תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

תנועה בתנועה

05/12/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים חשוון - כסלו תשע"א 745 (2)
תנועה בתנועה
מחלקת ביטחון וצעירים

 

תנועה, עדי

 

שלום לחברים,

את החודש הראשון הקדשתי להגעה לכל הגרעינים עם איחולים לשנה טובה ומשמעותית. לחלק מהביקורים הצטרף אלי הרב דוד בן-זזון להיכרות ופגישות ראשוניות. בגרעינים הגדולים קיימנו פעילות של תאום ציפיות. ההתרשמות היא שהחבר'ה מתאקלמים יפה וניכרת רצינות רבה בשטח. השנה מתנדבים ביג"ל תשעים וחמישה (!) חבר'ה הפזורים באחד עשר גרעינים שונים.

 

גרעיני יג"ל

 

השנה פועלים –

'גרעין מעיין' בבית שמש הפועל תחת המטריה של 'מדרשת בית שמש' זו השנה העשירית . בגרעין 14 חבר'ה (5 בנים, 9 בנות) מתוכם 7 קיבוצניקים והשאר בני מושבים וערים. בשעות הבוקר מתנדבים חברי הגרעין במגוון בתי ספר שונים ובזכות גודלו ואיכותו של הגרעין, אנו מצליחים להפעיל שתי מועדוניות בשעות הצהריים והערב לילדים ונוער מהעדה האתיופית.

 

בנתניה, בבית הילדים, 'בית אלעזרקי', פועל גרעין גדול זו השנה השלישית, 13 חבר'ה (7 בנים ו-6 בנות) מתוכם 8 קיבוצניקים ו-5 ממקומות שונים בארץ. המקום פועל במעטפת של רשת 'אמונה'. השנה נערך שינוי גדול בצורת פעילות הגרעין, ורוב חבריו פועלים בפנימיית היום כגרעין ואינם מפוזרים בקבוצות שונות, למעט שני בנים שמסייעים בקבוצה של בנים בוגרים יותר. בבית הילדים מתגוררים מעל 220 ילדים שזהו ביתם, ומורגשת שם עשייה גדולה ואווירה טובה.

 

אל 'בית נעם' שבקריית אונו, שסיסמתו הינה "בית שנעים לחיות בו", מגיעים מדי יום כ-70 דיירים מעל גיל 21. דיירי המקום כולם בעלי לקות פיזית. הגרעין פועל זו השנה החמישית ברציפות.

השנה נוצר גרעין גדול יחסית, המונה 9 חבר'ה (4 בנים ו-5 בנות), מתוכם 8 קיבוצניקים ובת מירושלים. זוהי קבוצה גדולה ואיכותית. 'בית נעם' נוהג לארח לאורך השנה, בלבביות רבה, את היודגימלים מכל רחבי הארץ לימי עיון וזו הזדמנות גדולה להוקיר תודה לצוות המקום.

 

ב 'יפתח' בים המלח יש השנה גרעין מכובד של 6 חבר'ה (3 בנים ו-3 בנות), 4 קיבוצניקים ו-2 מושבניקים, השומר על רצף מכובד של חמש שנות עשייה משמעותית. ב'יפתח' ישנם כ-40 תלמידים (רק בנים) שנשרו ממסגרות שונות ובעיקר מישיבות תיכוניות. המתנדבים מסייעים לבנים רבות, בעיקר בתחום הלימודי בקבוצות קטנות, בטיולים וסדרות שטח רבות לאורך השנה, ובפעילות פנאי לאורך השבוע.

 

בכפר הנוער 'הודיות' פועל זו השנה השנייה גרעין קטן של בנים בשם 'גרעין יפתח'.

גם בבית ספר שדה כפר עציון ישנו גרעין בנים זו השנה השנייה.

 

גרעינים חדשים:

בכפר הנוער 'מקווה ישראל', בשלוחה הדתית של הכפר, מתנדבים השנה 6 חבר'ה (5 בנות ובן). הגרעין החדש הוקם לאחר שבשנה שעברה התנדבה שם בת אחת. גרעין נוסף פועל בשכונת רמת עמידר – 'גרעין נחשון' של בני-עקיבא, המורכב מ-6 בנים שלומדים יומיים בשבוע בישיבה של הרב שרלו בפתח תקווה, ובארבעה ימים נוספים ובשבתות הם מפעילים את סניפי בני-עקיבא ברמת עמידר ועוזרים לתלמידים מתקשים. בגרעין זה מתנדבות בנוסף 6 בנות שירות לאומי שלומדות יום בשבוע במדרשת בר אילן. בנוסף יש עוד מס' חבר'ה בודדים במס' מקומות שונים ברחבי הארץ - בחווה ב'סדנת שילוב' בראש צורים, בסיוע במערכת החינוך בשדה אליהו ובבית ספר שק"ד בשדה אליהו, ב'בית חינוך עוורים' בירושלים, ובשדרות.

 

חדש

שלושה גרעינים נוספים פועלים בגליל במסגרת 'השומר החדש'. הגרעינים פועלים בשלושה מקומות שונים: ברמת יוחנן, בציפורי ובגלעד. הגרעינים פועלים בשעות הבוקר בעבודה חקלאית בקיבוצים - בבקר, רפתות, לולים ומטעים, ושעות הצהריים והערב מוקדשות לשיחות ושיעורים בציונות, מזרחנות ויהדות. החבורה הנפלאה הזו מורכבת מ-25 בנים בלבד, 6 מקיבוצי הקיבוץ הדתי והשאר מכל רחבי הארץ. לכל גרעין יש מלווה מבוגר, ועד כה הם עברו חודשיים אינטנסיביים של הכנה.

 

ברוב גרעיני יג"ל מתקיים לימוד תורני בהיקף של מספר שעות בשבוע והמגמה היא להוסיף.

הרב דוד בן-זזון, רב יג"ל, כבר פגש השנה את כל חברי הגרעינים לשיעור תורני וניכרת שביעות רצון גדולה.

