תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

תנועה בתנועה

08/05/2011
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים אדר תשע"א (747) 4
תנועה בתנועה


מזכ"ל - נחמיה רפל

 

 

בשולי הדיון על 'הקרן החדשה לישראל'

 

 

מהו התרגום הנכון והמדוייק מאנגלית לעברית של The New Israel Fund? תרגומו לעברית יכול להיות אחד מהשניים: הראשון, 'הקרן לישראל חדשה' – כותרת שמעבירה חלחלה בקרב אזרחים רבים במדינת ישראל, והשני, 'הקרן החדשה לישראל' – כפי שהיא נקראת בפרסומים הרשמיים של הקרן בשפה העברית. בדרך כלל, הוויכוח על קבלת תמיכה תקציבית מהקרן מתחיל בשאלה זו: האם נכון לקבל כספים מקרן שתורמת גם לארגונים אנטי-ישראליים? האם יש לקרן מניעים נסתרים מאחורי תרומותיה למוסדות ציוניים-דתיים? לאחר חודשים ארוכים במהלכם נדחה הדיון פעם אחר פעם מסיבות שונות, קיימה לאחרונה הוועדה הרעיונית-מדינית ישיבה מיוחדת שהוקדשה לנושא 'יחסי הקיבוץ הדתי ומוסדותיו עם הקרן החדשה לישראל', והחלטתה גררה תגובות רבות מבית ומחוץ.

 

נתחיל מהסוף. מה הוחלט?

 

החלטה בעניין יחסי הקיבוץ הדתי ומוסדותיו עם

'הקרן החדשה לישראל'

1. הוועדה הרעיונית-מדינית שמעה סקירה על מגמות 'הקרן החדשה לישראל' ועל מטרותיה הגלויות והסמויות. הוועדה מברכת על חשיפת יעדי הקרן והתכניות שהיא מקדמת, והיא שוללת את המגמות האנטי-יהודיות והאנטי-ציוניות.

 

2. הוועדה קוראת למזכ"פ של הקיבוץ הדתי ולמוסדות התנועה להמשיך ולפעול  לקידום ערכים יהודיים ציוניים והתיישבותיים בהם אנו דבקים, ולהיאבק נגד מגמות סותרות ועוינות ערכים אלה.

 

3. הוועדה קוראת למוסדות התנועה ולגורמים השותפים עמה להימנע מקבלת סיוע מ'הקרן החדשה לישראל', נוכח מגמות הקרן הסותרות את ערכינו.

 

מה הביא את חברי הוועדה הרעיונית-מדינית להחלטה זו?

 

ב'עמוד הבית' של הקרן, כתבו ראשיה ומייסדיה את השורות הבאות:

'הקרן החדשה לישראל' היא הגוף המוביל לשוויון ולדמוקרטיה בישראל. הקרן היא שותפות של ישראלים ותומכי-ישראל מן העולם כולו, המחוייבים לחזון של ישראל כמולדת היהודית וכחברה משותפת החיה בשלום עם עצמה ועם שכנותיה. הקרן מחזקת ארגונים ומנהיגים העובדים למען השגת שוויון לכל אזרחי המדינה; מימושן של זכויות אזרחיות וזכויות האדם לכל, בכלל זה פלסטינים אזרחי ישראל; חיזוק הפלורליזם החיוני בחברה הישראלית; והעצמת קבוצות המצויות בשוליים הכלכליים של ישראל.

 

האם אפשר להתנגד להצהרה חיובית כל כך? מתברר שכן!

 

המציאות מוכיחה שמעשיה של הקרן – לפחות אחדים ממעשיה – חורגים ממטרותיה, וזו לשון המעטה. ביטוי חד, פומבי וסוער נתנה לכך תנועת 'אם תרצו', שחשפה לאחרונה את קשריה של הקרן עם דו"ח גולדסטון, ופירסמה את המחקר שערכה בנושא. הדו"ח שכתבה תנועת 'אם תרצו' מסתיים במילים אלה:

לסיכום, המחקר שלפניכם מעלה כי לארגונים הנתמכים מידי 'הקרן החדשה לישראל' הייתה השפעה ניכרת ומשמעותית על היווצרות דו"ח גולדסטון, ועל גיבוש האשמותיו כלפי צה"ל ומדינת ישראל. יתרה מזו, מכלל החומר המחקרי נראה כי פעולתם המשותפת של חלק מהארגונים במימונה של הקרן נועדה לא רק למחות כנגד פעילות צה"ל, אלא לתאם פעילות בינלאומית כנגד ישראל. 

40% מהאסמכתאות של דו"ח גולדסטון לביסוס טענותיו מסתמכות על  פרסומים של ארגוני 'הקרן החדשה לישראל': הישראליים (14%) והפלשתיניים (26%). לולא הנתונים ש'הקרן החדשה לישראל' המציאה לדו"ח גולדסטון, למעלה מ- 90% מהטענות נגד ישראל בהתבסס על פרסומים ישראליים לא היו בדו"ח!

תוצאות פעילותם של ארגונים הנתמכים מידי 'הקרן החדשה לישראל' גרמו נזק מדיני חמור לישראל ופגיעה ביכולתה הצבאית של המדינה להגן על עצמה בעת מלחמה.

כאמור, הוועדה הרעיונית-מדינית נדרשה לנושא עוד לפני יציאתה של 'אם תרצו' למאבק ציבורי, ובמקביל הונחה אותה השאלה על שולחנם של גופים ציבוריים נוספים. למשל, לפני כ-4 חודשים עלה הנושא לדיון בוועדת ההקצבות של עיריית ירושלים, ולמחרת היום בישרו כותרות העיתונים:  "סופית: עיריית ירושלים לא תתקצב את 'הקרן החדשה'". בגוף הידיעה נמסר בשם דוד הדרי, סגן ראש העיר מטעם המפד"ל: "'הקרן החדשה לישראל' הוכיחה שהיא מייצגת קומץ בשמאל הישראלי. לא די בכך שפעילות הקרן איננה משרתת את תושבי העיר, אלא ש'הקרן החדשה' ידועה בתמיכתה בארגונים ששוללים את זכות קיומה של מדינת ישראל, ובסיוע לגופים שהגישו תביעות נגד קצינים בצה"ל בהאשמה של פשעי מלחמה".

לקראת הדיון בקיבוץ הדתי נשלחו לחברי הוועדה ניירות עבודה רבים, שבהכנתם נעזרנו רבות בפרופ' אלישע האס, בן שדה אליהו המכהן כיו"ר 'חוג הפרופסורים לחוסן מדיני'. כמו כן, הפרופ' האס השתתף בדיון. במקביל נפגשנו עם אישים מהשמאל במטרה לשמוע את חוות דעתם, ולהבין את מניעיהם בקבלת תקציבים מהקרן. ניירות עמדה כתובים קיבלנו מיו"ר 'נאמני תורה ועבודה' וממנהל 'מרכז יעקב הרצוג'. מנכ"ל 'נאמני תורה ועבודה' השתתף בדיון שקיימה הוועדה.

