תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

סבב שנתי

05/10/2004
עמודים תשרי - חשוון תשס"ה (687) 2-1
"סבב שנתי" בקיבוצים

רפאל צרפתי ויונה ברמן

בסולם המרכיבים השונים שיוצרים יחד תמונה על מצב כל קיבוץ וקיבוץ, נרשמו מרכיבים כמו: "שיח אידאולוגי"; "בנייה ודיור"; "יציבות כלכלית"; "תושבות"; "גאוות יחידה"; "צעירים וקליטה"; "חינוך", ועוד. כל קיבוץ אובחן באופן חברי ולא מאוד מקצועי, איפה הוא בסקאלת המרכיבים השונים. האם מתקיים בתוכו שיח אידאולוגי קיבוצי, האם מערכת החינוך בו יציבה וחזקה או שנחלשה, מה מצבו הכלכלי, האם נעשו בו שינויים והפרטות ועד כמה. האם יש בו אווירה של אמון במוסדות, ועוד.
ביקרנו, פגשנו, התרשמנו, והרי לפניכם התמונה בסיכום השנה היוצאת

במהלך כל שנת תשס"ד, קיימה מזכירות הקיבוץ הדתי סבב ביקורים בכל 16 קיבוצי התנועה. מדי שבועיים-שלושה הדרימו או הצפינו אנשי דובנוב 7 לאחד הקיבוצים לביקור שהחל בשעות אחר הצהריים ונמשך אל תוך הלילה. כל מפגש תנועה-קיבוץ החל בפגישת המזכירויות של התנועה ושל הקיבוץ, ובו שמענו סקירה מקיפה, משקית וחברתית על הקיבוץ. בדרך כלל התקיימה יחידת מפגש נוספת שכל קיבוץ בחר, ובהמשך, ובעיקר(!), מפגשי שיחות עם קבוצות של חברים, בהשתתפות פעילה של חברי המזכירות הפעילה.
למרות המאמץ של כולנו והשיבה המאוחרת הביתה, לא היה לנו ספק שזהו מהלך חשוב שמחבר את התנועה וחבריה. לא היה לנו ספק שיש בכוחו להביא לזיהוי נושאים אקוטיים, ליצירת נוכחות ומעורבות, לסיוע בזיהוי בעיות והסקת מסקנות לגבי המשך העבודה של תנועה עם הקיבוץ הבודד.
להתקיימותו של הסבב השנתי היה אחראי רפאל צרפתי, מנהל מחלקת החברה בתנועה, שטרח בקביעת תאריך המפגש וקביעת תכניו בשיתוף עם הקיבוץ המארח. את המפגש כולו נהגנו לסכם עם מזכירות הקיבוץ המארח ולאחר מכן במזכירות הקיבוץ הדתי, ורק אז יצא אל הקיבוץ סיכום ומסקנות להמשך העבודה המשותפת.

בתום שנה יש בידי פעילי התנועה תמונה ברורה יותר, מחוברת יותר ומורכבת יותר של הקיבוצים בתנועה. את רצף המרכיבים שבחיבורם נותנים לנו תמונה על כל קיבוץ, העלה רפאל לתוך טבלה, לא מדעית, חלילה, אך הינה בסיס למדדי המרכיבים ומאפשרת זיהוי ובסיס להמשך עבודה בין התנועה לקיבוציה.

שיחה עם רפאל צרפתי, מנהל מחלקת החברה
רפאל: "אפשר לחלק את התנועה ל-3 סוגים: חמשת המשקים השיתופיים; ארבעה קיבוצים דיפרנציאליים; שאר הקיבוצים עם הפרטות כאלה ואחרות (מזון, חשמל, כביסה) ועד לקשר תקציב-פרנסה".