 

ישיבות, מכינות ומדרשות - מסלול י"ג תורני:

נחמיה ואני יצאנו לסבב סיורים ראשון ברחבי הארץ וערכנו ביקור במכינה בבית גוברין (5 חבר'ה), ביתד (עצמונה) - 18 חבר'ה בשיעור א' ועוד 7 בשנה ב' ובמדרשת ירוחם, שם נמצאות 5 בנות. הייתה זו חוויה מרוממת. ההתרשמות היא שהחבר'ה נכנסים לבתי המדרש כל אחד בקצב שלו ועל פי דרישות המכינה/מדרשה. בכוונתנו להמשיך ולהגיע למקומות נוספים.

 

בימים אלה מתקיים סמינר בן שלושה ימים למתנדבי יג"ל, אעדכן בגיליון הבא. לכיתות י"ב יתקיים סמינר הכנה לשירות משמעותי בחמשוש פרשת 'וישב', באוהל האירוח בכפר עציון. בסמינר נקיים את שוק יג"ל ונעסוק בסוגיות בנוגע לתורת ישראל ועם ישראל.

את הסמינר יוביל עמרי עמירם מלביא יחד עם צוות נמרץ של מדריכים ובסיוע של רזי ושלי.

 

הכנה לצה"ל ולשירות הלאומי:

מיד לאחר יום כיפור קיימנו מפגשי הסברה בבתי הספר ביבנה ובשק"ד - לכיתות י"א על הצו הראשון, ולכיתות י"ב הסברה מקיפה על מיונים, גיבושים ודברים נוספים. בנוסף עסקנו בשינויים החדשים שצה"ל הכניס החל מהשנה, והרחבנו על יום המא"ה (מיון, איתור והתאמה). כמו כן, בכיתות י"ב התקיימו השנה ימים מרוכזים יחד עם הפסיכולוג בניה אמיד לבנים - בנושאי ליבה, הכנה למיונים השונים, הכנה לראיון, הסבר על התהליך הכללי וקבלת החלטות. הבנות קיבלו הכנה מ'אלומה' ובמקביל התקיימו שיחות על מסלולי השירות לאומי.

בשני בתי הספר המשובים היו מצוינים.

 

הורים, הורים!

לאחרונה קיימנו שני ערבי הורים אזוריים להורי י"א' וי"ב. ביבנה הוזמנו רק הורי י"ב. את הערב פתח יאיר לסלוי, אחריו הרחבתי על מגוון המסלולים העומדים בפני התלמידים, ודיברנו ארוכות על היתרונות והחסרונות שבכל מסלול. קינחנו בשיחה מרתקת של בניה אמיד – פסיכולוג, שהזכיר להורים את התקופה של המיונים והלחץ בו הילדים נמצאים. בניה הרחיב על התהליך ובעיקר הביא דוגמאות מהניסיון שלו בשטח - מתי ההורים צריכים להתערב ומתי רק להיות מעורבים.

בשק"ד הערב היה קצת שונה. ראשית הוזמנו הורי י"א' ו-י"ב. פתחנו בהסבר מפורט על הצו הראשון. אחר כך הגיע ראש מדור קהילה מלשכת הגיוס בטבריה והראה מצגת שמסבירה את התהליך על פיו הצבא פועל במיונים, ואני הוספתי הסברה על התהליך. בחלק השני, כמו ביבנה, העביר בניה שיחה להורים על תהליך המיונים לצה"ל.

בניה עבד במיונים לצה"ל במספר יחידות מובחרות, דבר שמקנה יתרון גדול בדוגמאות המוחשיות שהביא בפני ההורים. במהלך המפגש ההורים התנסו בחוויית המיונים שהילדים עוברים לשתיים-שלוש דקות, במטרה להעביר להם את המתח בתהליך הארוך אותו עוברים הילדים.

ביבנה הגיעו כתשעים הורים – צל"ש, ובשק"ד הגיעו כשבעים, גם פה לשמחתי הרבה המשובים היו מאוד טובים. יישר כח מיוחד לאנשי לביא שהגיעו בנציגות מכובדת. זהו שינוי גדול שנעשה במעבר מסבב בכל הקיבוצים, בו מצאתי את עצמי לעיתים עם שניים-שלושה הורים, למפגש משותף בבתי הספר.

 

 

 

בתפילה לגשמי ברכה, חורף טוב ובריאות טובה לכל עם ישראל

 

 

 

מח' ביטחון וצעירים - ראיון עם עדי שגיא

 

תנועה, עדי

 

שלום לחברים,

את החודש הראשון הקדשתי להגעה לכל הגרעינים עם איחולים לשנה טובה ומשמעותית. לחלק מהביקורים הצטרף אלי הרב דוד בן-זזון להיכרות ופגישות ראשוניות. בגרעינים הגדולים קיימנו פעילות של תאום ציפיות. ההתרשמות היא שהחבר'ה מתאקלמים יפה וניכרת רצינות רבה בשטח. השנה מתנדבים ביג"ל תשעים וחמישה (!) חבר'ה הפזורים באחד עשר גרעינים שונים.

 

גרעיני יג"ל

 

השנה פועלים –

'גרעין מעיין' בבית שמש הפועל תחת המטריה של 'מדרשת בית שמש' זו השנה העשירית . בגרעין 14 חבר'ה (5 בנים, 9 בנות) מתוכם 7 קיבוצניקים והשאר בני מושבים וערים. בשעות הבוקר מתנדבים חברי הגרעין במגוון בתי ספר שונים ובזכות גודלו ואיכותו של הגרעין, אנו מצליחים להפעיל שתי מועדוניות בשעות הצהריים והערב לילדים ונוער מהעדה האתיופית.

 

בנתניה, בבית הילדים, 'בית אלעזרקי', פועל גרעין גדול זו השנה השלישית, 13 חבר'ה (7 בנים ו-6 בנות) מתוכם 8 קיבוצניקים ו-5 ממקומות שונים בארץ. המקום פועל במעטפת של רשת 'אמונה'. השנה נערך שינוי גדול בצורת פעילות הגרעין, ורוב חבריו פועלים בפנימיית היום כגרעין ואינם מפוזרים בקבוצות שונות, למעט שני בנים שמסייעים בקבוצה של בנים בוגרים יותר. בבית הילדים מתגוררים מעל 220 ילדים שזהו ביתם, ומורגשת שם עשייה גדולה ואווירה טובה.

