תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

שולחן עגול

30/05/2004
עמודים סיון תשס"ד (683) 9
שולחן עגול עם צוות בית הספר היסודי
יונה ברמן
בית הספר היסודי
כיתות א'-ו'
מספר התלמידים:
מנהלת: מלכה סימון

את קריית החינוך של בית ספר שק"ד לא הכרתי עד שנתבקשתי להיות חלק מהעיתונות הסוקרת את בית הספר לקראת חגיגות היובל. כך הזדמנתי לשבוע "פעמי תש"ח" של בית הספר היסודי. עברתי בין מוקדי הפעילות השונים של הפרויקט המיוחד שהתקיים בין שבוע יום השואה ליום הזיכרון ויום העצמאות. נכנסתי לאוהל בו התקיימה פעילות בנושא, ירדתי למקלט שהיה למערת הפלמ"ח, ומשם לפעילות מוסיקלית של אחת השכבות, שלמדה ושרה משירי תש"ח
תוך צעידה מנקודה לנקודה חוויתי את עצמתה של הקריה החינוכית: בית מדרש חדש, כיתות חינוך, כיתות מקצוע, מתקני משחק, והכול באזור פתוח של נוף הרי הגלבוע ומטעי תמרים

את בית הספר היסודי, החוליה הצעירה של בית ספר שק"ד, בחרנו להציג באמצעות מפגש מורות-מחנכות, מנהלת היסודי והרב יהודה, רב בית הספר. צוות חביב ומסור, חושב, מגובש וערכי מאוד.
הרב יהודה טרופר משדמות מחולה, 'חובש' 3 כובעים בבית הספר - הוא רב בית הספר היסודי, רב בית הספר העל-יסודי, ומחנך כיתה ז'-בנים בחטיבה העליונה: "יש לי קושי לתת כל מה שהייתי רוצה וצריך לתת. בבית הספר היסודי אני משתדל להיכנס פעם אחת בשבוע לכל כיתה. אני קשור לפעילויות החברתיות, לצוות החברתי, ויוזמות שבאות ממני. בעצם נוכחותי בשטח אני כתובת לשאלות. חלוקת הזמן שלי משתנה לפי תקופות השנה".
משרד החינוך התחיל בשנים האחרונות להכניס רבנים לבתי הספר כחלק מהצוות הבית ספרי. זה בא גם מהשטח - בתי ספר שביקשו שתהיה אצלם משרת רב. המשרה הינה תלוית שעות בית ספריות – כמה מוכן בית הספר להקצות מתוך סך השעות שיש לו.
מלכה סימון, שלוחות, מנהלת בית הספר היסודי (שנה רביעית): "מעורבותו של הרב היא לפעמים אפילו של מילה או שתיים. נוכחותו של הרב יהודה היא שינוי של ממש שחל בבית הספר. זכינו לצ'ופר בכך שהרב יהודה מחנך כיתה בעצמו ונמצא 5 ימים בבית הספר, ואני מברכת על כך".
רחל פרידמן, טירת צבי, מחנכת כיתה ו', רוצה לדבר על האבחנה לגבי מורה-מחנך. על רוב זמן עבודת המורה שעיקרה חינוך. "לא פעם, אחרי שעות הכנה רבות של חומר לימודי, אני מוצאת את עצמי בסופו של דבר עסוקה בעיקר והרבה בתחום החינוכי, בתחומי התנהגות ויחסים שבין אדם לחברו".

עבודת צוות
גם יעל רוזנפלד, מחנכת כיתה ד' משדמות מחולה, גם ג'ודי שניידר משלוחות, מורה לחינוך מיוחד ולהוראת הקריאה בכיתות א', וגם מלכה – מעלות את נושא עבודת הצוות שמתקיימת באופן כל כך בונה ויוצר.
יעל: "אני מרגישה שעבודת הצוות מתקיימת בבית הספר בצורה מפרה ונעימה. אנחנו מחליפות תיקיות עבודה, עוזרות זו לזו".
ג'ודי: "במיקרו, אני מורת שילוב ועובדת בקבוצות קטנות, ויחד עם זה אני חלק מהצוות ומרגישה מאוד מעורבת בעבודה הצוותית ובחשיבה משותפת. אני לא עובדת על אי בודד".

