תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

על המדף 2

13/01/2005
עמודים שבט תשס"ה (690) 5
על המדף: מקוה ישראל / ר' ישראל נג'ארה

כתב: פרופ' שאול רגב
הוצאה: אוניברסיטת בר אילן רמת גן תשס"ד

ספר הדרשות של ר' ישראל נג'ארה המונח לפני הקורא במהדורה חדשה ו"במחלצות" מכובדות, מפגיש את הקורא והלומד עם דמותו וגדולתו של ר' ישראל נג'ארה וחושף עוד פן באישיותו הגדולה. ר' ישראל נג'ארה המוכר לרובנו מ"זמירות ישראל", כאחד מגדולי משוררי צפת וארץ ישראל במאה ה–16, מתגלה לפנינו בפן חדש, בפן הדרשני והלמדני, כמי ששלח ידו לא רק בתחום השירה, כי אם בתחומים תורניים נוספים, ואף הותיר אחריו יבול ספרותי מכובד אשר חלק זכה לצאת לאור, חלקו אבד, וחלקו יוצא בימים אלו לאור בפעם הראשונה.
דמותו המורכבת של ר' ישראל נג'ארה הייתה נושא לדיון בקרב חכמי דורו אשר מצאו את עצמם נקרעים בין עוצמתה של שירתו "שהשירים שעשה המה משמחים א-להים ואנשים..." (ר' חיים ויטאל) ובין אורחות חייו שלא בהכרח תאמו את אשר כתב בשירתו. "יש לו גנות בהיותו אוכל על שולחנו מזבח אשר לפני ה' בראשו מגולה וערקא אדומה עליה..." (ר' חיים ויטאל).
בין מעריציו ומקורביו הגדולים היה האר"י, אשר למרות חסרונותיו ואורחותיו, ציין את ההתרוממות ששירתו הייתה משרה בקרב המלאכים. "אמרו עליו על ר' ישראל נג'ארה כשהיה מפייט את פיוטיו היו המלאכים מפסיקים את שירתם ובאים לשמוע" (הרב חיים סבתו, כעפעפי שחר). ביטוי ספרותי למערכת יחסים מורכבת זו נמצא בספרו של יהושע בר-יוסף סוכת שלום, בו הוא מתאר את חבורת תלמידיו של האר"י בצפת ואת ר' ישראל נג'ארה כמי שמקורב על ידי האר"י אך נדחה על ידי תלמידיו.
מקוה ישראל הינו ספר הדרשות של ר' ישראל נג'ארה. שמו של הספר נלקח מהפסוק "מקוה ישראל ה'" (ירמיה יז, 13), בו מוזכר כמובן שמו של ר' ישראל. מספר הדרשות בספר הן ארבעים, וכל אחת קרויה "סאה". ארבעים הדרשות הן ארבעים הסאה המכשירים את המקווה והופכים אותו למקום עלייה מטומאה לטהרה, שכן מקווה שיש בו ארבעים סאה – "בו טובלין ומטבילין".
הספר בנוי מקובץ של דרשות, הכולל בתוכו הקדמה, אוסף הדרשות עצמן, ובסופו מפתח. את הדרשות ניתן לחלק לפי הנושאים הבאים: 1. דרשות למשמרת ר"ח; 2. דרשות לחגים ואירועים מיוחדים; 3. הספדים וימי זיכרון; 4. שמחות; 5. נושאים עיוניים.
בסוף הספר מופיעים שני מפתחות שנערכו על ידי ר' ישראל נג'ארה. המפתח הראשון הוא תוכן העניינים המפורט של הדרשות, ואילו המפתח השני, הוא מראה מקומות למקורות המשמשים אותו בדרשותיו: פסוקי המקרא, מאמרי חז"ל, ואף מקורות נוספים מאוחרים יחסית, המשמשים אותות בדרשותיו. מפתח זה, אף שהוא מפורט, אינו מושלם לחלוטין, וישנן מובאות בדרשות אשר מקורן לא צוטט במפתח.
מבנה הדרשות של ר' ישראל נג'ארה דומה למבנה הדרשות שהיה נפוץ במאה ה-16, ואף ר' ישראל נג'ארה מקפיד לשמור על מבנה זה ואינו חורג ממנו. מבנה הדרשה כולל בתוכו את הדברים הבאים:
א. כותר – הרקע המתאר את הסיטואציה שבעקבותיה נאמרת הדרשה;
ב. נושא הדרשה – לעִתים ארוך ולעִתים קצר. לעִתים אף לקוח מן הפסוק או מחלקו, המופיעים בראש הדרשה;
ג. המאמר - מקור המופיע התחלית הדרשה מן התלמוד או המדרשים והיא מהווה את הבסיס לדרשה;
ד. גוף הדרשה הכוללת בתוכה הקדמה, שהיא דיון ארוך בנושא העומד לדרשה ולאחר מכן חזרה אל המאמר וקישורו לנושא הנידון בדרשה;
ה. קטע סיום וסיכום המקשר בין חלקי הדרשה והרעיון המרכזי בו היא עוסקת. קטע הסיכום נחתם בתפילה קצרה המסתיימת במילה "אמן".

הספר מקוה ישראל נשאר גנוז בכת"י ומעולם לא יצא לאור בשלמות עד למהדורה זו. מהדורה זו מבוססת על הכת"י השלם ביותר והקדום ביותר והמצוי כיום בידינו. הוא שמור בספריית ביה"ד לרבנים בבודפסט . המדורה יצאה לאור בעריכתו של פרופ' שאול רגב מאוניברסיטת "בר אילן" בשנת תשס"ד, בהוצאת אוניברסיטת "בר אילן" . המהדורה כוללת בתוכה מבוא, גוף ספר הדרשות עצמו ובסוף הספר מפתחות והערות.
לא ניתן שלא להתפעל מעבודתו היסודית של פרופ' רגב בפעולת ההדרה עצמה, בהערות ובמפתחות המופיעים בסוף הספר. גולת הכותרת בעבודתו הוא פרק המבוא לספר מקוה ישראל. מבוא זה הנו מלאכת אומן ייחודית הקובעת ברכה מיוחדת לעצמה. במבוא נפגש הקורא עם דמותו המורכבת של ר' ישראל נג'ארה, יש בו ביוגרפיה קצרה של ר' ישראל נג'ארה, תולדותיו, רבותיו, כתביו, מקורותיו והמקומות בהם פעל. בחלקו השני של המבוא ישנה סקירה מקיפה על הדרשות, על שיטת הדרשות כפי שהייתה נהוגה בקהילות ישראל וכמובן על מקומו של הספר מקוה ישראל בספרות הדרשות. את המבוא חותמת סקירה על הספר, התהוותו ועריכתו, על מבנהו, על מבנה הדרשות ועל המאורעות אשר בגינם נאמרו הדרשות.
לפנינו ספר שהוא שילוב של ישן עם חדש, גאולתו של ספר מתהום הנשייה ועם גאולתו הלבשתו ב"מחלצות" חדשות ובכלים נאים המקרבים את הקורא והלומד לתורתו של ר' ישראל נג'ארה ולהבנת דרכו ושיטתו בתחום הדרשות.
גדעון דאר, אלון שבות

חסר רכיב