מדבריהם של המסתייעים בכספי הקרן לצורך מימון פעולותיהם עולים 4 נימוקים עיקריים:

ראשית, 'הקרן החדשה לישראל' תורמת לפעילות בתחום לימודי היהדות לציבור הרחב, וזאת במסגרת האגף שלה הפועל ל"חיזוק הפלורליזם בחברה הישראלית". פעילות זו היא אחת מהיעדים המוגדרים, החשובים והמרכזיים של מעורבות הקיבוץ הדתי בחברה הישראלית, ואין לכך כל קשר לפעילות פוליטית.

שנית, בתרומותיה לפעילותנו אין ל'קרן החדשה לישראל' כל השפעה על הפעילות שלנו ועל סדרי העדיפויות שאנו קובעים לעצמנו. אנחנו מציגים בפניה רעיונות ותוכניות, והיא מחליטה אם היא משתתפת במימון.

שלישית, 'הקרן החדשה לישראל' תומכת בשורה ארוכה של גופים ידועים וארגונים ממלכתיים, שרובם המכריע  נמצאים בקונסנזוס הישראלי. בחלקם, כמו למשל בפרוייקט 'תגלית', מתבצעת תמיכת הקרן ביחד עם ממשלת ישראל ורשויות השלטון המקומי. אמנם, יש ל'קרן החדשה' מחלקות אחרות, וידוע שהיא מסייעת לגופים שמטרותיהם שונות ואף הפוכות לגמרי ממטרותינו, אך עם זאת, אין "לשפוך את התינוק עם המים" באמצעות הכתמת כלל הארגונים וכלל הפעילות הנתמכת על ידי הקרן בצבעים אנטי-ישראליים ואנטי-יהודיים.

רביעית, הטענה שהתרומות לגופים כמו מוסדות הקיבוץ הדתי מהוות 'עלה תאנה' למימון שהקרן מעניקה לגופים אחרים, נדחית פעמיים: גם מפני שהתורמים ברחבי העולם אינם מוטעים לחשוב שהם תורמים לנו כאשר בפועַל כספם הולך לארגונים אחרים, וגם מכיוון שהשמות שלנו – הקיבוץ הדתי, מרכז יעקב הרצוג וכיו"ב –  אינם מוכרים לרוב התורמים של הקרן, שאינם ישראליים ואינם אורתודוכסיים, ולכן אינם יכולים לשמש כ'עלה תאנה' לגיוס כספים למטרות אחרות.

תקצר היריעה מלפרט ב'עמודים' את כל הטיעונים ומלהציג את כל הדוגמאות שעלו במהלך הדיון בוועדה. ממצאים שונים שהונחו בפני חברי הוועדה מוכיחים שהקרן פועלת בעוצמה גדולה מתוך מניע ליצור "ישראל חדשה", והיא שחקנית חשובה במסע העולמי לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. עם זאת, מזווית הראייה שלי, דומני שהנקודה שהכריעה את הכף היא פעילותה של 'הקרן החדשה לישראל' כנגד חיילי צה"ל. יש הרואים בכך נטייה ימנית, אך אני סבור שבמעשה זה – שעד כה הובאו רק הוכחות המאשרות אותו ולא נמסרה הודעה הסותרת אותו – חצתה הקרן את קווי הקונצנזוס הישראלי: חיילי צה"ל הם בנינו, והתנהגותם המוסרית עד כדי סיכון עצמם ידועה לנו. ביציאה כנגד צבא ההגנה לישראל, ובהבאת "הוכחות" לאי-מוסריותו בתקשורת העולמית, משמיטה הקרן מתחת רגליה את הלגיטימיות לפעולתה.

בעקבות החלטת הוועדה קיבלנו תגובות רבות, בעד ונגד, וכולן מבורכות. על נקודה אחת שעלתה באחדים ממכתבי המתנגדים להחלטה ברצוני להגיב: כאשר החליטו מוסדות הקיבוץ הדתי להיעזר בכספי הקרן הם עשו זאת בשם תנועת הקיבוץ הדתי, לצורך הגברת הפעילות הערכית-לימודית, ולהעמקת המעורבות שלנו בחברה הישראלית. לשתי המטרות האלה אין כל קשר לפוליטיקה. מהמכתבים שקיבלנו עולה שכל המתנגדים להחלטת הוועדה הרעיונית-מדינית שותפים להעברת הדיון למישור הפוליטי, וגם הם רואים שלקרן יש מניעים ויעדים שמעבר ל"לימודי יהדות לכלל עם ישראל". אנחנו מבקשים להמשיך ולהיעזר בתרומות שעניינן הוא "להגדיל תורה ולהאדיר", ותו לא.

ועוד משפט: הוועדה לא החרימה את הקרן, והיא לא החליטה – כפי שכתב אחד המגיבים – "להצטרף אל מטילי חרמות". הוועדה קיימה דיון דמוקרטי נפלא, ובסופו היא קראה למוסדותינו  להימנע מקבלת כספים מהקרן, באמצה את הכלל הידוע: "אם יש ספק – אין ספק!"

מחלקת החינוך

מיכל אחיטוב

בית הספר העל יסודי בשדה אליהו - כנציגת המזכ"פ בוועדת החינוך של ההנהלה הרחבה בבית ספר שק"ד השתתפתי בדיונים שהובילו ליצירת תהליך שיתוף קהילת בית הספר בבדיקת וחידוד הערכים עליהם הוא מושתת והדרכים ליישומם. בערב חגיגי שנערך בשבוע שעבר בבית המדרש בבית הספר שק"ד התכנסו כ-120 מורים, הורים, רכזי חינוך ותלמידים והתגבשו לצוותי משימה שיובילו את התהליך בשלושת החודשים הקרובים, עד לגיבוש הכיוון הרצוי. שלוחה ברכת הדרך של התנועה לקידום בית הספר ולהצלחת התהליך.

יראת שמיים מגיל צעיר... - בפורום האחרון של רכזות הגיל הרך שהתקיים בבארות יצחק, פתח הרב עמית קולא (עלומים) בלימוד מקורות העוסקים בחינוך ילדים רכים. בשיחה שהתקיימה הושם דגש על הטוב, החסד, התום והטוהר המאפיינים את הילד בתקופת חייו זו. עיון נוסף התמקד בסיפורי המקרא תוך התחקות אחר דמותו של יעקב אבינו, המייצגת דרך אמונית המבוססת על מעשים וקיום מצוות.

