותי, איזה ניג'וז...'! אבל ביום שישי שאלו 'איפה העיתון'. זה היה חשוב להם. כל שבוע עשינו סקר אחר: האם אתה מנוי על עיתון ילדים, באילו חוגים אתה משתתף? מי הדמות הכי חשובה בהקמת המדינה, וגם ויכוחים שהיו בקיבוץ ובמדינה".

מדוע הפסקת לערוך את "מתנסו"ן" לפני 4 שבועות? "אחרי קרוב לשנה הפסקתי כי הרגשתי שזה כבר לא כל כך רציני. כל פעם מישהי פרשה. גם החלטת המטפלות לצמצם את גודל העיתון מטעמי חיסכון ושהעיתון ייצא פעם בשבועיים. זה גרם לי שלא רציתי יותר להמשיך".

מה את עושה עם הזמן שהתפנה לך? "משחקי מחשב וטריוויה".
מיקומך במשפחה? "אבא בן הקיבוץ. יש לי אח ו-3 אחיות ואני הצעירה".
מקצוע שהכי אהוב עלייך? "ספורט".
ספרים שקראת לאחרונה? "סדרות – 'מנהרת הזמן'". הארי פוטר? לא, לא קראה...
עבודה: בחופשת הקיץ עובדת רק 4 פעמים, ורק מכיתה ז' תתחיל לעבוד ממש.
מנגנת? בכינור. באולפן למוסיקה של המועצה.
מה תעשה כשתהיה גדולה? "לא יודעת".
אולי כתיבה? "יכול להיות. היה לי לפני שנה חוג ב'כתיבה יצירתית'. היינו צריכים לכתוב סיפורים בחרוזים. מאוד אהבתי את זה".
איך ציינו את פרישתך? "כתבו במתנסו"ן - 'השבוע פרשה אופיר צור'...
ולא נתנו לך משהו? אולי מילת תודה? "לְמָה צריך"...?







מורג עפרוני, 18, קבוצת יבנה
בוגרת כיתה י"ב במכללת אמי"ת בתל-אביב
במגמות: אמנות וביולוגיה
עובדת בקיץ בחדר האוכל בקיבוץ
תצא לשנת י"ג משימתית במועדוניות "קדימה" בתל-אביב
בשנתון שלה ביבנה יש 16 בנים ובנות
והם כבר עברו למגורי חיילים

אמנית מתחילה

עבודת הגמר: "עכבר העיר ועכבר הכפר"

מורג בכורה להוריה ליזט ויחיאל ויש לה אחות ו-2 אחים.
"מורג" הוא שם של כלי דיש חקלאי והוא עדות לאהבתו של אבא חיליק לכלים חקלאיים. יש לו אוסף ליד הבית והוא גם הציב כלים חקלאיים ליפות את הכניסה לקיבוץ.

איך זה ללמוד תיכון בבית ספר מחוץ ליבנה?
מורג: "היה לי קשה להתרגל בהתחלה. הייתי צריכה פתאום ללכת רק בחצאיות, להקפיד על שרוול מסודר, וגם זה שמצאתי את עצמי בכיתה רק של בנות, שינוי מוזר. רק אחרי שנה הרגשתי שאני מתחברת ושיש לי חברות.
"גם הנסיעה היומיומית לתל-אביב וחזרה ליבנה. בהתחלה לקחה אותי מונית הלוך וחזור כל יום. אחרי כמה שבועות התחלתי להסתדר עם נסיעות של סטודנטים מיבנה. בהמשך, הפכה רכבת ישראל להיות הבית שלי. בפעם הראשונה שעליתי על הרכבת לבד הייתי נורא מבוהלת ואפילו חזרתי מייד הביתה. היו לי מלא קטעים. אבל נהייתי עצמאית ונסעתי יום יום ברכבת מהעיר יבנה לתל-אביב-מרכז ומשם באוטובוס לבית הספר. נסיעות מתישות, אבל עצמאות מלאה".
מורג אוהבת אמנות והיה זה אך טבעי שתבחר במגמה זו לאחר שבסוף כיתה ט' הסבירו להן בבית הספר על המגמות. את מגמת הביולוגיה בחרה כמגמה שנייה.
"במגמת האמנות למדה 2 יחידות ראשונות עיוניות שכללו מבוא, תולדות האמנות, סוגי האמנויות, ואחר כך ניגשו לחלק המעשי, אותו אהבה במיוחד. לימוד תורת החומרים, פלסטיק, עץ. לקראת סיום י"ב היה על מורג להגיש פרויקט סיום.

