תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

אקטואלי

13/04/2010
http://www.kdati.org.il/info/amudim/amudim.jpg
עמודים אדר תש"ע 740 (4)
אקטואלי


'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'

התייחסות לפרשת הרב מוטי אלון

מתוך דבריו של הרב מאיר נהוראי בערב שבת פרשת תרומה

נלקח מאתר משואות יצחק

בימים של בצורת ועצירת גשמים המתרחשת בעטיים של חטאים, ימים בהם האובך מכסה את העולם, נחשפנו לפרשה חמורה. רעידת אדמה רצינית, שלא ניתן להקל ראש בממדיה ובהיקפה. רואה אני עצמי בעל חובה אישית להבהיר עד כמה שאפשר סוגיה זו, שהעסיקה את כולנו בכלל ואותי בפרט, ובמיוחד במקום העבודה הנוסף שלי, בבית המדרש לנשים במגדל עוז. אני מודע לכך שלא כל הציבור מצוי בסערת נפש, אבל ייתכן שסערות הנפש מצויות בקרב הילדים והנוער שלנו, ולכן רואה אני חובה מוסרית להתייחס לנושא זה.

התורה מדגישה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"; לא בתוכו, אלא בתוך כל אחד מאתנו בחייו הסוערים. הקדושה קיימת בכל אחד מאתנו. והנה, עומדים אנו שפופים ומוכי הלם נוכח הפרסום אודות הרב מוטי אלון. הרב אלון הוא תופעה של אחד בדור; דרשן ומגיד שיעור, איש חסד שתמך במשפחות רבות. במהלך השנים קנה הרב מוטי את שמו בציבור, והפך להיות אדמו"ר של הציבור הדתי-לאומי, דמות משפיעה עתירת פרויקטים ומפעלי חסד שונים.

אודות פורום 'תקנה'

לפני מספר שנים הוקם פורום, המאגד בתוכו את כל הארגונים החשובים בציונות-הדתית. בפורום חברים אנשים ונשים המהווים דמויות מפתח בקהילה הציונית-דתית בתחומים שונים. מטרתו של הפורום, הינה ליצור דרך נוספת עבור המתלוננים, לטפל בתלונה ביעילות ולמנוע את הישנות הפגיעה בנפגעים נוספים. בשלב הראשון, חיבר הפורום תקנון למניעת הטרדות, המבוסס בעיקר על הלכות ייחוד, ועומד בדרישות החוק למניעת הטרדה מינית. יש להדגיש כי מודל הפעילות של הפורום, שהובא לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, אינו בא להחליף את רשויות המדינה; הוא עומד לרשות הנפגעים רק במקרה שאינם רוצים או אינם יכולים, מסיבותיהם האישיות, להתלונן במשטרה, ויחד עם זאת הם מבקשים שייעשה עמם צדק, וכי הפוגע שניצל לרעה את מעמדו יורחק ממרחב הפעילות שאפשר לו ניצול זה, על מנת למנוע מאחרים להיפגע בעתיד, ועל מנת לשמור על הערכים המקודשים שעל פיהם מבקשת קהילה דתית לבנות את חייה. הפורום מציג בפני כל המתלוננים הבאים בפניו, את הדרכים החוקיות העומדות לרשותם לטיפול בתלונה: פניה למעביד (פתיחה בהליך משמעתי כנגד הנילון), פניה לבית משפט - הגשת תביעה לפיצוי כספי כנגד הנילון (הליך אזרחי) והגשת תלונה במשטרה - פתיחה בהליך פלילי.

מה היו ממצאיו של הפורום במקרה דנן?
הדיון הראשון בפורום היה אודות הרב מוטי אלון. התמודדות לא פשוטה. הגיעו תלונות, לא של אחד ולא שניים, אודות רב שהוא איש עשייה, רב-אדמו"ר מוביל. במקרה שכזה עומדות בפנינו שתי אפשרויות: האחת, להתעלם ולומר לעצמנו - למה להיכנס ל"מיטה חולה"? יש משטרה, יש בית משפט, שהם יטפלו בנושא. השנייה, לקחת אחריות ולהתמודד עם מציאות בעייתית זו. פורום 'תקנה' מורכב מאנשי מקצוע - פרופ' שטרן - פסיכולוג ומשפטן (מועמד ליועץ משפטי לממשלה) ושני רבנים מהמבוגרים שבחבורה - הרב אריאל והרב ליכטנשטיין. אני שואל, האם למישהו מהם יש אינטרס להעליל עלילה על אדם שכל הציבור הדתי-לאומי, ללא יוצא מן הכלל, הלך אחריו?! האם הרב ליכטנשטיין בגילו, מעמדו ועיסוקו, יקדיש מאות שעות במשך 4 שנים כדי להפליל מישהו?! האם פרופ' ידידיה שטרן ירצה לפגוע באדם שבא מהאצולה המשפטית הכי מכובדת, ולגרום כאב לב למנחם אלון, המשנה לראש בית המשפט העליון ואביו של הרב מוטי אלון?! לדבר כזה לא ניתן ואי אפשר להאמין.

