תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

שלפים

13/04/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים אדר תש"ע 740 (4)
שלפים – ההיית או חלמנו חלום?
מה קורה שלפים – ההיית או חלמנו חלום? רחל כוכבי נכנסתי למרכולית שלנו בשלוחות וראיתי אותה. "מה את עושה פה?", אני שואלת. צעירה, מחייכת, דוחפת עגלת תינוק. "אני? אני גרה בשכונה הזמנית - שלפים" שלפה וחייכה את חיוכה המקסים. בת העמק שחזרה אליו יחד עם בעלה וילדיה. יש לה משפחה בעמק, יש להם הרבה חברים פה, הם אוהבים את העמק הזה שלנו, העמק מקרין/משדר המון איכויות; חברה איכותית, אווירה איכותית, חינוך איכותי, סביבה איכותית... רצו לחיות בעמק ולא לגור בקיבוץ, חשוב להם לגור בקהילה. היא אומרת . אני המומה לרגע מהמחמאות... על העמק ... וגם גאה. לליאור- לשים על רקע שונה, כתב שונה מקור השם 'שלפים': שילוב בין שמות שני הקיבוצים השכנים, שלוחות ורשפים. 'שכונה זמנית שלפים': שש קארווילות הניצבות בשטחה של שלוחות, קרוב לשער הפונה מערבה ומאוכלסות במשפחות מהגרעין. 'שכונת שלפים': שכונה קהילתית מעורבת, דתיים וחילונים, שתיבנה בע"ה בין קיבוץ שלוחות לקיבוץ רשפים. לפני עשר שנים עלה הרעיון להקים בין שני הקיבוצים הקרובים פיזית ורחוקים אידיאולוגית - שלוחות ורשפים - התיישבות קהילתית מעורבת. מה שאני ידעתי על הרעיון המהפכני משהו, היה קשור בקשיים ובהתנגדויות של הקיבוצים עצמם וגורמים ממסדיים נוספים שמאוד לא התלהבו. כשהנושא "הפשיר" גם בשלוחות והגיע לדיון באספת החברים התברר שחלום יכול להפוך למציאות. נכון, זה קשור בנפשות הפועלות ובדעותיהן, בתהליך שנמשך לאורך זמן, בשינוי חשיבה, במציאות הדמוגראפית שמשתנה, בראיה חדשה של המציאות ואולי גם ביכולת לצפות קדימה ובגדול. כשהוחלט סוף סוף על בניית השכונה הזמנית – שלפים, בתוך הקו הכחול של שלוחות, הבנו שנפל דבר. מאחורי הקלעים פעלו במשך השנים וללא לאות חברי הגרעין שלא התייאשו. החלום קרם עור וגידים מול עינינו - השכונה הזמנית בנויה לתלפיות, יפה, אסתטית ושוקקת חיים. בט"ו בשבט ניטעו בה אילנות על ידי תושבי השכונה, חברי שלוחות וילדי הגן שלנו. קיבלנו תוספת אנושית ושמחה על השבילים, על הדשאים, בפעוטונים, בבית הכנסת, באירועי תרבות ועוד... הלכתי לברר קצת יותר... למה? בשביל מי? בשביל מה? שכונה, התיישבות, קהילה? חברי הגרעין מסבירים: "לא הייתה כוונה לבנות יישוב חדש אלא להקים התיישבות קהילתית במקום שיכול לחזק יישובים קיימים, התיישבות שמנהלת חיים משותפים של דתיים-חילוניים. כידוע, יש תהום בין העולם הדתי לעולם החילוני. הרעיון של הקמת התיישבות מעורבת בא לייצר פתרונות ומודלים שבהם יהודים יוכלו לגור יחד בלי קשר לעוצמת הדת שלהם. כמו כן, יש כיום יותר ויותר זוגות מעורבים (אחד מבני הזוג דתי/ה והשני/ה חילוני/ת) שמתקשים למצוא יישוב קהילתי לגור בו (להוציא את העיר). מעטים המקומות שנותנים פתרון טוב לכך. בעמק בית שאן חיות אוכלוסיות מגוונות; בעיר, בקיבוצים דתיים, בקיבוצים חילוניים ובמושבים בעלי מאפיינים שונים. אין יישוב שאינו עירוני הנמצא באמצע הרצף. כפי שנאמר, הרעיון קיים כבר עשר שנים וידע עליות וירידות. רק לפני שלוש שנים נמצא הרכב מתאים (המועצה האזורית, שלוחות, רשפים והגרעין המייסד) שהחליט להריץ את הפרויקט קדימה ולהקים כאן, בעמק המעיינות, התיישבות קהילתית מעורבת, בדומה ליישובים (במודלים כאלה ואחרים) הקיימים במספר אזורים בארץ: בגליל - אשחר, בגולן - נטור, באזור ירושלים – כפר אדומים, נופי