תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

בוגרות מדרשות

31/07/2005
עמודים תמוז תשס"ה (695) 10
בוגרות מדרשות מספרות על מה שקיבלו במדרשה

מיכל שדיאל
21, כפר עציון
למדה במדרשת הבנות בעין הנצי"ב

מיכל: "אהבתי ללמוד בעיקר גמרא והלכה... למדתי שככל שלומדים יותר,
מרגישים כמה לא יודעים, ואולי בגלל זה אני ממשיכה שנה נוספת"

את לימודיה התיכוניים עשתה באולפנת "נווה חנה" בגוש עציון.
יצאה לצבא במסגרת גרעין "מעיין" של מדרשת הבנות של
הקיבוץ הדתי בעין הנצי"ב, בראשה עומד הרב אלי כאהן.
השתחררה מצה"ל בעצם הימים האלה.

מיכל: "סיימתי את לימודי התיכון ורציתי מאוד לעשות שירות צבאי משולב עם לימודי תורה ואמונה. חשבתי על מדרשת 'ברוריה' ואימא הציעה שאבדוק גם במדרשה בעין הנצי"ב, ואמנם כך בחרתי ואינני מתחרטת".
"תכנית מעיין", אותה סיימה מיכל בימים אלה, היא תכנית המשלבת לימודים תורניים במדרשה לבנות מראשית השנה ועד תקופת הפסח. לאחריה מתגייסות הבנות לצבא כקבוצה, למסלול של מש"קיות הוראה. הן משרתות שנה, עד תקופת הפסח הבאה. ושוב תקופת לימודים במדרשה למשך חודשיים. שירות צבאי של שנה נוספת וחזרה למדרשה לחודשיים האחרונים של המסלול - שלוש שנים הכוללות סך-הכול שנים-עשר חודשי לימוד תורני במדרשה ו-24 חודשי שירות צבאי. ב"גרעין מעיין" של מיכל היו 18 בנות, מספר קטן יחסית. לשנה הקרובה רשומות כ-40 בנות.
מיכל: "אהבתי ללמוד בעיקר גמרא והלכה. גם ב'נווה חנה' למדתי גמרא במידה מוגבלת ועשיתי בגרות של שתי יחידות".
בשנה הבאה מתכוונת מיכל להמשיך ללמוד במדרשה ואת תכניתה תפצל לחצי יום לימודים וחצי יום משימתי בבית שאן. "אני רוצה לעשות שנת שירות התנדבותית ולשלב גם לימודים במדרשה, אם זה יתאפשר לי".

משהו השתנה בך?
"מלכתחילה אני בעד לימודי נשים בתחום היהדות, ובעצם, לימודי יהדות גם לאיש וגם לאישה. קשה לי להצביע על משהו קונקרטי שהשתנה אצלי. בטוח שיש למדרשה חלק גדול בתרומה לגביי במהלך שלוש השנים האלה. בעיקר למדתי כמה שאני לא יודעת. למדתי שככל שלומדים יותר, מרגישים כמה לא יודעים, ואולי בגלל זה אני ממשיכה שנה נוספת".

מה קיבלת?
"קודם כול קיבלתי 'כלים' - מה זה ספרות השו"ת, איך קוראים גמרא, תנ"ך. למדתי ללמוד, וזה אחד הדברים החשובים מאוד. זה לא ההספק, כי לא מספיקים להתקדם הרבה מבחינת הלימודים, אבל מקבלים כלים.
"יש דעה שהמדרשה בעין הנצי"ב דעתנית יותר ואמונית פחות. ואני אומרת שזה פשוט לא נכון. הפן האמוני קיים בהחלט, והוא נכנס, הוא מגיע אלינו, כאילו מאחור.
מעבר לתרומה הזו נתנה לי התכנית המשולבת של לימודי יהדות ושירות צבאי מִרווח נשימה. בהתחלה היה לי קשה בצבא, ועזר לי לדעת שזו שנה אחת ולאחריה חודשיים שיוצאים מהפרספקטיבה הצבאית לעולם לימודי אזרחי".

הדר חיות
19, קבוצת יבנה
למדה במדרשת הבנות במגדל עוז

הדר: "ברור שזו הייתה רק טעימה קטנה ואין ספק שאני רוצה
להמשיך ללמוד ואשתדל לעשות את זה בהמשך"

בוגרת בית הספר התיכון בקבוצת יבנה, במגמת ארץ ישראל וביולוגיה.
את שנת ה-י"ג התחילה במדרשת הבנות "באר" בירוחם, ולאחר חודשיים
עברה למדרשת מגדל עוז, או בשמה המלא: "בית המדרש הגבוה לנשים",
בראשה עומדת גב' אסתי רוזנברג מאלון שבות, בתו של הרב אהרן ליכטנשטיין.