החינוך החברתי
מלכה: "ריבה פריד היא רכזת החינוך החברתי שלנו. הצוות החברתי כולל מורות מקצועיות למוסיקה, מחשבים, דרמה, טבע, וכן, הרב יהודה. הרבה פעולות מערכתיות קורמות עור וגידים באמצעות הצוות החברתי שבו מתקיים באופן ממשי השיתוף בתוך הצוות כולו. הצוות החברתי בונה את דגם העבודה מול הכיתות והשכבות, יוצר חשיבה וכלים איך לשתף את הכיתות וממנו יוצאת העבודה אל תוך הכיתות באמצעות מחנכות הכיתות".

פרויקטים לימודיים-חינוכיים
"התעודה"
דבורה רימון, שלוחות, מחנכת כיתה ג': "אני רוצה לספר על 'התעודה', על גיליון ההערכה של התלמידים. עברנו בנושא תהליך חשיבה מתמשך. אנחנו משתפים את התלמידים בתהליך כתיבת התעודה. הם מעריכים את עצמם לקראת התעודה, אחרי שקבענו יחד אתם קריטריונים התנהגותיים, חברתיים ולימודיים. אנחנו נוכחים שהילדים נעשים קרובים אצל עצמם, הם גם מקבלים על עצמם תחום אחד לשיפור. יש בזה שדר של שותפות, מסר שלא רק המורה בא ונותן את מרכולתו אלא התלמיד הוא שותף".
"ניב עברי"
"פרויקט נוסף בכיתתי הוא 'לימוד ניב עברי' חדש מידי יום. בכיתה שסיימתי לחנך בשנה שעברה הגענו ל-360 ניבים בתום 3 שנות חינוך. 10 דקות ביום, כמו פינתו של אבשלום קור, ויש תוצאות".
"עולם החסידות"
רחל: "פרויקט ייחודי שלי הוא 'עולם החסידות'. פרויקט שנמשך כ-6 שבועות. נכנסים לעולם החסידות דרך הסיפור החסידי, לומדים להכיר דמויות, פתגמים חסידיים והתקופה. בכל פעם מקבלת התקופה צביון שונה. בשנתיים האחרונות הכנסתי גם את נושא ה"טיש" וצירפנו את הרב. אני משתדלת לעשות את זה בשילוב המורים המקצועיים. בנינו עיירה יהודית אחרי שראינו סרטים ותמונות. המורה למוסיקה לימדה על הניגון החסידי. כל בוקר נפתח באמרה חסידית. הפכתי את הנושא לחלק אינטגרלי - בתורה למדנו מה אמרו אדמו"רים חסידיים על נושאים שלמדנו. סיימנו את הנושא בערב שיא עם ההורים. אני משתדלת לבחור תקופה מסביב לתאריך מתאים לחסידות מסוימת".
"תורה בחוויה"
יעל: "'תורה בחוויה' – פרויקט שמטרתו להגביר את אהבת לימוד התורה בכל כיתות בית הספר באמצעים חווייתיים. כיתה ד', למשל, לומדת השנה את ספר במדבר, וכך פתחנו את הנושא הלימודי ב'יום מדבר', כדי לחוות את הרגשת בני ישראל במדבר: מה היה קשה לבני ישראל ומה הרגישו. הכנו משכן, דגלים, חצוצרות ויצאנו למסע בתלבושות מתאימות, לפי סדר השבטים. כמו בני ישראל במדבר חווינו גם את תחושת הצימאון. לא היו לנו מים בדרך... סיפורי מדבר ואוכל מדברי. יום שלם במדבר.
או לימוד 'נושא הציצית': כיתה ד' לומדת יחד עם ילדי כיתה ח'. יחד למדנו, יחד תרגלנו קשירות של הציצית. או 'הפרשת חלה' מבצק גדול שהוכן בשבילנו באחד הקיבוצים. אפינו חלות והפרשנו. לכל פעילות כזו שותפים הורים רבים, מורים לאמנות, מוסיקה, והרב יהודה. לפני שנה היה הרב יהודה בן דמותו של גדעון השופט בתכנית 'חיים שכאלה'".
מלכה: "ביסודי יש לנו כמה מיומנויות שאנחנו צריכים להקנות מעבר למשימות הלימודיות. הילדים עדיין צעירים, נותנים עצמם יותר מבחינה רגשית. החלק החווייתי הרגשי של הלימוד מאוד חשוב.
את 'תורה בחוויה' התחלנו לפני שנתיים, זה היה הג'וק שלי. חיפשתי לא רק ידיעת התורה אלא את הקשר הרגשי החזק אליה. חוויה מערכתית-חווייתית שתיגע רגשית בכל ילד".

