תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

גרעיני י"ג

21/03/2004
עמודים (681) 6 אדר תשס"ד
גרעיני י"ג קוראים לכם! - יונה ברמן

גרעיני יוד-גימל (י"ג) משימתיים של הקיבוץ הדתי
קוראים לכם !!
יונה ברמן
גרעין "אופק (2)" לבית שאן

"תפתח ידך – ישבעון טוב" (תהלים קד, 28)

הן הגיעו השנה, אחרי השנה הראשונה של הגרעין המייסד "אופק (1)", זה שסלל ראשון את הדרך לבית שאן. בתשס"ג – היו 8 בנים ובנות, בוגרי התיכון בקבוצת יבנה שבאו לשנת י"ג
השנה - בתשס"ד – יש 5 בנות בלבד – גרעין "אופק (2)" של י"ג-הקיבוץ הדתי
הן קפצו ל"נעליים הגדולות" של הגרעין המייסד והן כבר חזק בשטח:
יהל אליאב (עין צורים), נירית הונוולד (עלומים), עדינה יהושע ועידית רפל (קב' יבנה) – 4 בוגרות תיכון יבנה, וסהר גל (בארות יצחק) בוגרת "אולפנית ישורון" בפתח תקווה
5 בנות י"ג של הקיבוץ הדתי בגרעין אופק (2) בבית שאן

הן אומרות שוב ושוב: "אם לא נהיה פה, יש המון דברים שאיש לא יעשה, והמסקנה היא אחת: 'חייבים להמשיך אותנו'"!
גם זאביק כהן, מרכז מח' הביטחון בקיבוץ הדתי, וגם יואל כהן, מנהל המדרשה בבית שאן, הפורסת חסותה על עבודת היוד-גימלים של הקיבוץ הדתי, נחושים בדעתם שהעבודה הקבוצתית של הגרעין, חשובה, משמעותית ומוגדרת, יותר מיציאה ל-י"ג פרטני במוסד זה או אחר, ועל כן יש "לחרוש" כל מקום ולומר לבוגרי י"ב – בואו!!
יואל כהן מקדיש מאמץ וזמן ומצטרף לזאביק כהן לכל מפגש הורים שהוא מקיים בקיבוצים, כדי להסביר וליידע כל קבוצת הורים ובניהם/תיהם שבכיתה י"ב, מה העבודה החשובה שעושה הגרעין המשימתי בעיר בית שאן. עבודה שאם הם לא יהיו, לא יהיה מי שיעשה אותה, והכרחי ודחוף שיבוא דור המשך של יוד-גימלים, גם בשנה הבאה, להמשיך ולהעצים את מה שהתחילו 8 חבר'ה בתשס"ג, וממשיכים היום בתשס"ד עם הרבה מרץ, דבקות ואמונה, החבר'ה היוד-גימלים של השנה, מקיבוצי הדרום ומרכז הארץ.
כל אחת מבנות הי"ג המשימתי "אופק (2)" בבית שאן, עובדת בבקרים בזירה החינוכית: יהל צמודה למורה מקדמת בבית הספר בבית שאן, ויום בשבוע מסייעת בבית ספר "דרור" בקיבוץ מסילות עם ילדים מאזור הצפון שסובלים מאוטיזם; עידית עובדת פרטני בבית הספר היסודי; סהר עוסקת בקידום תלמידים בתיכון הכללי. היא מסייעת ל-4 תלמידים שזקוקים לעזרה דחופה, יום בשבוע בפרויקט "גמלא" שהוא פרויקט ארצי לתמיכה וקידום הקהילה האתיופית ואף תומכת בילדה בשעות הלימודים ואחר הצהריים; נירית מסייעת גם היא בבית הספר במסילות, יומיים עוסקת בעבודה פרטנית עם ילדים מתקשים בבית ספר יסודי. בימי רביעי עובדת עם ילד חולה שאסור לו להיות במגע עם ילדים, ו"השבוע קרה לו דבר נפלא, הוא חזר לבית הספר", אבל הסיוע לא תם. היא לקחה על עצמה פרויקט אישי של טיפול בילד בן 9 חולה C.F.. היא מטיילת אתו, שרה לו, משחררת את אמא שלו יום בשבוע אחר הצהריים; עדינה מסייעת לקידום ילדים 4 ימים בשבוע בבית ספר יסודי, ועושה חונכות לילדה מפרויקט "גמלא" שנמצאת בפיגור גדול מאוד בחומר הלימודים.

