תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

תוכנית אופק

05/06/2005
עמודים אייר תשס"ה (693) 8
"תכנית אופק"
יונה ברמן

הם באו ממדינות חבר העמים ולשם יחזרו רובם
לארמניה, לרוסיה, לבלורוסיה, לאוקראינה, ועוד
סך-הכול הגיעו מרחבי חבר העמים 26 צעירים וצעירות בני 20-24
רובם סטודנטים לתואר שני, או בסיומו, כולם זכאי עלייה

"תכנית אופק" תשס"ה, ב"מרכז יעקב הרצוג" בעין צורים

היום שבו ביקרתי במרכז הרצוג כדי לשמוע על "תכנית אופק" לסטודנטים מחבר העמים, היה יום חג ברוסיה – ציון יום הניצחון של רוסיה על גרמניה במלחמת העולם השנייה, תאריך שמציינים בכל חמ"ע (חבר מדינות העמים) והוא חג לאומי לכל דבר.
הבנתי שהייתה תרעומת בקרב התלמידים ב"תכנית אופק" שלא התחשבו ביום הזה ולימודיהם התקיימו כרגיל...

נא להכיר: "תכנית אופק"
התכנית נפתחה בתחילת השנה במרכז הרצוג שבעין צורים, במסגרת פרויקט "מסע" של הסוכנות היהודית ומשרד ראש הממשלה - "פרויקט לתכניות ארוכות לצעירי העם היהודי".
כאן ב"מרכז הרצוג" נקלטה קבוצה ממדינות חבר העמים לתכנית שמטרתה לתת לצעירים לימודים מגוונים ועשירים, חוויות שבאמצעותם אפשר יהיה ליצור ספקטרום רחב על התרבות היהודית והדת היהודית, השפה העברית וארץ ישראל. במערך השבועי שלהם מופיעות גם שעות התנדבות בקהילה, בה חונכים הצעירים החו"לניקים ילדי עולים ועוזרים בקהילה הרפורמית באשדוד. אחת לשבועיים הם יוצאים לטיול של יום. הם ישתתפו בשבוע גדנ"ע, שבועיים צבא ושבוע ימים יחפרו בחפירות ארכאולוגיות.
כל השיעורים מתקיימים בשפה הרוסית, כך גם הטיולים. ללימודי השפה העברית הם מקדישים 12 ש"ש עם מורה לעברית מעין צורים, אסתר רמיאל, ואת לימודי היהדות הם לומדים עם מרצים מהשורה הראשונה שהם מרצים באוניברסיטאות שונות בארץ, ובארגון "מחניים".

תכנית לימודים ופעילות שבועית
לימודי בוקר של ימי א' הם לימודי השפה העברית. אחר הצהריים מתנדבים, ובערב לומדים אנגלית.
בימי ב' לומדים שיעור ב"היסטוריה של העת החדשה"; שיעור ב"הוראת עמיתים" ופרויקט אישי; תנ"ך; מודרנה ויהדות.
בימי שלישי לומדים ספרות עברית; היסטוריה יהודית בימי הביניים; עברית.
בימי רביעי מטיילים + עברית בשטח + סדנת חינוך.
אפשר למצוא בתכנית שיעור בפרשת השבוע, סדנה פסיכו-דינמית, ארון הספרים היהודי – תכנית לימודים עשירה ביותר שאת תכניה מלמדים מורים-מרצים כמו ד"ר זאב דשבסקי נשיא ארגון "מחניים" ומרצה ללימודי יהדות באוניברסיטאות כאן ובמוסקבה.
ד"ר זויה קופלמן, מרצה לספרות עברית, שמלמדת ב"תכנית אופק": "הסיפורת העברית כראי לחיים בישראל".
אידה דשבסקי, מרצה ורכזת פרויקטים קהילתיים, אשר רוכברגר מצוות מכללת "אורות ישראל", רות קניאל דוקטורנטית למחשבת ישראל, ועוד.

נדבקתי בחיידק העלייה הרוסית
אסי קניאל, ירושלמי, למד היסטוריה יהודית וסיים דוקטורט באונ' בר-אילן. בשנת 1994 נסע אסי בפעם הראשונה לברית המועצות כשליח לשכת הקשר של מיודענו אריה קרול.
אסי: "נסעתי לחודש כשליחון של בני-עקיבא. מאז נסעתי שוב ושוב במהלך לימודיי באוניברסיטה. 'נדבקתי בחיידק'. במהלך נסיעותיי צברתי בסך הכול כ-15 חודשי שהייה לא רצופה שם. אני מתקשר ברוסית וגם מלמד קצת בשפתם".
אסי קניאל, ד"ר, הוא מנהל "תכנית אופק" במרכז הרצוג. הוא מכיר היטב את חלקי הפזורה משם באו הסטודנטים. הוא יודע את שפתם ומכסה את התכנית על צדדיה השונים.
אסי: "אנחנו מנסים לתת להם את החיבור החווייתי למדינת ישראל, וליהדות על היבטיה השונים. הם גרים במבנים של מרכז הרצוג, יש להם משפחות מארחות בקיבוץ, מדריכה בשם אירה שהיא בעצמה עולה חדשה מרוסיה ודוברת עברית משם. הם משתתפים בחוגי ערב, אבל עיקר היום מוקדש ללימודים – מ-9.00 בבוקר עד 18.30. לימודים מאוד אינטנסיביים".