בשעה שמלכה מסבירה, משוטטות עיניי על קירות חדר המנהלת בו תלויים תצלומי תמונות מהמעמדים התנ"כיים שחווה בית הספר עם תלמידיו.

רחל: "אומרים שכדי ליצור שינוי ומהפך, צריך האדם לעבור את החוויה בעצמו. מתוך תסכול וחיפוש נולדה חשיבה יצירתית. מתוך החוברות הקונבנציונליות יצאנו לפעילות חווייתית".
הרב: "חייבים להמשיך בחוברות בצד החוויות".
נטע גוטליב, שדה אליהו, מחנכת כיתה ג': "בכיתות ג' ניסינו להמחיש להם את נושא 'עבודת הפרך'. תלמידים גדולים (כיתה ז') שהיו 'הנוגשים' ותלמידיי שעשו לבנים מחומרים. גם בתחום הדרמה פיתחנו את נושא העבדות".
"כישורי חיים"
אלקה ראצבי, מורה יועצת וסגנית מנהלת: "מזה כמה שנים שהכנסנו לתכנית הלימודים 'כישורי חיים'. מטפלים בחלק הרגשי, בחוויות הרגשיות שעוברים הילדים. אני נפגשת עם כל צוות של כל שכבה (3 כיתות בכל שכבה) פעם ב-3 שבועות. יש תכנית מובנית של משרד החינוך ואנחנו מוסיפים עליה. איך אנחנו מביאים את הילדים למודעות ליכולות שלהם, לקשיים שלהם, לכישורים שלהם, איך עובדים עם ילדים שנמצאים בתחושות במקומות רגשיים שונים. לכיתות ו' יש תכנית מיוחדת בשלב זה של השנה – 'מעברים' – לקראת סיום יסודי ומעבר לחטיבה. באופן אישי אני מאוד נתרמת. אני שומעת מהילדים הרבה מה עשו ב'כישורי חיים'. הם מספרים פחות על חוויות לימודיות ויותר 'כישורי חיים'".
"תפילת ראש חודש"
הרב יהודה: "את תפילת ראש חודש הכנסנו השנה. התחלנו עם כיתות ה'-ו' בראש חודש, בלי מניין, עם חזן שלהם שמוביל את התפילה, אחרי הכנה שעשה אתי. בתפילה משתלבת גם נגינה של אחת המורות בחליל צד וקבוצת חליליות לשירת הלל".
"בנות מצווה"
הרב יהודה: "מה עושים הבנים בשעה שהבנות משתתפות בפרויקט 'בנות מצווה'? החלטנו שזה לא הזמן המתאים להכין אותם לבר-מצווה, והלכנו על פרויקט משלנו, הם יחד אתי. אנחנו בונים פרגולה כמתנת סיום לבית הספר. זו הזדמנות מצוינת להכיר אותם, על המתחים והכוחות שיש בחבורה. הזדמנות שלי לראות אותם בזוויות אחרות – לא רק בכיתה, ולתת להם הזדמנות לפגוש אותי. אנחנו עובדים על זה שזו הכיתה הבוגרת שמסיימת ומקדישה מתנה לבית הספר".
"שיתוף ההורים"
נטע: "התחלנו השנה במפגשים חווייתיים עם ההורים סביב תכנים שנלמדים בכיתה, כהזדמנות להכרת בית הספר. לדוגמה: נושא הזית בתקופת חג החנוכה. קיימנו ערב שכלל לימוד תורני קבוצתי של הורים וילדים בנושא הזית. ההורים הכינו את הלימוד וזה היה מרשים איך כל הורה לוקח את הלימוד מהפן האישי שלו. קיימנו סדנאות חווייתיות בתחום הזית. הפקת שמן, אמנות – יצירת נר החרס הקדום, תחנה במחשב בה הכינו פרסומים לזית. במעבדה - תחנת ניסויים בשמן – בשיתוף מורים מקצועיים והרב יהודה. גם היכרות עם ההורים וגם חווייתי".
מלכה: "מה שהנחה אותנו זה להביא את ההורים להכיר את הכיתה של הילד, לא רק בערבי הורים, או באקראי, אלא בצורה מכוונת. שההורים יחוו את מה שקורה בכיתה. התחלנו בחדר הכיתה, שם חווה ההורה את כיתת הילד, המשכנו בהכרת הסביבה הלימודית להורים, ורק אחר כך היה משהו שכבתי".
נטע: "אני מרגישה שהיענות ההורים מאוד טובה ואנחנו נעזרים בהם, אם בסיפורים אישיים, מקצועיים, כמו לימוד פרשת משפטים שזימן לנו מפגש עם אמא עורכת דין, אם בהשתתפות בתפילה, בלימוד קבוצתי ובארגון דברים".