נדבר על כמה פרמטרים
רפאל: "'השיח האידאולוגי', בעיניי יש לו משמעות. מעטים הקיבוצים שמקיימים דיונים אידאולוגיים באופן תדיר ושמתכנסים לשם כך. האידאולוגיה הקיבוצית באה לידי ביטוי יותר בהחלטות שמתקבלות, שהיא דרך יותר טכנית, אבל לא מתוך תהליך של דיון רעיוני מובנה.
'רצף מנהיגותי פנימי' – פרמטר חשוב. אפשר לומר שהוא קשור למסורת של קיבוץ ולשיח התרבותי ופחות למצב הכלכלי. מצד אחד, אני מזהה היחלשות של מנהיגויות חזקות שהיו בעבר, ומצד שני, קם דור חדש של מנהיגויות צעירות שמתחילות להוביל את קיבוציהם, גם בקיבוצים הוותיקים. ישנם קיבוצים אחדים בהם המנהיגות חלשה. מנהיגות חלשה מקרינה על תחומים רבים בקיבוץ.
'השמת בעלי תפקידים' – קשור לפרמטר הקודם. אחת המטרות של 'פורום מזכירים' שמקיימת מחלקת החברה של הקיבוץ הדתי הוא להעצים את המזכירים.
אפשר לומר באופן חד משמעי שבמקומות שאין ועדת מינויים או שהחלפת התפקידים לא מתבצעת בזמן, יש משברים, בלבול והקיבוץ נכנס לתקופה שאין בעל בית. יש קיבוצים בהם נעשים הדברים בצורה מסודרת ובזמן ויש קשר מסוים בין זה ובין העובדה שקיימת מנהיגות במקום.
מצד שני, יש קושי לגייס חברים לתפקידים מרכזיים (מזכ"פ, מ"מ). חברים לא רוצים להתמודד עם כאב הראש שבתפקיד ומכאן צמחה לה תופעה חדשה בקיבוצים שלנו, והם - בעלי תפקידים מבחוץ. יש היום 6 מרכזי משק חיצוניים בקיבוצינו (מגדל עוז ובית רימון, טירת צבי וכפר עציון, מעלה גלבוע וראש צורים) גזברים חיצוניים (בארות יצחק ועין צורים), מנהל קהילה, מרכזי משאבי אנוש, ויו"רים חיצוניים לקיבוצים.
'צעירים וקליטת בנים': התופעה הכי מיוחדת היום היא התופעה שקיימת בטירת צבי. יש בה קבוצה גדולה ומשמעותית מאוד של צעירים, אף שהם לא קבעו עדיין את מקום מושבם הקבוע. שדה אליהו ולביא מובילים, בדרך כלל, באחוז הבנים החוזרים לקיבוץ(!).
כללית, הבנים אינם חוזרים לקיבוצים במסות, וכדי למשוך את הבנים מתכננים חלק מהקיבוצים, או נמצאים כבר בשלבי ביצוע - שכונה, הרחבה או תושבות. הנושא של תושבות הוא אחד החידושים שנכנסו לקיבוצים שלנו בשנים האחרונות: טירת צבי, עין הנצי"ב, שלוחות, כפר עציון, בארות יצחק, סעד, וכן במשקים הדיפרנציאליים. כלומר, ברוב קיבוצי התנועה קולטים תושבים, בחלק מהם רק עד גיל מסוים ובחלק קולטים כמעמד קבוע.
'בנייה ודיור: גם בתחום זה קיים שוני רב בין הקיבוצים וגם כאן יש חידושים. האחד – לא קיימת יותר הגבלה של התנועה לגבי גודל הדירה, מה שהיה מוקפד מאוד בעבר. קיבוצים בעלי אמצעים ביצעו ומבצעים הרחבה משמעותית בבתי כל החברים (טירת צבי, עלומים ויבנה. שדה אליהו בדרך) ובאופן שוויוני, בדרך כלל עד לדירה של 100 מ"ר. הפריצה הגדולה באה היום מכיוון קיבוץ סעד שמאפשר הגדלה פרטית עד 150 מ"ר, ולפחות 3 קיבוצים נוספים בודקים את הכיוון הזה (כפר עציון, עין הנצי"ב ועין צורים). הקיבוצים הדיפרנציאליים נמצאים במקום אחר - כשהתפנו דירות, חוברו חלק מהן או שבנו באופן פרטי. עוד 3-4 קיבוצים נמצאים בתקיעות, זה משום שנושא הבנייה מאוד מאוד יקר ואין להם את היכולת הכספית או שלא נערכו להרחבה ולבנייה מבעוד מועד.
נושא 'שיוך הדירות' איננו מונח לדיון בשלב זה, להוציא ראש צורים שם עומד הנושא לסדר היום בשיתוף בעלי מקצוע בתחום.
'מערכת החינוך': מערכת החינוך הבלתי פורמלי היא מערכת טובה ברוב הקיבוצים. יש קיבוצים שבהם מושקעים משאבים רבים ומאמץ, ויש קיבוצים שקיימת אצלם הזנחה מסוימת בתחום ולאו דווקא בגלל בעיית משאבים או מצב כלכלי. ברור לי שהזנחת החינוך הבלתי פורמלי מקרינה גם לתחומי חיים אחרים בקיבוץ.
'משימתיות': חברות נוער, משפחתונים, אולפנים לעברית, אולפני גיור, קבוצות חיילים של נתי"ב, ועוד. בקיבוצים הדיפרנציאליים קשה יותר לעסוק בקבוצות גדולות בשל הקושי הכלכלי וההתארגנות האחרת אבל מתקיימים אצלם מפעלי חסד וצדקה רבים אחרים, כמו, 'בית הילד' במירב ואימוץ נערים שנמצאים בתהליכי שיקום.
גם המפעל הכלל-תנועתי של יציאת י"ג משימתי למשימות בכל רחבי הארץ, הוא בכלל זה.
'יציבות כלכלית': אפשר להבחין בשלוש קבוצות:
בארבעה קיבוצים קיים היום שכר דיפרנציאלי. שיטה זו לא פתרה את הבעיות הכלכליות של הקיבוץ. היא עשתה דברים אחרים. המצב הכלכלי בשלושה מהקיבוצים הללו השתפר אם כי אי אפשר בהכרח לקשור זאת לשינויים;
קבוצה שנייה כוללת שלושה קיבוצים ותיקים בעלי חובות גבוהים, יחסית. יכול להיות שיש כאן קשר לנושא המנהיגות הפנימית;
בקבוצה השלישית שבעה קיבוצים שמצבם הכלכלי תקין;
כתוצאה ממעורבות התנועה ויוזמה אישית מתבצע ליווי של שלושה קיבוצים חלשים (כלכלית) על ידי שלושה קיבוצים ותיקים ויציבים.
'אמון במוסדות': פרמטר נוסף שקיים, בגדול, ברוב הקיבוצים שלנו. ראינו שיש צורך לקיים דו-שיח בין המזכירות לחברי הקיבוץ כפי שאמרו לנו במפגשים חלק מהמשתתפים 'טוב שבאתם ובאמצעותכם יצא לנו לפגוש את עצמנו ולדבר'.
'תעסוקה': בחלק מהקיבוצים, ודווקא הוותיקים, מסתמנת בעיית תעסוקה של נשים או/ו של חברים מבוגרים. החידוש הוא בהקמת מרכזי תעסוקה בתוך הקיבוצים, ושינוי בדפוס החשיבה. העבודה עברה להיות באחריותו של החבר.
'שינויים': יותר מעשרה חדרי אוכל בקיבוצים סגורים בערב. אחדים נעלמו לגמרי, ובאחרים מתמעטים הסועדים. בשבתות וחגים מופנות חלק מהסעודות הביתה או שמעטים באים לסעוד.
'שכונה / הרחבה': נושא מדובר ברוב קיבוצינו, בדיפרנציאליים כבר קיים, באחרים עסוקים בשאלות והעברת החלטות מסודרת (סעד, כפר עציון, טירת צבי, עין הנצי"ב).
'ביטוח פנסיוני': נושא שנכנס כמרכיב חשוב בכל קיבוץ ולפי יכולת הקיבוץ להשקיע בו".

