תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דור צעיר בכפר עציון

06/07/2005
עמודים סיון תשס"ה (694) 9
בכפר עציון

"העתיד בידיים שלנו"
בכפר עציון לא שוקטים על השמרים
הבעיה הדמוגרפית ובעיות פנים קיבוציות
מכתיבות סדר יום ל"יום המחר"
יונה ברמן

"רשומון"
אביב תשס"ד, 2004: בחירת ועד חדש וגם יו"ר חדש ל"וועד הקהילה" - יוחנן בן-יעקב (מדור המייסדים). הוועד מטיל על אמיתי פורת לרכז את צוות הרחבת הקהילה, על בסיס הניסיון ולימוד הלקחים מהצוות הקודם שפעל בנושא והצעתו לא זכתה לרוב הדרוש באסיפת החברים. סמוך לבחירתו מחליט הוועד לקלוט, לראשונה בכפר עציון, משפחה לתושבות, אף ששני בני הזוג אינם עובדים בכפר עציון או בזיקה ישירה אליה. כמו כן מקבלת האסיפה החלטה להשכיר לתושבים את כל דירות האורחים הפנויות.
סיוון תשס"ד, 2004: "צוות הרחבת הקהילה" מתחיל בהליכי גיבוש דרכי עבודתו ומפרסם "מסמך יסוד" לעבודתו. אמיתי פורת (מהשכבה הצעירה) מרכז את הצוות;
תמוז תשס"ד, יולי 2004: "העתיד בידיים שלנו" – "צוות הרחבת הקהילה" פונה לציבור החברים והתושבים ומבקש לקבל בכתב רצונות וחלומות שלהם לגבי אופייה העתידי של ההרחבה הקהילתית. התייחסות לגודל, מיקום, זיקות גומלין בין ההרחבה לקיבוץ וכו';
מנחם-אב תשס"ד: "הד מורחב" - גיליון חגיגי ובו חלומות, מחשבות ורצונות של הציבור בנושא הרחבת הקהילה ונגיעה בבעיה הדמוגרפית;
סוכות תשס"ה, 2004: הקיבוץ מתכנס ליומיים של דיונים במסגרת "המרחב הפתוח". לא פחות מ-15 קבוצות דיון מתהוות במהלך "המרחב". בסיום היומיים מרגישים המשתתפים: "שני ימי דיונים מעניינים ומרוממי נפש";
טבת תשס"ה, 2005: פגישת מעקב של "ועדת ההיגוי" של "המרחב הפתוח", ראשי הקבוצות וראשי הצוותים, לשם בחינת פעולת הצוותים בתקופה שלאחר קיום "המרחב". הבדיקה מעידה על כך שצוותי היישום "נרדמו בשמירה", וכמעט שלא נעשה דבר מאז;
שבט תשס"ה, ינואר 2005: האופציה להרחבת דירות של התושבים לגיטימית וקיימת - פרסום הודעה חוזרת לתושבים שאינם חברי קיבוץ! המקום, שעל פי החלטת האסיפה הם רשאים להרחיב את דירותיהם בהתאם להסדרי תשלום ומימון שפרסם "ועד הקהילה" ובהתאם לתכנון האדריכלי; ראוי לציין שבאסיפה וברחוב הקיבוצי הובהר הקשר, עד כדי תלות, בין אישור תכנית הרחבת הקהילה - קליטת תושבים, ובין הסדר הרחבת דירות החברים בקיבוץ!
אייר תשס"ה, מאי 2005:
- "צוות הרחבת הקהילה" עוצר זמנית את העבודה הראשונית שנעשתה עם המתכננים שנבחרו, מתוך מסקנה שיש צורך בייעוץ צמוד כדי לעבוד נכון עם האדריכלים וגורמים אחרים הקשורים בפרויקט. בשלב זה מודיע אמיתי, ראש הצוות, על פינוי מקומו לטובת בחירת מנהל הפרויקט; אין להודעה קשר ישיר להתקדמות עבודת התכנון, אלא להצעה לבחירת צוות בעלי תפקידים, אמיתי היה מיועד להתמנות למנהל הקהילה, הצעה שזכתה ברוב, אך לא ברוב הדרוש, מעל 50% מכלל החברים.
- ההחלטה על "קליטת משפחות נוספות לתושבות" כבר מראשית תשס"ו, מחייבת את הקיבוץ להכין מלאי של דירות. לשם כך מכשירים את בית הילדים "נחליאלי" למגורי 5 משפחות חדשות בדירות שגודלן, כל אחת, 65-60 מ"ר. כמו כן מחליטים על הפניית כל הדירות הפנויות בקיבוץ, כולל דירות אורחים.
- "ועדת קליטה" בראשותו של רזי בן-יעקב (מהשכבה הצעירה), מדווחת על תהליך פניות מואץ של משפחות מועמדות לקליטה לתושבות.
ועדה בראשה של נעה ברג (מהשכבה הצעירה) מתחילה לעסוק בתהליך מיון והיכרות עם המשפחות המיועדות. ההרגשה טובה - פניות רבות של משפחות צעירות וטובות, ומתאימות לנו.
במקביל עוסקת ועדת קליטה בשאלת ההתייחסות לתושבים החיים כבר בכפר עציון ובני קיבוץ במעמד תושבים, תוך שהיא מקיימת סבב שיחות עם כל משפחה.
בנוסף - מסתיים תהליך הכנת חוזה התקשרות בין הקיבוץ לתושביו השכירים. חוזים אמורים להיחתם עם כלל התושבים, תוך הדגשה שהיבטם כלכלי וניסוחו משפטי, קורקטי וחד;
סיוון תשס"ה, יוני 2005: "התהליך לבחירת בעלי תפקידים לאיוש התפקידים המרכזיים" בכפר עציון מסתיים בהצלחה – ל"מנהל הקהילה ואחראי לפרויקט הרחבת הקהילה" נבחר אמיתי פורת (כאמור, מהשכבה הצעירה). הוא ייכנס לתפקיד שעושה כבר שלוש שנים תהילה הר-זהב (מהשכבה הצעירה).
ל"מנהל כלכלי של הקהילה, מרכז משאבי אנוש וגזבר" נבחר מנו בן הרוש (בגבול העליון של השכבה הצעירה...), המיועד להיבחר למרכז משק לאחר הכשרתו במרוצת השנה הקרובה. ורדית מרקוביץ' (מהשכבה הצעירה) הייתה עד כה מנהלת משאבי אנוש.