פרויקט הסיום יעסוק בחיי הקיבוץ
בסוף כיתה י"א הייתה צריכה מורג לחשוב על רעיון לפרויקט שיקיף 8-7 עבודות. "בחירת הנושא הייתה חופשית", אומרת מורג, "לי היה ברור מההתחלה שאני הולכת לעשות משהו על הקיבוץ. הרגשתי שאני אמנם בתל-אביב אבל באה מהקיבוץ וחשוב לי להציג את המקום שממנו אני באה. בהתחלת התקופה שלי בבית ספר אמי"ת היו שואלים אותי: 'יש לכם טלוויזיה'? 'יש לכם וידאו'? לא היה לבנות הכיתה מושג. הייתי קיבוצניקית יחידה".

"עכבר העיר ועכבר הכפר" – העיר מול הקיבוץ בהיבט האמנותי
מורג: "הפרויקט המעשי היה צריך לכלול כמה שיותר סגנונות יצירה, כמו פיסול, ציור ורישום. בשלב ראשון התחלתי מ'הקיבוץ' ולא חשבתי על 'העיר'. נכנסתי לזה מאוד אישי ואת הרעיון גיבשתי תוך כדי, כשנכנסתי רגשית לסיפור. אז היה לי יותר מה להגיד גם על הקיבוץ וגם על העיר.
כשעברתי לחלק של 'העיר', הפכה העבודה למעין משוואה בין הקיבוץ לעיר, וזה הביא אותי לעבוד עם חומרים אחרים ושונים – חומרים מתכתיים ודמויות ללא פנים – לעומת חומרים רכים בהם השתמשתי ב'קיבוץ'. אהבתי את האבחנה שהרגשתי עד כמה השימוש בחומרים השונים מבחין בשבילי בין המקומות השונים".

הטרקטור
מורג: "עבודה שהכי אהבתי נקראת 'הטרקטור'. רציתי לצייר תמונת נוף שכשאתה מביט בה אתה יודע מייד שזה קיבוץ. בלי מילים. לקחתי ספר שהוציאה הקרן-הקיימת-לישראל (קק"ל) ובו מבחר תמונות. יש שם תמונה של שדה חיטה פתוח וטרקטור ישן. אבא שלי, כמובן, הסביר לי על הטרקטור שהיה ללא גלגלים, מונח על גבי מזחלת ומחוברת אליו מחרשה. אותו בחרתי לשים במרכז התמונה. השתמשתי בצבעי אקריליק ויצרתי תמונה גדולה עם עומק שכשאתה מסתכל, אתה פשוט נכנס לשדה למרחוק".

* עבודותיה של מורג מופיעות כולן באתר האינטרנט של קבוצת יבנה


ירדן ששון, 18, קבוצת יבנה
בוגר ישיבה תיכונית "חברותא" בכפר בתיה, רעננה
במגמת ארץ-ישראל – סיירות
יילך בעז"ה למכינה הקדם-צבאית של עצמונה

"המסע הגדול"

ירדן ששון הוא בן לאימא רוני שהיא אחות במקצועה ולאבא אבי שהוא ד"ר ללימודי ארץ-ישראל. אפשר לומר שירדן עשה מיזוג מעניין בין שני התחומים הללו. בכיתה י' עבר ירדן ל"חברותא" ובחר במגמת ארץ-ישראל – סיירות, וקצת קודם לכן, לאחר שהשתתף בקורס "פרחי רפואה" בכיתה ז', שמר על קשר עם פרמדיק מאשדוד, ובגיל 14 ו-3 חודשים עבר קורס מד"א והצטרף כמתנדב מגן דוד אדום הצעיר ביותר.

