תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דיבור על "דברת"

28/08/2005
עמןדים מנחם - אב תשס"ה (696) 11
דיבור על "דברת"
ציפי סטרשנוב

שנת הלימודים תשס"ו שעומדת להיפתח בבתי הספר
נושאת עמה רוח של שינוי בעקבות "דו"ח דברת" המדובר כל כך
והמעורר אי שקט ומחלוקות בקרב אוכלוסיית מנהלי בתי הספר,
המורים וההורים. אצלנו – בקיבוצים - הוא עלול להחליש מאוד
את מערכת החינוך הבלתי פורמלית של בתי הילדים

"דו"ח דברת" ממשיך לעורר הרבה אי שקט במערכת החינוך, בקרב מורים ומנהלים שצריכים לתת מענה ולסגל את בית הספר למערכת המשתנה. כך גם להורים, שחלקם עובדים בימי שישי, וגם אם יקבלו מענה על שעות הצהריים בימים א'-ה', בימי שישי יהיו בבעיה, אם הילדים ילמדו 5 ימים בשבוע.
אי הבהירות לאורך חודשים ארוכים נבעה ברובה מאי הידיעה מתי תיושם התכנית, מי ייכלל בה ושאלות רבות אחרות. בשלב מסוים החליט משרד החינוך להכניס חלק מבתי הספר לפיילוט של יישום הדו"ח תוך הענקת הטבות כספיות רציניות בבינוי בבית הספר, תקציבים ושעות לימוד.
חלק מהמועצות האזוריות נכנסות לפיילוט הזה כבר בראשית שנת הלימודים תשס"ו, בתוכם "מועצה אזורית בקעת בית שאן", בשטחה נמצא בית הספר היסודי הדתי הקיבוצי שק"ד בשדה אליהו (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות, מירב ומעלה גלבוע). ו"מועצה אזורית מודיעים", בשטחה נמצא בית הספר היסודי בו לומדים ילדי בארות יצחק.

שאלות כבדות משקל לגבי המשך קיומו של החינוך הבלתי פורמלי בקיבוצים
בקיבוצים בהם קיימת מערכת חינוך משלימה משמעותית, עלול להיווצר קונפליקט קשה. "דו"ח דברת" מדבר על ימי לימוד ארוכים שמסתיימים, 4 ימים בשבוע, בשעה 16.00. יום נוסף בו מסיימים ב-13.30 כדי לפנות זמן לפעילות תנועות הנוער, ויום שישי - חופשי מלימודים.
בתי הספר כבר שוקדים היום על הכנת תכנית מתאימה ונעזרים בצוותי היגוי, רכזי חינוך, ועד הורים ומורים. ובמקביל, נמצאות מערכות החינוך הבלתי פורמליות בקיבוצים בחשש כבד שהתכנית תפגע בהן באופן אנוש.
כיצד יפעלו הילדים במערכת הבלתי פורמלית בימי החול, והאם תתרכז הפעילות רק בימי שישי?
האם אפשר יהיה לגייס כוח אדם מתאים למשרות חלקיות כל כך? למי משתלם לעבוד כך, ואילו תוצרים אפשר להשיג? - שאלות כבדות משקל.
אני מקווה שמערכות החינוך הבלתי פורמליות בקיבוצים יגבשו בהקדם מענה למציאות החדשה, תוך שמירה על ייחודו ומקומו של החינוך הבלתי פורמלי.

הידעת?
- "דו"ח דברת" הוגש לממשלה על ידי שרת החינוך לימור לבנת, בחודש יוני 2004. הוא מביא באמתחתו הצעות לרפורמות במערכת החינוך.
- כוונת הדו"ח להכיל את הגילאים – מגן הילדים ועד סוף תיכון.
- עם פרסומו של "דו"ח דברת" הקימה התנועה הקיבוצית הרחבה צוות ארגוני שעבד על מיפוי הנושאים העולים מדו"ח דברת, בהם צוות לבדיקת נושא החינוך הבלתי פורמלי, בראשותו של ד"ר אבי אהרונסון, העומד בראש מחלקת החינוך של התנועה.
ציפי ס' אחראית מחלקת החינוך בקיבוץ הדתי, נמצאת בקשר רצוף עם הצוות, עם מרכזי החינוך בקיבוצי הקיבוץ הדתי ועם מערכות בתי הספר הקיבוציים בדרום ובצפון.
- נחמיה רפל, מנהל בית הספר העל-יסודי ביבנה, עומד בראש הצוות הפדגוגי לעניין הדו"ח.