בחלקו השני של היום שוחחנו עם רחל שנרב, מפקחת מעונות יש"ע (לשעבר). רחל, המגיעה מבית מדרשה של מלכה האס (שדה אליהו) העשירה אותנו בדוגמאות רבות לקיום מצוות בשגרת החיים בילדות המוקדמת. תודה גדולה לרב עמית ולרחל.

יום עיון לבנות השירות הלאומי בקיבוצי התנועה - התקיים בקבוצת יבנה ועסק בנושא: 'מניעת אלימות והטרדה מינית'. את היום פתחה איילת אשל, עו"ס ושחקנית, המתמחה בטיפול בנערות בסיכון שהיו קורבן לאלימות מינית. איילת הציגה בחן מיוחד בפני הבנות את ההצגה 'יעל שומרת על גופה', המיועדת לגילאים צעירים. איילת שילבה במהלך ההצגה הסברים והתאמות לבנות הבוגרות ובכך אפשרה להן לשוחח על תכני ההצגה. בהמשך היום התקיימה שיחה מקצועית עם שרי אורים, המרכזת את הנושא ב'בת-עמי'. היה זה יום חשוב ומלמד. בהזדמנות זו, תודה גדולה ויישר כוח לבנות השירות הלאומי בקבוצת יבנה על האירוח הנהדר.

סמכות הורית - בפורום רכזי החינוך האחרון שוחחנו על הפיחות העצום שחל בסמכות ההורית בשני העשורים האחרונים, דבר המשליך גם על סמכות המדריכים. כאחת מדרכי ההתמודדות, הוצע במפגש להמשיך את עשייתנו החינוכית לאור ערך השוויון בין בני האדם כערך דמוקרטי וחינוכי אך יחד עם זאת לעמוד על כך שלנו, כמבוגרים, יש גם תפקידים בחיזוק המתבגר ובהגנה עליו, לא ממקום של עליונות בגיל או בידע אלא מתוקף התפקיד.

                            

מחלקת נוער וצעירים

רזי בן-יעקב

בתקופה האחרונה מורגשת בגזרת החינוך תכונה רבה. סוגיות חינוכיות משמעותיות מאוד עולות על שולחן הדיונים ומעסיקות אותנו. יש בכך הרבה אור, ולפי טבעו של עולם מתגלים גם צללים. ההתמודדויות החינוכיות מחייבות את כל הגורמים הנוגעים לחפש פתרונות שיעלו בקנה אחד עם אופיינו וזהותנו הקיבוצית-דתית. לשם כך נצרך הרבה מאמץ על מנת ללמוד ולחדד את זהותנו – בפני עצמנו ומול החברה הכללית. כמובן שחידוד זהות לעולם מביא עמו ויכוחים המעמתים בין גישות ותפיסות, ולבסוף גם מגדיר גבולות שלא כולם בהכרח ירצו למצוא עצמם כלולים בהם.

במסגרת ההתמודדויות החינוכיות, בירור 'דרכנו' ו'חידוד הזהות' הנדרש, אנו מנסים לדבוק בכמה עקרונות ודגשים חשובים:

עמוד שדרה - דומה שמעולם לא עמדה התנועה תחת מתקפה רעיונית כוללת כמו זו המתנהלת בעשוריים האחרונים – הן על תפיסתה הדתית והן על דרכה הסוציאליסטית. זו בוודאי אחת הסיבות המרכזיות למשבר הדמוגראפי המאיים באופן מוחשי על עצם קיומה של התנועה. כדי להתמודד עם מתקפה זו אנו מבקשים ראשית כל לחזק את הזהות התנועתית על ידי טיפוח גאוות יחידה, על ידי הנחלת האמונה ש'אמת מארץ תצמח' ושדרכנו היא דרך האמת. כנס החינוך הבלתי פורמאלי שהתקיים לאחרונה בהשתתפות צוותי החינוך בקיבוצים הוא דוגמא אחת לפעילות שמטפחת גאוות יחידה והזדהות עם התנועה. גם הסמינר למדריכי בני-עקיבא בקיבוצים שקיימנו לפני כחודש נטע אמונה בצדקת הדרך. חשבון הנפש הציבורי שהתקיים בליל שבת, בו בחנו המדריכים את עצמם, את עצמנו, מבלי לחסוך את שבט הביקורת, מבלי לטאטא בעיות תחת השטיח ובלא סיסמאות, הוכיח כי הביטחון בצדקת דרכנו שב אל הלבבות. בני הנוער הודו בכשלים והכו על חטא, אך גם ידעו לעמוד ולטעון כנגד ההתקפות המאיימות להטביענו מצד החברה הדתית והכללית.

ערבות הדדית – נחוצה מאוד כדי להרגיש בבית. כדי לדעת שאלו שהלכו אתנו גם ימשיכו בכך, ולא משנה מה יקרה בדרך. ערבות הדדית ומחויבות עמוקה וטוטאלית בין אדם לרעהו, זו הערובה היחידה להמשך קיומה של חברה המבוססת על אתגר וחזון כמו זה שאנו מחזיקים בו. זה ודאי נכון בבית הפרטי, זה ודאי נכון בחברה הקיבוצית, וזה גם הכרחי ברמה התנועתית ובמוסדות המשותפים כמו בית הספר. כשאין מחויבות – הלכידות מתפוררת והאחריות נשארת אפשרות למעוניינים בלבד. דוגמא לפעילות המעודדת ערך זה היא 'מסע יהדות ודמוקרטיה' שהתקיים בשבת כי תישא לכיתות י"א. יסוד הדמוקרטיה והיהדות היא האחריות של האדם לסובבים אותו ומחויבותו לערכים ולכללים מוסכמים. בירור המתחים שלכאורה נוצרים בין יהדות ודמוקרטיה מסייע לחדד את המחויבות בין בני אדם. גם השבת לצעירי התנועה כיוונה בין השאר למטרה זו: ליצור מחדש מחויבות של הצעירים לדור המבוגר ולחברים בקיבוצים, להוליד מחדש ערבות בין דורות.

