תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דבר העורכת

14/01/2005
עמודים שבט תשס"ה (690) 5
דבר העורכת

"בסעודת פירות ארץ-ישראל בחמישה-עשר בשבט, ביקש רבי מנדל מקוצק מתלמידו רבי יצחק מאיר לדרוש מענייני דיומא.
פתח רבי יצחק מאיר בפלפול בסוגיית הגמרא על ראש השנה לאילן, שאל ותירץ, היקשה ופירק.
אמר לו רבי מנדל: לו היינו בארץ-ישראל די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו, ולא בדרך הפלפול".

אז אנחנו בארץ ישראל במדינתנו העצמאית בת ה-56 שנים וקצת. כבר אפשר לצאת לשדות ולהתבונן באילנות... אבל היא כמו חומקת ונלקחת מאתנו. במו ידינו אנו שומטים אותה.
אני רוצה לזעוק במלוא גרוני - נפסיק עם המחלוקות, נחדל משאלות הבעלות על השטחים, נימנע מעיסוק בשאלת "סירוב פקודה".
אין לנו ארץ אחרת. הורינו עלו לכאן חסרי כול, וכאן התחילו מחדש. נטעו, בנו וקיוו למדינה עצמאית, בטוחה ואידאליסטית.
עברו 56 שנים ושוב מטלטלים אנו בארצנו אל מערבולות הזויות ובלתי אפשריות.
"מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק הקדוש-ברוך-הוא אלא במטע תחילה, שנאמר: ויטע ה' אלקים גן בעדן; אף אתם כשנכנסים לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה. זהו שנאמר: וכי תבואו אל הארץ ונטעתם" (ויקרא רבה כה).

פורענות הצונאמי המחרידה שהתרחשה בארצות המזרח הרחוק זעזעה את כולנו, טלטלה ועוררה גם היא מחשבות על תפקידו של האדם ביקום. עד כמה חי הוא בדו-קיום ובהבנה שהחיים הם עניין של הדדיות
של דו-קיום בין אדם לסביבתו
בין עם לארצו
בין איש לחברו – בשאלות קיום מדיניות-פוליטיות, בשאלות של צדק חברתי
בינינו – העם היהודי לעם הערבי המוסלמי החיים בתוכנו וסביבנו.
בכאלה ודומיהם עוסק גיליון "עמודים" של חודש שבט.

"זכרנו ה' אלוקינו בו לטובה, לחיים ולא למוות, לשובע ולא לרזון, לשלום ולא למלחמה, לאהבה ולא למלחמה... ברוך אתה הבורא בריות טובות ואילנות טובים ליהנות בהם בני-אדם. אמן" (מתוך תפילת הנטעים לט"ו בשבט).
יונה ברמן

חסר רכיב