הדר: "היינו ארבע בנות הקיבוץ הדתי השנה: רוני, רותם ואני בשנת י"ג, ואדווה לאחר השירות הצבאי. רציתי להשקיע בלימוד תורה, להעמיק ולהכיר דברים חדשים, גם ברמה האמונית-רוחנית, ולכן גם העדפתי בסופו של דבר מדרשה שלא מחלקת את זמנה בין שני תחומים כמו מדרשת 'באר', אלא זמן מלא ללימודים".

כיצד עשית את הבחירה?
"הייתי שם בתכנית י"א של ישיבות ומדרשות מטעם בית הספר, כך שהכרתי קצת את המדרשה. במדרשה בעין הנצי"ב בחרתי שלא להיות כי רציתי משהו אחר ממסגרת קיבוצית.
הייחוד של המדרשה במגדל עוז היא הגישה הרצינית ללימוד. הכניסה הישירה ללימוד אינטנסיבי מראשית הלימודים בחודש אלול. יש בכך שוני למשל מהגישה במכינות הישיבתיות הקדם-צבאיות שמאפשרות קצב שונה בכניסת כל אחד מהבנים למעגל הלומדים. גישה זו של המדרשה יוצרת חוויה של הלימוד עצמו, בעצם ההתייחסות הרצינית של המדרשה. כבר בהתחלה הופך הלימוד לחוויה".

מה למדתן?
"שלוש פעמים בשבוע בשעות הבוקר התקיים 'סדר גמרא'. כל בית המדרש למד בחורף את מסכת 'ברכות' ובקיץ – מסכת 'סנהדרין'. בערבים יכלה כל אחת מהתלמידות לבחור 'סדר גמרא' או 'סדר מחשבה'. בחרתי ב'סדר מחשבה' בו למדנו את הכוזרי, הקדמות לרמב"ם, אגרות, תניא והרב סולובייצ'יק – סוג לימוד שנותן פרספקטיבה.
סדר היום הטוב היה אחד הדברים שנתנו לי סיפוק רב.
שני שיעורים אהבתי במיוחד – 'סדר תנ"ך' בימי חמישי, בו למדנו בכל שיעור על אחד מספרי התנ"ך בשיעורה המאלף של נילי סאמט. אהבתי גם את 'שיעור מדרש' שהתקיים פעם בשבוע ועסק במדרש אגדה. שיעור בו לימד הרב יחד אתנו את דרך פשט לה הורגלנו ולאחריו הוביל אותנו לכיווני פרשנות שלא הורגלנו בדרך לימודנו עד כה – איך מתקשר המדרש לסוגיות תלמודיות שלא פעם מתנגשות עם עולם החיים".
במדרשה למדו השנה 120 בנות.
לשבתות – נשארו כל שבת שנייה.
תפילת קבלת שבת – מסה ענקית של בנות ששרות מקסים.
שגרת ימי חמישי בערב – מגיעות הרבה בוגרות ומצטרפות ללימוד.
הכנה לחיים: נושאים כמו אלימות במשפחה, הטרדות מיניות? – לא עלו לסדר היום.

עם מה את יוצאת מהשנה הזאת, הדר?
"- ברור שזו הייתה רק טעימה קטנה ואין ספק שאני רוצה להמשיך ללמוד ואשתדל לעשות את זה בהמשך.
- עכשיו כשאני עומדת להתגייס לצבא, פירושו שאני יוצאת לעולם יותר ציני ופחות רוחני ואני מקווה שאוכל לשמור על מה שקיבלתי.
- המדרשה הטביעה בי משהו אישי. דווקא במדרשה הבנתי את העולם ממנו באתי, את דרך הקיבוץ הדתי, ואת יבנה – הקיבוץ שלי.
לימוד היחידה "ציונות דתית" בלימודי ההיסטוריה בבית הספר והשנה במדרשה הביאו אותי להבנה שדרך הקיבוץ הדתי איננה דרך חפיפניקית כפי שנראה לא פעם, אלא זו יותר 'דרך', דרך לכתחילה. ראיתי יותר את הצדקה והחסד שקהילת יבנה עושה ואת הטוב שיש באנשים, גם אם הם לא בישיבה".

ערבה קידר
19, כפר עציון
למדה במדרשת הבנות "ברוריה"

ערבה: "אני חושבת שזאת חוויה הכרחית לכל בחורה דתית.
נפתחתי לנושאים רבים ביהדות, נבניתי מבחינת האישיות שלי,
והיה חשוב לי שהבנייה תהיה דווקא דרך עולם היהדות"

בוגרת האולפנה התיכונית (תשס"ד) "נווה חנה" בגוש עציון
השנה למדה ב"מדרשת ברוריה" בירושלים, במסגרת שנת הי"ג.
עומדת להתגייס לשירות צבאי בחודש הקרוב למסלול מורה חיילת בפנימיות.