אלטרנטיבה – הקיבוץ אמנם נולד קצת במקרה – 'סוף מחשבה במעשה תחילה', אך בסוף אכן הייתה מחשבה. חזון הראשונים היה להעמיד חלופה אידיאלית למציאות הסובבת, חלופה שבכוחה יהיה לשנות מציאות לטובת הכלל כולו. הראשונים ידעו היטב שחזונם אינו עסק לדור. הם ידעו בוודאות שגם נכדיהם ימשיכו לעמול על הגשמתו, וצדקו. אנחנו ממשיכים לתרום למאמץ ומבקשים לנסות לקדם חלופות. סמינר תרבות בילוי ראויה שיתקיים לפני פורים בפעם השנייה יכוון בדיוק למטרה זו - יצירת תרבות בילוי אלטרנטיבית. מטרה זו הוצבה על ידי קבוצת בני נוער לפני כשנה ואנו מנסים לסייע בידם. לימוד תורה, אף שהוא תרבות בילוי מצוינת, אינו מתאים לכולם כל הזמן. נכסי תרבות ורוח חשובים גם כן בעולמנו ואנו רואים בצריכתם ערך רב. אנו רואים ברכה בעצם לימוד חזון הראשונים. העובדה שכמה בני נוער כבר מבקשים: "תפסיקו 'לחפור' לנו על משנת הקיבוץ הדתי" מעידה שה"חפירות" בעיצומן ושיש כאלו שכבר רוויים בהן. בחלק מהקיבוצים כבר מפעילים צעירים חוגים ללימוד משנת הקיבוץ הדתי.

נאמנות - לדרך ולרעיון. אין מה להרחיב, רק קצת קשה לבצע. ועם זאת ולמרות כל הקושי, אנו מבקשים לומר בפה מלא שאנו נאמנים לדרך ללא תנאי. נאמנות לדרך, משמעותה באה לידי ביטוי דווקא כשקשה ודווקא כשהדרך נסתרת על ידי קשיים ואתגרים. נאמנות, משמעותה למצוא פתרונות לקשיים ולהתמודדויות מבלי לזנוח אותה ומבלי לאמץ דרכים אחרות. היחס בין בנים לבנות בסמינרים שלנו ידגים היטב את הנאמנות לדרכנו המבקשת שוויון בין גברים לנשים; בנים ובנות מחויבים/ות בכל התפילות, הבנות תהיינה מעורבות בתפילה (במסגרת ההלכה כמובן) וכבר קרה שהן הובילו את קבלת שבת בקדושה ובטהרה, מקפידים ככל האפשר שהמחיצה תפריד בין הבנים לבנות ולא בין הבנות לתפילה, תתקיים יחידת לימוד מקורות בחבורות (יחידת 'ברזל' בכל סמינר) - בנים ובנות במשותף וכד'. דוגמא נוספת היא דיון אינטרנטי שהתנהל לאחרונה בין מדריכי הנוער בנוגע למסיבות פורים ולאלכוהול. נאמנים לדרכי אבותינו, השתדלנו מאוד להיזהר מלהיצמד למילה הכתובה ('חייבים להשתכר בפורים' מצד אחד ומצד שני 'אסור להגיש אלכוהול לקטינים'). בעיקר דשנו וטבענו בשאלה הבסיסית מה צריך להיות אופיו של החג וכיצד היינו רוצים שתיראה חגיגת חג זה במעוננו. הפתיחות המחשבתית והשאיפה לפרוץ נתיב בסוגיה קשה זו הובילו את הדיון. יש להודות על האמת שכציבור איבדנו מעט את האומץ להעז ולשנות, והשמרנות החרדית חלחלה לרבים מאתנו (והרי רק המעז – מנצח!). כנראה ששיטת ההתעלמות מבעיות ודחיפתן תחת השטיח, שיטה שהייתה פעם נחלתם של אחרים, אומצה בקרב לא מעטים מתוכנו. החברה הקיבוצית בה אנו חיים שונה במהותה מהחברה הכללית. עלינו להפנים שלא כל פתרון שרלוונטי ומתאים במקום אחר יביא מזור גם לבעיותינו. חיקוי פתרונות מחברות אחרות יפתור אולי בעיה מסוימת, אך גם ייתכן מאוד שייצור אלף בעיות אחרות שכיום אינן קיימות. דרושה לנו שיבה אל הנאמנות לדרכנו משכבר הימים, ודרוש יישום מושכל של הדרך ומאפייניה בסוגיות החינוכיות השונות.

סבלנות – בחינוך אין קיצורי דרך. הקציר בדרך כלל לא נעשה על ידי הזורע. לאחרונה יש תחושת בהילות וציפיות מופרכות לשינוי מיידי ברוח "שלום עכשיו". בהילות זו אינה באה בשערי תוכניות העבודה שלנו, וודאי שלא בציפיותינו. כידוע, איננו נחים על זרי הדפנה, אך גם איננו רצים ריצת 100 מטר. לאט, בנחישות ובביטחון נשיב את האמונה ו"אמת מארץ תצמח".

קרן הקיבוץ הדתי

                       

קרן הקיבוץ הדתי

ידידיה צור

במסגרת תפקידי אני מייצג את יישובי הקיבוץ הדתי במספר מוסדות ואני מבקש לדווח על מספר פעילויות באותם גופים:

ארגון הקניות – יישובי הקיבוץ הדתי היו חברים כל השנים בארגון קניות ארצי בשם 'משקי התק"ם', יחד עם כל קיבוצי התק"ם. יחד עם איחוד התק"ם והקיבוץ הארצי הוקמה לפני מספר שנים חברה חדשה בבעלות כל הקיבוצים בארץ בשם 'משקי הקיבוצים' וכל פעילות הקניות השוטפת הועברה לחברה החדשה. 'משקי התק"ם' נשארה למעשה חברת אחזקות שבבעלותה מספר נכסים משמעותיים. לאחרונה הוחלט באספת המשקים לאחד את שתי החברות לחברה אחת בשם 'משקי הקיבוצים'. על מנת ליצור איחוד עם נכסים זהים של החברות הוחלט שהמשקים בעלי 'משקי התק"ם' (כולל קיבוצי הקיבוץ הדתי) יקבלו סכום נאה בהתאם לחלקו של כל קיבוץ בנכסי משקי התק"ם. הכסף יועבר, אי"ה, עד אפריל השנה.

ביטוח – לאחרונה, בעקבות השריפה בכרמל, הובהר שיש להיערך גם לאירוע ביטוחי הגבוה מהתחזיות לפיהן עבדנו. ביישובים שנפגעו מהשריפה נגרם נזק בגובה עשרות מיליוני ₪  - סדר גודל החורג מהכיסוי הביטוחי של חלקם. כמסקנה מאירוע זה נצטרך להתארגן אחרת ולקחת בחשבון גם מצבי קיצון עם נזקים בלתי צפויים. במחשבה משותפת עם סוכנות 'שדמה' (אתה עובדים רוב יישובי הקיבוץ הדתי משנת 1978) הועלו מספר אפשרויות להיערכות. העובדה ש'שדמה' מייצגת את רוב יישובינו תאפשר לנו להציע ביטוח שיאפשר כיסוי מתאים למקרים קשים עם פרמיה סבירה. יש לזכור שבאירועים מסוג זה ישנו נזק ישיר אך גם נזקים עקיפים בלתי צפויים.

