תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

בקריצה - סיפור מהחיים

29/12/2009
עמודים כסלו תש'ע (738) 2
סיפור מהחיים
בקריצה


רוצה רוצה – אבל לא יוצא
רמי עפרוני

אגדה סבוכה על רעיון מופלא שיצא לדרך בדילוגים קלים
ומוצא עצמו הולך ותועה בשבילי יערות מפותלים

ההחלטה
ויהי היום, בהתקרב הקיבוץ שלי לגיל המכובד של בין שיבה לגבורות, עלה בדעת ראשי העדה, כי זו העת לעשות משהו למען בית ישראל.
וישבו הקברניטים שבעה נקיים ויבואו לכלל החלטה נחרצת פה אחד: "מזה שנים רבות וכמה דורות, אנו עושים לביתנו וב"ה שהיושב במרומים נותן לנו בינה לנהל מעשינו בתבונה, וידריכנו בדרך בה נלך ולא ניפול חס ושלום באותם בורות ומשוכות בהן נפלו הקיבוצים שנטו מן הדרך ימין ושמאל והלכו רחמנא ליצלן בדרכי האמורי.
הבה נעמיק ונגביר את מעורבותנו בחברה בישראל, זו הקרובה והסובבת אותנו מכל עבר!
ראשית לכל נחזק את ידי כל אחינו, צעירינו ובנינו העושים מזה שנים רבות, מעשי צדקה וחסד איש איש בדרכו וכל אחד במקום אשר בחר בו. ובנוסף לכל אלה הצדיקים, הבה נטכס עצה ונחליט על מבצע רב היקף, הקרוי בלע"ז פרויקט. נביאו לחצרנו וכאן אצלנו בבית נקימו לתפארת מדינת ישראל! ".
יציאה לדרך
כמקובל אצלנו עבר הנושא דיונים ואישורים בכל המוסדות האפשריים.
בחלוף עוד שנה או שתיים ועדיין לא יצא הדבר מן הכוח אל הפועל, הגיעו ימי "תנובה" העליזים ויסיחו דעתנו. והנה, בסופו של אותו הדבר, יצאה החלטה מאת מועצת החברים, ואף קיבלה אישור וחיזוק מהמוסד העליון של הקבוצה, כי סך ככה וככה מתוך כלל המטבעות שיגיעו לקופתנו בגין אותו חלב שנשפך, יוקצבו ויועדו לאותו פרויקט עלום ונעלם, עליו הוחלט זה מכבר.
בחלוף זמן מה
ויחלפו להם עוד ימים, חודשים ושנים, וכדרכו של עולמנו, מזכירות באה ומזכירות הולכת, וכל אחת כנהוג בעידן זה, יושבת על מדוכתה לאחר שנבחרה לתפקיד הרם, ובסיוע מישהו "מקצועי מבחוץ" בונה לעצמה את תוכנית פעולתה וקובעת לה את חזונה לימים יבואו.
החלטה 2
כך וכך והפרויקט כמעט ונפל בין הכיסאות. ברם, קמו מתוך הקהל כמה אנשי חייל וייטלו את הנושא בידם ויצאו הלוך ונסוע הנגבה צפונה וימה ובסוף אותו מסע באו לכלל החלטה: במושבה הסמוכה לקיבוץ פועל זה שנים רבות מוסד גדול אשר תחת כנפיו וחסותו נערים רבים הזקוקים כל אחד ואחד לתמיכה ועזר. ויבואו בדברים עם אחד מראשי המקום ויקיימו מספר פגישות ודיונים ויעלו על הכתב רעיון התואם את החזון והוא הקמת משפחתון שיקומי לילדים במצוקה ובסיכון ממשפחות שומרות אמוני ישראל, והכל בשיתוף ויד אחת עם המוסד הנכבד במושבה. ויביאו התוכנית בפני זקני העדה. ויהיו אלה מהרהרים ומערערים ומשהים ושוהים ולבסוף החליטו החלטה נכונה ונבונה: "הבה נקים ועדה אשר תבחן את הנושא ותבדוק ההצעות השונות שהעלו חברים מן השורה ומחוצה לה וכן נערוך סקר שיבדוק רצונות החברים ויבדוק אם שותפים הם לרעיון ויסייעו במימושו".
