תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

מה נשתנה

03/05/2005
עמודים ניסן תשס"ה (692) 7
מה נשתנה

מַה נִּשְתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל-הַלֵּילוֹת

שלפני הרבה שנים
אבא שלי ישן בבית ילדים
ואילו לי יש חדר משלי
ושם אני נמצאת עם משפחתי.

שבכל תחילת עונה,
המחסנאית בחרה לאבא שלי חליפה חדשה וחליפה ישנה
ולעומת זאת אני לא צריכה שיבחרו לי חליפה
ובוחרת לפי טעמי אם היא יפה.

שאבא שלי אכל ארוחות בוקר וצהריים בבית ילדים
וכמובן שהיה צריך לגמור הכול בלי תירוצים
ואילו אני משלמת עבור הארוחה
ולוקחת ממה שיש בהפרטה.

שלפני הרבה שנים הבתים היו קטנים
ולא היו אינטרנט, טלוויזיות ומכשירים אחרים
ואילו היום אנו באינטרנט גולשים
משחקים, מדפיסים ומתקשרים עם אנשים.

חג שמח!

אופיר צור, בת 10, עין הנצי"ב



מַה נִּשְתַּנָּה?

סעודות שונות יש בעולמנו היהודי
בכל אחת מהן, יש משהו ייחודי.
"סעודה מפסקת", "סעודת מצווה", "סעודת הבראה",
אך, מכולן, ללא ספק, שונה היא ומשונה
זו הנאכלת בערב פסח, סעודת החמץ האחרונה.

מוזר, אך זו עובדה, כמות האוכל באחריתה
עולה עשרת מונים על כל מה שהיה בראשיתה
שכן מנהג בקהילתנו הקדושה כבר הרבה שנים
להביא מהבית, לארוחה זו "שימורים" שונים
דהיינו, מיני מאכלים ומשקאות שהיו שמורים
מאז חנוכה, ט"ו בשבט ומשלוח המנות של פורים.
ניתן למצוא בהם גבינות עובש לאניני טעם
שימורי סלט ועוגיות עם טעם של פעם
שקדיות הנלעסות כמסטיק ומאכלי אבּרה-קדבּרה
עם שאריות בירה, ליקר, קוניאק, וויסקי וסברה.
והסועדים, ביניהם שומרי משקל מושבעים, מתענגים
על לחמניות עם שמנת, חלווה, אגוזן ומיני דגים
והם עוברים משולחן לשולחן לאט ובנחת
וטועמים בכל הבא ליד ומכל צלחת.
וראו זה פלא, ככל שאוכלים גובר התיאבון
ואין קופה רושמת ולא מגישים חשבון.

ובכל שנה נשאלת שאלה אחת, לפחות פעמיים
- מדוע אין סעודת "ערב פסח", פעם בחודשיים?

ליפא אהרוני, סעד
חסר רכיב