'עתודות' - בסוף 1994 הצטרפנו לקרן הפנסיה 'עתודות' הישנה לפני שנחסמה האפשרות לצרף חברים חדשים. הפנסיה היא אישית על שם החברים ומנוהלת מול כל קיבוץ בהתאם להחלטותיו על גובה הפנסיה. בזמנו נקבעו תנאי העבודה מול הקיבוצים (עמלות וכו') לכל יישובי הקיבוץ הדתי. עם השנים ועקב חילופי הבעלים ב'עתודות' השתנו התנאים. גם היום קרן 'עתודות' מנהלת את כספי הפנסיה של מספר קיבוצים רב גם מחוץ לקיבוץ הדתי ובפגישות שלנו עם הנהלת 'עתודות' אנחנו בודקים את התשואות של הקרן ואת עמידת החברה בתנאים שסוכמו בעבר.

קד"ם – קד"ם הינה קרן הערבויות של הקיבוץ הדתי שהוקמה בעקבות הסדר הקיבוץ הדתי משנת 1991 בתיאום עם בנק המזרחי. מטרת קד"ם הייתה לתת ערבויות לקיבוצים השונים ולאפשר, בתנאים סבירים, צעדי צמיחה לקיבוצים המתקשים לקבל מימון מתאים מהבנקים. קד"ם מילאה שנים רבות את תפקידה וקיבוצים רבים נהנו מקיומה וקיבלו הלוואות מהבנקים לקידום עסקיהם. בשנים האחרונות הוקפאה פעילות קד"ם מסיבות שונות ואנחנו נמצאים כיום בקשר עם בנק מזרחי על מנת לאפשר את חידוש פעילותה. לקראת חידוש הפעילות נצטרך להגדיר מחדש את מטרות הקרן ואת הכללים לפיהם תינתן הערבות.

אגף חברה

יהושע מוזט

 

אגף חברה - אגף החברה, בו חברים ריבה פריד (מערכת 'עמודים'), מיכל אחיטוב (מחלקת חינוך), עדי שגיא (מחלקת י"ג וביטחון) רזי בן יעקב (מחלקת נוער ודור המשך) ויהושע מוזט (מרכז האגף) מתכנס מדי שבוע לתאום עבודה והחלפת דעות בנושאים שעל הפרק. לאחרונה קיים האגף חצי יום מרוכז בהנחיה מקצועית במטרה להגדיר מחדש את פעילות המחלקות באגף. עבורנו, זוהי הזדמנות לבדוק מחדש את היעדים שקבענו בתכנית העבודה על מנת לבצע את התיקונים הנדרשים בהיבט הארגוני ולבחון את ההשקות בין המחלקות. בימים הקרובים יובאו המסקנות לדיון במזכירות הפעילה.

 

ביקורים בקיבוצים - בימים אלה נחמיה ואני עורכים סבב בין כל מנהלי הקהילה ו/או המזכירים. בכל מקום עולים תכנים שונים ומשמעותיים. בנוסף לרצון שלנו להעמיק את הקשר עם כל יישובי התנועה אנו מציעים את עזרתנו במקומות בהם נדרשת עזרה ועוסקים בחיבורים בין גורמים שונים על פי הצורך.

 

'מטה מול מטה' בשלוחות - המזכירות הפעילה ביקרה במשך יום שלם בקיבוץ שלוחות. בשעות הבוקר נפגשו חברי המזכירות הפעילה עם החברים בשתי קבוצות שונות על פי הענפים השונים. בהמשך היום התקיימה ישיבת עבודה עם הנהלות הקיבוץ, בה שמענו סקירה כלכלית וחברתית מקיפה מבעלי התפקידים. לפנות ערב נפגשנו עם ציבור החברים במסגרת ישיבה פתוחה בה התקיים שיח חברים מכובד מאוד. לבסוף קיימנו סיכום ביקור עם הנהלת הקיבוץ. חברי המזכירות הפעילה התרשמו כי קיבוץ שלוחות הוא קיבוץ ותיק המתפתח במגוון תחומים, עומד בפני אתגרים רבים ומקדם את החברה בהתאם לזמנים המשתנים. תודתנו לכל הטורחים בהכנסת האורחים ועל האירוח המצוין.

 

קורסים - המחזור השני של קורס 'מנהיגות אמצע החיים' המתקיים בטירת צבי בנוכחות 18 משתתפים מרוב יישובי התנועה (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות, שדמות מחולה, מירב, לביא, בית רימון וניר עציון) נמצא בעיצומו. הקורס מונחה על ידי נתאי מלמד,  עוסק בעיקר במנהיגות הפנימית של האדם ומעשיר בתובנות ייחודיות. במקביל מתקיים בקבוצת יבנה קורס 'ניהול חברתי, מנהיגות ציבורית' המונחה על ידי ענת רוזנבלט בהשתתפות 18 חברים מקיבוצי הגוש והדרום (קבוצת יבנה, בני דרום, בארות יצחק, כפר עציון ועלומים). מטרת קורס זה היא לתת כלים לניהול ועדות חברתיות בקיבוצים בכל ההיבטים. נראה שהמשתתפים של שני הקורסים לומדים ונהנים.

 

קורס גישור תשע"א - בימים אלה אנו שוקדים על פתיחת קורס גישור בסיסי (60 שעות וקבלת תעודה) המיועד לכל קיבוצי התנועה. הקורס יפתח ביום רביעי כ"ג בניסן תשע"א  (27.4.11) ויימשך עשרה שבועות, יום מלא אחת לשבוע (ימי רביעי). ההרשמה נפתחה במשרדנו והמקומות ספורים. פרטים נוספים יועברו דרך המזכירים בקיבוצים. כל הקודם זוכה! 

 

פורום מזכירים - בעת כתיבת שורות אלה אנו נערכים לפורום מזכירים נוסף שיתקיים בקיבוץ עין הנצי"ב. לפני כחודש התקיים בקיבוץ מירב פורום מזכירים ומנהלי קהילה של הקיבוץ הדתי. בתחילת היום שמעו המזכירים סקירה מרתקת על הנעשה ב'בית הילד', בו התארח הפורום וב'בית בגלבוע', שני מפעלים המסמנים את התרומה הענקית של קיבוץ מירב לחברה. ג'ודי סינגר, מנהלת הקהילה, הציגה את קיבוץ מירב כקהילה גדלה וצומחת העוסקת במגוון תחומים. עופר שלומי, מנהל הקהילה של קיבוץ סעד, הציג מודל להכנת תקציב ואת התהליך ככלי עבודה הכרחי. בחלקו האחרון של היום התקיימה פגישה עם דפנה עופר (שדה אליהו), מרכזת  מדור 'קשר יחידים' של התנועה, שסיפרה על הנעשה בנושא, במטרה לייצר שיתוף פעולה עם כל קיבוצי התנועה. דפנה עופר ותמר שורק (שדה אליהו) המרכזות את הפעילות מטעם התנועה, מצפות לפניות. למעוניינים ניתן ליצור קשר: דפנה עופר - daf@sde.org.il, תמר שורק - tamar_so@walla.com. תודה לקיבוץ מירב על האירוח הנהדר!