 

אל 'בית נעם' שבקריית אונו, שסיסמתו הינה "בית שנעים לחיות בו", מגיעים מדי יום כ-70 דיירים מעל גיל 21. דיירי המקום כולם בעלי לקות פיזית. הגרעין פועל זו השנה החמישית ברציפות.

השנה נוצר גרעין גדול יחסית, המונה 9 חבר'ה (4 בנים ו-5 בנות), מתוכם 8 קיבוצניקים ובת מירושלים. זוהי קבוצה גדולה ואיכותית. 'בית נעם' נוהג לארח לאורך השנה, בלבביות רבה, את היודגימלים מכל רחבי הארץ לימי עיון וזו הזדמנות גדולה להוקיר תודה לצוות המקום.

 

ב 'יפתח' בים המלח יש השנה גרעין מכובד של 6 חבר'ה (3 בנים ו-3 בנות), 4 קיבוצניקים ו-2 מושבניקים, השומר על רצף מכובד של חמש שנות עשייה משמעותית. ב'יפתח' ישנם כ-40 תלמידים (רק בנים) שנשרו ממסגרות שונות ובעיקר מישיבות תיכוניות. המתנדבים מסייעים לבנים רבות, בעיקר בתחום הלימודי בקבוצות קטנות, בטיולים וסדרות שטח רבות לאורך השנה, ובפעילות פנאי לאורך השבוע.

 

בכפר הנוער 'הודיות' פועל זו השנה השנייה גרעין קטן של בנים בשם 'גרעין יפתח'.

גם בבית ספר שדה כפר עציון ישנו גרעין בנים זו השנה השנייה.

 

גרעינים חדשים:

בכפר הנוער 'מקווה ישראל', בשלוחה הדתית של הכפר, מתנדבים השנה 6 חבר'ה (5 בנות ובן). הגרעין החדש הוקם לאחר שבשנה שעברה התנדבה שם בת אחת. גרעין נוסף פועל בשכונת רמת עמידר – 'גרעין נחשון' של בני-עקיבא, המורכב מ-6 בנים שלומדים יומיים בשבוע בישיבה של הרב שרלו בפתח תקווה, ובארבעה ימים נוספים ובשבתות הם מפעילים את סניפי בני-עקיבא ברמת עמידר ועוזרים לתלמידים מתקשים. בגרעין זה מתנדבות בנוסף 6 בנות שירות לאומי שלומדות יום בשבוע במדרשת בר אילן. בנוסף יש עוד מס' חבר'ה בודדים במס' מקומות שונים ברחבי הארץ - בחווה ב'סדנת שילוב' בראש צורים, בסיוע במערכת החינוך בשדה אליהו ובבית ספר שק"ד בשדה אליהו, ב'בית חינוך עוורים' בירושלים, ובשדרות.

 

חדש

שלושה גרעינים נוספים פועלים בגליל במסגרת 'השומר החדש'. הגרעינים פועלים בשלושה מקומות שונים: ברמת יוחנן, בציפורי ובגלעד. הגרעינים פועלים בשעות הבוקר בעבודה חקלאית בקיבוצים - בבקר, רפתות, לולים ומטעים, ושעות הצהריים והערב מוקדשות לשיחות ושיעורים בציונות, מזרחנות ויהדות. החבורה הנפלאה הזו מורכבת מ-25 בנים בלבד, 6 מקיבוצי הקיבוץ הדתי והשאר מכל רחבי הארץ. לכל גרעין יש מלווה מבוגר, ועד כה הם עברו חודשיים אינטנסיביים של הכנה.

 

ברוב גרעיני יג"ל מתקיים לימוד תורני בהיקף של מספר שעות בשבוע והמגמה היא להוסיף.

הרב דוד בן-זזון, רב יג"ל, כבר פגש השנה את כל חברי הגרעינים לשיעור תורני וניכרת שביעות רצון גדולה.

 

ישיבות, מכינות ומדרשות - מסלול י"ג תורני:

נחמיה ואני יצאנו לסבב סיורים ראשון ברחבי הארץ וערכנו ביקור במכינה בבית גוברין (5 חבר'ה), ביתד (עצמונה) - 18 חבר'ה בשיעור א' ועוד 7 בשנה ב' ובמדרשת ירוחם, שם נמצאות 5 בנות. הייתה זו חוויה מרוממת. ההתרשמות היא שהחבר'ה נכנסים לבתי המדרש כל אחד בקצב שלו ועל פי דרישות המכינה/מדרשה. בכוונתנו להמשיך ולהגיע למקומות נוספים.

 

בימים אלה מתקיים סמינר בן שלושה ימים למתנדבי יג"ל, אעדכן בגיליון הבא. לכיתות י"ב יתקיים סמינר הכנה לשירות משמעותי בחמשוש פרשת 'וישב', באוהל האירוח בכפר עציון. בסמינר נקיים את שוק יג"ל ונעסוק בסוגיות בנוגע לתורת ישראל ועם ישראל.

את הסמינר יוביל עמרי עמירם מלביא יחד עם צוות נמרץ של מדריכים ובסיוע של רזי ושלי.

 

הכנה לצה"ל ולשירות הלאומי:

מיד לאחר יום כיפור קיימנו מפגשי הסברה בבתי הספר ביבנה ובשק"ד - לכיתות י"א על הצו הראשון, ולכיתות י"ב הסברה מקיפה על מיונים, גיבושים ודברים נוספים. בנוסף עסקנו בשינויים החדשים שצה"ל הכניס החל מהשנה, והרחבנו על יום המא"ה (מיון, איתור והתאמה). כמו כן, בכיתות י"ב התקיימו השנה ימים מרוכזים יחד עם הפסיכולוג בניה אמיד לבנים - בנושאי ליבה, הכנה למיונים השונים, הכנה לראיון, הסבר על התהליך הכללי וקבלת החלטות. הבנות קיבלו הכנה מ'אלומה' ובמקביל התקיימו שיחות על מסלולי השירות לאומי.

בשני בתי הספר המשובים היו מצוינים.

 

הורים, הורים!

