תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

קו המשווה

11/10/2009
עמודים אלול תשס"ט (736) 10
קו המשווה
חלק חשוב מן ההתארגנות לקראת חגי תשרי מוטל על ענף המזון. רגע לפני הלחץ ביקשנו לשמוע על ההתארגנות בענף המזון בזמני רגיעה ובזמנים עמוסים.
כיצד חוגגים חגים, כיצד מציינים מועדים, איך מתנהלות התורנויות?
קו המשווה - טעים...
בארות יצחק

רכבות בחדר אוכל

()

מתאמים את שעות התורנות עם הגבאי

 

ענף המזון בבארות יצחק החליף הנהלה כמה ימים לפני כניסתו אל חודש הסליחות. ההתארגנות לחגי תשרי החלה – התפריטים כבר נרשמו, חלק מהמצרכים כבר הוזמנו, התורנויות כבר פורסמו, ועכשיו – מחכים לחגים...

יש לנו החלטות משנים עברו, למשל: סעודת הערב השני של ראש השנה היא חלבית. רוב הציבור אוכל בבית ומעט המשפחות שאוכלות בחדר האוכל מתארגנות לשרת את עצמן. חלוקת האוכל לבתים מתבצעת בערב החג הראשון (השנה ביום שישי) לפי רישום שנערך מראש.

בחגים משתדלים להכין תפריט עשיר ומגוון יותר הכולל גם מנה אחרונה להרגשה יותר חגיגית.

מתייעצים עם הרב כשצריך ולקראת החג מתאמים עם הגבאי את שעות התורנויות לפי זמני התפילות.

אורחים רבים נהנים אתנו בחגים, חלקם אף מצטרפים לעזור בתורנויות.

לעיתים, חברים שנוסעים לחג מבקשים לקחת עימם מנות על מנת לסייע למארחיהם, והם נענים ברוח נדיבה.

סידור השולחנות בחדר האוכל הקטן שלנו בראש השנה הוא ב"רכבות" ארוכות על מנת להרוויח כל משבצת אפשרית. בזכות הצפיפות מרגישים ביחד!

את הסוכה אנחנו בונים ברחבת חדר האוכל – יפהפיה ואוורירית! מוזמנים לבקר!

 

רשמה: שולי – המנהלת החדשה

שלוחות

מטבח עם טעם

 

"אוכל בעיני זה תרבות, אמנות, חברתיות ובריאות

כמובן שיש להתחשב גם באילוצי התקציב"

שיחה עם רעיה אריאל, אקונומית

 

ענף המזון בשלוחות כולל את המטבח ואת חדר האוכל.

בשמונה השנים האחרונות רעיה אריאל היא האקונומית.

איך הגעת לתפקיד? "למדתי באורנים (השלמה לגננות) שלשה ימים בשבוע ושלשה ימים עבדתי במטבח. כך, ללא ניסיון, נכנסתי לאקונומיה, עם הרבה רצון טוב, עזרה של הסביבה וסיועו של דייווד סנדלהים, אקונום הרכש".

חדר האוכל עובד בארוחות בוקר וצהרים, ארוחת הערב מופרטת חלקית ואינה מוגשת בחדר האוכל. למרות זאת, בערבי החורף, פעמיים בשבוע, מכינים "מרק למבוגרים" לקחת הביתה. בערב שבת אוכלים מעטים בחדר האוכל (לעיתים יש יותר שולחנות תורנים משולחנות אוכלים). בשבת בצהריים יש יותר סועדים בחדר האוכל.

צוות: "עד לפני שנה הייתי גאה בכך שהמטבח שלנו עבד עם חברי משק ושכיר אחד בלבד, הרגשתי שאנחנו משמרים 'עבודה עברית'. בשנה האחרונה חלו שינויים, אבל אני שמחה להשתתפותם המשמעותית, האיכותית והתורמת של ילדי בית הספר והסטודנטים שמראים אכפתיות וזו הנאה גדולה לעבוד אתם. אני חייבת להזכיר גם את יואל סימון, חבר ותיק באמצע שנות השמונים לחייו, שעובד אתנו כאיש צוות האחראי לשינוע האספקה היומית מחדרי הקירור למטבח".