ה"יחד" שלהן
הן ממשיכות להפעיל את המשחקייה ששיקמו והפעילו מחדש "גרעין אופק (1)", ארבעה ימים בשבוע, 3 שעות כל פעם, משחקייה שרשומים בה 50 ילדים.
יש להן המון אנרגיה, הרבה חיוכים ופרגון, והן חוזרות ומציינות: "חייבים להמשיך את העשייה הזאת. חייב להיות לה המשך. תכתבי, תכתבי, אנחנו מפחדות שלא יהיה המשך לעבודה החשובה הזו".
הן: "אתה מתמודד פה עם דברים שאתה לא מתמודד אתם בחיים. אתה יוצא מהבועה הקיבוצית. למשל, ילד שהתחנן שלא נזרוק אותו מהמשחקייה כי בבית אבא מרביץ. אלו בעיות שלא פגשנו מקרוב. פה נחשפים לבעיות וצריך להיות בצד המסייע. צומחים פה. מתבגרים".

המותג "גרעין אופק" מוכר כבר בעיר
סהר: "התקשרתי בתחילת השנה לבית הספר ואמרתי: 'סהר מגרעין אופק', והמנהלת התלהבה: 'וואו, אני אוהבת אותך עוד לפני שאני מכירה אותך'".
אנשי בית שאן מזכירים את הגרעין שהיה. הילדים מתגעגעים לכדורגל ששיחקו עם נעם ואלי והשאר.
המשפחות המאמצות אותן לשבת הן 'אחלה משפחות', כך בפי הבנות. הן הולכות לסעודת ערב שבת אצלן ובאמצע השבוע.
הן: "עיר נחמדה, כולם אומרים שלום. מכירים אנשים. מסתובבים בשוק, נישוקים, חיבוקים... גם הקשר עם כל הגופים המתנדבים האחרים, יוד-גימלים של תנועת הצופים, המון שיתוף פעולה עם בנות שירות לאומי. עם השכנים בבניין אנחנו בקשר מצוין. אחת מהן, עפרה, ממש אמא שלנו..."
אחד הפרויקטים שתפשו את העיר כולה, היה "כוכב נולד" בחג החנוכה. אומרים שלא היה כדבר הזה. בנות הגרעין הכינו את הפרויקט ובאו אתו אל רכזת הנוער של העיר, וכאן נוצר שיתוף פעולה של כל הגופים ההתנדבותיים שבעיר – הצופים, מכבי הצעיר, הגרעין המשימתי שבשלוחות, ועוד.
הן: "פרסמנו פליירים לאודישנים. היו 3 ימי אודישנים ומתוכם נבחרו תשעת המתחרים המאושרים. החזרות עם הנבחרים היו מפרכות. היו פרסומות ענק בעיתונים ובחוצות העיר – 'גרעין אופק מארגן...' "
הן: "אין, אין. גרעין אופק זה גוף התנדבותי יחיד מסוגו בבית שאן. נקי מאינטרסים. אין גבול לנתינה שלו. בקטע של פרויקטים – יעדיפו לפנות אלינו. בתחום הלמידה הפרטנית, שהיא חשובה ונחוצה מאין כמוה, נרתמנו לזה בצורה הכי רצינית. גם המשחקייה – המון אחריות. צריך לבוא עם ראש פתוח. ראש גדול. זה לא קל".
בחודש שבט התקיים "שבוע בירוק". לקראת פורים – כל קבוצות המתנדבים מגויסות להרים את החג הציבורי יחד. באים לעבוד אתנו יום בשבוע מד"צים מבית שאן במסגרת שעות ההתנדבות שלהם. גם משדה אליהו באים אלינו תיכוניסטים לעזור במשחקייה בימי חמישי. בשלוחות התארחנו יום בחנוכה עם ילדי המשחקייה".
את הבנות מלווה המדרשה המצוידת, על צוותה המסור, וכן זאביק כהן, שמקבל ציון גבוה על שמירת הקשר עם הגרעין.