לאחרונה קיימנו שני ערבי הורים אזוריים להורי י"א' וי"ב. ביבנה הוזמנו רק הורי י"ב. את הערב פתח יאיר לסלוי, אחריו הרחבתי על מגוון המסלולים העומדים בפני התלמידים, ודיברנו ארוכות על היתרונות והחסרונות שבכל מסלול. קינחנו בשיחה מרתקת של בניה אמיד – פסיכולוג, שהזכיר להורים את התקופה של המיונים והלחץ בו הילדים נמצאים. בניה הרחיב על התהליך ובעיקר הביא דוגמאות מהניסיון שלו בשטח - מתי ההורים צריכים להתערב ומתי רק להיות מעורבים.

בשק"ד הערב היה קצת שונה. ראשית הוזמנו הורי י"א' ו-י"ב. פתחנו בהסבר מפורט על הצו הראשון. אחר כך הגיע ראש מדור קהילה מלשכת הגיוס בטבריה והראה מצגת שמסבירה את התהליך על פיו הצבא פועל במיונים, ואני הוספתי הסברה על התהליך. בחלק השני, כמו ביבנה, העביר בניה שיחה להורים על תהליך המיונים לצה"ל.

בניה עבד במיונים לצה"ל במספר יחידות מובחרות, דבר שמקנה יתרון גדול בדוגמאות המוחשיות שהביא בפני ההורים. במהלך המפגש ההורים התנסו בחוויית המיונים שהילדים עוברים לשתיים-שלוש דקות, במטרה להעביר להם את המתח בתהליך הארוך אותו עוברים הילדים.

ביבנה הגיעו כתשעים הורים – צל"ש, ובשק"ד הגיעו כשבעים, גם פה לשמחתי הרבה המשובים היו מאוד טובים. יישר כח מיוחד לאנשי לביא שהגיעו בנציגות מכובדת. זהו שינוי גדול שנעשה במעבר מסבב בכל הקיבוצים, בו מצאתי את עצמי לעיתים עם שניים-שלושה הורים, למפגש משותף בבתי הספר.

 

 

 

בתפילה לגשמי ברכה, חורף טוב ובריאות טובה לכל עם ישראל

 

 

 

צמיחה דמוגרפית

צמיחה דמוגראפית

שרגא וילק

 

לפניכם דיווח ראשון מעל דפי 'עמודים' של המחלקה לצמיחה דמוגראפית בקיבוצי הקיבוץ הדתי.

ראשית, אציג את עצמי:

שמי שרגא וילק, חבר משואות יצחק, בן 51, נשוי לאילנה ואב לשלושה בנים. עליתי לארץ ממקסיקו בשנת 1979 ואני בוגר בר-אילן במדעי המדינה, סוציולוגיה, ניהול ולאחרונה - בעל תואר שני בלימודי משפט.                                                         

כיהנתי כמזכיר פנים ומנהל קהילה במהלך עשר השנים האחרונות בעיקר במשקי/ביתי משואות יצחק, אך במקביל ולסירוגין גם בקיבוץ אורים, קיבוץ נגבה וקיבוץ ניצנים. כמו כן כיהנתי כחמש שנים בוועד הממונה של מושב ניר גלים.                    

המזכירות המורחבת הטילה עליי להקים את 'מחלקת צמיחה דמוגראפית' ולנהל אותה. אני מודה לנחמיה ולכל החברים על האמון שניתן בי, ואני מקווה לא לאכזב.

אני מביא אתי לתפקיד ניסיון וידע תיאורטי ומעשי בסוגיות הרלוונטיות, ואני מקווה שניווכח בעתיד שנושא הצמיחה הדמוגראפית בקיבוצים הוא נושא מהותי לטיפול והתייחסות, נושא המתכלל סוגיות ערכיות, חברתיות ומשקיות ללא קשר ותלות הכרחית בין מודל כזה או אחר של התנהלות קיבוצית.

התחלתי לעבוד במזכירות הפעילה ב-ז' בחשון (15.10.10). מעבר לתקופה ראשונה של התארגנות מנהלתית, אני מסיים בימים אלו סבב ראשון בין כל קיבוצי התנועה. בסבב ראשון זה הצבתי לי למטרה להכיר כל קיבוץ וקיבוץ באופן כללי, דהיינו - מבנה ארגוני, צורת התנהלות, נתונים כלליים וכו', ובנוסף לשמוע שמיעה ראשונה של תובנות ובעיות הקשורות ישירות לתחום הדמוגראפי, כולל תוכניות ותהליכים שכל קיבוץ וקיבוץ עובר. עוד ביקשתי לשמוע מה מצופה מהתנועה בכלל ומהמחלקה לטיפול בצמיחה דמוגראפית בפרט ומה הרלוונטיות של טיפול וסיוע בתחום ברמה תנועתית. בעיניי, זוהי הנקודה החשובה ביותר בסבב שערכתי. כל החומר שנאסף מתורגם על ידי לגיבוש תכנית פעולה כללית וספציפית, וליצירת תכנית לשנה הקרובה שתגדיר את מטרות המחלקה, תציב יעדים לביצוע ותגדיר מה הם המשאבים הדרושים לכך .

תכנית זו תוצג בסוף החודש במזכירות הפעילה ולאחר אישורה תובא גם כן לאישור המזכירות המורחבת במסגרת תכנית העבודה השנתית של התנועה, ותפורסם כנהוג לכלל ציבור החברים בקיבוצים.