תורנויות: "הארוחות אצלנו מתחלקות לחברי הקיבוץ ולאורחי ה"נופש הכפרי", עובדה הדורשת מאתנו מערכת כפולה של תורנות. למרות תהליכי התייעלות, עדיין אנחנו מצויים במחסור לאיוש התורנויות השונות".

 

איך את רואה את תפקידך כאקונומית?

"כשהתחלתי בתפקיד, הרגשתי כמו אמא למשפחה גדולה, היה לי חשוב לתת לכולם לאכול את מה שהם אוהבים, "יידישע-מאמא" אמיתית. פתקי משוב וזמן נתנו לי להבין, שלמרות הרצון הטוב, אני לא יכולה לרַצות את כולם. המטבח בשלוחות, יותר מכל, דומה למטבח משפחתי. כך היה מאז ומתמיד; כולם מסתובבים בו. הרי אם בשבת בבוקר מניחים לחברים על השולחן קערה עם מלפפון ועגבניה שטופים, הרי ברור ששולחן חיתוך הסלטים (המוכן וערוך) בתוך המטבח קורא לחברים לבוא פנימה להכין סלט... למרות שיש בזה אי נוחות ואף סיכון מסוים ועם כל זה שזה מאוד 'שלוחות', יש להניח שיבוא יום ואולי זה ישתנה...

אוכל בעיני זה תרבות, אמנות, חברתיות וכמובן בריאות. ברור שהתפריט נקבע גם על פי אילוצי התקציב. המטבח שלנו הוא בעל אמצעים מוגבלים (לדוגמה, חסרים לנו חדרי קירור והקפאה) אבל אנחנו משתדלים להיות יצירתיים ולהסתדר עם מה שיש".

"אוכל בבסיסו בנוי על שגרה, אבל במטבח שלוחות, חייבים מדי פעם להפתיע כדי שלעובדים יהיה מעניין ומאתגר וכמובן גם לסועדים". בנוסף, לרעיה חשוב "לפרגן גם למוצרי המזון" מכאן החל רעיון הימים החגיגיים, סביב ראשי חודשים או תאריכים חשובים (חגים ומועדים) הציבור מוזמן ל"ארוחות בטעם" (הטעם יגיע עוד רגע... נא להתאפק). מדובר בארוחות צהרים משודרגות.

"התהליך הוא כזה; ראשית נולד רעיון, בהמשך משותפים העובדים וכולנו יחד פותחים ספרי בישול, מחפשים באינטרנט והכל כדי למצוא מתכונים מיוחדים המתאימים לנושא הנבחר.

את ה'ארוחה בטעם' מלווה תערוכה או ספר ודף תפריט".

 

אילו טעמים חגגתם?

"עכשיו, כשראש השנה בפתח, מתאים להזכיר את "קערת הסדר" של סימני החג. אנחנו מכינים קערות וכל משפחה מקבלת בנוסף לקערה גם דף מסודר של הברכות אותו הכינו ואיירו ילדי בית הספר. עוד מספר דוגמאות: ראש חודש שבט היה זמן ל'שירת עשבים' -  ל'מסיבת תה' הביאו החברים שלל עשבי תיבול מגינותיהם; הספר שליווה את מסיבת התה היה כמובן עליזה בארץ הפלאות. בחודש אדר עלו על השולחן 'מאכלים מתחפשים' כמו כבד מחצילים, פלצעפיש (גפילטע פיש מחלה – זהו מאכל  שהכינו בתקופת הצנע. את המתכון למדה אותנו חברה ותיקה, ובצירוף חזרת היו חברים שלא האמינו שאין מדובר בגפילטע אמיתי), מרק שהתחפש לתימני... את חודש אייר נצלנו לחיסול שאריות הפסח וחגגנו "פסח קטן" - בבוקר הגשנו "מצאבריי" ובארוחת צהריים נהנינו ממצות, קניידלך וחרוסת ולקינוח אכלנו עוגות פסח.

