תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

קיבוץ בראש ירוק

22/03/2004
עמודים (681) 6 אדר תשס"ד
קיבוץ בראש ירוק (2) - זיו כרמל

על "הזבל" שעושה כסף
על הקטנת כמויות האשפה הביתית בעקבות המִחזור
ועל הקומפוסט שיחולק במשך הזמן לשימוש לחברים
כתבה שנייה ואחרונה בהחלט (בינתיים)
על קיבוץ שמצהיר בזהירות רבה על כוונותיו האקולוגיות

בדרך מבית שאן לקיבוץ שדה אליהו כמעט בלתי נמנע מלחלוף על פני "ערמות הזבל" או ליתר דיוק "הקומפוסט". מזמן כבר הבינו שריח הזבל מביא עמו גם כסף ולמדו שמקומפוסט אפשר לעשות גם זהב.
הושע גרנר מרכז את ענף הקומפוסט כבר 7 שנים. תחילתו של הענף כענף פנימי המספק את תצרוכת הקיבוץ, ועם הזמן הפך לענף המייצא קומפוסט לכל רחבי הארץ. הושע הוא גם חבר בצוות האקולוגי של הקיבוץ, צוות שקיבל על עצמו לעודד את המגמה להיות קהילה "סביבתית" יותר, כך שעבודתו של הושע בקומפוסט היא חלק בלתי נפרד מתפיסת עולם זו.
"מגיל צעיר הייתי מחובר לאדמה ולחקלאות", אומר הושע, "עבדתי בעבר עם מריו לוי, 'הכהן הגדול' של החקלאות האורגנית בשדה אליהו, בארץ ומחוצה לה. אצלו ספגתי את העקרונות הבסיסיים המובילים אותי עד היום. את הידע והניסיון רכשתי תוך כדי עבודה, ניסיונות שכשלו או היו להצלחות בשטח. מריו לוי יזם את ענף הקומפוסט לתצרוכת פנימית בלבד, ואפילו רכז הענף קיבל לכך חצי משרה בלבד. אך הביקוש גדל ואתו היקפי הקומפוסט, והיום זה ענף לכל דבר, שמכניס כסף לקיבוץ".

האם התפיסה "הירוקה" מחלחלת?
הושע: "זו תפיסה כוללת של חיסכון וניצול כל החומר האורגני. המשק כולו בנוי על ענפים חקלאיים. את עודפי הייצור מעבירים לקומפוסט, גם ממפעל התבלינים וגם מהרפת".
הצוות האקולוגי מעודד ודוחף למִחזור גם בתוך הקיבוץ, בחיי היומיום של הקהילה, ולאחרונה סומנו פינות ברחבי המשק והוצבו בהן מיכלים להפרדת הפסולת הביתית, בתקווה שהציבור יתרגל לכך.
לשאלתי, האם התפיסה הזו מחלחלת בארץ בכלל, אומר הושע שלתחושתו יש כבר אוזן קשבת לתפיסות הללו והן מתרחבות והולכות בקרב החקלאים, כל זאת במבחן הכלכליות. "מה שלא כלכלי - לא יחזיק מעמד", הוא אומר. "מנגד, קהילת שדה אליהו הגדירה לעצמה שהנושא חשוב לה ולכן היא מקצה משאבים לקידום הנושא בתוך הקיבוץ, גם ללא רווח".