אני שוב מודה לכל החברים שנותנים בי אמון ובמיוחד לחבריי במזכירות הפעילה (פעילים ועובדים) שקיבלו אותי ומסייעים לי להיכנס לתפקיד בצורה חלקה.
אגף חברה ומשימות

אגף חברה ומשימות

 

תוכנית עבודה תשע"א (2011) - ימים אלה הם ימים עמוסים בהם מוציאים  מהכח אל הפועל את תוכנית העבודה של תשע"א. אמנם המזכירות הפעילה תקיים בקרוב יום הערכות מיוחד לקראת השנה התקציבית 2011 אך הפעילות כבר בעיצומה, כפי שלוח שנה העברי מחייב. באגף חברה מתוכננות מגוון פעילויות, ביניהן פורום מזכירים ומנהלי קהילה הנפגש אחת לחודש, יצירת פגישות עם רבני התנועה כולל קיום שבת רבנים, קיום פורומים מקצועיים שונים כגון פורום למניעת הטרדה מינית, בע"ה ייפתחו שני קורסי מנהיגות לגילאי 35-55 לקיבוצי הצפון, ייפתח קורס ניהול למתן כלים מקצועיים המיועד לרכזי פעילויות/ועדות לקיבוצי הדרום ובאביב ייפתח קורס גישור נוסף (מחזור ב') לכלל קיבוצי התנועה. במהלך השנה מתוכננות גם פעילויות תרבותיות שונות - ימי עיון בנושאים שונים (בדרך כלל נושאים העולים מהשטח). אגף חברה ימשיך להוביל את הביקורים בקיבוצים במטרה להיפגש עם הנהלות הקיבוצים אך לא פחות חשוב - עם ציבור החברים, התושבים, הנקלטים והצעירים. בשנת תשע"א נשים דגש על פעילויות משימתיות והבאת קבוצות מחו"ל לקיבוצים - אולפני עברית, גרעיני 'צבר', 'יהודה הצעיר', חיילים בודדים, הכשרות בני-עקיבא ועוד. כל אלה יהיו חלק מתוכנית עבודה של השנה הקרובה שבנייתה קובעת יעדים, מציבה בפנינו אתגרים ומאפשרת למדוד את השגתם.

 

שבת רבנים, ראשי המוסדות וחברי מזכירות פעילה - בשבת פר' וישלח תתקיים בקיבוץ שלוחות שבת עיון ומפגש לרבני הקיבוץ הדתי, ראשי המוסדות וחברי המזכירות הפעילה. במהלך השבת נעסוק ב"מחיר הציבורי של בעל תפקיד בקהילה" וכן ב"מעורבות הצעירים בחיי הקהילה במציאות המשתנה". עוד יתקיימו סדרת שיעורים והרצאות, מושב מיוחד לנשים עם השופטת עיריה מרדכי – סגנית בית המשפט השלום מחוז צפון ותושבת קיבוץ שלוחות, יתקיים טיול אבות ובנים מודרך על ידי אברהם שכור, חבר קיבוץ שלוחות וכמו בכל שנה נערוך גם השנה "בנק רעיונות" ליוזמות חברתיות ולימודיות, כישלונות ועוד... לשמחתנו  כ-30 משפחות ישתתפו בשבת הקרבה.   

 

פתיחת קורס מנהיגות לקיבוצי הצפון - קורס מנהיגות לגילאי 35-55 בניצוחו של נתאי מלמד נפתח לקיבוצי הצפון. קבוצה של 18 חברים וחברות מרוב קיבוצי הצפון משתתפים בקורס המתקיים הפעם בקיבוץ שדה אליהו.

מטרות הקורס - העצמת המשתתף באמצעות חיזוק הערכתו העצמית והכרתו בכישוריו האינדיבידואליים, פיתוח יכולות מנהיגות וניהול, עידוד יוזמה ועצמאות בצד יכולת שיתוף ושותפות, הבנת הקבוצה ולמידה כיצד לעורר ולהתמודד עם שינוי קבוצתי (או קיבוצי) וגיבוש הקבוצה כקבוצת עבודה המעניקה מכוחה ליחיד.

תכני הקורס: תקשורת בינאישית – פיתוח היכולות הבינאישיות תוך רכישת כלים תקשורתיים דוגמת הקשבה אקטיבית, רפלקציה, אמפתיה, יכולות דיבור אפקטיביות וכד'. משתפי הקורס ילמדו על סגנונות ניהול שונים, יפתחו את יכולת ההנהגה שבהם ויעסקו בנושאים הקשורים לכך - חלוקת סמכויות, שיתוף, אחריות, יושרה ואתיקה בניהול, חזון אישי וחזון ניהולי כתשתית לניהול פרויקט. לאור הביקוש הרב הוחלט לפתוח קורס נוסף לקיבוצי הצפון מיד בתום הקורס הנוכחי (שנת תשע"א).

 

פתיחת קורס ניהול חברתי, מנהיגות ציבורית לקיבוצי הדרום - בימים אלה אנו שוקדים על פתיחת קורס ל"ניהול חברתי, מנהיגות ציבורית" לקיבוצי הדרום והגוש. הקורס מיועד לרכזי פעילויות ורכזי ועדות בתחום החברתי והוא יונחה על ידי ענת רוזנבלט. ברקע לפתיחת הקורס עומדים התבגרות הקיבוצים והשינויים היוצרים מגוון אתגרים מקצועיים, כגון עזיבת בנים להורים מבוגרים, פעילות בעת פרישה מעבודה, חזרת בנים, שינוי בתקנונים, תושבות והרחבות קהילתיות, פתרונות סיעוד, התאמת הסדרי העבודה, מציאת עבודה, ניהול תקציבי המשפחה ועוד. בתחומים אלו נוצר צורך קריטי בניהול מקצועי ותקין המצריך מיומנויות ניהול אישיות ובין-אישיות. ניהול תקין של תחומי החברה והקהילה, משפיע רבות על שביעות רצונם של חברים מחייהם בקיבוץ.

הקורס יקנה כלים בסיסיים בתחומי תקשורת, שירות ומנהיגות, ויכשיר ליישומם בפועל, על ידי קידום פרויקטים חברתיים בתחומים השונים. מטרות נוספות של הקורס - חיזוק קשרים בין בעלי התפקידים בקיבוצים השונים, למידה הדדית, העברת מידע וטיפים בין המשתתפים.

הקורס אמור להיפתח בתחילת חודש שבט תשע"א (ינואר 2010). ההרשמה היא דרך מזכירי הקיבוצים.

 

פורום מזכירי פנים ומנהלי קהילה - פורום מזכירים נוסף התקיים בקיבוץ עין צורים בהנחייתה של תמי לס-כ"ץ. הפורום עסק בין היתר בנושא "עבודת צוות – עבודת ועדות". בהמשך נפגשו המזכירים עם מיכל אחיטוב ורזי בן-יעקב, רכזי חינוך ודור המשך של התנועה והתקיים דיון על "מקומו של החינוך בקיבוץ וחלקו של המזכיר במערכת החינוך". תודה לקיבוץ עין צורים על האירוח הנהדר! פורום המזכירים הבא יתקיים בקיבוץ לביא.

