תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

עידוד נשים למילוי תפקידים

05/12/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים חשוון - כסלו תשע"א 745 (2)
כיצד מוסדות הקיבוץ יכולים לעודד נשים למלא תפקידים ציבוריים?
שעורי בית כיצד מוסדות הקיבוץ יכולים לעודד נשים למלא תפקידים ציבוריים? חיה רוזנפלד (מאמר זה מוקדש לאבי, חיים רבלין ע"ה ולאמי שרה תבל"א") כשמבקשים לקדם נשים לשאת בתפקידים ציבוריים בקיבוץ, יש לבחון את הגורמים המעכבים והגורמים התורמים לקידום התוצאה המיוחלת; הגורמים ה"פנימיים", הקשורים לתהליכי חשיבה ותודעה של הנשים עצמם, והגורמים ה"חיצוניים", הקשורים לסביבה ולהבנייה החברתית. מחד, יש צורך בהיכרות והבנה של החסמים ומאידך, הכרה באחריותו של הממסד למתן מענה הולם. אתייחס לאפשרויות העומדות בפני ממסד הקיבוץ ליצור סביבה תומכת שתאפשר לחברות רבות יותר לקבל על עצמן תפקידים ציבוריים. אני מבקשת להבחין בין המהות של נשים כנשים לבין התפקיד שלהן כאמהות, רעיות ועיקר הבית. היום, כשמיטשטשות הגדרות התפקיד הנוקשות של פעם, נשים יכולות להיות פחות מחוייבות למשפחה ודרישותיה, וגברים יכולים להיות יותר מחוייבים. יחד עם זאת, ברוב המקרים הנשים הן שמתקשרות עם "בית, משפחה וילדים" והמחוייבויות הנלוות אליהם. נשים "עובדות" מצופות לסיים את עבודתן, לחזור לביתן ולבצע את המטלות הביתיות. ניתן לומר שנשים עובדות בשתי משרות כל הזמן, אחת מחוץ לבית והשניה בבית. מבחינה חברתית, רק העבודה מחוץ לבית נחשבת "עבודה אמיתית". העבודה בבית נחשבת ל...? "המשמרת השנייה", הנשית, נתפסת כ"טבעית". כיום, עם ההפרטה, נשים בקיבוץ מרגישות משוחררות מספיק בכדי להגיד בפה מלא שהטיפול במשפחה חשוב עבורן מאוד. כיוון זה מועצם חברתית ודתית מסיבות שלא כאן המקום לפרטן. לפיכך, אשה בעלת משפחה המעוניינת לקבל על עצמה תפקיד ציבורי יודעת מראש שהיא תצטרך לתמרן בין שתי המשמרות. השאלה שאותה אשה תשאל היא עד כמה התפקיד יאפשר לה למלא את מחוייבויותיה הרבות. כיצד הממסד בקיבוץ יכול לסייע בעיקר לנשים - אך גם לגברים, לשלב משפחה ותפקיד וליצור סביבת עבודה ידידותית למשפחה? לנשים אפיונים אחרים משל גברים, ללא קשר למשפחה, בית וילדים. גם אותם צריך לקחת בחשבון כשמעודדים נשים לקבל על עצמן תפקידים. אמנם, נשים מהוות יותר ממחצית האוכלוסייה אולם הן מחזיקות בידן אך אחוזים קטנים ממשאבי העולם הכוללים כסף, נדל"ן, עמדות כח ועוד. בכך ובעוד תחומים רבים ומגוונים נשים שונות מגברים. כיצד הממסד הקיבוצי יכול ליצור עבורן סביבת עבודה ידידותית המכבדת את הייחודיות שלהן? תפקיד ומשפחה שעות עבודה גמישות כפי שציינתי, נשים עובדות בשתי משמרות, תמיד. הקיבוץ מכיר בכך חלקית ולפני שנים רבות התמסד 'יום פנאי לנשים'. לנשים העובדות באופן מסודר בשעות הבוקר יש זמן אחר הצהרים ובערב למלא את המטלות של המשמרת השנייה. נשים בתפקידים ציבוריים צריכות את הכרת הממסד באפשרות להיות בשעות הבוקר בבית ובערב למלא את תפקידן. בנוסף, שעות עבודה קל למדוד לכן בדרך כלל ההספק בעבודה נמדד לפי שעות הנוכחות בפועל במקום העבודה. במצב של ריבוי תפקידים, כשאין