פרת ואלון (גוש יישובים חזק מאוד), בחבל לכיש - מתגבשים כיום כמה יישובים כאלה, במועצה אזורית גוש עציון – נוקדים, קדר, תקוע, ועוד...". מה מיוחד בעמק בית שאן שכל כך משך את הגרעין המייסד לכאן? אני שואלת. לחברי גרעין רבים יש משפחות בעמק. חלקם מעוניינים לגור בפריפריה. יש להם תחושה שעמק בית שאן שומר על איזו שהיא פשטות שנעלמת ממקומות אחרים. הם אומרים שהדבר מתבטא בתרבות היום יומית של הנוער והמבוגרים, מתבטא במחירי הקרקע והבתים, בתחביבים של האנשים, בעולם החומר ותרבות הצריכה. "פה זה אחרת", הם אומרים, "אנשים מוצאים פה מקום שמעניין אותם ואין הרבה אופציות כאלה... ". אני מרגישה פתאום התרגשות כזאת וחושבת לעצמי, האם גם אני רואה את כל היופי הזה כאן, בעמק שלנו? למה בעצם הקימו את השכונה הזמנית? אני ממשיכה לברר. "הרעיון היה לייצר איזו שהיא "מחסנית", אתר שאנשים יוכלו לגור בו עד לבניית בתי הקבע. השכונה הזמנית מוקמת לפני בתי הקבע כדי שיהיה מוקד מרכזי שמהווה מקום מפגש לגרעין המיישב, מקום מרכזי אליו מגיעים לגור או לראות איך מתקדמים ויש כאלה שרואים בה הוכחה לרצינות התהליך". מהו הרכב האוכלוסייה בשכונה הזמנית? "נכון להיום, מוצבות בשכונה שש קראווילות, חמש מתוכן מאוכלסות. מתוכננים עוד ששה עד עשרה מבנים ויש כבר משפחות שמחכות להיכנס" . מתוך חמש המשפחות הגרות היום בשכונה, חלקן בני/ות הקיבוץ הדתי; "הרעיון הוא לשמור על איזון בין דתיים לחילוניים, כך בשכונה הזמנית וכך בשכונת הקבע". חלק מתושבי השכונה מתפרנסים מעבודה הרחוקה מהבית - "גרים במקום איכותי ונוסעים הרבה זמן לעבודה". מה לגבי שכונת הקבע? "השכונה מתוכננת להיות מקום מגורים שמתבסס על שירותים קהילתיים ואחרים הקיימים בקיבוצים. אין כוונה להקים בשכונה שירותים קהילתיים שיתחרו או יהוו אלטרנטיבה למה שקיים בשני הקיבוצים (כמו מעון לגיל הרך, ספריה, בית כנסת, מקווה, בריכה, מרכולית ועוד) ברגע שיגיעו האישורים המתאימים אפשר יהיה להתחיל לבנות את השכונה". במה מתבטאת הקהילתיות, נכון להיום? "כבר היום קיים ועד שמנהל את ענייני הגרעין בהיבט החברתי ואת ענייני הפרויקט השוטפים (התאגדות, תכנית בניה, בירוקרטיה וכד'). יש לנו צוות קליטה, צוות תרבות, צוות בניה ועוד. נערכים מפגשים תקופתיים שמטרתם היכרות בין המשפחות המצטרפות, גיבוש הגרעין, חיזוק הקשר בינינו לקיבוצים השכנים (שלוחות ורשפים) - כמו הנטיעות בט"ו בשבט בשכונה הזמנית, הצטרפות לפעילות התרבותית בקיבוצים, טיול משפחות ועוד תוכניות רבות בהמשך". אילו קשרים נוצרו בין תושבי השכונה הזמנית לקיבוץ שלוחות? "שלוחות קיבלה אותנו בחמימות רבה. יש לנו חבר הדואג ומקשר בינינו לקיבוץ בכל עניין. אנחנו מעריכים ומתרגשים ולא רואים כמובן מאליו את הכנסת האורחים של שלוחות, את הדאגה לכל פרט ופריט בדירות ובסביבה. כל בקשה אישית או מהמוסדות נענית בחיוב ועם המון רצון טוב. אנחנו מרגישים שחברי שלוחות שותפים מלאים ביצירה הזאת ושום דבר לא מובן מאליו. נכון שמבחינת הקיבוצים, שלוחות ורשפים, יש משהו מפחיד במהלך הזה, אבל בסופו של דבר כל הצדדים ייהנו וירוויחו. אנחנו אנשים שמחפשים חיי קהילה, לחיות גם מעבר לחיים הפרטיים שלהם בבית, לפגוש אנשים מעניינים, אנשים שחושבים בגדול במובן של עשייה מעבר לארבע אמות שלהם. יש גם תחושה של חלוציות ושל בניית משהו חדש על המפה, מתכונת של צורת חיים קצת שונה. יש בזה הרבה התרגשות של עשייה וחלוציות". תם ולא נשלם, יש עוד הרבה מה לספר. קצת קשה לעכל, אבל נשמע נפלא. שלוחות.
חסר רכיב