לסיכום:
"התנועה שלנו חיה בצניעות ובדאגה משמעותית מאוד לפרט. גם בקיבוץ שמתקיימים בו שינויים, יש דאגה וטיפול בזקן ובחלש. הנושאים הערכיים הם תמיד על סדר יומו של הקיבוץ ולא רק הנושאים הכלכליים והגשמיים. הקיבוצים עסוקים בנתינה ובתרומה לחברה בצניעות והתנועה ממשיכה להיות מעורבת בתחומים כלכליים וחברתיים כשהתנאים מאפשרים זאת".

תודה לרפאל צרפתי!

בארות יצחק, אהרון גל, מזכיר פנים
מזכירות הקיבוץ: המזכירות סוגרת שנה ראשונה. היא מודעת לתפקידה להוביל את הקיבוץ חברתית וכלכלית ויחד עם זה לקיים את השגרה.
התחום הכלכלי: האגף הכלכלי במזכירות מעורב מאוד בנעשה בתחום המשקי הכלכלי והפיננסי. נעשה קיצוץ משמעותי בהוצאות הקיום מתוך מגמה לבלימת חוב הקיבוץ. כל זה, תוך שיתוף פעולה מצד ציבור החברים.
פעילויות נוספות הן הסדר החוב עם הבנקים וטיפול בפעילויות בלתי רווחיות, כולל סגירת חלק מהן.
הסדרים תקנוניים: הסדר בנים, טיפול בתקנון עבודה.
קליטה: החלטה להקים צוות קליטה ולתת לנושא עדיפות וקדימות על פני נושאים אחרים. במסגרת קליטה חיצונית הגיעה משפחה ראשונה בסוף הקיץ ומתנהל קשר עם משפחה נוספת. במסגרת קליטה פנימית עושים מאמץ כנה לקשר עם המשפחות הצעירות ומתקיימים אצלם ביקורי בית של בעלי התפקידים באופן רצוף.
הידיעון - עלון שבועי של הקבוצה: ממשיך להיות מוערך כאחד מעיתוני הקיבוצים הקבועים והנקראים ביותר.

טירת צבי, מלכה פווה – מזכירת פנים
פרויקט חינוכי: לאחר הפסקה של שנה החליטה טירת צבי לקחת על עצמה פרויקט חינוכי חדש, "הקמת בית לנערות בסיכון". הבנות בגיל תיכון, תלמדנה בבית הספר ובשעות שלאחר הלימודים תהיינה במסגרת תכנית חינוכית בהתאם לצרכים. המסגרת המלווה היא עמותת מלכישוע.
צעירי טירת צבי: השנה הצטרפו אלינו 6 זוגות צעירים שנוספו לשלושה מניינים ויותר של צעירים המתגוררים במקום, הן במסגרת קליטה רגילה והן במסגרת התושבות.
כל הזוגות כוללים את בני טירת צבי, כן ירבו!
"טיב" – הציבור בטירת צבי עם הפנים למפעל: בית חרושת "טיב" נערך להרחבת הייצור על ידי הכפלת השקעות בהיקף של 60 מש"ח. במסגרת זו קלט המפעל כ-30 עובדים חדשים, בתוכם 13 חברי טירת צבי.
מרכז משק: בפעם הראשונה מעסיקה טירת צבי מרכז משק שכיר, ביני אורחן.
תרבות: אנחנו רואים את גולת הכותרת התרבותית שלנו בהפקות המקומיות שהיו השנה. שתי הצגות עלו על בימותינו, הכול מעשה ידינו: ההצגה "מסעודל'ה" שכתבה וביימה רננה מנקין עם ילדי החטיבה, ו"דגים מדגדגים" שכתב וביים חברנו קדיש גולדברג ובהשתתפות 40(!) חברים וילדים, כולם שלנו.