 

פורום רכזי תרבות - רכזי התרבות התכנסו לסכם את הפעילות התרבותית שהתקיימה בתנועה לאחרונה - ביקורי גומלין בחג הסוכות ו'קפה תנועה'. בפגישה השתתפה גם ועדת התרבות של קיבוץ לביא במטרה להעלות לדיון קיום פעילות תרבותית תנועתית בקיץ הבא, בלביא. במהלך המפגש התקיים דיון על מועד האירוע, תכנים, קהל היעד, ציפיות ועוד... ועדת התרבות של קיבוץ לביא רשמה לפניה את ההארות וההערות וסוכם לקיים פגישה נוספת בתקופה הקרובה לקראת הקמת צוות היגוי וגיבוש תוכנית.

 

גרעין 'צבר' - גרעיני 'צבר' מבארות יצחק ושדה אליהו עברו תקופה של שלושה חודשים ראשונים בקיבוץ בהצלחה רבה. כעת בני ובנות הגרעין נערכים לתהליך הגיוס לצה"ל, כל אחד לפי מקומו המיועד. בימים אלה אנו מתכננים את שבוץ גרעיני 'צבר' לשנה הבאה – תשע"ב. אנו מצפים לתגבור של צעירים דתיים בתוכנית ונערכים למצוא מקום לכולם. בינתיים נאחל הצלחה רבה למתגייסים.

 

אולפני עברית - לאחרונה נפתחו בקיבוץ הדתי שני אולפני עברית; בקבוצת יבנה ובקיבוץ שדה אליהו. כ-60 תלמידים שהגיעו בעיקר מדרום אמריקה, ארה"ב ומערב אירופה, השתלבו בכיתות הלימוד בהצלחה רבה והם מתמידים בתוכנית. מנהל פעילות האולפנים בקיבוץ הדתי, ג'וני קרדש (שדה אליהו), מציין את שביעות רצונו מהעובדה שחלק ניכר מבוגרי האולפנים עולה לארץ, מתגייס לצה"ל ומשתלב בתוכניות המשך, כגון גרעין 'צבר'. 

 

 

 

אשה בתנועה

"אשת חיל מי ימצא

ורחוק מפנינים מכרה..."

הילה אונא

 

'אשת החיל' במזמור היא אשה נהדרת. יש לה יכולות מעולות והספקים מדהימים. היא יוזמת ושולטת בתחומים שונים. ידה בכל. היא מושלמת, ולכן כנראה היא נדירה...

אך, בביתנו, בערב שבת, איננו שרים את המזמור הזה. איננו רוצים להעלות על נס את 'אשת החיל' הזו, שאלו הם תפקידיה ופעולותיה.

ולמה? כי לתחושתי, פעילותה הרבה והצלחותיה של 'אשת החיל' הזו הן בתחום ביתה ומשפחתה בלבד. מי שנהנה מיכולותיה המרשימות הם בראש ובראשונה בעלה - שבוטח בה ו"שלל לא יחסר", בעוד הוא זה ש"נודע בשערים... בשבתו עם זקני ארץ", וכן נערותיה ובניה (איפה בנותיה?!).

זה נשמע הרבה, אבל לי זה לא מספיק.

 

מטרתו העיקרית של יום העיון שהתקיים ביום שני כ"ד בחשון בבארות יצחק, הייתה להוציא את 'אשת החיל' הנהדרת הזו מביתה. 'אשת החיל' היא פעילה, יוזמת, אחראית, מסורה, משקיענית, חרוצה, רגישה וחכמה. אני רוצה שגם החברה שבה היא חיה תיהנה מכך.

לפיכך התכנסנו - כארבעים נשים וכמה גברים - ודנו בשאלה המורכבת: למה נשים לא רוצות לצאת מביתן, ואיך אפשר לעודד נשים לקבל על עצמן תפקידים ציבוריים?

 

בהכנת יום העיון הזה היו לא מעט מהמורות, כשהגדולה מכולן הייתה הטענה: "למה צריך בכלל לעסוק בנושא הזה? הרי - כל מי שרוצה יכולה, כל האפשרויות וכל הדלתות פתוחות... רציתן שוויון – קיבלתן שוויון, ועכשיו הכל תלוי בכן...".

אכן, יש אמת בטענות אלו, אם היינו חיים במציאות אידיאלית.

אך לעניות דעתי, כיום אנחנו רק בדרך אל אותה מציאות אידיאלית. הדרך הזו היא ארוכה וקשה, וכדי להגיע אל היעד הסופי עלינו לדאוג שלא יהיו יותר מדיי נפילות ומשברים, עלינו לדאוג שכולם יעזרו לכולם בעליות המפותלות, עלינו לדאוג לצידה לדרך ולתנאים סבירים ומתאימים. המצב כיום מעמיד בפני הנשים ציפיות מורכבות, דורש מהן להספיק ולעשות ולהצליח "גם וגם וגם וגם"... המצב הזה דורש התייחסות מיוחדת, כי 'אשת חיל' שמסוגלת לעמוד בכל זאת – "רחוק מפנינים מִכרה". למען הנשים ולמען החברה אנחנו צריכים להכיר בכך, ולחשוב איך יוצרים מציאות שבה "רבות בנות עשו חיל", ולא רק יוצאות הדופן.

 

יום העיון נפתח בהרצאה מרתקת מפי חגית ברטוב, בת קבוצת יבנה ואשת מרכז יעקב הרצוג. חגית חקרה את מעמדן של נשים בקיבוץ הדתי מראשיתו וגילתה שכבר בתחילת הדרך היה פער ברור בין האידיאולוגיה של שוויון בין המינים לבין המציאות, בה נשים לא הצליחו לקחת חלק שווה ופעיל בחיי הקיבוץ. לטענתה, מהמקורות הארכיוניים עולה כי הקיבוץ הדתי ניסה ליצור דרך חיים המאחדת בין תחומי החיים השונים - בין הדת לעבודה ובין חיי המשק לחיי המשפחה - אולם אחדות זו התאימה לגברים, ואילו מהנשים ציפו שיאמצו לעצמן זהויות נשיות סותרות (בתחומי המשק ציפו מהן להיות "חבר", בתחומי המחסן והמטבח ציפו מהן להיות "אמא", ובתחום בית הכנסת ציפו מהן לא להשתתף באופן פעיל). הזהויות הסותרות והבלבול בין התפקידים השונים של הנשים הובילו - ובמקרים רבים מובילים גם היום - לשיתוק ולחוסר רצון או חוסר יכולת לקחת אחריות ציבורית.