זהו "רשומון" השנה האחרונה - בתחום הרחבת הקהילה, ויש כמובן תחומי פעילות נוספים בהם אנו מטפלים, שינוי מתכונת חלקות הצדקה, אותה אנו מעניקים בשפע, ניסיון לעמוד במסגרת תקציב קהילה שנקבע על פי מסגרת תקציבית כוללת לכפר עציון, קידום תשתיות שלא טופלו שנים רבות, שינוי מתכונת התקצוב לשמחות חברים, רישום ופרסום מסודר של החלטות המוסדות, הגדרת מעמד התושבים ושותפותם בהוצאות הקהילה, תיקון עיוותי ההפרטה שהעיב מאד על האווירה בכפר-עציון, נהלי ביטחון, החלפת קבלן המזון, עדכון תקנונים ונהלים, נושאים כלכליים ועוד ועוד ...
תיארוך פעילות השנה האחרונה בכפר עציון, נותן בהחלט הרגשה שהקהילה בראשותם של תהילה הר-זהב ויו"ר הוועד יוחנן בן-יעקב, עם שבעת חברי הוועד, מנסים לקרוא את המפה המקומית ולעשות צעדים בוני קהילה וראייה לטווח ארוך.
יותר מכול, הוא מעיד על "צעירי הכפר" שמחליטים "לקום", לקחת אחריות של ממש בהובלת תהליכים כדי להיות הגורם המשפיע בעיצוב חיי הקהילה שלהם, ושאֵלת – "פני הקהילה – לאן"?! נועה ברג ורזי בן-יעקב וּורדית, אמיתי פורת ותהילה הר-זהב ומָנו בן-הרוש - כולם בשכבה הצעירה של כפר עציון או בגבולה העליון. בעלי משפחות בני 40-30. הם לוקחים על עצמם תפקידי מפתח מתוך שאיפה להצעיד את הקיבוץ לעבר השנים הבאות בבִטחה ובמחשבה תחילה.