קבוצת יבנה, נח חיות – מזכיר פנים
מצב דמוגרפי: הבעיה הדמוגרפית ממשיכה להטריד את קבוצת יבנה. בכל זאת, הנה מספר בשורות טובות משנת תשס"ד:
התקבלו לחברות 10 חברים;
התקבלו לשנת אורחות 3 משפחות חדשות;
4 זוגות חדשים נשארו ביבנה לאחר החתונה;
נולדו במזל טוב 18 ילדים!
משק: המשק המשיך לשמור על יציבות בריאה. באופק סיכוי לפתיחת מפעל חדש, ומנגד, הוקפא סטארט-אפ שנבחן בשלוש השנים האחרונות.
בתחום התרבות: השנה נפתחה ביום עיון גדול בנושא "תורה ועבודה" לציון 30 שנה למותו של צוריאל אדמנית ז"ל והסתיימה בחגיגת ט"ו באב בנושא "אהבה לא ממומשת".
בתחום הציבורי: מסתיימת "סדנת מנהלים" ובאופק עולה סדנה "לקראת הגיל השלישי".
התקבל תקנון צעירים מחודש ותקנון השתלמויות, ומחדשים אמנת עבודה.
יבנה מאחלת למגדל עוז וליתר קבוצות התנועה שנה טובה.

כפר עציון, תהילה הר זהב – מזכירת הקהילה (בשיתוף עם יוחנן בן-יעקב
ועד חדש ב"כפר": במהלך השנה האחרונה נבחר בכפר עציון ועד חדש. הוועד מחליף את המזכירות והמִנהלת, שהיו במבנה הקודם של המוסדות. בוועד חברים שמונה חברים, המטפלים בעניינים השוטפים ומפעילים צוותים, הכוללים חברים נוספים, לטיפול בנושאים שונים.
הרחבת הקהילה: אנו מטפלים כעת בנושא הרחבת הקהילה, הכוללת, מצד אחד, גיבוש תכניות עתידיות להרחבה ובנייה, ומהצד השני, תנופת קליטה מיידית, הן של בני משק הנישאים וקובעים את ביתם בכפר עציון, כחברים או כתושבים, והן קליטת תושבים מבחוץ. ראוי לציין כי במהלך הקיץ התמלאו כל דירות הקיבוץ, ועלינו להיערך באופן מיידי לבנייה נוספת על מנת שנוכל להכיל קליטה נוספת.
הרחבת הדירות הקיימות: במקביל להיערכות לבנייה חדשה, הוקם צוות שמטרתו לבחון אפשרויות להרחבת דירות החברים. הצוות יחל את עבודתו בעתיד הקרוב מתוך כוונה להציע הצעות מעשיות תוך מספר חודשים.
אחריות החבר לפרנסתו: גם בנושא זה אנו מטפלים כעת. בחול המועד סוכות נקיים בעז"ה דיונים במתכונת "מרחב פתוח", שבמרכזם תעמוד השאלה "כיצד נחיה, נעבוד ונתפרנס בקהילת כפר עציון".
בסך-הכול מורגשת בכפר עציון עשייה מבורכת בתחומים רבים, ואנו מקווים כי זו היא תחילתו של תהליך לקידום ושיפור חיינו המשותפים בכפר עציון.
כלכלה: במישור הכלכלי התנהלה שנת תשס"ד לפי תכנית המשק והייתה דומה בעיקרה לשנה הקודמת. יש לציין כי בעזרת שמים, הייתה השנה בגד"ש טובה באופן מיוחד, הן ביבולים, והן במחירים. במטע הייתה עונה טובה לגודגדן, במיוחד במחירים. באפרסק, בנקטרינות ובתפוח - המחירים נמוכים. בהודים - ביפה הוד ובהוד עציון מתנהלים הדברים כרגיל.


לביא, שרק'ה שטרן – מזכירת פנים
המלון, הקיבוץ והעם: המלון שלנו ב"ה עובד הרבה וטוב. המלון הִנו מקור טוב לפרנסה, ולחברים רבים נותן תעסוקה מגוונת. יחד עם זאת המלון מהווה בשבילנו נקודת חיבור לעם ישראל על מגזריו השונים, למשל:
1. תכנית שקיבל על עצמו המלון, בשילוב עם בית הספר האזורי והקיבוץ, החזירה לנו את הקשר עם הקהילה היהודית באנגליה. הקשר הזה היה ואי"ה יהיה חידוש מרענן, והתרומה היא הדדית.
2. היכרות עם המגזר החרדי והחרד"לי לגווניו. למדנו "לשחות" יחד ולאכול בהכשרים מהכשרים שונים.
3. שיתוף פעולה בין המלון לקיבוץ בנושא נפגעי טרור, המאפשר לנו לתרום יותר ממה שיכולים היינו אלמלא המלון.
ועוד ועוד דוגמאות.
סיום תכנית נעל"ה: שנת תשס"ד הייתה השנה השלישית והאחרונה של המחזור השני של בנות נעל"ה. פרט לשתי בנות, כולן עברו תהליך גיור. את השנה סיימו הבנות בהצגה שנכתבה, הופקה ובוימה על ידי חבר, שיחד עם הבנות השכיל להציג בפנינו את אחת הדילמות המרכזיות העומדות בפני עם ישראל בימים אלה. את כל שלוש השנים ליוותה אדל שפר, שניהלה את התכנית במסירות אין קץ ובתבונה רבה.
צוות האולפנית של טבריה היה שותף מלא בתהליך החינוכי והתוצאות דיברו בעד עצמן. לצערנו לא מתאפשר לנו להמשיך לקיים את המפעל החשוב הזה בשנה הקרובה. החלטנו בינתיים לנסות את כוחנו באולפן לעברית ומקווים שיהיה בהצלחה!
ועדת מעורבות: מסורת רבת שנים קיימת בלביא והיא פעילותה של ועדה אשר תפקידיה הם לעודד התנדבות בכיוונים מכיוונים שונים, ללוות את הפעילות ולממן אותה (כמו לכל ועדה גם לוועדה זו תקציב מאושר בתחילת שנת התקציב). הפעלת דוכן אוכל לחיילים הִנה אחת מהפעילויות החשובות של הוועדה. הפעילות נעשית בשיתוף פעולה עם הוועד למען החייל והמועצה האזורית. לביא קיבלה על עצמה לתפעל את הדוכן בימי ראשון והבחירה נעשתה בשל היותו היום העמוס ביותר בשבוע. בדוכן מתנדבים ותיקים וצעירים במשמרות של שעתיים ומרגישים סיפוק רב מפעילות זאת.
בקדנציות הנוכחיות מרכזת את הוועדה אדית גולד המפעילה מתנדבים רבים בפעילויות שונות, כולן חשובות ומחברות.