מסלול הלמידה
ירדן: "במסגרת תכנית הלימודים במגמת סיירות היה לנו בימי ראשון ושני טיול נודד עם לינת שטח. היינו כ-20 חבר'ה במגמה, במקביל למגמה נוספת שיש בבית הספר - מגמת מוסיקה. כל חודש השתנה נושא הסדנה: פעם סדנת מדבר, פעם סדנת ניווט, הישרדות, מים, ועוד. תכלית הסדנאות הייתה להכין אותנו למסע הסיום בכיתה י"ב. בשאר ימי השבוע למדנו לימודים רגילים.
במגמת הסיירות של כיתה י"א עבדנו כבר בזוגות או לבד. הדגש היה על ניווטים ומורשת קרב. מי שהשקיע, קיבל גם קבוצות להדרכה ואני הייתי בין אלה שהדריכו וזה נתן לי המון.
"בכיתה י"ב התרכזנו בהכנה ל'מסע הגדול'. התרכזנו בניווטים בלילה וגם ביום וגם ניווטים בלי מפה. חבר'ה מהצבא שפגשו אותנו אמרו שזה מתקרב לרמה צבאית".

מבחן התוצאה
כדי לצאת מוכנים לפרויקט הסופי שהוא מסע מאילת ועד לחרמון, כל זוג בכיתה היה צריך להכין חלק מתוואי ההליכה. ירדן לקח את החלק שבין לכיש לבית גוברין, למד אותו, הכין הדרכה שכללה הסברים על האזור, אתרים ארכיאולוגיים וכדו'.
הם חילקו את המסלול ל-3 קטעים: את אזור אילת, משחרות עד לטאבה (שימו לב, מצפון לדרום) עשו התלמידים בתקופת חג החנוכה במשך שבוע, כדי לטייל במזג אוויר מתאים.
את החלק השני התחילו שבוע וחצי לפני חג הפסח, ממצפה רמון, מכתש רמון ועד לערד, וחזרו למחרת "שביעי של פסח" והמשיכו במשך 5 שבועות מערד ועד לחרמון. אין גיבוש גדול מזה. נשארנו חבורה כזאת שנפגשים כל סוף שבוע, אחד מבני דרום, אחד ממרכז שפירא, חבר'ה מגוש קטיף. למדנו להכיר זה את זה. לפעמים היה בזה גם משהו מאכזב קצת, אבל ברוב המקרים זו הייתה חוויה ממש מקרבת.
יצאנו עם מרכז המגמה והיו שהצטרפו: אבא שלי הצטרף ל-2 שבתות והיו עוד הורים שהצטרפו. זו הייתה עבודת הגמר של המגמה שלנו".

הבטחתי לירדן שנדבר גם על מד"א, אך קצרה היריעה: ירדן מתחיל את שנתו ה-5 כמתנדב במד"א. כבר סיים קורס חובשים. "זה הבית השני שלי", הוא אומר. "כל משמרת 8 שעות ואין שבוע שאני מפספס. בתיכון נסעתי למד"א כפר סבא. עכשיו בבית, ביבנה, אני נוסע לאשקלון, אשדוד וקריית מלאכי.
מד"א הוסיף לי המון לעיצוב האישיות ונתן לי לראות ולהעריך את החיים בצורה טובה ומשמעותית יותר.






עירית ישראלי, 18, מגדל עוז
בוגרת אולפנת ראש צורים במגמת ספרות וארץ-ישראל
זכתה השנה בפרס בית התנ"ך על עבודת הגמר שהגישה
בנושא "מעשה דינה בספרות העברית – שורשים במקרא ובפרשנות"

כלת התנ"ך

באיזו מסגרת הכנת את העבודה?
עירית: "זוהי עבודת גמר של משרד החינוך המוגשת במקום מבחן בגרות. רציתי להגיש אותה במסגרת הבגרות בתנ"ך, אך לא אישרו לי, בגלל החלק הספרותי שבעבודה. בסופו של דבר, הגשתי את העבודה במסגרת מגמת ספרות".

