תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

מקבץ חגים

05/10/2004
עמודים תשרי-חשוון תשס"ה (687) 2-1
מקבץ חגים
חשבון נפש ציבורי בקבוצת יבנה
ערב ראשון של סליחות
כבר עשרות שנים שמתקיימת ביבנה שיחת חברים בערב "הסליחות" הראשון שלפני ראש השנה. ציבור החברים מתכנס לחשבון נפש ציבורי. יש שנים שהמפגש מתקיים כדיון פתוח או שהנושא נקבע מראש, לרוב בתחומי חינוך ודת. נח חיות שמכהן כבר שנתיים כמזכיר הקבוצה, מעדיף לאפשר דיון מעגלי בקבוצות, תוך מתן אפשרות בחירה בין נושאים אחדים שהוא מכין מראש עם ועדת חברים ומתן אפשרות לכלל הציבור לבוא לידי ביטוי. בשנים עברו נהר הציבור בהמוניו, בשנים האחרונות מגיעים פחות, כמו גם לאסיפות החברים.
מי הציבור שמגיע?
נח: "זה מעניין. הציבור מורכב מאלה שבאים באופן קבוע לאסיפות, אבל לא כולם, ומאנשים שלא באים לאסיפות כלל אבל לפורום הזה חשוב להם להגיע ולהיות שותפים".
מה הנושאים שנבחרו לשיחת החברים הפעם?
"בחרתי לעסוק בארבעה נושאים: 1) 'היחיד והיחד' – המתח וההשלמה (סינרגיה) שבחיים המשותפים; 2) בתי הספר המשותפים ככלי חינוכי עבור ילדינו; 3) הפרגון או חוסר הפרגון כתרבות וכתרבות ארגונית (האומנם אין פרגון ביבנה, למה אין פרגון ביבנה, כיצד יוצרים תרבות/מסורת של פרגון? כיצד יקדם את החברה); 4) 'ההתנתקות מתכנית ההתנתקות' – האם יש צורך או אפשרות לשיח פוליטי ביבנה (למה יבנה שותקת בנושא הפוליטי? מדוע אנו פוחדים מדיון פוליטי? האם לעודד חברים שהנושא בוער בעצמותיהם?);
כל קבוצה מתכנסת עם מנחה ועוזר מנחה שעברו הכנה לקראת הערב. הערב נפתח בשיעור ומסתיים בהתכנסות הציבור חזרה למליאה ושמיעת סיכומי הדיונים מארבעת הקבוצות".
האם נעשה עיבוד ויישום מעשי לחומר שעולה בקבוצות הדיון?
"בהחלט. החומר מכל קבוצה מסוכם בכתב ומועבר לדיון במזכירות, כמו גם לוועדות שהחומר נוגע אליהן. בשנה הקודמת, למשל, היה אחד הנושאים נושא 'הקליטה'. החומר הועבר לוועדת קליטה שהמשיכה וטיפלה בחומרים שעלו מהדיון. מטבע הדברים חלק מהחומר נשאר בחלל...
נושא נוסף שעלה בדיון קבוצתי בשנה שעברה היה 'נושא הלימוד' – לימוד תורני ולימודים אחרים. ואכן, לפני כחצי שנה חנכנו מרכז לימוד תורני לילדים ולמבוגרים. בשבת האחרונה הייתה בו נוכחות של כ-150 משתתפים. הקמנו מסגרות של מפעל לומד שמציע תכנית מנהלים, ימי עיון מקצועיים עונתיים למרכזי ענפים, ועוד.
מקהלת-גברים בתפילות ימים נוראים בעין צורים
את צעדיה הראשונים עשתה מקהלת הגברים של עין צורים באירועים נקודתיים, כמו, הכתרת הרב, הכנסת ספר תורה וחנוכת בית הכנסת. תחילת פעילותה לפני שש שנים בערך. לאחר "השפשוף" שעברו, החלו להתקבץ מיוזמתם, בעיקר לקראת תפילות הימים הנוראים, עשרה עד שלושה עשר איש בגילאים שונים. הם אינם מקצוענים וכל מטרתם להוסיף לתפילה ולגוונה. אין להם מוביל. כל שנה קם מישהו שדוחף את העסק. לפעמים מכניסים גם מנגינות חדשות והמתפללים אוהבים מאוד את השילוב המקהלתי בתפילה.
כאן המקום לספר שאחד מבעלי התפילה הבולטים בעין צורים היה שאולי ברוכי, בעל תפילה וחזן מוביל, שהיה מהמשתתפים הפעילים במקהלה. למרבה הצער, שוכב שאולי במיטת חוליו כבר שנים אחדות, ובמידה מסוימת ממשיכה המקהלה את מסורת השירה גם לכבודו. סמוך לראש השנה, באחת מהחזרות של המקהלה, נוהגים חבריו להביא אותו במיטת חוליו לבית הכנסת שיהיה נוכח ושומע.