בין המזכירות לוועדה
נקפו שוב חודשים לא מעטים ובסיעתא דשמיא נסתיימה עבודת הוועדה אשר הציגה מסקנותיה הבלתי מובהקות בפני אותה המזכירות, ואת התוצאות של אותו הסקר שהסתכם בהרבה דעות חלוקות.
השעונים המשיכו לתקתק והזמן לא עמד מלכת, אך הנושא המדובר נשאר תקוע אי שם, בין המזכירות לבין הוועדה, לבין המוסדות ולבין החברים.
החלטה 3
לא עברו ימים רבים והמעלעל בדפי הביטאון המקומי תוך הטיית האוזן לשיח על השבילים, בחדר האוכל ובמקומות כינוס ומפגש אחרים, מגלה כי הנושא שוב הולך ומתחמם. קמה מזכירות הקבוצה והחליטה החלטה ממשלתית לתפארה: "הבה נקים צוות חדש לבדיקת הנושא" ומיד התחיל הכל מן ההתחלה - ויקום הצוות ויפעל בנחישות, בהתמדה ובמרץ רב ויביא בפני שולחיו מסקנותיו, אשר עיקרָן עזרה ותמיכה לאותה העמותה שבמסגרתה פועל אותו מוסד במושבה הסמוכה.
התוכנית המפורטת שהוצגה אומצה על ידי אותה המזכירות אשר הדגישה והבהירה כי יעשו מאמצים לרתום חברים רבים ככל האפשר לפעילויות התנדבותיות, ככל אשר ייזום הצוות. כמו כן ייעשה מאמץ נוסף ליצור נקודות מפגש רבות בין ילדי אותו מוסד לבין ציבור נרחב בתוככי הקיבוץ.
כמו כן צויין במפורש אותו הסכום של הכסף הנכבד אשר יוקצב לפעילות זו ואף נאמר באותו הזמן שכעבור שנתיים ימים מהיציאה לדרך "ניתן יהיה לבחון אפשרויות נוספות להעמקת המעורבות והקשרים בין שני הצדדים".
ישיבה פתוחה
לא טוב היה הדבר בעיני קבוצת חברים אחת אשר הגנה באומץ רב וראוי לציון והערכה, על תוכניתה המקורית להקים בלב אותו הקיבוץ 'משפחתון שיקומי'.
לאחר כמה דחיות מסיבות שהזמן גרמן וגם מסיבות אחרות, התכנסה מועצת הקיבוץ לישיבה פתוחה ורחבה, אשר כונסה ברוב עם, באולם האירועים החגיגיים. ויעלו ויבואו נציגי הצוות הנבחר ויציגו את פרטי תוכניתם ולאחריהם פרסו את הצעתם בסיוע מצגת אור קולית כנהוג וכמקובל.
היהפוך החזון למציאות???
כל החברים שנשאו דברים באותה התכנסות היסטורית, השמיעו דברים היוצאים מן הלב והביעו בהתלהבות ונאמנות ובמידה רבה של דבקות את נכונותם לעשות הכל כדי שהחזון יהפוך למציאות (????).
וכשמחוגי השעון והתקרבו אט אט אל השעה 23.00, היא שעת גמר כל פעילות באֵם הקבוצות הדתיות. ותעש יושבת ראש ההתכנסות מאמץ רב מאוד להגיע לכדי הצעת פשרה שתהיה מוסכמת על שני המחנות. ברם, לא עלה הדבר בידה והוחלט שהנושא יחזור ויעלה שוב לדיון והחלטה בהתכנסות הבאה. כל זאת עוד בטרם יבוא הדבר לאישור סופי באסיפה של חברי אותו הקיבוץ.
והיה אם תשאלו: מה יהיה סופו של אותו רעיון? ימים יגידו.

קבוצת יבנה

חסר רכיב