תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

חילול בכרם

01/11/2009
עמודים תשרי-חשוון תש'ע (737) 1
חילול בכרם

על צניעות ועל דרכים לעבודת ה'
הרהורים לאחר ט"ו באב, המתאימים גם ליום הכיפורים
זאב ספראי

האם תביעות הצניעות הן באמת מהתורה? ולהיכן נעלמו בעת מחול הכרמים?
זאב ספראי מהרהר בעקבות המשנה המשווה בין ט"ו באב ליום הכיפורים

אני בן 61. לפחות בשלושים משנותיי ביליתי את ט"ו באב בחתונה, ושמעתי דרשות על החג, בהן צוטטה כמובן המשנה בתענית, הידועה כל כך:
"אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו. כל הכלים טעונין טבילה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות - בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך? אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי ל"א). שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל..."(תענית פ"ד מ"ח)

ומה עם הלכות צניעות?
המשנה מדברת על חג של ריקודים, ומאליו עולה התמיהה: מה עם הלכות צניעות? שהרי כתוב: "ומה היו אומרות - בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך?", והכיצד 'ישאו את עיניהם' דרך המחיצה? וכי לא שירה הייתה שם, והכיצד, הרי קול באשה ערווה. ועוד ביום הכיפורים? מתי ביום הכיפורים עשו זאת? מן הסתם אחר הצהרים, אחרי שהכהן הגדול גמר את עבודתו. כך ראוי? בחברה שומרת צניעות? כהיסטוריון אני יכול להציע אפשרות שפעם נהגו אחרת. אבל כיצד מסבירים זאת מורי הדור ורבניו? איך הם מיישבים את המשנה עם הדברים שהם אומרים לתלמידיהם? בברייתא בתלמוד הבבלי ובאיכה רבה אמור: "תנא מי שאין לו אשה נפנה לשם". אם כן, המפגש בין המינים היה מטרת החג, או לפחות תוצר ברור שלו. חז"ל ראו בכך דרך למציאת בני זוג, ואין זכר לשדכנות עם מפגשים ספורים – כמודל שכל הסוטה ממנו – פוגם ברצון חכמים.
מעבר לכך, מאשימים את בני אותו דור בשנאת חינם (בניגוד למפגן האהבה והיחד המתואר במשנה), אך אף פעם לא הואשמו בחוסר צניעות.
אינני מכיר את כל המפרשים למשנה, אך למדתי כמה מהם ולא מצאתי מי שהוטרד מהשאלה. הם מפרשים את המשנה, מקשרים אותה לחג ה' בשילה, מבררים את נוסח המשנה (הפסוקים האחרונים הם תוספת דרשנית ולא תוכן השירים), אבל העיקר חסר. כיצד מאפשרת ההלכה התנהגות פרוצה כזאת?


מחוללים בכרם
שאלה שנייה היא להיכן נעלם החג. במשנה ובתוספתא כלאים נזכר פעמים מספר המונח "מחול הכרם" . מן הדיונים במשניות עולה כי "מחול הכרם" מציין שטח פנוי בכרם, וכן עולה כי זה מונח מימי הבית, ושבית שמאי ובית הלל חלוקים בקביעת גודלו המינימלי. השם מציין, כפי הנראה, את השטח הפנוי בכרם שיועד למחולות. אולי השתמשו בו אף לצורכי העבודה בכרם וכמקום איסוף לתוצרת הכרם, אך הוא נקרא על שם המחולות שהתקיימו באותו שטח. אם אמנם פירוש זה נכון הרי שנוהג המחולות בכרמים לא היה רק בירושלים, וייתכן שהמחולות בכרמים מחוץ לירושלים לא היו בחמישה עשר באב בדווקא. על כל פנים, רק המחולות בירושלים נשארו בזיכרון המסורת.
בעל פה שמעתי תשובה שחוזרת בספרות בהקשרים אחרים על דורנו המלא פריצות (מתירנות מינית) ועל הצורך להדק את חומת הצניעות המגנה (רק בקושי) על החברה היהודית. אינני רוצה לסנגר על דורנו, אינני ראוי לכך. אך מתוך עבודתי המקצועית אני יודע בבירור שבתקופת המשנה הצניעות של החברה הרומית לא הייתה גדולה מדורנו. נכון, לא הייתה להם טלוויזיה, אבל הציור והפיסול הרומי היה ברובו המכריע תמונות עירום קשה (נשיי וגברי כאחד). אינני יודע כיצד למדוד את גובה מפלס יצר הרע, המידע שאני מכיר הוא בעיקר מהטלוויזיה, ואני תמה לעצמי מה יודעים אחרים שאני אינני יודע בנושא. אבל מכל מקום, בתקופת המשנה משכב זכר היה לגיטימי ונפוץ בעולם הרומי וכן פריצות ותופעות שליליות נוספות.

רבות דרכיה, דרכי נועם
אם כן מה אני למד מהמשנה ומהמסורת. קודם כל אני שואל את עצמי האם אכן תביעות הצניעות הן באמת מהתורה? ולהיכן נעלמו בעת מחול הכרמים? ההשערה שלי איננה שדיני צניעות לא היו, במקביל למשנה בתענית מצאנו דרישות לצניעות מופגנת כגון "אל תרבה שיחה עם האשה" (אבות פ"ב מ"ה) מימרא אותה אמר חכם ירושלמי אחר מבני דור החשמונאים. הערכתי שונה:
1. אסור לנסות להוציא את המשנה מידי פשוטה. אנו צריכים ללמוד מהמשנה ולא לעצב אותה לפי מצב הרוח שלנו.
2. יש כנראה יותר מדרך אחת לעבוד את ה', יותר מנתיב אחד של עשייה דתית. צניעות מחמירה היא דרך אחת, אך יש גם דרכים אחרות. יש מקומות, שעות ואולי גם חֲבָרות בהן הצניעות היא מכשול.
מי שחש שדרישות הצניעות המוכרות לו, אינן מתאימות לו כדרך דתית (לא כחיפוש אחר נהנתנות) יש לו על מה שיסמוך. אלא שכנראה עלינו לעבוד עוד ולשפץ את הנתיב הזה כך שיוכלו רבים לנוע בו.
אין לי תשובות ואין לי דרך אחת מוצקת ובטוחה.

קבוצת יבנה

חסר רכיב