ביום ההולדת של שלוחות, חגגנו 'יום בטעם של פעם' עם מאכלים מיוחדים לשלוחות; גפילטע פיש שהכנו לבד, קוגל ש"ישן" כל הלילה בתנור, ביזבז כמובן (באמצע השבוע!) ולקינוח – רסק תפוחי העץ המיתולוגי. לצד הארוחה הצגנו את מחברות האקונומיות של פעם וכלים מפעם. 'יו, זה היה בדיוק כך', הייתה התגובה. כמובן שארוחה 'בטעם של' דורשת יותר עבודה והשקעה בפרטים הקטנים. ואולי זו הזדמנות נוספת להודות לחברות שתמיד מתנדבות בשמחה להגיש עזרה. לקינוח החופש הגדול, הכנו 'יום קינוחים', ואגב קינוחים – לא היה בענף המזון של שלוחות תקציב לקינוחים גם בראש חודש, ולכן נהגתי 'כמנה אחרונה' לחלק לחברים משיריה הקיבוציים של חגית רפל, בהתאמה לעונה...".

 

אוכל בטעם מסורתי

מה חידשת ומה שימרת?

"בשלוחות ישנן כמה מסורות קולינאריות ידועות: הביזבז (הוא ה"חריף" של שלוחות) שכבר הוזכר, אליו מצטרף בכבוד רב – בצק השמרים של יום רביעי ובצק הדובשניות שמחולק לפני ראש השנה. מסורת שחדשתי היא ארוחות "על האש" לפני פסח, שמחליפות את האלתורים שהיו נהוגים ולא השביעו. ענף המזון של שלוחות שולח באופן קבוע אוכל לגמ"ח בבית שאן – חמין ושאריות של יום חמישי. כמו כן, בשנה האחרונה שלחנו במשך חצי שנה ארבעה ימים בשבוע אוכל לשישים ילדים מבית הילדים של קדימה".

 

הפרטה

בקיבוץ שלוחות עברה לאחרונה החלטה על הפרטת המזון, שעדיין לא יצאה לפועל.

רעיה מקווה שהדברים הטובים יישארו והיא מספרת על שעה יפה של התנדבות בה חבורת מתנדבים (ובעיקר מתנדבות) מכינה את קבלות הפנים לחתונות (הרבות!). "אני אוהבת לראות איך ברוח ההתנדבות אפשר להרים דברים גדולים במעט זמן ועם הרגשה טובה של יחד".

הדף המפורט של הפרטת המזון כלל בתוכו הבטחה: "את בצק השמרים נמשיך לחלק".

הראש היצירתי של רעיה לא מפסיק לעבוד וכבר על הכוונת רעיונות חדשים המותאמים לענף מופרט שנדרש לעבוד לפי כללים חדשים.

 

 

סעד

 

משתדלים לעבוד עד כמה שאפשר עם תוכניות ויעדים לכל מחלקה ומחלקה

שנבחנים אחת לתקופה

 

ענף המזון בסעד כולל בתוכו כמה שלוחות: מטבח, חדר אוכל ,קייטרינג, כל-בו, ומחלבת בקר ועיזים.

בסך הכל עובדים בענף 22 איש - חברים ושכירים, ועשרה פנסיונרים המשולבים בכל המחלקות.

לכל שלוחה, כפי שצוין לעיל,  מונה מנהל המרכז את כל הפעילות השוטפת של שלוחתו, והיא פועלת עצמאית, הן מבחינת כח אדם והן בהיבט הכלכלי.

בעת אירועים מיוחדים או לקראת הפסח, יש התגייסות נוספת, בעיקר על ידי בני המשק והסטודנטים, שאוהבים מאוד לעבוד בענף.

 

מטבח וחדר אוכל: חדר האוכל פועל בארוחות בוקר וצהרים, ובערב הוא סגור!