איך הייתה השנה במדרשה?
ערבה: "מקסימה ומשמעותית. מעל הציפיות שלי ולפעמים גם לא בדיוק בהתאם לציפיות שהיו לי, ואני אומרת את זה בהיבט החיובי. נפתחתי לנושאים רבים ביהדות, נבניתי מבחינת האישיות שלי, והיה חשוב לי שהבנייה תהיה דווקא דרך עולם היהדות. לא ש'נווה חנה' לא הייתה פתוחה אבל ב'ברוריה' קיבלתי המון.
במחזור של 50 בנות במדרשה, היינו 4 בנות מהקיבוץ הדתי וגם הרבה מ'נווה חנה', האולפנה בה למדתי בתיכון. המפגש עם הבנות היה איכותי וברמה גבוהה. התחלקנו ל-3 קבוצות. לקראת פסח התגייסו כמעט 30 בנות למסלול הצבאי של מש"קיות הוראה (תכנית של "מדרשת ברוריה"), בהן רותי ביגמן ממעלה גלבוע ואילנה סילברמן מבית רימון. נשארנו קבוצה אינטימית של 20 בנות, בהן גם אושר ברנע מסעד. היה לי טוב במסגרת הקטנה".

כיצד בחרת בשנה מסוג זה ובמדרשה המסוימת?
"משהו שם משך אותי למרות שבדקתי גם במקומות אחרים. באתי ל'ברוריה' וידעתי ששם אלמד. מצאתי במדרשה עולם פתוח שמאפשר היכרות עם מגוון רחב של דעות. הלימוד מאוד מאוד רציני אבל לא במובן המצמצם. כשאני אומרת 'לימוד רציני' אני מתכוונת להתמדה של הבנות, לדרישה הגבוהה של המדרשה מהבנות, למרכיבים כמו בית מדרש, מורים, ספרים, שעות שינה, ועוד. יש תחושה של כבוד, של יראת שמים, שבנות באות למדרשה מתוך מטרה כנה ואמיתית".

זה הפתיע אותך?
"קיבלתי הרבה יותר ממה שציפיתי. אני חושבת שזאת חוויה הכרחית לכל בחורה דתית. לאו דווקא ב'ברוריה'. כל אחת במקום שמתאים לה.
השנה הזאת פתחה בי המון מקומות ועוררה בי חיבה להמון דברים. חיפשתי בתוכי, ניסיתי למקד את עצמי בתחומים שבאמת מעסיקים אותי. זה עולם מאוד רחב. במדרשה 'נותנים מקום' להתמודדות. הם רואים בהתמודדות ערך של ממש. הם פתוחים לשיחות ויש תמיד רמי"ם מלווים.
אני לא יודעת מתי יהיה לי זמן לחזור למדרשה אבל אני יכולה לומר שהשנה הזו פתחה לי פתח להכניס את החיים התורניים לחיי היום-יום, להפוך את חיי השיגרה לקצת יותר רוחניים".


רוני קרן ורותם רייפן
בנות 19, עין הנצי"ב
שנת י"ג במדרשה במגדל עוז

רוני: " קיבלתי שנה לעצמי לעבוד על כל הצדדים הרוחניים – לא רק לימוד תורה אלא בדיקה איפה אני מול עצמי, מול החברה, מול עם ישראל"

רותם: "אהבתי במיוחד את הקירבה לאנשים שחיים תורה והלכה באופן משמעותי ויומיומי"

מה הביא אתכן לבחור בסוג כזה של י"ג – מדרשה בכלל ומגדל עוז בפרט?
רוני: "לי לא הייתה בכלל התלבטות, מייד ידעתי והרגשתי שאני רוצה ללמוד במדרשה, 'פיצוי' על שנות בית הספר... ושמחתי על ההזדמנות".
רותם: "לי הייתה התלבטות, בדקתי גם מקום התנדבות, אך הרגשתי שחסר לי משהו – ואני צריכה ללמוד. לא רק להשלים חוסרים, אלא לבנות בסיס – חשוב ומשמעותי בשבילי".
שתיהן בחרו במדרשה זו כי אהבו את אווירת הלימוד שם והאופי של המדרשה – המשלב רוחניות אמונה עם לימוד אינטנסיבי. זה התאים להן.

מה אתן מרגישות שקיבלתן מהשנה הזו?
רוני: "נפתח בפניי עולם שלם שלא הכרתי קודם, קיבלתי שנה לעצמי לעבוד על כל הצדדים הרוחניים – לא רק לימוד תורה אלא בדיקה איפה אני מול עצמי, מול החברה, מול עם ישראל".
רותם: מסכימה ומוסיפה – "קיבלתי כלים להמשיך עם העולם הזה הלאה – לחקור וללמוד".

יש משהו שאהבתן במיוחד, זיכרון, חוויה... ?
רותם: "הקירבה לאנשים שחיים תורה והלכה באופן משמעותי ויומיומי".
רוני: "התרגשתי מהמפגש הישיר, הבלתי אמצעי עם רבנים גדולים שמלמדים במדרשה, וגם מהחוויה של 'להתמסר כל היום לדבר אחד – ללימוד'".

רוני ורותם התגייסו כבר וברכתנו תלווה אותן. בהצלחה!
חסר רכיב