גרעין "מעיין (3)" לבית שמש
"המשלח מעיָנים בנחלים" (שם, שם 10)

9 חבר'ה. 4 בנים: יואל שטראוס (שדה אילן), דותן מדר ועידו חורי (מחולה), ערן בן שושן (לביא) ו-5 בנות: שולמית בן אבי (שלוחות).
אסנת גולדשמידט (שדה אליהו), מירב ישראלי (עין הנצי"ב), רינה בר חי (אבני איתן) וירדן בן יעקב (כפר עציון).
8 בוגרי תיכון שק"ד בשדה אליהו וירדן ב"י שהיא בוגרת התיכון בקבוצת יבנה

כמעט שִגרה. גרעין י"ג הולך וגרעין י"ג חדש מגיע. אבל השגרה בעבודה ההתנדבותית בבית שמש אינה קיימת ולו לרגע דל אחד.
העיר בית שמש קלטה בעשור האחרון את מספר העולים הרב ביותר, יחסית לגודלה. חרף השקעות ומאמצים שהעירייה מקדישה לנושא, היא איננה מסוגלת לספק את כל המשאבים הנדרשים, ונמצאות בקרבה אוכלוסיות קשות שלא מצליחות לצאת ממעגל הייאוש, וכאן, לתוך הוואקום הזה, נכנסת פעילותם של קבוצת ה-יוד-גימלים של הקיבוץ הדתי. זוהי עבודה קשה, לפעמים קשה מאוד, לפעמים עם האוכלוסיות הכי מתקשות שחיות בעיר. זו עבודה נחוצה והכרחית שאין מי שיעשה אותה, אם לא יבואו יוד-גימלים שלנו וימלאו את השורות שנה אחר שנה. קבוצה של שמונה-תשעה-עשרה חבר'ה, היא גדולה, היא עצומה והיא בעלת השפעה, הרבה יותר מעבודת יוד-גימל אחד בלבדי מצוין במוסד זה או אחר ברחבי הארץ.
הגרעין המשימתי שהגיע השנה לבית שמש, ממשיך מסורת של עבודה התנדבותית-משימתית שהחלו בה "גרעין מעין (1)", בוגרי בית ספר שק"ד שדה אליהו לפני שנתיים וחצי. תשעת חברי "גרעין מעין (3)". הם מתגוררים באותן דירות וממשיכים בהפעלת "מועדונית נרקיס" לילדי הקהילה האתיופית אשר בשכונת מצוקה בבית שמש. ההבדל הוא בכך שמאז גדל הפרויקט ויש היום קרוב ל-80 ילדים בפעילות השוטפת, ובקייטנות שמתקיימות במסגרת המועדונית בחופשות סוכות, חנוכה, פסח וקיץ באים כ-90 עד 100 ילדים.
בבקרים צמודים ה-י"גימלים לבתי ספר יסודיים, תיכוניים וחינוך מיוחד, ונותנים סיוע פרטני, חברתי ורגשי. הם מקדישים מזמנם לחונכויות לילדים מכל רחבי העיר.
הם: "הציפיות היו מאוד גבוהות. ראינו שהילדים קשים. היו אכזבות. הנה לא קורה כלום. היום כבר מרגישים בתוצאות. אפילו תוצאה של מבחן לתלמיד שנורא מתקשה ואני הכנתי אותו, ופתאום קיבל ציון טוב. והמחשבה מה היה קורה אם לא הייתי פה אתו".
הם הולכים עם הילדים מהמועדונית לביקור וקריאה בספרייה העירונית, הם מפעילים במועדונית חוגים באמנות, צבא, טבע, כדורגל.
הם: "אנחנו מכינים להם בדירה שלנו ארוחות צהריים ואוכלים יחד אתם במועדונית. לרוב ההורים אין את היכולת לעזור לילדיהם באופן אישי או לשלם עבור שירות כלשהו. אז יש אותנו. בהתחלה היו הילדים טורפים את האוכל עוד לפני שהספקנו להגיש אותו. אז חוץ מהאכילה עצמה, מנסים ללמד אותם נימוסי שולחן, מעבירים את המסר שכולם יקבלו ולכן לא צריך לחטוף. גם פרויקט שיקום השכונות ואיכות הסביבה הגיעו אלינו מטעם העירייה ויחד עם הילדים ובעזרתם בנינו ארגז חול, שתלנו שתילים - אלה פעולות עמלניות שמיטיבות עם הילדים האלה".