בשבתות ובחגים מגישים רק ארוחת צהרים למספר לא גדול של אוכלים החפצים בכך, אך רוב האוכלוסייה בוחרת לאכול בבית. מסיבה זו, "שוק שישי", שתפקידו לספק אוכל מבושל לאוכלים בבית וכן למכירה החוצה מאוד מפותח, ויש בו מגוון רחב מאוד של מזון מכל הסוגים והמינים.

המטבח מנוהל על ידי שף חיצוני המשלב עבודה ומקצועיות, ביחד עם יחסי חברות טובים בין כל העובדים. מתחם חדר האוכל משמש לאולמות הסעדה ליום-יום, לאירועים ובעיקר כמרכז חברתי-תרבותי לכלל הקהילה.

הקהילה מייחסת לכך חשיבות רבה ואף מעבירה לענף תקציב המיועד לכך.

 

קייטרינג: עסק כלכלי ורווחי. הוא בנוי בעיקר על אירועים פנימיים וחיצוניים, הזמנות אוכל באופן קבוע למוסדות שונים ועל "שוק שישי" בסעד.

הענף מאוד דינאמי ומתפתח יפה! יש לנו רשיון "עוסק מורשה" ורשיון "יצרן" ממשרד הבריאות (שלא קל להשיגם). השקענו כסף רב במבנה ובציוד המטבח על מנת להשיג את הרשיונות הללו וזאת על מנת להרחיב את מגוון הלקוחות.

ניהול הקייטרינג מופקד בידיו של בחור נמרץ ונחמד מקיבוץ אחר, והוא מצליח לגייס לכל אירוע עובדים (בני המשק והסטודנטים), המיומנים בעבודת  המלצרות. המטבח שמייצר את המזון מקפיד על איכות וטריות המזון, וכן על הצורה האסתטית והתאמת הטעמים לאירועים השונים.

קבוצות המטיילים שנהנו מהקייטרינג שלנו בעבר, וחדלו להגיע בעקבות המצב הביטחוני, מתחילות לחזור אט-אט, ואנחנו מקווים שזה יימשך ובקצב נמרץ יותר.

 

המחלבה: יש לנו מחלבה ביתית של חלב בקר וחלב עיזים. מוצרי חלב הבקר מיועדים לחדר האוכל ולכל-בו שלנו, ולעומתם, מוצרי חלב העיזים האורגני מיועדים למכירה חיצונית במשך תשעה חודשים בשנה. בכל המוצרים שלנו אין חומרים משמרים והם מבוססים על חלב טרי.

במחלבה עובדים שלשה חברי משק.

 

הכל-בו: הכל-בו שלנו גדול (בין הגדולים בתנועה הקיבוצית), מגוון ואסתטי מאוד, וממש מספק חוויה של קניה בסופר… הוא מתנהל באופן עצמאי, ומבוסס על סל צריכה רחב מאוד.

בהגדרתו, הוא עסק השומר על איזון כלכלי, ולשמחתנו הוא עומד בכך יפה!

רוב העובדים בו הם חברות וחברים (שכיר אחד), והלקוחות הם חברי הקיבוץ ולקוחות חיצוניים.

שעות הפתיחה רחבות, מהבוקר ועד (מלבד שעתיים בשעות אחה"צ) שעות הערב וזאת על מנת לאפשר מקסימום נוחות ללקוחות.

לסיכום: לענף כולו יש הנהלה פעילה והנהלה ציבורית עם יו"ר. אנחנו משתדלים לעבוד עד כמה שאפשר עם תוכניות ויעדים לכל מחלקה ומחלקה, שנבחנים אחת לתקופה.

במבט כללי הענף מסובסד על ידי הקהילה באופן חלקי מאוד בחדר האוכל ובמטבח, ובשאר השלוחות הפעילות נבחנת בפרמטרים כלכליים. ניתן לומר בשמחה שכל השלוחות עומדות במבחן זה באופן יפה.

 

מנהלת ענף המזון

אירית ברט

 

 

עין הנצי"ב

ההתארגנות לחג מורכבת מבניית תפריט והרשמות

במטבח שלנו עובדים בעיקר שכירים (כולל האקונומית), מלבד חבר אחד. בנוסף, יש לציין את ארבעת החברים המבוגרים, שעובדים בעיקר בחדר קילוף ובאריזות, וכן את הסטודנטיות הנפלאות שעובדות בימי שישי ובחופשות.