 

גרעיני צבר - בשעה טובה נקבעו היעדים לגרעיני צבר בשנת תשע"ב (תוכנית לחיילים בודדים מטעם תנועת הצופים). שני הגרעינים יגיעו לקיבוצים לביא וסעד ואנו שמחים שלראשונה יתאפשר לקלוט גרעין גם באחד מהקיבוצים ב'עוטף עזה'. בלביא ובסעד נערכים לקלוט את הגרעינים על כל המשתמע מכך. משלחות מיון מטעם תנועת הצופים יחד עם כל הגורמים ונציגי הקיבוצים יצאו לארה"ב אחרי חג הפסח ויפגשו את ה'צברים'. הגרעינים, המונים כ-250 חניכים מכל קצות תבל (ביניהם כ-40 דתיים), יגיעו לארץ בע"ה בחודש תמוז תשע"א (אוגוסט). נמשיך לדווח... בהזדמנות זו נזכיר את המעורבות המבורכת של קיבוצינו בפרויקט נכון להיום - טירת צבי, שדה אליהו, לביא, בארות יצחק וסעד. אנו מקווים לערב בהמשך קיבוצים נוספים בקליטת גרעיני צבר.

 

המחלקה לצמיחה דמוגרפית

שרגא וילק 

שלום לכולם !

עם פרסום הגיליון הנוכחי ימלאו ארבעה חודשים לכניסתי לתפקיד וקשה לתמצת במילים בודדות את עומק העניין שאני מוצא אצלי ואצל כל אחד מהפעילים בקיבוצים בקידום נושא הצמיחה הדמוגראפית. אם יורשה לי אצטט מתוך עלון קבוצת יבנה שמבטא בצורה יפה ותמציתית פן אחד מיני רבים בהם אנו עוסקים:

"אז במה עוסק שרגא, ובמה כולנו צריכים לעסוק? הצמיחה ששרגא מדבר עליה היא צמיחה של הקיבוץ וקבלת חברים חדשים (נו, בזה עוסקת וועדת קליטה, מה את מבלבלת לנו את הראש), אבל קבלת חברים המתאימים לנו ולדרכנו. זה שהמשפחה המעוניינת להיקלט, מורכבת מאנשים נחמדים, שיעבדו עמנו באמונה - אינו מספק. אנו זקוקים למצטרפים שמאמינים במשנת הקיבוץ הדתי. קיבוץ אינו רק כתובת ומקום עבודה. הקבוצה הינה חברה המזדהה עם ערכי ליבה מסוימים, ובזה עלינו להשקיע, הן לחדד עבורנו ועבור בנינו את ערכינו, והן דרישה מהנקלטים שיזדהו עם ערכים אלו, ויקדישו מאמץ ללמידתם והפנמתם. נקלטים שהינם "חבר'ה טובים", זה מאוד נחמד, אבל מאחר ואנו מציעים לנקלטים מגורים, פרנסה מספקת ויותר, התחייבות לתמוך בהם בשעת צרה ועוד, הרבה מאוד אנשים רוצים להיות שותפים עמנו. לכן, אנו חייבים לדרוש מהם את השותפות. השותפות שלנו איננה למטרות רווח כספי (אם כי זה מחויב המציאות) אלא למטרת קידום אמונותינו. 'דרך הקיבוץ הדתי', אינה רק התיישבות חקלאית ואידיאולוגיה ששייכת לדור המייסדים. אנו צריכים לחשוב על דרכנו, מה מתאים לנו, מה אנו רוצים להוסיף, לשנות, ולדרוש מהמעוניינים להיקלט בתוכנו להרגיש מחויבים לדרך זו".

אמנם, באופן טבעי, כשנוצר תחום עיסוק חדש ויש ליצור תוכנית עבודה ראשונית, לא כולם מבינים מה הרלוונטיות ומה בדיוק ניתן לעשות בתפקיד, אבל לאט לאט הדברים מתבהרים וסדר היום הולך ומתמלא.

לאחר תהליך ערוך וסדור שהחל ביום היערכות במזכירות הפעילה ונמשך בכמה ישיבות -  אושרה במזמו"ר תוכנית העבודה של המחלקה (שפורסמה בדיווח הקודם בהרחבה).

ברצוני לסקור בקצרה את עיקרי התהליכים שהקיבוצים עוברים ובהם אנו מעורבים באופן פעיל ואינטנסיבי תוך שאני משתדל, למרות המרחקים והשעות, להשתתף בישיבות הצוותים:

 בית רימון: חברות בצוות "מפ"ה" (מנהלת פרויקט התחדשות) ובוועדת הקליטה יחד עם נציגי החטיבה להתיישבות, הפרוייקטור ניב תורן, עו"ד צפריר בן אור וחברים מהקיבוץ. תפקיד הצוות הוא להכין בשלב ראשון מסמך עקרונות מפורט בדבר קליטת חברים חדשים לקיבוץ לקראת דיון ציבורי, ובמקביל לייצר תעודת זהות קיבוצית שתהווה בסיס לפניה לקהלי יעד פוטנציאלים לקליטה. במקביל, התנועה מעורבת גם בצוותי התכנון וצוותי ההיתכנות הכלכלית והפיזית ליישום תכנית ההתחדשות הדמוגראפית של הקיבוץ. חמש המשפחות המועמדות לחברות משתתפות גם הן באופן פעיל ביצירת ההסכמות.

טירת צבי: חברות בצוות שעוסק בגיבוש העקרונות לחברות בקיבוץ. הצוות ניסח עקרונות ראשוניים אשר יובאו בקרוב לאישור ציבורי.

כפר עציון: חברות בצוותים שעוסקים בתהליך בינוי קהילתי לקראת קליטת מתיישבי השכונה לכפר עציון ושילובם לקהילה שזורה אחת.

