תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

ועדה רעיונית

30/05/2004
עמודים סיון תשס"ד (683)9
ועדה רעיונית
להיות הצוות שחושב רעיונית
יונה ברמן

ועדה מדינית-רעיונית חדשה נבחרה במסגרת מוסדות הקיבוץ הדתי
- במה תבחר לעסוק, ועל מה תשים את הדגשים בעבודתה?
"התפוח הלוהט", כתמיד, הוא הנושא הפוליטי, שבו שחה חברנו-נציגנו, אברהם שטרן ז"ל (עין הנצי"ב) באמונה במסדרונות המפד"ל עד לפטירתו, ועל כך דיברו בהערכה מתכנסי הוועדה החדשה. היום, מסתבר, השפעתנו מוגבלת ביותר, אם בכלל

בתנועת הקיבוץ הדתי לא התנהל באחרונה הדיון המתבקש בנושא "ההתנתקות". לא משום שאין עירנות ואכפתיות לנעשה סביבנו אלא שברמה התנועתית קיימת זהירות מירבית לשמר את החיים המשותפים של שמאל וימין בתוך כל קיבוץ וקיבוץ. אתה חופשי להביע את דעותיך, אתה חופשי להזדהות באופן פסיבי או אקטיבי, על פי משנתך, אבל דעה או הצהרה קולקטיבית על המצב לא תצא מבית התנועה.
הוועדה המדינית-רעיונית החדשה הנכנסת לעבודתה בימים אלה נתבעת אל מציאות מורכבת מאוד של שאלות פוליטיות, כלכלה, חברה וביטחון. מציאות בה נתבעים אנו לשאלות שנויות במחלוקת ולהכרעות שעלולות לקרוע את העם בתוכו. שאלת ההתנתקות שמשמעה, חלילה, עקירת יישובים על כל המשתמע מזה, מציאות חברתית-כלכלית מתדרדרת ומדאיגה, בעיות ביטחון, חברה ומוסר.

