תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

לקחת פסק זמן

05/12/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים חשוון - כסלו תשע"א 745 (2)
לקחת פסק זמן ולא לחשוב... יניב גנגר בעצם זה אמור להיות פשוט; לכל אחד הכיוון שלו, עם הרצונות והיכולות שלו. כך אני אמור לנווט את חיי במורד הזרם תוך כדי התגברות על המכשולים שבדרך, בידיעה מה עליי לעשות על מנת להגיע לתחנה הנכספת הבאה בחיי, כשברקע מטרה עמומה בדמות "האושר" או "הגשמה עצמית". אלא שמסתמן שזה כבר לא כל כך פשוט וברור - איך בדיוק אני אמור להגיע אל אותה מטרה? העולם המודרני מציג בפנינו אפשרויות רבות ומגוונות וכיוונים שונים לבחור בהם ונדמה שכל אחד מהם מכיל בתוכו עולם ומלואו והכל תמיד ארוז כל כך יפה, מזמין ומהיר כך שאפילו השמיים הם כבר לא הגבול. כמובן שזהו דבר נפלא ואפילו מלהיב. מנגד, ריבוי האפשרויות הזה יוצר בלבול גדול והתלבטויות קשות בשאלות מהותיות, כמו מהי הדרך הטובה והנכונה ביותר בשבילי? מה יעשה לי הכי טוב? ואם כבר בחרתי, איך אדע שבחרתי בדרך הנכונה ולא פספסתי הזדמנות טובה יותר? מצב זה גורם לי לפעמים להרהר בקנאה בדורות הקודמים. שם, לכאורה, הכל היה ברור יותר, נדמה שתמיד הייתה מטרה ברורה ומקודשת לנגד עיניהם - הם תמיד בנו מדינה או קיבוץ או משהו חשוב כזה, לטובת הרעיון הציוני הנעלה ולמען הכלל. היום אנו חיים בעולם שבו כל אחד לעצמו, ואני הוא המחליט הבלעדי בסוגיה לאן הדבר הזה שנקרא החיים שלי הולך ומאיפה... ההרגשה שלי היא שהפכנו לדור של מחפשי דרך, ההולכים בעיניים עצומות לרווחה לעבר כיוון לא ברור ומקווים לטוב... מה בעצם אני בא לומר פה? אז ככה, אין בכוונתי להטיף על כך שהעולם מתקדם מהר מדיי ושהקצב מטורף ובלה-בלה-בלה. אני גם לא בא להציע שנחליף את הג'ינסים בבגדי עבודה ונחזור לשורשים בעזרת טוריה ומקוש. כל שאני אומר הוא שעלינו להיזהר שלא להיסחף בטעות בזרם הזה שנקרא חיים ולמצוא את עצמנו דוהרים קדימה בעיוורון אל מקום שלא אליו כיוונו באמת. הדרך היחידה עליה אני מצליח לחשוב על מנת שלא אפול ואסחף למקום הזה היא פשוט לעצור, או לפחות להאט מדיי פעם, ולחשוב עם עצמי פנימה - האם אני יודע לאן אני הולך? האם אני מאושר מכך שזו הדרך שלי? נדמה לי שבמרוצת הזמן והחיים, אם לא אדע לעצור, השאלות האלה עלולות להתחלף בשאלות ושיקולים פרקטיים שאין בינם לבין שאיפות הלב והנפש דבר משותף. משפט לסיום- "נסה להשתחרר מתלות, מלהיות כפוף תמיד לדעת זולתך, אז תהיה חופשי להיות מי שאתה באמת" [לקוטי מוהר"ן ס"ו]. אז אולי בכלל עדיף לעשות את זה לאט? חודש טוב שיהיה... יניב גנגר, 28, בן מעלה גלבוע, בעל תואר ראשון בעבודה סוציאלית, סטודנט לתואר שני במנהל עסקים וניהול משאבי אנוש, מתגורר בכפר יחזקאל
חסר רכיב