מגדל עוז: ייעוץ וסיוע לצוות הצמיחה הדמוגראפית בתהליכי גיוס, מיון וקליטה של מועמדים לחברות בקיבוץ. כרגע צוותי הקיבוץ עוסקים בראיון ומיון של כ-20 פניות שהגיעו בעקבות מהלך שיווקי שנעשה.

מירב: ליווי תהליך בירור פנימי במטרה לנסח הזמנה לתושבי ההרחבה להצטרף לחברות בקיבוץ והפניית משאבים לבניית מודל לחידוש הקליטה לחברות בקיבוץ.

משואות יצחק: ליווי והשתתפות בדיוני הצוות לצמיחה דמוגראפית במשק (בתור נציג התנועה, מעבר להיותי חבר במשק). הצוות הביא לאישור האספה תוכנית רב-שנתית (חברתית וכלכלית) לקליטה לחברות רגילה במשק, והקפאת המהלכים לבניית שכונה קהילתית בצד המשק. במקביל עוסק הצוות בעדכון תקנון הקליטה.

ניר עציון: שיתוף פעולה עם הצוות מ"גבים" שעוסק בתהליך של בניית הסכמות.

סעד: חברות בצוות מצומצם הכולל את מנהל הקהילה והיועץ אהרון ארז אשר מנסחים את העקרונות לחברות חדשה בקיבוץ לאור השינויים שהקיבוץ עבר. מסמך עקרונות זה יהווה בסיס לדיונים פנימיים שאמורים להתקיים בקיבוץ בהמשך. ראוי לציין שבתוך סעד יש היום גרעין קיבוצי אשר הביע את נכונותו העקרונית להצטרף לחברות אך ממתין לסיום גיבוש העקרונות.

שלוחות: ליווי, סיוע וייעוץ לצוות לצמיחה דמוגראפית והשתתפות בדיונים הפנימיים המתקיימים בנושא יצירת מודל קליטה אטרקטיבי לבנים.

בקיבוצים עין צורים ועין הנצי"ב עוסקים בקליטת חברים חדשים במודל של חברות בעצמאות כלכלית וחבר/תושב בהתאמה , כאשר עיקר העיסוק בסוגיה זאת מופנה בשלב זה, מעבר להשתלבותם בקהילה, לקידום בניית בתי הקבע לחברים אלו.

יתר הקיבוצים ממשיכים במאמצי הקליטה שלהם על פי המודלים הקונבנציונאליים והמחלקה מעורבת בשלב זה רק ברמת היידוע ומתעדכנת באופן שוטף מהפגישות והסיורים השגרתיים.

תנועת בני-עקיבא עולמית:

וועידה עולמית של בנ"ע: במסגרת שיתופי הפעולה עם גופים רלוונטיים ומתוך הכרה הדדית בדבר היות פעילות גופים אלו מנועי צמיחה לקליטת חברים בקיבוצים לקחתי על עצמי גם לטפח ולתאם את הקשר עם תנועת בני-עקיבא עולמית. במסגרת זאת השתתפתי בוועידה העולמית שהתקיימה לאחרונה וריכזתי יחד עם שחר מור - לשעבר שליח התנועה במקסיקו, את דיוני ועדת ההגשמה של התנועה. כפי שפרסם רזי במדורו השבועי הצלחנו להכניס לסיכומי הוועידה את מסלולי יג"ל כמסלולים רלוונטיים להגשמה של חניכי בני-עקיבא העולמית בתכניות בארץ, ואי"ה נכניס יחידה שעוסקת בקיבוצי הקיבוץ הדתי במסגרת קורסי השליחים שאמורים לצאת בקיץ הקרוב לשליחות. יחידה זו תצייד את כל אותם שליחים בארגז כלים אשר ישמשו אותם בהיותם מחנכים ומכוונים את חניכי התנועה בגולה לקראת עלייתם לארץ.

תוכנית ניסן: עלומים, סעד, משואות יצחק, יבנה, מגדל עז, לביא, שלוחות ושדה אליהו יארחו גם השנה בחופשת בין הזמנים כ-160 חניכים מארה"ב, אוסטרליה, ניו-זילנד ודרום אפריקה. חניכים אלה המשתתפים בתוכניות התורניות של התנועה, נחשפים בתקופה זו להוויה הקיבוצית בהשתלבותם בעבודה, בחברה ובחיי היום-יום. הירתמות הקיבוצים לתוכנית זאת אינה פשוטה היות ומדובר בתקופה קצרה ובתקופת ערב פסח, בה אנו טרודים בעוד כמה משימות, אבל החשיבות החינוכית שבהיחשפות החבר'ה לחיי הקיבוץ אינה ניתנת למדידה והדרישה לתכנית עולה מידי שנה. יתכן ובזריעה זו אנחנו גם תורמים להחלטה שלהם לעלות אחר כך לארץ ואולי אף פותחים בפניהם צוהר לבחינת האפשרות לגור בקיבוץ כיעד להגשמה. כנס מקשרים של התכנית יתקיים במהלך החודש הקרוב ובו יתקיים תאום ציפיות בין רכזי התוכנית מבני-עקיבא ומקשרי התוכניות בקיבוצים.

בית ראשון במולדת:

בהמשך לרעיון יצירת שיתופי פעולה עם גופים רלוונטיים, קיימנו לאחרונה סיור של מנהלת פרויקט 'בית ראשון במולדת' בקיבוץ מיגדל עז כדי לבחון את האופציה לשלב את הקיבוץ בפרויקט. ישנן פניות רבות של משפחות מחו"ל להשתתף בפרויקט בקיבוצים הדתיים אך לצערנו, בגלל המחסור בדיור אנו לרוב לא מצליחים להיענות.

מטה השיתופי :

בפגישה היכרות עם אנשי המטה השיתופי סוכם על שיתוף פעולה בארגון יום העיון בנושא "הקליטה בקיבוץ השיתופי – ההיבט המשפטי" שיתקיים אי"ה ב-כ"ה אדר א' (1.3.2011) בקיבוץ משמר העמק.

 

איסוף נתונים דמוגראפיים על פי דיווחי הקיבוצים, מעודכנים לסוף 2010: (כאן יצורפו הגראפים)

 

 

עד כאן להפעם,

בברכת גשמי ברכה, השתרשות וצמיחה,

שרגא וילק

 

 

 

 

 

 

                                                      

המחלקה לביטחון ויג"ל

 

עדי שגיא

 

משנכנס אדר מרבים בשמחה

 

תלמידי י"ב

·        בתקופה הקרובה אנו בעיצומה של ההרשמה למסגרות השונות לקראת השנה הבאה. כל התהליך מתבצע במקביל לבגרויות, מיונים, ימי סיירות לצבא ולשירות הלאומי. החבר'ה נמצאים בעיצומם של חיפושים ונסיעות לישיבות, מכינות, מדרשות וגרעיני יג"ל. שלא כמו בעבר, השנה הם נדרשים לבחור בהקדם את יעדם לשנה הבאה.

