תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

75 שנה לקיבוץ הדתי - נחום ברוכי

19/03/2004
עמודים (680) 5 שבט תשס"ד
75 שנה לקיבוץ הדתי: ההתיישבות בנגב

סע וטייל בעקבות היובל
פרחים והתיישבות
פריחת הכלניות בחודש אדר, בין סעד וביתרונות נחביר הפכו כבר לשם דבר ומושכים אליהם מידי שנה אלפי מטיילים. ואנו כדרכנו נמליץ על אתרי ההתיישבות שלנו בשולי המרבד האדום המדהים.
בגיליון טבת תש"ג מדווח ביטאון הקיבוץ הדתי "עלונים": "חברי רמת השומרון הראשונים יצאו לקידוח בדרום עזה! עדיין מוקדם לדבר על התיישבות חדשה. תנאי המלחמה, האמרת המחירים, קשיים להשיג רשיונות, חומרי בניין, מכונות, ציוד חקלאי, צמצום תקציבי המוסדות המיישבים מעקבים דבר זה, אבל לא נוכל להסתפק בהתחלה צנועה. רצוננו עז לפתח שטחים רחבים שבבוא השעה ישמשו בסיס לפעולה התיישבותית ... נעמוד בפני בעיות חקלאיות חדשות.... בשובנו לנגב – בהניחנו כראשונים את היסוד להפראתו – אנחנו חדורי תקווה שסופנו לקצור ברינה".
אחרי חודש אנו קוראים מידע נוסף ב"עלונים": "... יום לפני העלייה קיבלנו את הטרקטור החדש... למחרת יצאנו לדרך. ...ליד ראשון לציון מחכים חברי 'אמונים'... אחרי גדרה גם חברים מיבנה... נוסעים הלוך ונסוע הנגבה... היישוב היהודי האחרון רחוק מאחרינו ועוד ממשיכים... דרך כמה ואדיות פונים דרומה מזרחה והנה רחוק רחוק רואים את מגדל הקידוח בו עובדים שלושה מחברינו זה חודש ימים. כעבור כמה שעות הקימונו את המחנה הארעי: 3 אוהלים, ליפט גדול, מקלחת פח, בתוך שטח גדור גדר צבאית 50 X 70 מ', ...במקום יישארו כעת 15 חברים. העבודה העיקרית בזמן הראשון תהיה הכנת שטחים...
בערב, כשהאוטומובילים חזרו, הסתכלנו אחורה. כבר חושך, אך מן המרחק מנצנץ אור של מנורה. שם יקום יישוב, היישוב שלנו."
ליישוב החדש הוצעו שמות שונים: גרר, בית עגליים, עדר, מאה שערים, אך בסופו של דבר הוחלט "בארות יצחק", על שם הרב יצחק ניסנבוים, שנספה באותה שנה בגיטו ורשא. רק באמצע תש"ו (46') הסתיימה בניית היישוב וכל חברי הקבוצה התכנסו אליו - 121 חברות וחברים, בהם 30 משפחות עם 37 ילדים.
באותה שנה מדווח יוסף ברסלבסקי (מחבר סדרת ספרי הטיולים הפופולרית "הידעת את הארץ") כי "מציאותה של נקודה עברית בקרבתה של עזה הערבית... מעודדת את לבו של כל עובר אורח עברי... הבה נרחיב את יריעות היישוב העברי גם בקצה דרומה של ארצנו..."
במבצע עליית 11 הנקודות משמשת בארות יצחק כבסיס יציאה ל-4 מהן. "ימים אחדים לפני פרוס העלייה כבר המה מחנה בארות יצחק ממאות אנשי הגופים העולים ועוזריהם. במוצאי יום כיפור, עשרות מכוניות משא עמוסות חלקי צריפים, חומרי גידור, אנשים, התחלקו לארבע שיירות, שיצאו לפני עלות השחר לארבעה כיוונים שונים... זאת הייתה חוויה ענקית בשבילנו, מפני שלמחרת הנגב קם לתחייה".
אחת מה-11 הייתה כפר דרום ואז הצטרפה גם עלומים (סעד) אשר "זה שנים נשואות עיני חבריה למרחבי הנגב ואכן אושרה הקבוצה על ידי מוסדות הקיבוץ להתיישבות באזור בארות יצחק", וכך קם והיה הגוש השלישי של הקיבוץ הדתי - "גוש עזה".
במלחמת העצמאות עמדו שלוש הקבוצות האלה בגבורה ונלחמו על נפשן. נותרה במקומה רק קבוצת סעד. שתי האחרות פתחו דף חדש במקומות אחרים. הסיפור הזה מונצח באתר "מעוז מול עזה", בבית הביטחון של סעד הישנה, ובלב השדות נותרה עדות אילמת – מגדל המים המופגז של בארות יצחק.
בשנת תשכ"ה, עם עליית עלומים להתיישבותה, חזר הקיבוץ הדתי לפרוח באדמות נחביר.
אתרים מומלצים:
1. "מעוז מול עזה" - ליד כפר עזה. הכניסה ליד תחנת הדלק "אלון". ביקור באתר מחייב תיאום מוקדם בטל' 6800267-08.
2. מגדל המים של בארות יצחק הישנה - הגישה בכביש פנימי המסתעף מהכביש לגוש קטיף (232), לפני עלומים. יש שילוט הכוונה (אם המחסום סגור, אפשר לבקש הדרכה בעלומים).
3. מוזיאון "מקורות" בניר עם, טל' 266725-051 (ניסן).
4. משטחי הפריחה המקסימה בכל מקום. מומלץ לרדת לבתרונות בארי.
5. מצפה נביה ברי, לזכר האל"מ הדרוזי - אנדרטת "החץ השחור" לזכר פעולות התגמול של הצנחנים בשנות ה-50 ובית ועדת שביתת הנשק. שלושתם ליד קיבוץ מפלסים.
6. אפשר לסעוד בסעד ובעלומים (אחרי תיאום, סעד – 6800300-08, עלומים – 9937300-08). בעלומים יש סידורי לינה כפרית.
נחום ברוכי, בארות יצחק
חסר רכיב