"האבא" ו"האמא"
מדרשת בית שמש, בניהולה של עטרה שטיין, היא ה"אבא" המקומי של היוד-גימלים. היא המייעצת והמלווה, היא המסייעת בהעברת תרומות לפעילויות מצד גופים ובודדים. היא גם העמידה לרשות הגרעין את הַליס, עובדת סוציאלית שנפגשת עם הגרעין פעם בשבוע.
הליס: "אני פה לכול. ההתמודדות של הקבוצה עם סביבה חדשה וממש לא מוכרת היא קשה ולשם כך אני פה. יש משמעות גדולה לכך שיש בשטח אדם מקצועי עם ראייה רחבה יותר ומבחוץ, ושמכיר בזה שלתהליך יש התחלה אמצע וסוף. הם נחשפים לאוכלוסייה, הם בונים עצמם כקבוצה, הם גרים יחד, עובדים יחד וגם נמצאים רחוק מהבית.
הצורך שיש לבית שמש בגרעין כזה הוא ממש עצום. התנאים לא קלים אמנם, אבל בלי הגרעין לא יהיה כאן כלום".
המדרשה בניהולה של עטרה שטיין מראשית הקיץ האחרון, ואילן גאל-דור יו"ר העמותה של מדרשת בית שמש, מגבה את עבודת הגרעין ככל שניתן. היא המאפשרת גם מבחינה כספית להוציא לפועל פעילויות שונות. גופים שונים ואף אנשים פרטיים מעניקים תרומות, אם כדי להוציא לפועל את אירועי חג הפורים ואם לטובת מפעל ארוחות הצהריים החמות שמפעיל הגרעין, וגופים התנדבותיים נוספים. הקהילה הדרום אפריקאית שבעיר תומכת ומעורבת מאוד ומביאה בגדים לתרומה. את חלוקתם עושה הגרעין.
עטרה שטיין: "ממש בתקופה האחרונה של אמצע השנה מקימים בבית שמש בית ספר תיכון לילדים נושרים מבתי ספר, וכבר פנו אלינו וביקשו את החבר'ה של הגרעין וכבר נענו שניים מתוכם. אלה האוכלוסיות הכי קשות", וכל המנגנון של בית שמש מכיר בחשיבות 'גרעין מעין'".
הליס: "הילדים שבאים יש בהם רעב לחום ולאהבה. תשעת המדריכים הם כל כך משמעותיים בשבילם – לאכול אתם, לקפוץ על הגב שלהם, לאהוב אותם, ללכת אתם לספרייה, לפעול בחוגים, לקבל עזרה בשיעורי בית. לא תמיד אתה מודע לזה. אלה ילדים שהיו עבריינים או שעלולים להיות".
הם: "בבתי הספר אנחנו מאוד אקטיבים. הבנים קיימו טורניר כדורגל רב-היקף, והכיתה הזוכה הייתה הכיתה הטיפולית, שבשבילה זה דבר ענק! והיה טקס ומשחק גמר והמון סיפוק. כל אחד עושה פעילות חברתית עם הכיתה שלו. ערבי כיתה, משחקים חברתיים. הם רואים בנו 'חבר' ו'אח בוגר', הם משיחים בפנינו את הסודות והמועקות הכי קשים שלהם".

בוגרי י"ב -- אנו קוראים לכם!
כקבוצה - אפשר לעשות יותר!
אם לא נהיה פה – זה לא יתקיים. המועדונית, החונכיות, זה בנוי על זה.
פה אנחנו בשורה הראשונה – אין אב בית, אין מנהל – אנחנו המנהלים מאלף עד תיו.
זה אנחנו - או כלום!!
חסר רכיב