·        בבתי הספר יבנה ושק"ד התקיים עוד שוק יג"ל קצר.

·        יצא לי להשתתף ביום מיונים בנתניה, אליו הגיעו מעל 50 חבר'ה, כולם מדהימים ומתוכם ניתן לקבל רק אחוז קטן. שוחחנו עמם ארוכות על כך שהביקוש גבוה מאוד ולכן לא כולם יתקבלו, והמלצנו שלא להפגע באופן אישי מתשובה שלילית אלא להמשיך ולנסות במקומות אחרים.

 

יג"ל וחיילים

 

מפגשים וביקורים - בחודשיים האחרונים התקיימו שלושה מפגשים חשובים ביותר של הורים בגרעינים השונים, ובכולם חווינו את השינוי העצום ברמת הבגרות והאחריות שמתחולל בקרב החבר'ה, כבר לאחר חצי שנה:

·        בנתניה התקיימה בבית הילד 'אלעזרקי' שבת מיוחדת להורי המתנדבים.

·        ב'בית נעם' התקיים יום פתוח להורים, בו הם ראו וחוו מקרוב את העשייה המדהימה במקום.

·        בט"ו בשבט התקיימו נטיעות וערב הורים בגרעינים השונים של 'השומר החדש'.

·        וכרגיל, הרב דוד ממשיך להגיע לכל הגרעינים אחת לשבועיים לשיעור ומפגש הדדי. סבב נוסף שערכתי בכל הגרעינים כלל הפעם פעילות בנושא הצבא.

·        למחרת שושן פורים מתוכנן יום עיון במדור הדתי של כפר הנוער החקלאי מקווה ישראל. ליום העיון מוזמנים כל השנתונים שנמצאים בישיבות, מכינות מדרשות ויג"ל כולל בנות השירות הלאומי (לו"ז מצורף בהמשך).

 

גרעין 'יונתן' לעלומים - מתגבשת קבוצה רצינית של בוגרי ובוגרות י"ב מרחבי הארץ המתעניינים בהקמת גרעין נח"ל רציני המשלב תורה ועבודה. הקבוצה עושה רושם רציני מאוד וקיבוץ עלומים הביע נכונות להוות אכסניה עבור הגרעין. המסלול המדובר בנוי ממספר שלבים: הקמת גרעין הנח"ל, דחיית שירות דרך מסלול הנח"ל, יציאה לשנת שירות בעלומים המשלבת לימוד תורה בהיקף של מספר שעות ביום, עשייה חברתית בפריפריה ועבודה עברית (בענפי הקיבוץ). לאחר שנת השירות יצאו חברי הגרעין למסלול נח"ל בגדוד 50. את הגרעין מלווים אמיתי פורת מכפר עציון והרב דוד בן זזון.

 

'השומר החדש' - במשרד הביטחון התקיימה לאחרונה פגישה בין נציגי האגף הבטחוני, אנשי 'השומר החדש', נחמיה ואנוכי ובה נדונה האפשרות של הקמת גרעיני נח"ל של 'השומר החדש' בסיוע הקיבוץ הדתי ובני-עקיבא. הכיוון כרגע נראה חיובי ובע"ה זו תהיה המגמה לתשע"ב. בנוסף אנו שוקדים גם על הקמת גרעין דתי של 'השומר החדש'.

 

יג"ל וחצי - לשמחתי, יש אחוז הולך וגדל של בנים שמתעניינים בתכנית יג"ל וחצי (שנת התנדבות + חצי שנת לימוד תורני בישיבות או במכינות). לענ"ד זו בשורה משמחת מאוד ואנו מתכוונים להוביל את התכנית וללוות את המעוניינים.

 

מכינות וישיבות - לאחרונה ביקרתי במכינת 'בית ישראל' ובישיבת 'שבי חברון' שם נמצאים חלק מבנינו. המפגש היה מרתק!

 

חיילים - גיוס מרץ הולך ומתקרב ולשמחתי המוטיבציה בקרב הנוער במדינה לשירות משמעותי הולכת וגדלה. לאחרונה התקיים יום עיון לכל ראשי המכינות הקדם-צבאיות יחד עם רכזי תנועות הנוער ושנת השירות, בו הוצגו הנתונים הנ"ל:

המוטיבציה לשירות קרבי עלתה ב-10% לעומת השנה שעברה. לחטיבות החי"ר הביעו רצון להתגייס כ-54% מקרב הבנים (כלל ארצי)!

נתון זה הינו משמח מחד ומקשה מאידך, שכן הבנים שלא משובצים בחי"ר מתקשים לקבל את הבשורה ששובצו לשריון, תותחנים או הנדסה קרבית. אני חושב שעלינו – הורים, בתי הספר, הקיבוצים, המכינות ומסגרות הש"ש - לשוחח עם הנערים על כך שמי שמגיע לחילות השדה שאינם חי"ר אינו "חשוב" פחות. אדרבא, שם האתגר גדול יותר, לא פחות מהסיירות. לפעמים יוצא לי לפגוש חבר'ה שמתקשים מאוד לקבל את תשובות המיונים, ולדעתי תפקידנו כמבוגרים לסייע בהרגעת המצב. צה"ל עושה כל שביכולתו לבוא לקראת המועמדים לגיוס, וברור לאנשי המערכת הצבאית שכאשר נער מגיע למקום בו הוא רוצה לשרת כולם יצאו מורווחים. עם זאת, לא תמיד הדבר מתאפשר.

 

הורים - קב"א, דפ"ר, צד"כ, פרופיל, יום המא"ה... משהו מכל אלה מוכר לכם?

בקיץ האחרון הוגש בג"ץ נגד צה"ל על כך שאינו חושף למתגייסים את הנתונים המתקבלים מהמיונים. בג"ץ החליט שצה"ל אכן מחויב לפרסום הנתונים ולכן לאחרונה כל מתגייס שסיים את המבחנים והראיון בצו ראשון מקבל דרך המחשב את נתוניו. לבעלי הנתונים הטובים – שמחה וששון, כיוון שאלו מאפשרים מיונים לתפקידים מאתגרים, אך תלמידי י"א שנקבע להם קב"א נמוך מבינים שייתכן ולא יוכלו להגיע לתפקיד עליו חלמו, דבר העלול לפגוע  במוטיבציה שלהם לגיוס. גם כאן, מעורבות הורים יכולה לסייע[מל1] .

 

בברכת שחרור נעים למשתחררים, וגיוס משמעותי וטוב למחזור הגיוס הקרוב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


חסר רכיב