מה הביא אותך לבחור בתחום ובנושא הזה?
"חיפשתי דרך לקשור בין שני נושאים שאני מאוד אוהבת: תנ"ך וספרות. עניין אותי לראות את השפעת התנ"ך על התרבות של ימינו, ובמיוחד על הספרות. למה מעשה דינה? בכיתה דילגנו תמיד על פרשת דינה. רציתי פתח לנושא שאף פעם לא למדתי".

במה נעזרת לצורך כתיבת העבודה?
"הנחה אותי ד"ר ישראל רוזנסון, אשר עוסק בלימוד התנ"ך בעזרת כלים ספרותיים. התחלתי לחפש יצירות ספרותיות העוסקות במעשה דינה והופתעתי לגלות את כמות היצירות שעסקו בנושא זה".

מה כוללת העבודה?
"תחילה כתבתי על מה שמביא יוצר מודרני להתייחס ולכתוב על התנ"ך. החלק השני בעבודה מביא ניתוח של הטקסט התנ"כי על ידי הפרשנים המסורתיים, וגם ניתוח של הטקסט על ידי כלים ספרותיים: מילים מנחות, תקבולות וכו'. בחלק השלישי של העבודה הבאתי מדרשים על דינה. החלק הרביעי בעבודה כלל התייחסות לדינה ביצירות ספרותיות שונות: שיר של יל"ג 'אחותי רוחמה', שיר של טשרניחובסקי בשם 'פרשת דינה', מסכת שירים של אבא קובנר בשם 'רוחות בשר ודם', סיפור קצר של מירה מגן בשם 'אני דודתה של שרה ורחל הייתה דודתי', ספרו של יואש ביבר בשם 'מעשה דינה', 'האוהל האדום' של אניטה דיאמנט, ועוד. כל יוצר לקח את מעשה דינה לכיוון אחר ונתן לו משמעויות אחרות. יש שהתמקדו בסיפור המעשה מחדש בלבוש מודרני, ויש שלקחו אותו כאלגוריה לנושאים אחרים. כך למשל, היו יצירות שהציגו את המעשה מההיבט הפמיניסטי, תוך מחאה על כך שקולה של דינה לא נשמע. טשרניחובסקי ויל"ג, לעומת זאת, אשר כתבו בעקבות הפרעות, ראו בדינה משל לעם ישראל המתבזה על ידי הפורעים, ואשר את נקמתו יש לנקום".

מהי מסקנתך בעקבות העבודה?
"ראיתי עד כמה התרבות הישראלית יונקת מהמקרא ומושפעת ממנו, גם אם ההתייחסות אליו היא התפלמסות אתו. הדבר מתבטא לא רק ביצירות שלמות, אלא גם בדימויים וביטויים השאולים ממנו".

מה נתן לך תהליך כתיבת העבודה?
"יכולת טובה יותר ללמוד טקסט מקראי, לשים לב טוב יותר למילים ולמשמעויות שונות בתוך הפרק. מבחינת לימוד הספרות, העבודה נתנה לי הזדמנות להיחשף ליותר יוצרים ולפתח יכולת לקרוא ולנתח יצירות ספרותיות".

מטעם מי הוענק לך הפרס?
"בית התנ"ך בתל-אביב. זהו גוף חילוני המבקש למקם את התנ"ך במרכז התרבות הישראלית. מלבדי ועוד תלמידה אחת, שאר התלמידים שהגישו עבודות בתנ"ך לא היו דתיים. היה מפתיע לראות מספר רב של בני נוער חילונים שחוקרים וכותבים על התנ"ך".

תכניות לעתיד:
"בשנה הבאה – שירות לאומי בנתיבות.
עיסוק במחקר בעתיד? עוד מוקדם לדעת".

ריאיינה: אילנית וייל, מגדל עוז





חסר רכיב