 

על המהלך במקרה הנוכחי

במקרה דנן, בו דמות מובילה עושה מעשים הנוגדים את התורה ואת המוסר באופן מובהק, ולא ניתן להגיש כתב אישום כנגדה משום שהנפגעים אינם מעוניינים בכך, בחר הפורום לא להשאיר את השטח מופקר ולא לתת לציבור להמשיך לנהות אחריו. הרב עצמו קיבל את מה שהפורום הורה לו, עזב את תפקידיו הרבים וגלה למקום אחר. הרב לא הכחיש את עיקרי הדברים ותעיד על כך גלותו. כולם קיוו שהסערה תשקוט. הצוות שמר את הסוד בתוכו, אף אחד לא הדליף, אף אחד לא סיפר. כולם ציפו שהעניין ייגמר מבלי שייגרם נזק חינוכי וערכי בציבור הרחב, ובמיוחד בקרב הנוער. מורי ורבי הרב ליכטנשטיין, הידוע כקב ונקי, ישר לב, מצפוני וכה רגיש עד שבעת קבלת ההחלטה ישב עליה שבעה נקיים, התחנן לרב אלון ואמר לו: "אתה הורס את משפחתך, תפסיק! זה טירוף! כל שלל מעשיך ותרומתך ירדו לטמיון". אולם התלונות המשיכו לזרום. הרב אלון הותרה מספר פעמים ולא חדל.

 

הפרסום

במקביל לניסיונות לסגור את הפרשה בתוך הפורום נפוצו שמועות, שמקורן בעיקר מהמתלוננים. השמועות פרחו והגיעו לאוזניהם של עיתונאים, והועלה חשש שהסיפור יפורסם בתקשורת בצורה בלתי אחראית. בשבוע האחרון, לאחר ההתראה האחרונה, הגיעה התלונה הקשה והחמורה ביותר, והפורום ישב במשך יום שלם והחליט שיש להזהיר את הציבור.

מעת פרסום ההודעה הציבור שבור, הנוער בוכה ומתקשה להאמין. באותו רגע הייתה לי ציפייה שדוד המלך יבוא בחלום אל הרב מוטי אלון ויאמר לו: "צא לעם ותאמר: 'חטאתי לה''. תלמד מענקי ישראל שחטאו לומר : 'וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל נָתָן חָטָאתִי לַה'. וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת'. חטאתי, אולם שערי תשובה לא ננעלים". הודאה בחטא הינה מורכבת וקשה, אולם מעמידה אותנו במקום אחר.

ניתן לראות בפרשה זו נקודת אור – אשרינו שזכינו לגוף מבקר, מאזין ושומע, שיכול ומסוגל לקבל תלונות, לבודקן, לייעץ, להיות פתוח, קשוב, ללוות את הנפגע ולהתריע מפני הסכנה. הגוף הזה אינו בית משפט, אבל הוא מכובד דיו, ובמקום שהחוק אינו מטפל הוא אינו משאיר את השטח מופקר. הפורום אינו מאפשר לאדם בעל מעמד מיוחד להמשיך בתפקידו כאילו לא קרה מאומה. יש הטוענים שהיה פה חילול ה', אולם לדעתי, היה נגרם חילול ה' גדול יותר באם גדולי תורה, ביודעם על הפרשה, לא היו מתריעים מפני הסכנה – בבחינת "לא תעמוד על דם רעך", על אחת כמה וכמה אם מקור הפרסום היה העיתונות. הפורום כתב את ההודעה לתקשורת בדמע, בבכי, ביללה ובזעקה. היינו רוצים שלא להאמין, אולם לא תמיד רצוננו מתגשם.

המסר העיקרי

ממי אנו צריכים ללמוד תורה? הגמרא אומרת) חגיגה ט"ו, ע"ב): "'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא', אם דומה הרב למלאך ה' צבאות - יבקשו תורה מפיהו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיהו"! ומסביר הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (ד', א( גמרא זו: 'וכן הרב שאינו הולך בדרך טובה אע"פ שחכם גדול הוא וכל העם צריכין לו אין מתלמדין ממנו עד שובו למוטב, שנאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, אמרו חכמים אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו אם לאו אל יבקשו תורה מפיהו". הבעיה שמעלה הניסוח של הגמרא היא שיש רבים התופסים רבנים כמלאכים. במיוחד בני נוער. ישנה הבחנה בין תפיסתם את רב הקהילה אותו רואים יומם ולילה, וכיון שהוא עומד מול אוכלוסיה מגוונת צעירים ומבוגרים גברים ונשים, הוא נתפס אצלם כבן אדם ולא מלאך. אולם אני עובד גם במדרשה, ואני מודע לסכנה שבמוסדות החינוך בהם הערצה לרב עלולה להביא את האדם לחשוב שמלאך ניצב מולו. אם נזכור שרב הוא אדם ולא מלאך, נדע תמיד שגם הוא יכול לחטוא, גם הוא יכול לטעות וכך גם השבר, אם חלילה יבוא, יהיה יותר מבוקר ומזיק פחות. צריך להיזהר עד מאוד מחסידות עיוורת, ולאפשר יותר ביקורתיות, בייחוד בעבודה עם בני נוער, החווים את המציאות בצורה דיכוטומית.

לסיכום

אני מאמין, שפרשה זו תוציא את הציבור שלנו חזק יותר ואמין יותר. אנו לא מעוניינים בטיוח ובהסתרת פניהם של חשודים.

אשרינו שזכינו לפורום אחראי המובל על ידי אנשים מקצועיים מאוד, איש איש בתחומו, המהווים אוזן קשבת לנפגעים. גם אם נוצר, בסופו של דבר, חילול ה', וגם אם נוצר משבר, הוא עדיף מטיוח ושקר. משברים מצמיחים תובנות חדשות והרהורים משמעותיים.

ונסיים בתפילה:

יהי רצון שייתן לנו ה' עצה נכונה בימים אלו, ויוריד לנו גשם משמים כאות לכך שאנו בניו והוא אבינו.

משואות

 

חסר רכיב