מגדל עוז – זהר גיאת, מזכיר
אימוץ מגדל עוז: עברה שנה מאז קיבלה על עצמה קבוצת יבנה לסייע למגדל עוז באימוץ הכלכלי וניהול החלק המשקי של הקיבוץ. העבודה רבה אבל הטעם החיובי של האימוץ והמאמץ כבר מורגש קמעא. ניצנים של תקווה ותוצאות ראשונות של שינויים חיוביים ניכרים כבר בתחום הכלכלי. את הניהול המשקי לקחו על עצמם אלישע תשבי ועמית חפץ מיבנה, שבנאמנות ובמאמץ חותרים אל המטרה עם חברי הקיבוץ, תוך נגיעה בכל אחד מענפי המשק – רפת לול, מטעים, תחום עבודות החוץ, צמצום העבודה השכירה, ועוד.
התחום החברתי: הגזירות הכלכליות הקשות שנגעו בתקציבי הקיום של חברי הקיבוץ, חשפו וחידדו בעיות חברתיות שלא עלו עד כה, ונוצרו מחלוקות לגבי תחומי חיים, כמו יוקר התשלום בבחירת בתי הספר וכדו'. המזכירות החדשה הקימה צוות משימה חברתית שמטרתו "דווקא עכשיו" ולמרות המצב המשקי והפנימי הקשה, לקום ולעשות מעשים בתחום של תרומה כלפי חוץ.
סיוע נוסף מקבלים חברי הקיבוץ בדמותו של אלי ברמן מבארות יצחק שמשמש "גריז" לשימון היחסים בין יבנה שיושבים על הברז הכספי למגדל עוז, בין בעלי התפקידים בתוך הקיבוץ ונושאים נוספים שעולים ומתחדדים.
המשימה החשובה ביותר של המזכירות החדשה: ללוות ולתמוך במאמץ לצמיחה כלכלית שהיא הדבר הדחוף ביותר למגדל עוז היום, בד בבד עם המשך קיומו של הקיבוץ באוריינטציה שמרנית-שיתופית.
מגדל עוז הייתה ידועה בחוסנה החברתי ונדרשת לה נשימה ארוכה כדי להשתקם. 3 מילדי הקיבוץ נישאו השנה, נולדו תינוקות, 4 משפחות ו-2 בודדים מוגשים בקרוב למועמדות, בנים יצאו לשנת שירות, בנים שבו לאחר שירות והחלו לעבוד בקיבוץ.
יש פנים חדשות שמבטאות גידול וצמיחה.

מירב - ירון שפיר, מזכיר הקיבוץ
קליטה: יש קליטה, יש צמיחה, יש ילודה.
19 תינוקות נולדו השנה במירב ו-12 משפחות נקלטו במקום. המשפחות הנקלטות תורמות ושותפות מלאות בקהילה. מבחינת מירב זהו צורך קיומי. אנחנו מתקרבים ל-70 משפחות, מעל 200 ילדים, מערכת הגיל הרך, שהיא כולה שלנו, פתחה השנה גן נוסף, ללא ילדי חוץ.
את הקליטה לסוף קיץ זה השלמנו ובתינו מלאים. אין דירות ריקות.
כדי להמשיך בתהליך הקליטה הצלחנו למצוא מימון להבאת קרוונים, ובמקביל, ייזום השלב הבא של בנייה קהילתית.
היעד: קהילה של 100 משפחות תוך שלוש השנים הבאות.
הקהילה כולה מגויסת לנושא הקליטה. יש מנגנון קליטה משומן ומשפחות מלוות. עשינו תהליך כמעט סדנאי באסיפה שדנה אך ורק בנושא הקהילה, אם רוצים לקלוט, כיצד ומה היעד. דווקא השנה היה חשוב לנו להציב את 'הדווקא' ולשדר שלמרות המשבר הכלכלי לתוכו נפלנו, אפשר לפתח קהילה צומחת ומשתקמת ולא להיכנס חלילה לשביזות.
מפעל 'נרות עציון': המשבר הכלכלי שעברנו השנה הוא קשה מאוד. פעלנו למזעור הנזקים הכלכליים, עסקנו באופן נמרץ מאוד בהשמה מקצועית של חברים, בהפרדת הסיכונים שבין משקי הבית והרמה הכלכלית שקרסה, וטיפלנו במגננה כלפי החברים ביישוב, בטיפול בחרדה ובפחד שנפל על הקיבוץ. חלק מהסיפור הוא גם מערכת יחסים טעונה מאוד עם מזכירות הקיבוץ הדתי.
אנחנו עדיין במהלך של הסדרה, כשחלק מהדברים רחוקים מלהסתדר. מושקעת עבודה עצומה, מאמץ ואנרגיה.
10 שנים ל'בית הילד': מפעל משימתי ראוי לכל שבח.