מָנו בן הרוש, 39
כפר עציון
מחנך בתיכון בקבוצת יבנה
16 שנים בקיבוץ, נשוי לאורית (עמיחי) בת משק ולהם 4 ילדים
בעל ניסיון רב בתפקידים ציבוריים: היה מזכיר פנים לפני 2 קדנציות, ריכז את ועדת צעירים והשתתף בצוותי שינוי חברתיים וכלכליים.
מנו נבחר למרכז המשק העתידי, ולקראת כניסתו לתפקיד יעבור תהליך לימוד והכשרה במשך חצי שנה עד שנה.
מנו: "ריכוז התפקידים והמאמץ הביצועי אכן מועבר לצעירים, וזה משמעותי. מדובר בתפקידים ביצועיים ובנושאים שעל סדר היום. אמיתי פורת ואני כבר היינו בוועדת צעירים יחד, ועכשיו נבחרנו כצוות מוביל, מתוך ראייה שלנו שאנחנו צריכים לקחת אחריות על עצמנו בשביל עצמנו. ראינו חשיבות גדולה שלי ושל אמיתי בצורך לשנס מותניים, לקחת אחריות, שאם לא כן נמצא את עצמנו בעוד 5 שנים במקום לא טוב.
"החידוש מבחינתנו הוא ראיית 'הצוות' כמוקד העשייה. היה כאן מאמץ לבנות צוות, כולל אמירה של בניית צוות רב-דורי ונתינת מקום משמעותי ומרחב פעילות לצעירים בתוכו. תהליך הבחירה "כצוות", לא היה פשוט. רצינו לקבל גיבוי רחב מהקהילה. הקלפיות לבחירה נפתחו שלוש פעמים, כולל משבר שהיה באמצע התהליך. בסופו של דבר התקבל ההרכב וההצעה התקבלה ברוב גדול.
"הנושאים החשובים בסדר היום שלנו, כפי שאני רואה אותם היום הם: נושא הפיתוח הכלכלי, עבודה ופרנסה, הרחבת דירות והרחבת הקהילה. לא נוכל לעבוד על כל קטע בנפרד, נצטרך לעסוק ב"הכול ועכשיו".

"הריאה הירוקה"
לפני שנחזור לענייני היום הנכבדים ונשוחח עם תהילה בשלהי תפקידה, ויוחנן, הממשיך לשאת בתפקידו, נפנה לאחת הפעילויות הצנועות ו"הירוקות" הנעשות בכפר עציון.
אריאל עמית, בן משק, נשוי, סטודנט המסיים תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטה העברית, ועד לפני שנה מדריך כיתות ה'-ו', מתמסר היום לשתי פעילויות ירוקות מאוד: האחת – "גינת ירקות אורגנית" שהכין מ"אלף" עם הילדים, וטיפול במִחזור האשפה והכנת קומפוסט.
בעקבות דיוני "המרחב הפתוח", קיבל על עצמו, יחד עם יהודה חבר משק ותיק, את עידוד מִחזור פסולת המטבח מבתי החברים. היום יש כבר ערימת קומפוסט שהוקמה בסמוך לגינה, והיא קולטת פסולת אורגנית מהבתים, בנוסף לערימות פרטיות אצל כמה משפחות.
אריאל: "אני תופס את הגינה בראייה הוליסטית, כמכלול. הגינה, בעלי החיים שבה ומסביבה, שילוב ילדים ואנשים – שיהיה לכל הסביבה נעים. את הגינה התחלתי עם הילדים ממש מכלום. הצעתי להם שנפתח ענף משלנו. פרנסה לא יצאה מזה אבל תעסוקה – כן.
"סימנתי מדרון אדמה צנוע שלא היה בו כלום, שגם זה משמעותי לילדים – להפוך שטח טרשי ויבש לאדמה פורייה. תחילה טיפלנו והעשרנו את האדמה ולאחר מכן זרענו. תוך 3 חודשים צמחו בה גידולי תירס, חומוס, מלפפונים, בזיליקום, ועוד. במשתלה שהקמנו אנחנו מכינים ייחורים מעצי תות, רימון, תאנה – כל זה בתוך פחיות ריקות שלקחנו מהמטבח, גם זה לפי דרכי ואמונתי במִחזור חומרים וניצול משאבים קיימים. בנינו תחנה מטאורולוגית ל'אקלימים קטנים' ובה נמדד הגשם, כיווני רוח וכו', בסביבת הגינה.
"התחום הזה משמעותי עבורי מכמה היבטים: האחריות לאדמה – קיבלנו את האדמה לעבדה ולשמרה, בראש ובראשונה על ידי צמצום נפח הפסולת שלנו. צריך לזכור שהפסולת הולכת ותופסת עוד ועוד מקום בארצנו הקטנה. היא גם מזהמת את הקרקע ופוגעת באוזון. בבית שלי יש 2 פחי אשפה – לזבל האורגני ולאשפה הנזרקת; חיסכון וניצול אנרגיה – 'והריקותי לכם ברכה עד בלי די'. פסולת = ברכה".