זמן לבזבז, נשים יכולות להיות אפקטיביות ו"להספיק" בפחות שעות את המטלות הנדרשות מהן. לפיכך אפשרות רשמית לשעות עבודה גמישות מהווה פתרון טוב ונח לנשים. הגדרת זמן "עבודה" נשים זקוקות לזמן עבודה ומועד ישיבות מוגדר. אפשר לקבוע ישיבות רבות בשעות הבוקר ואחר הצהרים המוקדמות ולהעביר כמה שיותר מהפעילות המתרחשת בזמן הערב לזמן "עבודה". סידור לילדים בזמן היעדרות מהבית בהקשר זה דווקא לקיבוץ יש יתרון. בשעות הבוקר והצהרים יש פתרון מוסדר לכל. נשים שעקב תפקידן נמצאות מחוץ לבית בשעות בהן אין סידור ממוסד לילדים צריכות סיוע במציאת פתרונות. לעיתים בן הזוג או המשפחה המורחבת יכולים להירתם אך לעיתים יש צורך בשירותי שמרטפות. בכל מקרה יש צורך להתייחס ברצינות לאתגר ולא לפתור את הבעיה ב"את כבר תסתדרי". חלופות טובות למילוי מטלות הבית בקיבוצים בהם ניתן לקנות אוכל לשבת וחדר האוכל מגיש את הארוחות העיקריות, לנשים יש אפשרות להשקיע פחות בבישול. נושא ניקיון הבית פחות מדובר, אבל לא פחות תובעני. האפשרות לקבל שירותי ניקיון חשובה והיא יכולה לאפשר פניות לתפקיד. הקלה במטלות אחרות בקיבוץ בהנחה שנשים הממלאות תפקיד כבר עובדות בשתי משמרות יש מקום להקל בדרישות ובמטלות אחרות כגון תורנויות. נשים במרחב הציבורי מתן מידע, ידע וכלים נשים מרגישות ביטחון לקבל על עצמן מטלה אם הן למדו אותה ויש להן את המידע הדרוש לביצועה. כשמציעים לגברים לקבל על עצמם תפקיד שאין להם מושג בתחום הפעילות שלו, הם רואים בזה כבוד ונענים מיד. נשים אומרות "אבל אני לא יודעת חשבון, תמצאו מישהו אחר". או "אני לא בטוחה שאני מסוגלת". הבהרה בדבר מהות התפקיד ודרישותיו, סיוע בכניסה לתפקיד ומתן כלים וידע בהשתלמויות וקורסים קודם לכניסה לתפקיד ובמהלכו יכולים להוות תמריץ טוב. איתור ועידוד רצוי ליזום פעולה ממוקדת לאיתור נשים בעלות פוטנציאל למילוי תפקיד ציבורי. במיוחד חשוב שבגופים בעלי השפעה על שיתוף ובחירת נשים כגון הנהלת משאבי אנוש וועדת מינויים תהיה מודעות לחשיבות של עידוד נשים באופן אקטיבי. "אין דרך האשה לחזר", "את פתח לה". מטעמי צניעות, נשים לא יציגו מועמדות לתפקידים וגם אם יפנו אליהן הן תסרבנה בתחילה. לכן צריך לפנות באופן סבלני ותומך לנשים ראויות ולעודד אותן להשיב בחיוב. כדאי לפתוח קורס לנשים, בו תוכלנה לרכוש כלים ראשוניים לניהול וארגון הנחוצים לביצוע תפקיד ציבורי. קורס מעין זה יוכל להוות קבוצת תמיכה לנשים הבוחרות להשתלב בתפקידים, בדומה לקורס לפיתוח מנהיגות שהתקיים בקיבוץ הדתי בשנים האחרונות. לאחר קורס כזה נשים ירגישו בטוחות יותר להשיב בחיוב להצעות שיופנו אליהן. אופן קבלת החלטות נשים מקבלות החלטות באופן אחר מאשר גברים. באופן מאוד רציונאלי, אבל רציונאל אחר. גם אם היום גברים נושאים בנטל הולך וגדל של עול המשפחה, האחריות הכוללת נשארה בידי הנשים. נשים מבקשות לוודא כי כל שאר המחוייבויות שלהן בבית ובמשפחה מבוצעות ואף אחד לא ייפגע מהשינוי. יש לכבד את הבירור הפנימי, להקשיב לטיעונים ולא לדחות אותם כלא חשובים לעומת "האתגר הגדול" וכמובן, להשתדל לספק פתרונות יצירתיים לאתגרים. סביבת עבודה ידידותית נשים זקוקות למרחב