סעד, שרה עברון, מנהלת הקהילה
תהליך גישור קהילתי: השנה הגיע לסיומו תהליך גישור קהילתי בנושא השינויים. התהליך יוצא הדופן של פעולת גישור בו השתתפו לאורך חודשים ארוכים כ-50 חברות וחברים נועד לברר את גבולות השינוי הצפויים בסעד בשנים הקרובות על בסיס הסכמות רחבות. ה"תוצר" של התהליך – שמונה הסכמות שיהוו ניירות עבודה לוועדות בנושאים של תגמול, עצמאות צעירים, ועבודה – הוא הרבה פחות חשוב מהתהליך עצמו שמטרתו ליצור הסכמות שיכילו מקסימום חברים, ולצאת שלמים ומחוזקים מהבירור.
קליטה ושכונה קהילתית: במקביל למועצת השינויים, השפיעו על סדר היום הציבורי שתי פעילויות הקשורות לתיקון מצבנו הדמוגרפי. מחד, ועדת קליטה נמרצת שיצאה במבצע קליטה לחבֵרות ופנתה לקהל יעד חיצוני, ומאידך, נושא השכונה הקהילתית שקורם ממשות לנגד עינינו, כשתקנונים, קריטריונים ושינוי מבני של המוסדות נידונים באסיפה יחד עם הצגת מפות ושרטוטים של השכונה לציבור הרחב בקיבוץ.
מצב ביטחוני: מעל לכל אלה מרחף המצב הביטחוני. התרגלנו, לצערנו, לחיות בשגרת קאסמים ופעילות צבאית המתנהלת בטווח שמיעה, ולפעמים ראייה, מהבית. ואין לנו אלא להתפלל שהשנה הבאה תביא עמה גם קצת שקט וביטחון לאזורנו.
דיווח משק שאין דומה לו: "עלים", העיתון השבועי של סעד אינו מתעייף וזוכה לפופולריות רבה בקביעותו מדי שבוע, ואם לבחור משהו אחד מתוכו, הרי שזה גב העלון בו סוקר מרכז המשק את הנושאים המשקיים בפירוט רב, בשאר רוח ובקביעות. יישר כוח!



עין הנצי"ב, אילן חכים - מנהל הקהילה, ידידיה צור - מרכז המשק
חברה:
1. קליטה של 6 משפחות חדשות מבחוץ: 4 - לתושבות ו-2 למסלול קבלה לחברות;
2. 8 חתונות מתקיימות השנה בקיבוץ – מספר שהוא גידול משמעותי לעומת השנה הקודמת;
3. תהליך הרחבת היישוב מתחיל לצבור תאוצה כאשר מספר צוותים מטפלים בקטעים השונים של בניית ההצעה המפורטת;
4. בחג הקבוצה בט"ו בשבט התקיים "מרחב פתוח" שהציב יעדים חברתיים וגיבש מספר קבוצות שפועלות בתחומים השונים;
5. לאחר הפסקה נפתח מחדש אולפן גיור ומתחדש האירוח של קבוצות ההכשרה.
כלכלה:
1. 3 חֲבַרות-בת של "פלציב" בחו"ל נכנסו לעבודה סדירה: המפעל לייצור פלטות של פלציב שהקמנו בקנדה עם שותף מקומי, התחיל השנה לעבוד ולשווק בכל צפון אמריקה; ברומניה הקמנו 2 מפעלים, האחד משותף איטלקי, גם הוא מייצר פלטות ומשווק לכל אירופה. המפעל השני נועד לתגבר את הקו שנמצא בעין הנצי"ב ובו מייצרים מוצרים לשוק הרכב.
2. הוקמה שותפות עם שלוחות בבית אריזה חדש לתירס שהיא פתח לשותפויות נוספות בחקלאות ובשירותים עם קיבוצים בסביבה. בבית אריזה שנבנה בעין הנצי"ב מתבצעת עבודת מיון ואריזה של תוצרת שלוחות ועין הנצי"ב ובעונות שאין לקיבוצים נקנה התירס מגורמים חיצוניים בכל הארץ.

עין צורים, ללי אלכסנדר, מנהלת קהילה (עם אברהם סלייטר)
שנה מורכבת: עין צורים עברה השנה ועדיין עוברת, שנה קשה, מורכבת ורבת אתגרים. דיונים נוקבים וממושכים בנושא "תהליך השינוי" עומדים על סף הכרעה.
משבר כלכלי מתמשך דורש מהחברים תעצומות נפש, להמשיך להיאבק, לעבוד, להשקיע ולהצטמצם שוב ושוב.
ובנוסף הצורך להתמודד לראשונה עם אוכלוסייה מזדקנת, מצד אחד, וקליטת בנים במצב של חוסר ודאות, מצד שני.
תושבות: יחד עם ההתייחסות הגמישה והמשתנה לקליטת בנים, עין צורים מעמיקה ומרחיבה את היכרותה עם נושא התושבות, ומשתדלת להאיר פנים לתושבים, משפחות צעירות ורווקים המסתובבים בשביליה.
הערכה לפועלם: בצד הימים הקשים העוברים על חברי עין צורים, זוכים חברים ותיקים להערכה רבה על פועלם: יוסקה אחיטוב, קיבל השנה תואר ד"ר לשם כבוד של אוניברסיטת בר-אילן; יהודה נוימן הוציא את ספרו "בדרך"; דוד מבצרי זכה בפרס הציונות הדתית ולאחרונה אף זכה בכך שהמאגר הגדול שנבנה בנגב ביוזמתו ודחיפתו, ייקרא על שמו "מאגר דוד".