שאיפות - משאלות לב של מורים
דבורה: "אלף, לעבוד על מיומנות הכתיבה של התלמידים. מה שנכנס לתכנית הלימודים החדשה; בית, להתייחס ל'אני מאמין' של בית הספר אחר שבשנה שעברה התייחסנו אליו מחדש והחלטנו להתייחס למספר היגדים ולהפוך אותם להיגדים אופרטיביים. לעשות את זה מלכתחילה לאור דברים שאנחנו מאמינים בהם – בהיערכות לתכנית הלימודים מראש; להגיע יותר לכל ילד, לקדם, להתייחס, בשביל הילד אנחנו פה".
נטע: "שהשותפות והמעורבות של התלמידים תהיה גדולה יותר גם בפן הלימודי, שתהיה לתלמיד אפשרות אמיתית לבחור חלק מהנושאים שברצונו ללמוד, ובהתאם לכישוריו. וגם הפן החברתי בו התחלנו לעבוד עליו בהקמת מועצת תלמידים של ארגון והכנת פעילויות חברתיות.
ובנוסף, שנצליח יותר במתן כלים לתלמידים להתמודד בצורה מתאימה יותר עם קונפליקטים חברתיים - הקשבה, סובלנות, עזרה".
רחל: "משאלה – הייתי מאוד רוצה שהחלק הזה של בית הספר היסודי, מתוך 12 השנים שהם נמצאים פה, יהיה משמעותי לילדים. שיתחבר להם לחוויות משמעותיות ושיהיה לנו תוצר מחונך. שיבואו לבית הספר בהנאה, מתוך ציפייה שהולך להיות להם משהו משמעותי. אותי זה מאוד מעסיק".
מלכה: "בגדול, שיהיה לנו את הכוח לעשות את מה שאנחנו חושבים לנכון לעשות ושנצליח לעשות את זה. משאלות יש הרבה. שהכוחות החיוביים יגברו על הכוחות הבולמים".
הרב יהודה: "הייתי אומר משהו שיחבר את מה שנאמר. עבדתי בכמה בתי ספר ופה אני מרגיש שיש שאיפה להגיע לדברים הבלתי שגרתיים. זה מאפשר פעילויות לא-סטנדרטיות שבמידה רבה מתחבר למה שרחל אמרה. בית הספר מאפשר לילדים לרצות להגיע, בוודאי לילד המתקשה. במקום שמתקיימת בו פעילות ויצירה הילד מתחבר בקלות רבה יותר לכל מה שקורה".
ג'ודי: "נושא החזון ונושא הכרת כל תלמיד. ב'אני מאמין' מדובר על דרכי העבודה שלנו שמתחברים לצרכים ולמקום של כל תלמיד ותלמיד. האינטגרציה בין הכול והמודעות שלנו לחדד את זה, להביא לביצוע. להבין את התלמיד והצרכים שלו. מהיכן הוא מגיע, ההורים, לזכור את הכול ולעשות מזה אינטגרציה בכל הרמות"!
חסר רכיב