תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דברי העורכת

23/06/2010
עמודים סיון-תמוז תש"ע (742) 6
דבר העורכת
 

שלום לכולם והפעם אתחיל במשהו מעט אישי בכניסתי לתפקיד העורכת היה ברור לי כי מוטב שאכין עצמי מבעוד מועד גם לביקורת... כשהפורמט של העיתון השתנה ציפיתי למטח הראשון הגיעו כמה מיילים של מחאה עדינה על גודל האותיות והצבע לא משהו שאפשר לכתוב עליו גליון נוסף יצא, ועוד אחד אחריו וכוננות הספיגה נותרה יתומה ממעש לא ידעתי אם זה טוב או רע ואין לי הסבר רציונאלי, אך משהו בזה גם קצת הפחיד אותי כל כך הרבה מילים, ואין אחד שמוחה, שמביע כעס? כמעט ויצאתי בהכרזה על קונספירציה עד שבא העיתון האחרון והעמיד את הדברים בסדר הנכון... קצפם של ארבעה מהקוראים נסב על שתיים מהכתבות שהתפרסמו. אל מערכת עמודים החדשה, שלשמחתי הוקמה אך לפני כחודשיים, הובאו הדברים לדיון והדעות, איך לא, היו מגוונות. בסופו של דבר התקבלו החלטות (את הפרוטוקול המלא של ישיבות המערכת ניתן לקרוא באתר הקיבוץ הדתי http://www.kdati.org.il/), אך בפניכם, קוראי עמודים, שאלה מהותית- האם יש לגיטימציה להביע את דעה על גבי העיתון ולפתוח לדיון שאלות מהותיות גם אם הן יוצרות אי נוחות אצל חלק מן הקוראים? האם עמודים הוא במה חופשית כל עוד הדברים נכתבים בלשון נקייה ותוכנם אינו מופנה לפגיעה אישית כלפי אדם או ישוב מסוים, או שמוטב לכתוב ולהעלות בעיקר דברים שהם סביב הקונצנזוס? ויותר מכך, האם עמודים הוא החזית הנקייה ומצוחצחת ללא רבב של הקיבוץ הדתי או סיר מבעבע שנבחשים בו לצד מטעמים ריחניים גם תבשילים בוערים בתחומי הדת, הציונות או הקיבוציות? נראה כי הקו המחבר בין המאמרים הכתבות והדוחות בגליון זה הוא הכוח לתקן עולם אפילו במעשה אחד, במחשבה אחת, בניגון אחד. שם נמצאת השכינה. שם נמצא הכוח לשנות ולהיטיב עם עצמנו ועם העולם. ולוואי ונמצא כוח בימים אלו לעמוד בפרץ, אל מול העולם כולו ולהמשיך לשאוף לתקן ולתקן מבלי לאבד את אמונתנו בדרך.

חסר רכיב