מִחזור שווה גם קומפוסט
על הדרך ליד הגינה, נמצאת נקודת איסוף לאשפה אורגנית לכל מי שרוצה היום בכפר עציון את האופציה להפרדת זבל. מדובר באשפה ביתית של קליפות ירקות ופירות, קליפות ביצים, לחם יבש, עצמות, שאריות תבשילים ובשר.
את הפסולת האורגנית המצטברת בפחים שהציב הוא שופך על פני שטח אדמה לא גדול וכך מתחיל תהליך ייצור הקומפוסט. על האשפה מוסיפים שכבות רגבי אדמה, קש מעורבב בזבל בעלי חיים (חשוב שבנוסף לזבל האורגני, יהיה גם זבל של בעלי חיים). כדאי להפוך מדי פעם את הערימה. הערימה נכנסת לתהליך של הבשלה. היא מתחממת, מתפרקת וכעבור חודשים אחדים החומר כבר זמין לדשן מצוין לגינות. אם הערימה עשויה טוב היא לא אמורה להיות מקור לזבובים. כך נסגר מעגל המִחזור בתחום הקומפוסט - גלגל הטבע ממשיך ומתגלגל.
אחד מילדי הגינה האורגנית של אריאל הוא איתמר ישראלי, תלמיד כיתה ה' שזכה ב"ציון לשבח" על עבודה שנתית שהגיש בבית הספר, שעסקה, איך לא, בנושא הזבל ומעגל החיים. הוא בנה תחנות מספרות על מעגל חייה של העגבנייה על סמך התמחותו בגינה המקומית.
גם סיפור האבקתו של עץ פיסטוק נקבי בכפר עציון, שפריחתו קצרה ומתחילה בראשית אפריל, והתפרחות הזכריות מעצי הפיסטוק הזכריים שבראש צורים, בהתמחותו של עקיבא יעיר – סיפור מרתק שרק נרמז פה, ואם אתם חפצים לשמוע את תוצאות הניסיון, תוכלו לבקש מאריאל או מעקיבא בראש צורים.