עלומים, דבי מייזל – מזכירת פנים
השנה התמקדנו בשלושה נושאים עיקריים:
הקמת יחידת משאבי אנוש: מכיוון שלא נמצא מרכז מתוכנו, נבחר מרכז מש"א מקיבוץ ניר עוז. שלמה מרגלית עובד כחצי שנה וכבר מרגישים שהדברים מתנהלים בצורה מקצועית יותר. ברור שישנה ציפייה שמרכז מש"א יפתור את כל הבעיות שב-38 שנים לא נפתרו, אך רוב העבודה של המרכז נעשית יחד עם הנהלת מש"א ומשתדלים לעבוד לפי יעדים שנקבעו. הוחלט שאחרי החגים יגיע שלמה לאסיפה כדי שנוכל לשמוע ולהשמיע על מה שנעשה .
קליטה וצמיחה: ועדת קליטה ערכה שיחה פתוחה בנושא כדי שהציבור יקבע את הקריטריונים לקליטה. רוב החברים מעוניינים בקליטה אך מעדיפים להתמקד בבנים שלנו קודם. כרגע יש לנו חמישה זוגות במעמד של קליטה אבל הדרך שלפניהם עדיין ארוכה עד שנוכל לקבוע יחד אם באמת ייקלטו בעלומים. אנחנו פתוחים לקליטה מבחוץ תוך מגבלת גיל עד 35, אך אין פניות רבות.
נוהל קבלה: בתוך נושא הקליטה נמצא הנושא השלישי, שמאוד מעסיק אותנו, הוא נוהל הקבלה של בנינו לעלומים, נוהל שנקבע פעמיים באסיפה. מדובר על הציפיות שלנו כלפי צעירינו כשהם בשלב של אחרי צבא. בשלב הזה הם מתלבטים ורוצים להיות בעלומים במסגרת מסוימת – לימודים, סידור בית וכו'. ועדת צעירים עם חברי הקיבוץ קבעו דרישות, שלפיהן הצעיר יוכל להחליט אם הוא מתאים לפה או לא, והאחריות היא בלעדית שלו. האסיפה האחרונה החליטה הצעיר צריך להגדיר את עצמו כדתי לא רק בתוך דלת אמות של הקיבוץ, אלא בכלל. אין ספק שתהליך זה עלול להיות כואב אך הוא חשוב לקביעת זהותנו.
ושתהיה לכל חברינו בכל הקיבוצים שנה טובה.

ראש צורים, שרון גרין
כלכלה: מאחר שכלכלת ראש צורים מבוססת על חקלאות ואין לראש צורים את היכולת הפיננסית לספוג את התנודות של עליות וירידות המתחוללות בענפים, משתדלים אנשי המשק לנקוט בשיטה של שותפויות, שמאפשרת שמירה על הנכס שיוכל להמשיך להתקיים ולספק מקומות עבודה לחברים, בד בבד עם הקטנת הסיכון. מדובר על שותפות-לול עם הוד עציון שזו שותפות של יבנה עם כפר עציון; שותפות-מטעים עם מגדל עוז וחקלאים מביצרון, ושותפות נוספת שלא יצאה עדיין לפועל ומקווים להתממשותה היא שותפות-רפת. כל אלה בנוסף לשותפות הוותיקה של גד"ש-עציון שעושה חיל בשנים האחרונות ושותפים בה מגדל עוז, ראש צורים וכפר עציון.
חברה: לפני שש שנים החלטנו להקים שכונה קהילתית. היום גרות 10 משפחות ראשונות בשכונה ונבנים כ-20 בתים נוספים. רוב המשפחות שבונות היום הן מתוך המשפחות התושבות בראש צורים ומבְּני הקיבוץ. משמע, קליטת משפחות צעירות וקליטת בני הקיבוץ כתושבים בשכירות הניבה פרי. רָאו 'מה טוב' - רצו. 'מה נעים' - והחליטו 'שבת אחים גם יחד' בבתי קבע בקיבוץ.
חינוך: האירוע המרגש ביותר השנה היה ערב הזיכרון לחברנו צחי ששון הי"ד שנהרג בכביש המנהרות בשנה הראשונה של האינתיפאדה. הערב הוקדש ללימוד הורים וילדים בחסות תנועת 'מבראשית', ובאירוח הורים וילדים מכל יישובי גוש עציון. יותר מאלף איש גדשו את בית הכנסת, השתתפו בלימוד משפחתי משותף ושמעו דברי תורה וברכה מרב הקיבוץ, הרב מרדכי ורדי, ומהרב מוטי אלון. בסיום הערב העלה תאטרון "תאיר" את ההצגה החינוכית 'להגדיל תורה ולהאדירה'.