ערבות מקיבוץ מירב
לענף המטע של קיבוץ מירב נוסף לפני שש שנים גידול חדשני ובלתי שגרתי בהחלט – מטע של ערבות. ענף המטע בקיבוץ מירב שגודלו 1200דונם כולל מטע של תמרים, עצי ליצ'י, עצי זית ועצי מנגו. שטח הערבות שגודלו כ-14 דונם, נשתל סמוך למטע המנגו, במורדות הגלבוע ליד קיבוץ שלוחות. את הענף מנהל יוסי פורטל חבר מירב.
הכניסה לגידול הערבות נעשתה בשותפות עם יהודי חרדי שעוסק בשיווק ארבעת המינים. מירב הם הגוף היצרן, והשותף הוא המשווק.
פרויקט גדול ונקודתי
הערבה היא גידול רב-שנתי. כדי להגיע לתוצאות טובות של הערבות, עוברים עצי / שיחי הערבה גיזום מאוד דרמטי לאחר הקטיף וזה מביא ללבלוב חדש וצעיר ולערבות מהודרות.
קטיף הערבות מתחיל שלושה ימים אחרי ראש השנה ונמשך עד יומיים לפני הושענא-רבה. למי שלא זוכר, הערבה היא אחד מארבעת המינים, והיא גם "שחקנית ראשית" ביום הושענא-רבה כשחובטים ערבות בסוף התפילה. בשונה מגידולי המטע האחרים, פרויקט הערבות הוא גדול אבל נקודתי מבחינת לוח השנה. הקטיף שמתחיל, כאמור, בעשרת ימי תשובה הוא קטיף ידני שמבוצע על ידי פועלים תאילנדים. הם קוטפים את הערבות לתוך אמבטיות קירור ומשם מעבירים אותן לקירור במקום האריזה. כאן ממיינים את הערבות היפות, חותכים לגודל המתאים - 55 ס"מ, ומכניסים לאריזות ניילון מיוחדות שפותחו לשם הארכת חיי המדף של הצמח.
כמה אריזות של ערבות יוצאות ממירב, ולאן?
כ-50 עד 60 אלף שקיות של זוגות לארבעת המינים, שהן 100 אלף ערבות! ו- 60 אלף שקיות של חמישיות להושענא-רבה, שהן 300 אלף ערבות! המכירה נעשית בעיקר בירושלים ובבני ברק, לחצרות חסידיות ולשווקים מיוחדים של ארבעת המינים.
שמעתי שזהו פרויקט שהנוער מאוד מעורב בו
כבר לפני כמה שנים הוזמנו ילדים ונוער לבוא ולעזור, ואמנם מדהים לראות את העבודה המסורה שהם עושים ובאיזו התלהבות. אפילו ילדים בכיתות ב'-ג'. כולם מאוד חרוצים, יורדים בדרך כלל ברגל מהקיבוץ ומבצעים לפחות 50% מהאריזה, אריזה ידנית שדורשת תשומת לב רבה. חלק גדול מהנוער הם תלמידי ישיבות שיוצאים לחופשת חג ממוצאי יום הכיפורים ומיד משתלבים בקטיף הערבות מתוך רצון לעזור לקיבוץ, להרגיש קצת עבודה עברית, ובעיקר, להרגיש את האווירה של התגייסות. כולם כאחד מספרים על תחושת ההנאה, הסיפוק והמאמץ המשותף לטובת פרויקט שהוא רווחי כבר מראשיתו.
"גן ארבעת המינים" ע"ש אפרים אלדובי ז"ל
קב' לביא
מעבר לנגרייה של לביא ניצב שער יפה, מעוטר בדקלים בשני צדדיו ועליו הכיתוב "גן אפרים". הנכנס בשערו מגיע לחלקה צנועה של כ-4 דונם, בה גדלות זו לצד זו שורות של ארבעת המינים. הגן ניטע בהשקעה של המשפחה ומהווה חלק מענף המטע. מי שהגה את הקמת הגן ומטפל בו מאז הקמתו הוא אשר אלדובי, חבר לביא, שחיפש דרך מיוחדת להנציח את זכר אביו, אפרים אלדובי, דרך אשר תבטא את אהבת האב לארץ ואת הקשר המיוחד שהיה לו ל"ארבעת המינים", שמצוותם הייתה חביבה עליו במיוחד.
אפרים אלדובי ז"ל עלה לארץ ב-1923 מגליציה, יחד עם אחיו. אביו נרצח בידי הקוזקים ועל מנת להנציח את זכרו אימצו לעצמם את שם המשפחה אלדובי, ראשי התיבות של שמו: אשר למל דב בן יעקב. כמו החלוצים מאותה תקופה, עבד בסלילת כבישים, ייבוש ביצות והיה מבוני נמל חיפה. מאוחר יותר הקים עם אחיו קואופרטיב לעבודות מתכת. בשנות ה-30, שעה שנדרשו העולים להוכיח שיש להם מקום עבודה בארץ, סיפק להם המפעל אישורי עבודה ובאמצעותם הציל עשרות מתושבי האזור בפולין ממנו הגיעו. אפרים היה פעיל בארגון התאחדות בעלי התעשייה ואף זכה לקבל את פרס יקיר ירושלים.
המטע לזכרו ניטע בלביא לפני שלוש שנים. עצי הערבות נישאים לגובה ושיחי ההדסים ירוקים ועבותים. בשנה שעברה סופקו לחברי הקיבוץ ערבות והדסים מפרי הגן ובנוסף לכך הוצאו למכירה עוד כ-90% מתוך 1300 הסטים שנקטפו ונארזו בשקיות מתאימות. השנה יספק הגן בפעם הראשונה גם אתרוגים, מאותם עצים שניטעו בגיל "מבוגר". הדקלים עדיין בראשית גידולם.
"יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" – וטוב יהיה לנו בכל נענוע של הלולב עם האתרוגים, הערבות וההדסים שלנו!


חסר רכיב