שלושה נושאים מרכזיים בסדר היום של יוחנן ותהילה, ראשי הקהילה
לפני שנה החליטו לבחור "ועד קהילה", על רקע קריסת המוסדות המנהלים בכפר עציון. יוחנן בן-יעקב נבחר ליו"ר הוועד באופן זמני, ותהילה הר-זהב המשיכה בתפקידה כמנהלת הקהילה עם 7 חברי ועד נבחרים, תוך שימת לב לאיזון פרסונלי בין אנשים מהתחום הכלכלי, החברתי, וייצוג מאוזן של נשים וגברים. ראוי לומר שיוחנן לא הפסיק בשל כך את עבודתו המלאה במשרד החינוך כממונה על החינוך היהודי ברחבי ברית המועצות לשעבר, ופיקוח על המכינות הקדם-צבאיות ברחבי הארץ. ב"עיתות הפנאי", גם משהו לנשמה, הדרכת קבוצות נוער בדרכי פולין האבלות.
יוחנן: "בכניסתי לתפקיד טענתי שאני רואה לפנינו שלושה תחומים עיקריים לטיפול: האחד – "פצעים פתוחים" שנמצאים בחיי היום-יום בכפר עציון. הרבה שאלות קטנות ומציקות ברמה האישית והחברית. ברמה שבין החבר למוסדות. הצלחנו חלקית בטיפולינו בנושאים הללו. נושא הרכב, למשל, פרוץ, ולא הצלחנו לקדמו;
נושא שני הוא הגדלת היישוב והרחבת הקהילה (בתוך זה - הרחבת דירות קיימות של החברים). הייתה הרגשה קשה של תקיעות;
הנושא השלישי שעומד חזק בסדר היום שלנו – שאלת העבודה והפרנסה "בתהליך עבודתי כיו"ר הוועד, והמפגש הראשון שלי עם בעיות ניהול החברה והקהילה, הגעתי למסקנה שיש להעביר יותר ויותר תחומי סמכות ואחריות לידי החבר. מצוקות החבר שנחשפו לפניי והשלכתן על המוסדות, מייצרת מציאות בלתי אפשרית הפוגעת בחברים ובמרקם החברתי באופן עמוק, אני מניח שכך זה גם בקיבוצים אחרים. אין לנו ברירה אלא לבחור בדרך אשר תשחרר את המתח שבין החבר למוסדות. נעשו בעבר צעדים בכיוון זה בכפר עציון ויש להמשיך בדרך זו לתחומי חיים נוספים. אני מודע להתנגדות ולרתיעה מכך בקרב חברים, עניין שנצטרך להתמודד אתו ברצינות ובאחריות, מתוך הקשבה ומתן מענה לחששות ולחרדות.
"אני חושב שיש למוסדות בכפר עציון חלק במצב הזה. גם אם אי אפשר להיענות לכל פנייה של חבר, יש לשדר יותר אמפטיה, משפחתיות, אהדה והקשבה למצוקות החבר. כמובן שהדבר חייב להיות הדדי - החבר חייב להגיב באותם אופנים, ציפייה זו אינה מתממשת תמיד בכפר עציון. אך לטעמי, האחריות לשינוי האווירה והתרבות הארגונית שלנו מוטלת בראש ובראשונה על המוסדות. שומעים בכפר-עציון יותר מדי קולות בנוסח: 'אנחנו' – החבר, 'אתם' – המוסדות".

תהילה (אמא ל-6 ילדים, את תינוקה השישי ילדה במהלך 3 שנות תפקידה בניהול הקהילה): "מדובר בתהליכים איטיים. יש חברים שמבינים את ה'מערכת' - שיש מכלול וצריך לשקלל את כלל הרצונות של החברים. אני מסכימה עם יוחנן שככל שניתן לאנשים יותר אחריות וחופש בחירה, זה ישחרר. גם הפרטת המזון, החשמל והכביסה שעשינו עד כה, הקלו ושחררו מתחים, התלות פחתה".

מה קרה ברגע שפתחתם את המקום לתושבות?
"יש ביקוש גדול. היו 8 דירות פנויות, והיום הן תפוסות, בנוסף לחמש דירות שאנחנו מכשירים עכשיו. ההידפקות על דלתנו עצומה. יש לכפר עציון שם טוב בחוץ. אנשים צנועים שמחפשים איכות של קהילה באים לכאן ולנו יש את האפשרות לבחור מתוכם. זה פתח גם אופציות לבני הקיבוץ שרצו להישאר פה, ולא כחברי קיבוץ. הם נשארים פה וחושבים על שכונה קהילתית".
יוחנן: "אם 'מנקשים את הקוצים' של הקיבוץ, יש פה קהילה מצוינת. קיבוץ גלויות נדיר ורחב, חברים ותושבים עם פתיחות רבה, אנשים עם סוגי התעניינויות שונים ומגוונים ונכונות למפעלי צדקה ומעשי חסד רבים. לכפר-עציון יש פוטנציאל אנושי בריא, חבורה צעירה ומוכשרת בצד ציבור בוגר, מנוסה ורציני. אנו חיים במקום נפלא, במסגרת גוש-ישובים פורח ומשגשג. יש לנו בסיס כלכלי איתן. כל אלה מאפשרים לנו לנווט את דרכנו בסבך החיים הקיבוציים והקהילתיים המתחדשים".
תהילה: "המקום 'מאפשר' למרות המתחים הקיימים, גם בתחום העבודה וגם בתחום ההתפתחות האישית. יש לזה מחירים חברתיים אבל השכלנו בכל זאת לתת לדברים להתפתח".
ימים יגידו.
חסר רכיב