יותר מדיני או יותר רעיוני?
את פגישתה הראשונה הקדישה הוועדה לשאלת הדגשים – במה תבחר לעסוק בעבודתה כוועדה. האם תהיה ועדה פוליטית יותר או תמשוך לכיוון הרעיוני? תחילת הדיון, איך לא, היה בנושא הפוליטי: האם להיות מעורב בפוליטיקה; המפד"ל ויחסינו המורכבים בתוכה וכלפיה וכו'. אלא שמהר מאוד הסתבר שמרבית חברי הוועדה החדשה רואים את הגוף הזה מקדם חשיבה דווקא בנושאים רעיוניים שיביאו לידי מעורבות ועשייה.
נחום ברוכי, בארות יצחק (מרכז הוועדה): "הוועדה צריכה להיות הצוות שחושב רעיונית, אחרי המעשים ולפני המעשים. תפקיד הוועדה לתת את המימד הרעיוני למעשים שאנחנו עושים. הנושא הפוליטי תמיד 'יזנב' בנו ולכן מוטל עליי להפעיל את הוועדה אפילו בצורה 'מלאכותית'".
דב וולפה, לביא: "ההתמודדות עם התחום הפוליטי חשובה. יש רק מסגרת מפלגתית אחת, והיא - המפד"ל. השאלה אינה האם להיות פעילים אלא איך וכיצד. לא נוכל להתחמק מלהביע עמדות, ותפקיד הוועדה להמליץ למוסדות הקיבוץ הדתי על עמדותינו הפוליטיות".
שרה עברון, סעד: "הצטרפתי לוועדה בגלל הצד הרעיוני. לא ארצה שעיקר התייחסותה של הוועדה יהיה לנושא הפוליטי. אם חפצי תנועה אנחנו, עלינו להתאחד סביב רעיונות. נדע מה הרעיונות שלנו ונפתח אותם. נדע מה האנשים בתוך הקיבוצים חושבים ואיך הם מפתחים את הרעיונות שלהם.
מבחינה פוליטית לא נוח לי שאהיה מיוצגת במסדרונות המפד"ל. חשוב לי להשמיע קול ייחודי שלי אם ניאלץ להתייחס לנושא הפוליטי".
עמוס צביאלי, טירת צבי, מניח שקיימת הסכמה בין חברי הוועדה על הנושאים החשובים באמת: נושא הגיור, מעמד האישה, יחסי דתיים-חילונים, ועוד... השאלה תהיה איך לחבר נושא לעשייתו. ובאשר לחלק הפוליטי: "תנועת המפד"ל היא תנועת האם שלנו", הוא אומר.
גרשון שפט, עין צורים: "במה לא לעסוק? בפוליטיקה!
במה כן? האחד - לעסוק בנושאים מהותיים שבהם יש יותר הסכמה, ובנושאים שהקיבוץ הדתי יכול להשפיע, כמו, נושא הגיור – לפרוץ דרכים שעד היום לא הלכו בהן, באמצעות הקיבוץ הדתי שיש לו עניין גם וגם, בציונות הדתית ובעניין היהודי.
השני – מעורבות בציבור המתנחלים, ולא על בסיס פוליטי. להתקרב אליהם וליצור דיאלוג. הם יהיו בקשיים. הם האחים שלנו, חלקם אפילו יוצאי הקיבוץ הדתי. להגיע להידברות שבסופו של דבר תסייע לעם ישראל. אלה רק שניים מתוך נושאים אחדים שברצוני להציע".
הרב עודד ישראלי, מגדל עוז: "בעולם התקשורתי שלנו המילה הנאמרת יש לה ערך אחר ממה שהיה לפני 20 שנה. תפקיד הוועדה הוא יותר לחולל דברים מאשר להביע. במה דברים אמורים? הקמת המוסדות של הקיבוץ הדתי; אמנות בין דתיים לחילונים. שנהיה הכוח המניע, ההגה. שיהיה למחלקה המשימתית מנדט מורחב להתקדם קדימה. לנהל דו-שיח מתמיד עם החברים בשטח שעומדים מאחורינו.
תפקיד הוועדה גם פנימה. 'להכריח' את החברים בקיבוצים שלנו לגבש את הדרך. למצוא את המנגנון לשיח עם החברים – מה עומד לסדר היום של התנועה. חוגי בית, כנסי לביא. צריך לנער, ליצור את הכלים, לשתף את ציבור החברים 'הטובע' במציאות היומיומית".
יוסקה אחיטוב, מרכז יעקב הרצוג, עין צורים: "לא מקובלים עליי דברים שנאמרו על מקומנו הטבעי במפד"ל. אין לנו שום סיכוי להשפיע בפוליטיקה ואין סיכוי שתהיה לנו אמירה פוליטית. תפקידנו לצאת בקריאות ביקורתיות כנגד הסתאבות המפד"ל, על הוצאת פסקי הלכה של רבנים בנושאים פוליטיים, על שמתמקדים בפסיקות של רבנים ומזניחים תחומים חשובים מאוד, כמו צדק חברתי, שהוא מתפקידיה של הציונות הדתית. צריך לעורר את האספקטים המוסריים של התנועה שלנו; לבחון את נושא מעמד האישה מהאספקט המוסרי; מה צריך להיות פרצופו של ציבור דתי בימינו.
קולותיה של האורתודוקסיה המודרנית הולכים ונשחקים. מי שעוסק בזה היום זו בעיקר האקדמיה ואין וחסר העיסוק בכך ברמה הציבורית. עלינו להראות כיצד ניתן לחיות כחברה שמפנימה את ערכי האורתודוקסיה המודרנית. בזה כוחנו. להיות ציבור שיוצא בקריאות מוסריות בנושאים של השתלות, של כבוד האדם, של נישואים אזרחיים שהוא נושא שחייב פתרון למען פסולי חיתון רבים. אי אפשר להשלים עם כך שבני אדם לא יוכלו לקיים חיי משפחה. אני יודע שזה עלול להתסיס אבל זה כבוד האדם באשר הוא. עלינו 'לפמפם' את נושא הצדק החברתי בלי סוף. אנחנו עוסקים בזה ויש להיכנס לשיתוף פעולה עם גופים נוספים שעוסקים בזה. גם נושא הגיור, אני מחזק את האומרים שיש לעסוק בו, ובנושא המתנחלים, נצטרך להעלות את הצד האנושי האמפטי, ויחד עם זה לקרוא לשמירה על חוקי המדינה".
שי שטרן (בנו של אברהם ז"ל), עין הנצי"ב: "פוליטיקה זה חלק מהמשחק אבל בהחלט לא תפקידה המרכזי של הוועדה. בתחום הרעיוני-משימתי יש צורך לדרג את הפעילויות עליהן דיברנו, וצריך לעזור למתיישבים מעבר לקו הירוק".
יוחנן בן-יעקב, כפר עציון: "צריך להמשיך לעסוק בנושאים החשובים, שהם, לדעתי, גיבוי האמנה של הרב יעקב מדן ופרופ' רות גביזון - יחסי דתיים-חילונים, ולהתייחס לנושא הנישואים האזרחיים. חשוב מאוד שנתייחס גם לתחום הכלכלי במציאות שקיימת היום במדינה. הקיבוץ הדתי היה צריך לשבת עם מספר כלכלנים בולטים לנושא המדיניות הכלכלית ולהגיע לכלל הצעה משותפת. צריך לשתף פעולה עם ציבורים דתיים שמוטרדים גם הם מאותם נושאים.
בקטע המפלגתי – המפד"ל היא ביתנו. אין לנו בית אחר. עלינו להיות בפנים ולחזק. יש בתוכה כאלה שמבטאים את עמדותינו ויש לתת לזה ביטוי ציבורי. הקיבוץ הדתי צריך לומר משהו על עקירת יישובים שקמו ונבנו על ידי ממשלת ישראל. זה תפקיד חשוב של הוועדה, ואני לא פוחד מסערה בתנועה".

חברי הוועדה: נחום ברוכי – יו"ר (בא"י), שרה עברון וחנן גולן (סעד), משה גלס ושרית חפץ (יבנה), עמוס צביאלי (ט"צ), יוחנן בן-יעקב (כפ"ע), תחיה תמרי (שד"א), גרשון שפט (עי"צ), יוסקה אחיטוב (מרכז יעקב הרצוג), הרב עודד ישראלי (מג"ע), דב וולפה (לביא), שי שטרן (עיה"צ), יאיר ריינמן ושמריהו מלר (מזכירות הקיבוץ הדתי).
חסר רכיב