מי הצעירים שבאים?
"חלקם בעלי ידע רב בלימודי יהדות, כמו שתי בנות שלמדו שם באוניברסיטה יהודית. יש ביניהם כאלה שפעילים בתנועה הרפורמית במדינתם, ויש כאלה שבקושי ידעו שהם יהודים. יש ביניהם פסיכולוגית קלינית, מהנדס, בחור ישיבה, סטודנט לכלכלה, רובם ממקצועות ריאליים ולא מהתחום ההומניסטי".

האם מטרת התכנית שיעלו ארצה בסופו של דבר?
אסי: "המצב במדינות חבר העמים, ובעיקר ברוסיה הוא, שהיהודים נוטים לעזוב את העיירות הקטנות ולעבור לערים הגדולות. במוסקבה למשל מתבססת היום קהילה גדולה. המבחן האמיתי של התכנית שלנו הוא מידת המעורבות שלהם בקהילות שם – עם שובם לארצותיהם. עד כמה יהיו מעורבים בקהילות היהודיות, עד כמה יעסקו בפרויקטים שם, עד כמה הצלחנו להכשירם כמנהיגים ופעילים בקהילותיהם. זה המבחן וזו המטרה.
"לשם כך נדרשים המשתתפים להכין פרויקט חינוכי או קהילתי במסגרת 'תכנית אופק' ויישומה יהיה שם. אביא דוגמאות: מורה למתמטיקה שילמד באמצעות מושגים מהעולם היהודי. או בחור שלומד שחיטה אצל שוחט באשקלון, ויחזור למינסק להיות שוחט.
לשם בניית הפרויקטים הבאנו מרצה שבונה אתם את הפרויקט ומלווה אותם. יהיה עלינו לחפש ולמצוא מקורות להמשך הליווי במקומותיהם שם, כדי ששנה זו לא תתמוסס כאפיזודה חולפת.
יש גם קורס הכנה לגיור שהוקם ביוזמתם ושבמסגרתו הם לומדים הלכה פעמיים בשבוע, בהשתתפות 6-7 בחורים ובחורות. יש ארבע בנות שרוצות להתגייר, ובחור אחד שהגיע מוכן, שומר מצוות וכאן עבר גיור".

שביעות רצון הדדית?
"הם ואנחנו מרוצים... כמובן שיש קשיים. בקבוצה קטנה הלומדת באופן אינטנסיבי וחיה בקיבוץ קטן המרוחק מן הערים הגדולות, נוצרים לעתים מתחים וחיכוכים. קיימים גם פערים ביניהם. חלקם באים מהערים הגדולות ואחרים ממקומות מרוחקים ופחות מפותחים.
הם באים למסגרת דתית ומתחייבים להיות לבושים סביר ולא לחלל שבת בפרהסיה, כשהם בקיבוץ. עם זאת, הם לא נדרשים לחבוש כיפות.
אנחנו שבעי רצון מהקבוצה. למדנו במהלך החודשים הללו שהם זקוקים למסגרת נוקשה, וזאת לאחר שגישתנו ההתחלתית שהייתה ליברלית מאוד, יצרה בעיות שונות. היום הם מודים לי על שהנהגתי משטר קשיח יותר.
מתחילת התכנית עובד עם הקבוצה פסיכולוג רוסי, פסיכולוג קבוצתי שמטפל גם בפניות פרטניות".

תכניות לשנה הבאה
אסי קניאל כבר נסע לגייס סטודנטים. הסתובב באוזבקיסטן, אזרבייג'אן, קזחסטן וגרוזיה. לשם הם רוצים לפרוץ עם התכנית. יש להם כבר 50 פניות חדשות שמילאו טפסים, ובקרוב תיסע גם המדריכה אירה להמשך גיוס צעירים מאוקראינה ורוסיה. בחודש יוני ייסע אסי שוב והפעם עם פסיכולוגית שתעזור בעשיית המיונים, בדיקת הרמה האישית והמוטיבציה של הנרשמים לתכנית.
מרכז הרצוג רוצה להגיע ל-40 משתתפים לפחות.
מי ייתן!
חסר רכיב