היערכות בתי ספר
לקראת שנת הלימודים
הנפתחת בראשון בספטמבר

בית הספר האזורי ממ"ד "יד ששון"
קיבוץ לביא בגליל התחתון
כיתות א'-ח'
בית ספר האזורי כולל בתוכו כיתות א'-ח' ובו 617 תלמידים, כולל 25 עולים חדשים.
בית ספרנו אינו נכלל בתכנית דברת השנה.
אנחנו ממשיכים ללמוד 6 ימים בשבוע על פי בקשתנו בעוד ששאר בתי הספר של המועצה האזורית לומדים 5 ימים. ההסעות של היום השישי על ידי ההורים.
יום הלימודים נפתח ב-7.30 בתפילת שחרית לכיתות הגבוהות, ב-8.00 לכיתות הנמוכות, ומסתיים ב-14.30.
- ההיערכות שלנו ליישום 'דו"ח דברת' היא ברמה של איסוף נתונים.
- בשנה זו יש בכוונתו למקד ולחזק את היחס לפרט. במגמה זו התחלנו כבר בשנה שעברה. הדבר יבוא לידי ביטוי בשיחות אישיות, ביקורי בית ואחריות אישית על כל תלמיד מטעם אחד המורים מצוות בית הספר.
כמו כן יפתח השנה בית ספרנו מועדון בית ספרי. במסגרת המועדון יינתנו לתלמידים שיעורי העשרה על פי בחירתם. תחומי ההעשרה הם: תלמוד תורה, מוסיקה וספורט.
- בנושא 'ההתנתקות' התקיימו מספר ישיבות מורים וכן השתלמות מורים עם אנשי מקצוע מ"מכון מופת". הוכנה תכנית עבודה יישומית להתמודדות עם ילדים ומבוגרים במצב של משבר, כגון, 'ההתנתקות'.

זהבה מועלם, מנהלת בית הספר, קיבוץ לביא


בית הספר העל-יסודי שק"ד, שדה אליהו
כיתות ז'-י"ב

היערכות ליישום דו"ח דברת: בי"ס שק"ד העל-יסודי אינו נכלל במסגרת יישום דו"ח דברת. עם זאת, המציאות הכית ספרית היא "דברתית" למדיי: שבוע הלימודים הוא בן 5 ימים. יום הלימודים הוא עד 17:00 (11 שעות הוראה), הכיתות הן קטנות, כבר היום כוללת תעודת הבגרות של רוב התלמידים מקצוע מדעי – מדעי החיים ו/או פיסיקה. עם זאת, אנחנו נערכים לשינויים גם ב-3 תחומים נוספים הנדרשים על פי הדו"ח:
1. הערכה – הצענו למורים מעוניינים ומתאימים להכשיר עצמם למילוי תפקיד רכז הערכה בית-ספרי, ואכן היו מי שנענו להצעתנו;
2. גיוון בדרכי הערכה בתעודת הבגרות – אנו מדרבנים ומסייעים לתלמידי י"א שמסוגלים להתמודד עם עבודות גמר באופן מסודר ומוצלח, לממש אפשרות זו שמעמיד להם משרד החינוך, ולהעשיר את תעודת הבגרות שלהם במרכיב חשוב ובעל ערך אמיתי וחריג זה;
3. גיוון בדרכי הערכה בשגרה – בתשס"ו יעבדו תלמידי ז', ט' וי"א, זו השנה השנייה, לקראת הצגת תשב"י - תוצרים שנתיים ביהדות. במסגרת זו משמשים מגוון רחב ומקורי של דרכי יצירה וביטוי אישיים למטרות תיאור ותיעוד של התקדמות, למידה או התפתחות אישית משמעותית בתחומי היהדות שחווה או רוכש לעצמו כל אחד מתלמידי שכבות אלה. מדובר במגוון רחב - מקטע נגינה ושירה, אתר אינטרנט של עמק בית שאן שנבנה, מצגות רבות ומגוונות, וכלה בעבודות עיוניות מחקריות או אישיות.
4.ניהול שש-שנתי איחוד – לקראת שנה"ל תשס"ו, ביצענו מהלך של פיתוח ארגוני, במסגרתו אורגן בי"ס שק"ד העל-יסודי במבנה שש-שנתי כפי שקובע דו"ח דברת. המבנה החדש איפשר להעצים את רכזות השכבות ולפתח את תפקידה של הרכזת הפדגוגית. למרות שתהליך זה נבע מצרכים ורצונות פנימיים שקיבלו את ביטוים בהחלטות ההנהלה הרחבה של ביה"ס, הוא עולה בקנה אחד ואפילו נדרש על פי דו"ח דברת.