אישי-פרטי, מה שנקרא בז'רגון המקצועי "חדר משלה". מבחינה זו אין צורך דווקא בחדר, אולם יש צורך במקום קבוע ומוגדר עליו אין תחרות ומאבק. נשים זקוקות למרחב שלא יופרע באופן לא צפוי ופולשני מצד גברים. בכלל זה כלולה סביבה נקייה מהטרדה מינית. הכוונה לא רק להטרדה בוטה ומשתלחת אלא גם לרמיזות עדינות, התייחסות לא מותאמת להיבט הנשי ועוד מרעין בישין. וכן, זה כן קיים במחוזותינו! סביבת עבודה שוויונית הכנת קפה, הבאת כיבוד לישיבות, נקיון החדרים וקניית ציוד הינם חלק מהעבודה השוטפת. חשוב להקפיד שלא להטיל על נשים את המטלות האלה, אלא להתחלק בהן באופן שוויוני. נראה הגיוני שנשים תאפנה עוגה לפני הישיבה והגברים יסחבו את בקבוקי הקולה. המטלה של הגברים תסתיים בשתי דקות ובשאר הזמן הם יכינו את הדרוש לניהול הישיבה, בעוד שנשים עלולות למצוא עצמן ללא זמן אפקטיבי להכנות הדרושות למילוי תפקידן. נכון שהרבה פעמים הנשים הן אלה "שמתנדבות". דווקא לכן חשובה המודעות של נשים וגברים שלא לאפשר התרחשות כזו. ייצוג הולם בעקבות פסיקות בג"צ התקבל חוק המחייב ייצוג הולם של נשים בדירקטוריונים ציבוריים. למיטב הבנתי חוק זה איננו חל על וועדות פנימיות בקיבוצים ועל בחירת בעלי תפקידים בקיבוץ. עם זאת הרעיון העומד בבסיס החוק הזה נכון וצודק. אפשר וחשוב להעביר החלטה המחייבת שבכל ועדה, כולל הוועדות הכלכליות, יהיה מספר מינימום של נשים - כמובן ראויות ומתאימות, וישנן רבות כאלה. מלבד התרומה העצומה שנשים יכולות להביא לדיוני הוועדה המסוימת בה הן יושבות, יש בזה תשתית טובה לצמיחה לקבלת תפקיד ציבורי מחייב יותר. כל ההצעות האלה ועוד רבות חייבות להיות מעוגנות ומוסדרות. חוקים, תקנונים, נורמות ברורות והסדרים רשמיים מיטיבים עם החלשים, המודרים וה"אחרים" בחברה. מחקרים מראים שכשיש חוקים לטובת נשים זה מועיל. במדינה כמו אפגניסטן, בה הוחלף שלטון חוק (שלא היה פרו-נשי) באנרכיה, נמצא כי האנרכיה פוגעת בנשים יותר. לכן, גם אם חלק מההחלטות שיתקבלו בקיבוץ יקדימו את נורמות החשיבה הרווחות בציבור, יש להן כח רב לחולל שינוי, לקדם ולהגן על נשים. לנשים תפקיד מסורתי של הגנה וטיפול בתלויים בהן, ילדים וזקנים. נשים תחוללנה מהפכות בכדי שהילד שלהן יזכה לחינוך המתאים לו ביותר, אך לא תעמודנה על הזכויות שלהן עצמן. כיום נשים מבקשות "הקלות" ולעיתים מקבלות אותן מתוך רחמים או התחשבות אמיתית. סביבת עבודה ידידותית לנשים ולמשפחה צריכה להיות מוסדרת בתקנון שיתקבל באופן מוסמך על ידי כלל החברים. התקנון צריך לחייב ולא להשאיר את השטח פרוץ להסדרים פרטיים הנתונים לטוב לבם של בעלי סמכות כזו או אחרת. כממלאות תפקידים ציבוריים, תרומתן של נשים לקיבוץ ולעצמן מרובה ואיננה מוטלת בספק. עם זאת חשוב להדגיש כי לכל אחת השיקולים שלה בבואה לקבל על עצמה תפקיד נוסף לעבודתה ומילוי תפקידיה המסורתיים במשפחה, ויש לכבד את החלטתה באשר היא. על הממסד לוודא ככל יכולתו שההחלטה שהתקבלה נובעת מבחירה אמיתית ולא משיקולים "זרים" שאפשר לפתור. במסגרת: חיה רוזנפלד, בת קיבוץ סעד מתגוררת באלון שבות. עובדת סוציאלית בכירה בתחומים הקשורים לקידום נשים בעיריית ירושלים מובאות:
חסר רכיב