לדבריה של חגית: "להיות גם וגם וגם הרבה יותר קשה מלעשות גם וגם וגם (לזה אפשר למצוא פתרונות...). עד היום לא התבררה השאלה - מה צריכה להיות זהותה של החבֵרה האידיאלית בקיבוץ הדתי? לא ברור האם אפשר או צריך למצוא לכך תשובה אחידה, אך יש לנסות ולמצוא דרכים בהן הזהות הנשית המורכבת יכולה לפעול במרחב הציבורי של הקיבוץ הדתי...".

 

בחלק הבא הנחתה ללי אלכסנדר (עין צורים) שיחה עם ורד סוקולובסקי (מזכירת בארות יצחק) ושרה-ג'יין לנדסמן (מזכירת עלומים). בשיחה הזו בלטו הן המורכבות הנשית-אישית בתהליכי קבלת התפקיד וההתנהלות כאשת ציבור, והן המורכבות המעשית, שקיימת אצל נשים יותר מאשר אצל גברים. ורד ושרה-ג'יין סיפרו בפתיחות ובאומץ על הדילמות והחוויות שלהן – מה שסיפק "חומר" רב להמשך הדיון, בהפסקות ובמסגרת התכנית.

 

אחרי ארוחת צהרים התקיים פאנל מרתק בהשתתפות נשים שעוסקות בקידום מעמד האשה.

עו"ד ציונה יאיר-קניג (בני דרום), נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התעשייה והמסחר, הדגישה בדבריה את החשיבות של השמעת הקול הנשי בזירה הציבורית. לדבריה, בכל שכבות החברה יש חסמים. הסטנדרטים והתנאים נקבעו לפי גברים, מה שמקשה על נשים להתקבל ולהשתלב. לכן צריך שיהיו יותר ויותר נשים בדרגים אשר מקבלים את ההחלטות.

חלי יעקבס-וירט (שדה אילן), אשת שיווק ומלווה-מפתחת יזמויות ועסקים, קראה לנשים לא לחכות ש"מישהו יקדם אותן ויתחשב בהן", אלא לקחת אחריות על הבחירות שלהן. לדבריה, גם בנושא קידום נשים אפשר וצריך לדבר במונחים של רווח ותועלת. על הנשים ועל החברה להבין כי יש הפסד גדול לכולם בכך שהנשים נשארות בביתן ולא מגשימות את עצמן גם במקומות אחרים.

חיה רוזנפלד (אלון שבות), עובדת בכירה בעיריית ירושלים בתחומים הקשורים לנשים, פירטה רעיונות מעשיים אשר יעזרו לנשים לקחת על עצמן תפקידים ציבוריים ולהשתלב בהנהגת הקהילה. חיה הסבירה שכדאי לעגן את העקרונות בנהלים ובתקנונים, גם אם הם מקדימים את הנורמות החברתיות, כי יש בכוחם לחולל שינוי (ראו מאמר נפרד בהמשך).

בשלב הזה התקיים דיון סוער לגבי ה"סולם" של קידום הנשים – האם צריך להתאים את ה"שלבים" ליכולות ולמחויבויות האחרות של הנשים, או האם הנשים צריכות להתאמץ ולטפס על הסולם כמות שהוא?

בכל אופן – כך הסכימו כולן - יש להשקיע גם מבחינה חינוכית וגם מבחינה חברתית כדי שנשים לא יחששו להשמיע קולן ויהיו מודעות לערך עצמן. ה"מהפכה" שאנו רוצות אינה מלחמה מתוך טענות ודרישות ("תתנו לי" ו"מגיע לי"), אלא תיקון עולם שמטרתו לקדם את החברה כולה להתנהלות מאוזנת יותר, שבה נשמעים קולות שונים ומגוונים, אשר מייצגים את האוכלוסייה כולה.

 

לסיום התכנסנו כולנו במעגל קטן והעלינו נקודות להמשך חשיבה ויישום:

§    בעלי תפקידים בלטו בהיעדרם. חשוב להעביר אליהם את המידע וההמלצות ולקבל מהם גיבוי.

§    השינוי יגיע כאשר כולם - גברים ונשים - יבינו את חשיבות העניין וישלבו ידיים ומאמצים.

§    במעגלים שונים (קיבוציים, אזוריים ותנועתיים) כדאי לארגן השתלמויות – מתן "ארגז כלים" לנשים לקראת קבלת תפקיד, וסדנאות לתמיכה בנשים אשר ממלאות תפקידים.

§    בכל קיבוץ יוקם צוות ח"ן (חיזוק נשים), אשר מתפקידו לפעול לקידום נשים, לאתר ולעודד נשים מתאימות ולדאוג לייצוג הולם של נשים בגופים השונים. "אשה בתנועה" תרכז את פעילות צוותי הח"ן.

 

בסיכומו של יום התברר כי היו בו עניין וחשיבות. המשתתפים ציינו כי הדיונים העלו את השאלות הרלוונטיות ויצרו מוטיבציה להמשך פעילות.

ועדיין עומדת בעינה שאלת מיעוט המשתתפים. מעבר לכל הסיבות הטכניות, אני משערת כי הנושא הזה אינו עומד בראש מעייניהם של רבים מחברי הקיבוץ הדתי וחברותיו. ייתכן גם כי קל יותר להזדהות או להשתתף באירועים עקרוניים טהורים (כמו יום העיון לפני שנה), או חווייתיים מרתקים (כמו כנס 'כל כבודה'), מאשר ביום שהנושא שלו מורכב מבחינה אידיאולוגית ויש לו השלכות מעשיות מחייבות. אני מקווה שהמשתתפים והמשתתפות ביום העיון יעזרו לי לחולל את השינוי בקיבוציהם – להחזיר את הנושא למקומו הראוי בסדר העדיפויות ולקדם את הרעיונות המעשיים. ברוח חודש כסלו אפשר להזכיר כי נר קטן מסוגל ליצור אור גדול...