ב. פרויקט "בית מדרש"
מסגרת בית המדרש שתחל לפעול, אי"ה, מייד לאחר החגים, תאפשר לתלמידי/ות שכבות ח' וט', לבחור את האופן שבו ילמדו את לימודי הקודש שלהם, וכן את תוכנם. במסגרת זאת נאפשר לכל תלמיד לבחור האם להמשיך וללמוד בדרך הפרונטאלית המקובלת – גם בה נאפשר לו בחירה מצומצמת בין שניים או שלושה שיעורים מקבילים: לעבור ללמוד בתוך בית המדרש של בית הספר במסגרת הבנויה על משמעת עצמית ואחריות אישית, כאשר רוב הלמידה נעשית בעבודה עצמית או לימוד בחברותות, והשיעורים הפרונטאליים שמורים רק לסיכום נושאים או סיכום למידה עצמית. במסגרת זו יוכלו התלמידים לווסת את השעות המוקדשות לכל תחום במקצועות היהדות על פי העדפותיהם ונטיית לבם, לקבוע (חלק) מנושאי או תכני העיסוק שלהם במשך השנה, ואפילו עם מי ללמוד.

ג. "המצב"
אחת מאיכויותיו של בי"ס שק"ד היא הגיוון האידאולוגי הרב שבין תלמידיו ואנשי ציוותו, הבאים משני עבריה של גדר ההפרדה. איכות זו, שבימים כתיקונם מהווה רק יתרון, גרמה לאחרונה לא מעט להעלאת המתח, כאשר בקהילת ביה"ס במובנה הרחב (היישובים), חברים כידוע גם תומכי המהלך, מצד אחד, וגם חברים ומשפחות שאת תשעה-באב והשבוע שאחריו העבירו בגוש קטיף, ובני נוער אחדים שעומדים למשפט לאחר שנעצרו בפעולות מחאה שונות. מתח זה ליווה אותנו כל השנה וגם במהלך הקיץ. בראשית השנה הזו נעשה כל שביכולתנו כדי להכיל אותו מחדש, לחזור ללמוד וללמד יחד. מלבד הזמן שהוקדש לאופן בו עושים זאת ביום העיון המשותף שארגן הקיבוץ הדתי, אנו נקדיש לכך זמן גם בימי ההיערכות שסמוכים לפתיחת שנת הלימודים. מובן, ששיעורי המחנך הראשונים יעסקו בהקשבה לתלמידים שחוזרים לכיתות, אם לא משדה הקרב, אז לכל הפחות מאיי המאבק וממרקעי הטלוויזיה.
למיטב ידיעתי, לא צפויים להיקלט בבית ספרנו תלמידים מעקורי גוש קטיף והשומרון, אך מובן שאם יהיו כאלה, נקבלם בברכה בביה"ס, ואני מניח שאף בקהילות השונות שסביבו.

שלמה אילן, מנהל ביה"ס העל-יסודי "שק"ד", שדה אליהו




חסר רכיב