תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

חירות במגילת רות

31/05/2004
עמודים סיון תשס"ד (683) 9
ס' רות - קריאה בין-תחומית
על המדף
חירות במגילת רות
קריאה בין-תחומית במקרא ובאמנות
ריכוז התכנית: אילה פז
תשס"ג

לא פעם אנו מוצאים את עצמנו עומדים בכיתה מול תלמיד שכל ניסיונותינו לשלבו בלימוד עולים בתוהו ומחשבותיו מפליגות לעולמות שאינם קשורים ללימוד. אחת השאלות המעסיקות אותנו כמורים היא כיצד להכניס תלמידים נוספים למעגל הלומדים הפעיל והמעורב.
לא מזמן צפיתי בשיעור על סיפורי יוסף שכלל פעילויות שונות. בשורה הראשונה ישב תלמיד שלא פתח לרגע את התנ"ך וכל זמן השיעור התעסק בקלמרו (מוכר, לא?). לקראת סוף השיעור, כאשר חילקה המורה תמונה המתארת את הסצנה בה האחים מגיעים ליעקב, עם כתונת הפסים הטבולה בדם, "התעורר" אותו ילד והפך לאחד ממובילי השיעור: פתאום גילה שמספר האחים המצוירים אינו זהה למספר האחים שאמור להיות בסצנה על פי הכתוב והשווה עוד פרטים מן הכתוב לתמונה. משהו בוויזואליות של התמונה משך אותו ללימוד ולעיון בכתוב.
דוגמה זו מהווה את אחד המניעים לעבודה בין-תחומית בהוראת מקרא שבעקבותיה נכתבה התכנית "חירות במגילת רות", המתאימה לחטיבות הביניים.
הלימוד הבין-תחומי של מגילת רות משתמש ביצירות אמנות ככלי להבנת הטקסט המקראי, להעמקה ברעיונות העולים מן הכתוב ולהארת זוויות שונות של תובנות שניתן ללמוד מן המגילה. לעתים עולה שאלה על הטקסט, שעליה נותנת יצירת האמנות פתח לתשובה מרעננת, לעתים מעלה יצירת האמנות שאלה על המגילה שהתשובה נמצאת בכתוב, ולעתים ניתן לראות, על פי השוואה בין יצירות אמנות שונות, תשובות שונות על שאלה שעולה מן הכתוב.
אציג דוגמאות אחדות מן הערכה "חירות במגילת רות".
היצירה "רות ונעמי" של פיטר לסטמן, 1614, מתארת את פניה של נעמי כשהיא מנסה לשכנע את רות לחזור למואב. פניה נראות זקנות ומחודדות ומזכירות פנים של מכשפה. האם זה מה שהטקסט אומר על נעמי? האם הרצון שלה לשלח את רות למואב הוא מתוך רוע לב?
מרק שאגאל, בציור "רות, נעמי וערפה", 1959, מצייר את רות וערפה נתלות על נעמי ב'חיבוק דוב', בעוד שנעמי, שרגלה שלוחה קדימה, משלבת ידיה ואינה מחזירה חיבוק. אולי היה זה דווקא המניע של נעמי להיפרד מכלותיה כיוון שהעיקו עליה בנוכחותן והטילו עליה אחריות כבדה מנשוא, שהייתה מעבר לכוחותיה… האם לכך התכוונה נעמי באמרה לכלותיה: "מר לי מכן"?
המפגש בין רות לבועז בגורן מהווה נקודת מתח מעניינת בסיפור המגילה. הטקסט עצמו מתאר את הדיאלוג בין רות לבועז אך ממעט בתיאור תחושותיהם והרהורי לבם של הגיבורים. מפגש זה עורר יוצרים רבים. אילו תחושות עלו בבועז במפגש זה?
אמנים שונים ציירו באופן שונה את בועז במפגש זה:
יעקב שטיינהרט, בציור רות ובועז בגורן, 1955, צייר את בועז שלו ורגוע, ישן שנת ישרים בהרמוניה מושלמת עם רות ועם הטבע; באיור מתוך תנ"ך וונזל, מהמאה ה-14, לעומת זאת, ניתן למצוא תיאור של בועז עם עיניים פקוחות ומבט מסוקרן ותמה. הוא נראה נרעש כולו מהדמות השוכבת לרגליו, שכולה מוארת באור קסום.
מוכר הביטוי "תמונה שווה אלף מילים", ואכן תמונה אחת של יוצר אשר מפרשת את סיפורה של מגילת רות, מביאה אלינו אוצר אדיר של רגשות, מחשבות ומראות, השווים אלף מילים.
במידה רבה, דומה דרך לימוד זו, שילוב אמנות בהוראת מקרא, ללימוד טקסט פרשני, כשבמקרה הזה הפרשן הוא האמן שיצר את יצירת האמנות. השאלות אותן אנחנו שואלים בלימוד פרשנות דומות לשאלות אותן אנו שואלים כשאנו מתבוננים ביצירה: מה האמירה של הפרשן/היצירה; האם ניתן לבססה בטקסט; מה מגמת האמירה; מדוע היא נאמרה, וכו'.
ייחוד נוסף של לימוד זה הוא מוקד הלימוד בשאלות אנושיות המאירות את עולמנו שלנו. שאלות כגון: מדוע מתעקשת נעמי להיפרד מכלותיה; מה הקושי של רות ונעמי בכניסה לבית לחם? שאלות אלו ואחרות מביאות לעיסוק בטבע האדם, באופני ההתמודדות שלו וביכולתו לבחור בחייו.
החוברת "חירות במגילת רות" נכתבה בשיתוף פעולה של מכון שכטר למדעי היהדות בירושלים, ולקרן תל"י. תכנית תל"י נוסדה לפני כ-25 שנה, והיא מפעילה היום כ-120 מוסדות חינוך: גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים.
התכנית מתאימה לחטיבות הביניים, והיא משלבת בין לימודי מקרא - הוראת מגילת רות – ללימודי אמנות, תוך הדגשת נושאים כמו מעמד האישה, היחס בין הפרט לעמו וחופש הבחירה של היחיד. התכנית כוללת עיון מלווה ב-30 יצירות אמנות מכל הזמנים בנושא מגילת רות.
אילה פז
אילה פז היא מכותבות תכנית הלימודים חירות במגילת רות ומרצה להוראת מקרא
אתר קרן תל"י: www.tali.org.il
לפרטים: עליזה ענברי, מכון שכטר למדעי היהדות, 02-6790755 שלוחה 230, 067-700595
חסר רכיב