מניחוח הזבל לסככת הגזר
שמתי פעמיי לטעום מעט מהשורש הכתום. גזר לא היה בסככת הגזר אך פגשתי את איל לב מנהל סככת האריזה ובעבר מנהל גן הירק. איל הסביר לי שכל שטחי הטבעת מסביב לקיבוץ הם אורגניים מתוך רצון לשמור על איכות חיים נקייה מריסוסים, והגנה מפני חדירת חומרי ריסוס לבתי החברים ושבילי הקיבוץ. מנגד יש להבין שלא ניתן לגדל את כל השטחים בצורה אורגנית. גידולים אלו צורכים הרבה עבודת ידיים והם יקרים יותר, וקיבוץ שחרט על דגלו "עבודה עברית" לא יכול להתמודד עם זה באופן אבסולוטי. ואכן, 20% משטחי הקיבוץ הם אורגניים וזה אחוז גדול מאוד בהשוואה לקיבוצים אחרים.
גם איל מציין את מריו לוי כחלוץ הגידול האורגני, שחינך דור שלם של חקלאים המיישמים את התפיסה הזו, כל אחד בתחומו.
גם בשטחים שאינם אורגניים במוצהר, נשמרת רמה גבוהה של הקפדה וממעטים לרסס. "אתה מחונך לזה שריסוס אינו טוב ולכן מנסים להפחית. יש יותר מודעות. לדוגמה, המלחמה בעכברים. ישנם שדות המודברים בעזרת תנשמות, אבל גם השטחים הסמוכים שאינם אורגאניים כמעט שלא מרוססים. בתת-מודע יש את הסבלנות והביטחון לא לפתור כל בעיה 'בזבנג וגמרנו'. הסבלנות משתלמת בסופו של דבר".
למרות ההצהרות והתדמית, יש בקרב החברים בקיבוץ כאלה שמתנגדים לסיסמאות היומרניות, לדעתם, וטוענים שיש לשמור על פרופורציות. עם זאת, ההיענות בתוך הקהילה לתפיסה בכללותה היא טובה בסך-הכול. כמו בכל רעיון יש משוגעים לדבר ויש ספקנים, וכל השאר באמצע.
"הצוות האקולוגי בהחלט הכניס שינוי", ממשיך איל, "וחברים מפרידים את האשפה הביתית. אין ספק שזה מחלחל גם לדור הצעיר, כשמגיל צעיר הולך הילד אל פינת המִחזור ומפריד. זה יילך אתו גם כשיהיה מבוגר. כמובן שלעתים יש התנגשות בין הערכים לפרנסה. הערכים טובים כל עוד אתה מתפרנס. אם לא מרוויחים - אין הצדקה לכל המערך הזה. בתוך הקיבוץ זו אמירה ערכית, כמובן, ומשמעותה, ללא תמורה כספית אך עם רווח של איכות חיים".

ענף הנוי המקומי מחויב להיות סביבתי ככל האפשר?
נחמן ברנשטיין, רכז הנוי וחבר בצוות האקולוגי, אופטימי לגבי יכולתו של הצוות להנחיל דפוסי התנהגות אקולוגיים. ולמה לא בעצם? "אם אנחנו קיבוץ עם ענפים אקולוגיים, אז למה שלא נהיה כך גם בתוך המשק, בקהילה? פינות המִחזור שהגדרנו לאחרונה בקיבוץ והצבנו בהן מיכלים למיון אשפה, התמלאו מהר מאוד וזה מעודד".
מה מפרידים? נייר ונייר עיתון, בקבוקים, זכוכית, פלסטיק וחומר אורגני לקומפוסט. חלק גדול מהחומרים ממוחזר, כך לדוגמה, את גזם העץ שמצטבר בתוך הקיבוץ, מרסקים ומעבירים לריפוד ברפת המקומית, כך גם העיתונים. הקומפוסט, שהוא עדיין צעיר, יחולק בהמשך לחברים לשימוש מקומי... נחמן מקווה שבעתיד יוכל הקיבוץ להקטין את כמויות האשפה הביתית וכך יקטנו גם הוצאות הובלת האשפה שמבצעת היום המועצה האזורית. כך שהמִחזור הקיבוצי ישתלם גם בהיבט הכלכלי ויחסוך כסף לקהילה.

עלים - זה לא לכלוך!
הציבור בשדה אליהו מוכן להיות אקולוגי בתנאי שיהיה מסודר ואסטטי, וכמובן, לא מכביד. את זה יוכיח הזמן. כל תהליך אקולוגי-חברתי לוקח זמן. זה לא קורה מהיום למחר, והסבלנות היא המפתח, כמו בייצור קומפוסט.
גם ההתייחסות לנשירת עלים מהעץ זוכה היום לטיפול שונה. בעבר, ראו החברים הוותיקים בכל מצבור עלים בחצר המשק - לכלוך, וכל עלה זכה ל"טיפול" – זריקתו לאשפה. היום מבינים שעלים יכולים לתרום גם לחיפוי השורשים וגם חומרים אורגניים לעץ, ועל כן, במקום להשליך אותם, מגרפים את העלים הנושרים ומשתמשים בהם למטרות חיפוי, דבר שגם חוסך בנפח האשפה ומקטין אותה.
ישנן דוגמאות רבות לתפיסה האקולוגית בקיבוץ: משפחות שעושות את הניקוי בבתיהן ללא שימוש בחומרי ניקוי; כמות הריסוס ירדה משמעותית; העצים, בחלקם, מצליחים כבר להתמודד עם מזיקים שונים ועם חלק מהם מתמודדים בעזרת המפעל האורגני שלהם – "ביו-בי" - בחרקים אוכלי חרקים, כך שזה מערך שלם התומך את עצמו.
לוקח זמן להטמיע את התפיסה הזו, לא שנה ולא שנתיים, אך בסופו של דבר תהיה זו "קהילה ירוקה" המקיימת אורח חיים בריא וגם מצליחה להתפרנס מזה.

טירת צבי
חסר רכיב