תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

מושבניק

16/04/2004
עמודים ניסן - אייר תשס"ד (682) 7
מושבניק - אלי סומר

במה פותחים בשיחה עם "מושבניק" הלא הוא דוד מבצרי (77) אם לא בעומק הרטיבות בשדות החיטה של גד"ש עציון... "באזור קדמה החיטה מבטיחה מאד, ובשטחי הדרום צריך להתפלל לעוד כמות גשם...".
בדירתם הצנועה בקיבוץ עין צורים, מושבניק ורעייתו אסתרק'ה אינם נראים כלל כפנסיונרים: ממש לא ! הבית פעיל, נכדים נכנסים ויוצאים, והטלפון אינו מפסיק לצרצר.

"האוכל היומי היה לחם טבול בשמן..."
דוד נולד בחיפה להורים חדורי אמונה ציונית שעלו ב-1923 לארץ ישראל מהעיירה פשמיש אשר בגליציה. כאשר היה בן שנתיים רכשו הוריו משק בכפר חסידים: שילמו 40 לירות וקיבלו 100 דונם קרקע לעיבוד, צריף, 2 פרות, לול ביצים קטן, פרד (לשימוש מתואם עם השכן...). ללא מים זורמים, וכמובן ללא חשמל...
"החיים היו של דלות ממש. אימא היתה אופה את הלחם. בחצר גידלו עגבניות ובצל. האוכל היומי היה לחם טבול בשמן..."
האחים עזרו לאבא בעיבוד האדמה, ולמדו בבית ספר יסודי במקום. כפר חסידים היה מעשה התיישבותי חלוצי של הפועל המזרחי בעמק זבולון.
בגיל 14 מצטרף דוד למחזור השני של ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה:
"למדנו בעיקר גמרא, ללא לימודים כלליים. הישיבה היתה ציונית במובן זה שהאווירה היתה בה "ארץ ישראלית" לגמרי, לכתחילה ולא בדיעבד. העמקנו בלימוד המצוות התלויות בארץ. הישיבה התנהלה במשמעת עצמית גדולה של הבחורים".
"הרבינו בטיולים ברחבי הארץ, וגם עסקנו באמוני בסיס להתגוננות נגד הפורעים... בכל הזדמנות, הייתי רץ לעזור להורים בעבודות המשק".

מהמושב להתיישבות בגוש עציון
בשנות המלחמה המודעות לשואה היתה מינורית.
"ידענו אבל לא שיערנו את גודל האסון. בני המשפחה שנותרו בפולין נספו".
מכאן הייתה סלולה הדרך לעלייה להתיישבות בעין צורים אשר בגוש עציון יחד עם חבורת גרעין ה' של בני-עקיבא. דוד שבא מהמושב - מכפר חסידים - כונה על ידי חבריו "מושבניק", והכינוי דבק בו עד היום... גם שם המשפחה שועבר על ידי הוריו: כאשר החליטו היה זה בשבוע של פרשת וישב: "אבא קרא בפרשת השבוע על אלוף מבצר (בראשית ל"ו, 42) וקיבל החלטה"...
עם נפילת הגוש, נלקחו דוד וחבריו לשבי במחנה אום אל ג'מל אשר בעבר הירדן, ורק בסוף פברואר 1949 חזרו לארץ. חבורת עין צורים מייסדת את הקיבוץ מחדש, והפעם בבקעת שפיר.

למה הקמתם את עין צורים דווקא במקום זה ?
"לדעתי, המיקום של הנקודה היה טעות... היינו צריכים לבנות את היישוב על דיונה גבוהה יותר... היה רק קוץ ודרדר, חושה עם כמה חדרים... במקום היו כמה בארות מים שהותירו הערבים וזה היה נראה מבטיח..."
מושבניק אוטודידקט, למד לבד. הִרבה לקרוא ספרות חקלאית, "גן שדה ומשק" ועוד. רק בסוף שנות ה-50 התפנה ללמוד באופן מסודר במדרשת רופין.
האיש איננו אדם של דיונים ותאוריה: נמרץ, עוסק כבר עשרות שנים בעשייה נטו, רק עשייה, בכל תחומי החקלאות, בכל ארץ-ישראל.
בראש ובראשונה בקיבוצו עין צורים, אבל גם מיד לאחר מלחמת ששת הימים בקיבוצי גוש עציון, במעלה הגלבוע, ביישובי דרום הר חברון, בפיתוח חקלאות ביישובי השומרון ובגוש קטיף, ועוד. תמיד בשטח, תמיד מחובר לאדמה, למים, לכותנה ולחיטה. אבל גם לכרם יין בבקעת ערב לרבות הקמת יקב גדול. תמיד ביושר, בלהט, בצניעות, יסודיות ואמונה. רבים זוכרים את "הסבא" מדריך, מנחה, מכוון את הכלים, מעיר ללא רחמים - אבל תמיד באהבה.

מושבניק, מה החזון שלך ל-"40 השנים הבאות" ?
"פיתוח חקלאות, פיתות מקורות מים! בעשור האחרון פעלתי להקמת מאגרים באדמות יישובי דרום הר חברון, והיום אני עסוק בהרחבת מאגר קדמה באדמות גד"ש עציון וכן מקדם מאגר נוסף למי קולחין באדמות משקי גוש עציון דרומית לקריית גת.
"עלינו להסב את החקלאות הישראלית לפעילות כלכלית יציבה ובת קיימא, מודרנית ותחרותית מול השווקים בעולם".

מניין הכוח לעשייה המתמדת, גם בגיל זה ?
"ינקתי מהוריי את מסירות הנפש שלהם למען הכלל, הדבקות והעקשנות. לא מזמן פגשתי את ח"כ יוסי שריד בעת ביקורו בעצמונה. אמרתי לו כדרבנות את האמת שלי: יש לעמוד איתנים עד שהערבים יבינו שאין דרך אחרת אלא להשלים... פעם הם היו יורים לתוך הבתים שלנו בכפר חסידים... פעם היינו נוסעים לבאר שבע בשיירות...".
זכו אסתרק'ה ודוד שכל חמשת ילדיהם שומרי מצוות, חיים בהתיישבות הדתית בדרום הארץ. ניכר כי 22 הנכדים כ"י הם מקור אושר וגאווה לסבא ולסבתא.

מה החלום?
ללמוד ועוד ללמוד! בימי חמישי אני משתתף ביום הפתוח בישיבת הקיבוץ הדתי, לומד קורסים במרכז יעקב הרצוג וקורא הרבה ספרים, בעיקר היסטוריה, על היטלר, צ'רצ'יל ..."

במה טעינו בדרכנו בהתיישבות?
"ראה, יש שינוי מהפכני בערכים. הדור הנוכחי שונה מאוד, דור שדואג יותר לעצמו ופחות לכלל. הקיבוץ המסורתי וגם עין צורים חייבים להשתנות. אני חושב על מבנה בו חברי הקיבוץ יקיימו בעלות משותפת על אמצעי הייצור. ויחד אתם, בהרמוניה, תחיה ותפרח קהילה ביישוב פתוח".

ומה עם ערכי תורה ועבודה ?
"אמת, תורה ועבודה לא בקו עלייה... אבל נולדנו בדור של גאולה ואני אופטימי".

אני יושב כשמולי סבא צעיר, המשדר להט משולב מעשיות, עיניו בורקות, מוכן לכל משימה... לקנא!

כפר עציון
חסר רכיב