שדה אליהו, יהושע מוזט – מזכיר פנים
מפעל ביו-פליי: הקמת מפעל לייצור גלמים מעוקרים להדברת הזבוב הים תיכוני. מתנהלים דיונים לגבי אישור הקמתו ומחליטים להקים מתקן "מיני-פליי" שהוא מתקן הרצה לביו-פליי, לקראת הקמת המפעל הגדול.
תכנית ה-100: מלווה אותנו כל השנה. העיקרון של התכנית מצביע על שינוי סדרי העדיפויות בקיבוץ וקושר בין חיסכון וצמצום ובין בנייה, "נצטמצם, נחסוך ואז נבנה". הצמצום נוגע בצמצום משרות עודפות כהתניה להרחבת דירות החברים לשטח של 100 מ"ר. התכנית עוררה קולות רבים מצד החברים ומנוהלת בזהירות רבה. המזכירות החליטה על כניסה לתהליך התייעלות בנושא עבודה ופרנסה עם חברת "מעוף" מהזרם השיתופי, כאשר לפני כן התקיים סקר מקצועי העוסק במכלול הפרויקט.
תקנון העבודה עולה על סדר היום הציבורי במלוא העוצמה, ושוב, מעורבות ותגובות רבות סביבו.
חינוך: "שמים לב" – נושא הסמים עולה לסדר היום הציבורי. לראשונה מתקיימת אסיפה מיוחדת בנושא בהשתתפות גורמים מקצועיים, אשר בסופה מאמץ ציבור גדול את הסיסמה: "אומרים לא לסמים"! קיבוצים נוספים באזור נכנסים לתהליך דומה. צוות "שמים לב" שהקמנו, יוביל שורה של דיונים ופעילויות, והציבור מגלה התעניינות ומעורבות.
סידור רכב: עוברים ל"סדרנית" ממוחשבת. תהליך ההסתגלות של הציבור לשיטה החדשה עובר כמעט ללא תקלה. ה"סדרנית" מביאה עמה בשורה של ממש בנושא רכב לחבר ומפנה את המשרה של סדרן הרכב. הכנסת "הסדרנית" אומרת גם הכנסת מספר רכבים נוספים לסידור.
יונתן בשיא: מינויו של חברנו יונתן בשיא על ידי ראש הממשלה, הביא אתו גל תגובות מבחוץ ומבית והותיר אותנו מופתעים. התחוללה סערה של ממש גם בתקשורת. סדר יומה של המזכירות השתנה לפתע. ימים לא קלים עברו על כולנו אך בסופו של דבר החוזק והתבונה של הקהילה עמדו במבחן והקיבוץ בחר ברוב קולות בשלום בית ובפשרה.

שלוחות, דבורה ליס – מזכירת פנים יוצאת, רפי אלון – מרכז משק
בניית שיכון חדש: נבנו 8 יחידות דיור חדשות למשפחות צעירות עם ילדים. השיכון נבנה מול הגלבוע, ולאחר 10 שנים שלא בנינו, זה דבר אדיר. זו גם הפעם הראשונה שבמסגרת תקנון שמאפשר שיפוץ עצמי שקיבלנו בשלוחות, יכולה הייתה כל משפחה לתכנן את פנים הדירה ולהשקיע כפי יכולתה ורצונה. כמובן שזה פותח פערים ברמת הדיור, אבל שביעות הרצון גבוהה. לבתים שהתפנו נכנסו משפחות תושבים ובנים.
חיבור למתח גבוה: הנושא הכי "חם" ב-4 שנות כהונתי כמזכירת פנים היה נושא החשמל. חסרו השנאים לחיבור למתח הגבוה ואספקת החשמל הייתה מוגבלת, דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בתקופת הקיץ החם של העמק. לא הייתה לשלוחות היכולת למזג את בתי החברים בצורה מספקת כי הקו לא עמד בעומס. חברים התקוממו, התחכמו וזה היה ממש סיוט. השנה נעשתה השקעה גדולה, לא לפני שהמזכירות התנתה את השינוי בהפרטת חשמל כללית שבה יצטרך החבר הבודד לגלות הרבה יותר אחריות בשימוש בחשמל. ביצוע הפרויקט הסתיים לפני חודשים אחדים ובקיץ הזה נקנו מזגנים רבים וחיי החברים בקיבוץ השתנו מאוד לטובה.
הקמת סככת גזר חדשה: החלפנו סככה ישנה שכמעט קרסה ובנינו סככת מיון ואריזת גזר מודרנית ומשוכללת שמאפשרת לנו לטפל בכמויות הרבה יותר גדולות של גזר. זוהי השקעה עצומה סביבה התנהלו ויכוחים קשים כשההנהלה המשקית בחרה ללכת על ענף חזק ולפתח אותו.
הקמת המערך החדש מאפשר לענף לטפל גם במוצר חדש – הגזר הגמדי. המוצר הושק שבועיים לפני החגים ונמצא היום במדפי הרשתות הגדולות ארוז ועטוף, תוצרת שלוחות.
טיפול ברפת: טיפלנו בקטע הראשון של התאמת הרפת לתקנים הנדרשים מבחינת הרפורמה ואיכות הסביבה. הקמנו סככה חדשה ל-220 חולבות. סככה שנייה של חולבות נבנתה לפני 10 שנים ונתוניה מתאימים לדרישות.
-------------------------------------------------------------------------------------
בית רימון ומעלה גלבוע לא סוקרו בשל סמיכות הכתבות עליהם ב-2 עיתוני "עמודים" הקודמים.
חסר רכיב