תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דבר העורכת

28/05/2004
דבר העורכת - סיון תשס"ד (683) 9
אני "מקנאה" בחבריי שדעתם מוצקה ונטולת פשרות,
שהם לעצמם (ולסביבתם) יודעים היטב היכן הם "עוגנים"
ומשנתם הפוליטית סדורה.
אבל גם "אינני מקנאה" בהם. ואולי זה לא המקום
שאני רוצה להיות בו, שאולי נטול חמלה הוא
שאינו נותן מקום לבחינה, לאי הידיעה "הברור".
הנוכל להכיל בתוכנו דעות מימין ומשמאל,
שאם לא כן, כיצד נתקרב לרגע ההחלטה?
בכיפוף ידיים זה לזה, חלילה,
או בחבירה על אף חילוקי דעות קשים ביותר?

בשבוע של יום ירושלים, של ספירה העומר הנמשכת
ומחברת אותנו אל חג השבועות בסיומה
בשבוע של הלוויות ומחיר דמים נורא
עומדים לפתחנו גם אירועי חג:
"חגיגת יובל" של בית ספר שק"ד
בית הספר השיתופי-קיבוצי-דתי בשדה אליהו,
שהוא קריית חינוך מפוארת, קהילתית-רבדורית
במשמעותה הקיבוצית, ההיסטורית והעכשווית.
8 קיבוצי עמק והר של הקיבוץ הדתי מחנכים בו את ילדיהם,
וצוותי מורים, מחנכים ואנשי צוות מהקיבוצים והסביבה.
חגיגת בית הספר, חגיגת ההתיישבות בעמק
חגיגת תנועת הקיבוץ הדתי, ליובל שנים לבית הספר המשותף.
ציון החגיגה צמוד לחג מתן תורה שגם הוא
חג חינוכי-קהילתי, כפי המסור בידינו:
"גדולים יושבים כל הלילה ועוברים על כל התורה.
ומה יעשה הילד? הלוא גם הילדים היו במעמד הר סיני!
...וכה נהגו –
בחג, בבוקר השכם, רחצו את הילד והלבישוהו בגדים לבנים ומגוהצים.
האב עטף אותו בטלית והביאו בקדושה אל בית התפילה, שם סידרו שולחן מיוחד..
משנתכנסו כל ילדי השכונה הוציא הרבי לוח ועליו אותיות הא"ב.
...הראה על כל אות וקרא בשמה... וכל הילדים חזרו אחריו...
לאחר מכן הוציא הרבי לוח שני ועליו אותיות א"ב מרוחות בדבש...
הכריזו הפסקה ואמהות ואחיות נכנסו והביאו לכל ילד
עוגת-דבש ופירות, שקראו להן "עוגות הר סיני", וביצים קשות
מקולפות ועליהן כתובת: "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב"...

חג מתן תורה, חג לבית הספר ולתנועה
מועדים לשמחה

חסר רכיב