 

מי שעיניו ואוזניו פקוחות לרווחה, מודע לכך שייצוג הנשים במנהיגוּת הקיבוצים והתנועה אינו תואם את מספרן באוכלוסייה, ושם לב לרוחות אשר נושבות סביבנו וקוראות לנשים לחזור לתפקידיהן המסורתיים ולשמור את כחותיהן וכישוריהן לבית ולמשפחה. ישנם גם קולות, אשר נתלים ביהדות ובתורה כדי לשכנע את הנשים להישאר בביתן. לנוכח זאת, עלינו – כחברי וחברות תנועת הקיבוץ הדתי – לחזור ולהשמיע את קולנו הייחודי, מבלי לפחד כלל: "בצלם אלוהים ברא אותם". עלינו לחזור ולהניף את דגל החברה הדתית המעורבת ואת דגל שוויון ההזדמנויות, שהניפו אבותינו ואמותינו, מייסדי ומייסדות הקיבוץ הדתי, ובעיקר עלינו לדאוג לכך שהדגלים יהיו מבוססים וממומשים במציאות.

אני מקווה שיום העיון הזה יוביל למוּדעות, לחשיבה משותפת ולעשייה ברוכה, בהשראת 'אשת החיל' שבמזמור, אשר "חגרה בעוז מותניה ותאמץ זרועותיה..." –  ובזמננו ובמקומותינו למען החברה כולה.

 

 

הדיון לא צריך להתמקד בשאלת הבית והילדים. השאלה הזו נכונה גם לגבי עבודה וקריירה ואפשר למצוא לה פתרונות טכניים.

הדיון צריך להתמקד בשאלה למה נשים יותר חוששות לשים עצמן ב"פרונט" ולהיות בעמדת כוח....

 

 

 

 

 

 

 

החברה הנתבעת לדין (הממוצעת בקבוצתנו) טרם רכשה לעצמה את ההכרה הקבוצתית המלאה והמחייבת... לא התאמצה לפתח יוזמה מספקת ולא רכשה לעצמה אופק ועצמאות ברוב שטחי החיים של מפעלנו המשותף... גזרנו עליה כדלקמן: על החברה לעיין להלכה ולחתור למעשה לפתרון בעיית הקבוצה, כדי לרכוש לה את עמדתה המיועדת לה

מתוך משפט ציבורי שהתנהל ב-ו' בשבט תש"ה, דפים לאינפורמציה, ארכיון סעד

 


.

 

 

ההתקדמות מגיעה ממקום אישי, ולכן זה המקום שצריך להעצים ולחזק...

הרבה מאוד תלוי בבית, בדוגמה האישית שאנחנו קיבלנו ושאנחנו רוצות להעביר לבנות שלנו...

 

בבית הספר ביבנה נתנו לנו תחושה שאנחנו שוות, נטעו בנו גאווה על הדרך הייחודית של הקיבוץ הדתי.

מאז גדלנו ואנחנו עוד מחפשות את השוויון, במציאות ולא רק בסיסמאות...

                                                                           

מה רצו החברות בלכתן לקבוצה? יחד עם החלום על בניין הקבוצה היה גם החלום להפעיל את האשה בחיי החברה. הן רצו להיחלץ מן הפינה, להוציא את כל הרגשות ולחוש את עצמן יוצרות... בד בבד עם החברים

'עלים' סעד, פסח תש"ד

גם אני היום מזדהה עם הנשים החלוצות האלו. גם אני באתי לקיבוץ מתוך אמונה שאצליח לעשות ולהשפיע ועם תואר בפיזיקה הלכתי לעבוד במטבח...

מתוך דברי אחת המשתתפות ביום העיון, תשע"א.

 

"הקול הנשי" הוא לא נגזרת של "הקול הגברי". נשים יכולות להביא אל השיח והפעילות הציבוריים פרספקטיבה והתנהלות מסוג אחר

כמו בספורט, כשמתחילים להפעיל את "שריר ההשפעה" זה כואב, בהמשך מתרגלים ומתחזקים, ואחר כך אי אפשר להפסיק עם זה...

מגיל צעיר צריך לחנך את הבנות לעבוד עם השריר הזה, ולחנך את הבנים להתייחס לשריר הזה גם אצל בנות...

לא צריך אפליה מתקנת ובטח שלא למנות נשים שאינן ראויות.

כן צריך להיות ערניים ומודעים לנושא.

כן צריך לבדוק תמיד האם יש אשה מתאימה לתפקיד...

ברוב הפעמים, אם מחפשים – מוצאים!


יש מחירים, יש ויתורים ויש רגשות אשם, אך יש הרבה יותר רווחים. התפקיד נתן לי הרבה, אני מרגישה שצמחתי, אני מרגישה שלמדתי המון. ודווקא מ"התפקיד" העברתי הרבה דברים שלמדתי אל "הבית"...

ראה את אספותינו... אני ביציאתי [אל הקיבוץ] תיארתי לי אחרת... חברים יושבים יחדיו... חדורים רצון טוב להבין את הזולת... תיארתי לי ששיחה שקטה תתנהל לה מתוך אווירה משותפת... ובאה המציאות וטפחה על פני... והיא השתיקתני... אני בטוחה כי לדברים אשר אומר אותם אין עדיין הרקע הדרוש, אין האווירה הזו שבה אני יכולה לברר ולהסביר...

'עלים' סעד, חשוון תש"ה

מה קורה באספות שלנו? בחור אחרי בחור אחרי בחור אחרי בחור קם ואומר אותו הדבר. לקח זמן עד שהבנתי שגם אני צריכה להגיד את שלי. גם אם זה שוב אותו דבר, אני אומרת את זה קצת אחרת...

 מתוך דברי אחת המשתתפות ביום העיון, תשע"א.

 

חסר רכיב