תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

אסתר גולדשמידט ז"ל

05/09/2005
עמודים סיון תשס"ה (694) 9
אסתר (אסתרינה) גולדשמידט ז"ל
נולדה: י"ד באדר תרפ"ה 10.3.1925
נפטרה: ט"ז אדר ב' תשס"ה 27.3.2005

שדה אליהו
דברים לזכרה של אחותי אסתר, אסתרינה:

עברו חלפו שלושים יום מאז נלקחת מאתנו בחטף, והלב ממאן להאמין ועדיין כאילו מקווה, כי קשה להסתגל למילה "היא איננה", שהרי היא הייתה סמל החיים בארצו, לראות בשמחת ילדיה, נכדיה וניניה, אחיה, אחיותיה וכל מכיריה.
עשתה ימים ולילות, לתת יד וכתף לבעל האוהב, אשר הכירה פה באדמת העמק, שהתפעלה כה רבות מיופיו ולא פסקה לדבר עליו. וכאן החליטה, יוסף יהיה בעלי ואבי ילדיי, ומאז לא נפרדו, עד שיד הגורל הפרידה ביניהם. אסתרינה החיה והתוססת, הרוקדת והמזמרת אשר לא ויתרה על כל ריקוד, ובכל שמחה קמה להצטרף לכל מעגל רוקדים בשמחה. הטיולים למרחבים הפתוחים וליופי הטבע. היא טיפלה בילדיה ובילדי החברים באהבה ובמסירות וראתה בגידולם אושר ושלווה, אשר לימים החזירו לה באותה מטבע. את הדאגה להורינו הזקנים שנשארו ברובע בחוסר כול, הדאגה לאחותנו שמחה ולילדיה שרה ושמואל, הריצות במהלך אותן שנים לעזור לאחותה מוכת הגורל, החיה בגפה, בניקיון הבית ובריצות למוסדות השונים ובמוסד הגריאטרי. רצה בכל דרך אפשרית - אוטובוסים, משאית וטרמפים, בימי הקיץ הלוהטים ובימי החורף הקרים, לא ויתרה. למחרת התייצבה, כמידי יום, לעבודתה.
היא עיצבה לעצמה השקפת עולם חברתית אשר במרכזה אהבת האדם, העבודה ונאמנות לערכי ישראל, לעם ולמולדת, ובדרך זו חינכה את ילדיה, נכדיה וניניה, והדורות אשר גדלו כאן. אהבה את החי והצומח, צפתה בעופות השמים אשר נדדו בעונות השנה המתחלפות ונחתו למנוחה ליד בריכות הדגים ועל העצים בעמק. זכור לי כי באחד הביקורים שלנו הראתה לי את קן הפשוש מעל דלת הבית ומשקלה של הציפור רק כמה גרמים. והסרט שצילם יוסף על פריחת הקקטוס ליד הבית שנמשכת רק לילה אחד, הראתה לנו את קן התִנשמות שאת קריאתן שמענו בערבים. התיאורים שלה על ההמלטות ברפת. צפינו יחד בהרי גלעד בזמן זריחת השמש, החרמון והגלבוע, וכן אותם הטיולים לחיק הטבע עם חברי הקיבוץ.

אסתר יקירתנו ואהבת נפשנו, הקדשתי שעות שינה רבות לכתיבת שורות אלה כי הזמן גרם לנו להרבות במחשבה לפני כתיבת כל מילה על מעלותייך, כך שהיריעה תקצר לאין ערוך.

יהי זכרך ברוך ונשמתך תהיה צרורה בצרור החיים

אחיך אוהבך,
מנשה
חסר רכיב