חדר האוכל בעין הנצי"ב הוא המקום הבלעדי להתכנסות (מלבד בית הכנסת), בהיעדר בית עם או מועדון לחבר. לפיכך מתקיימים בו אירועים שונים, בריתות, שמחות, חתונות, פעילויות תרבות, חוגים, קייטנות לילדים ועוד... במהלך השנה מתקיימות בו ארוחות הצהריים (כ-500 סועדים), ובימי שישי וחופשות גם ארוחות בוקר. בסעודת ליל שבת, ממוצע האוכלים בחדר האוכל הוא כ-150, ובחגים הוא פתוח גם לארוחת 'בוהוריים', לפי הרשמה מראש (סביב     100-130 אוכלים).

ההתארגנות לחגים מורכבת בגדול משני חלקים:

ראשית- בניית תפריט לחג, שכולל כמובן מאכלים מסורתיים (כמו רימונים, תמרים, ראש דג וכו') וכן מנות מגוונות וחידושים קולינריים (כשמתחשבים גם במחירי השוק; לא הולכים על מנות 'גורמה' שכיס החבר לא יעמוד בהן...).

חלק שני ועיקרי הוא ההרשמות : בעין הנצי"ב מעדיפים רוב האנשים לאכול את סעודות החג בבית, ורבים מזמינים אליהם הביתה מנות שהמטבח מבשל. כשבועיים לפני החג נתלות ההרשמות לארוחות החג השונות, ולקראת החג נערכת חלוקה של התבשילים בהתאם.

 חג שמח!

 

עין צורים

פעילות הענף היא באירועים על משטחי הדשא, גן האירועים והאולמות השונים

 

 

ענף המזון של עין צורים נקרא "קייטרינג נענע".

פעילות הענף היא באירועים המוזמנים על ידי אנשים מחוץ לקיבוץ וחברי הקיבוץ העורכים חתונות, שמחות משפחתיות ובר/בת מצווה על משטחי הדשא, גן האירועים והאולמות השונים העומדים לרשותנו.

בחודש אלול נחגוג שמחות רבות עד ליום חמישי האחרון לפני ראש השנה.

בנוסף לכך אנו מספקים ארוחות צהרים לבתים סיעודיים באזור גם ביום-יום וגם בשבתות וחגים.

בכל ימות השנה, ובעיקר בשבתות ובחגים, הענף משרת את האירוח הכפרי של עין צורים. גם השנה יתארחו אי"ה בחדר האוכל של עין צורים נופשים הבאים לאירוח הכפרי ומעט חברים.

 

בחגים אנו משתדלים לקשט את חדר האוכל, על כל שולחן בראש השנה אנו שמים את "המינים" וכמובן גם תפוחים בדבש ופירות ל"שהחיינו".

ביום-יום, כמחצית מהעובדים בחדר האוכל ובמטבח הם חברים, וכמחצית מהעובדים הם שכירים העובדים אתנו כבר זמן רב.

באירועים בקיבוץ ומחוץ לקיבוץ מצטרפים חברים שונים לעבודה ביחד עם הצוות הרגיל וזאת כמובן בתמורה כספית.

בשבתות עובדים בעיקר שכירים קבועים ומעט חברים. השכירים הם כבר "בני בית" אצלנו.

גם הילדים בכיתות הגבוהות של התיכון עובדים באירועים השונים, וילדי התיכון עושים תורנויות בשבת על מנת לחסוך כסף לנסיעות לפולין.

 

 

עלומים

3 ארוחות ביום

מטעמים בטעם קווקזי, בלי מנות "מזיקות"

כידוע, קיבוץ עלומים מתנהל כקיבוץ שיתופי לחלוטין ותקציב הכלכלה, כמו תקציבים רבים, איננו מופרט אצלנו. חדר האוכל פעיל שלש ארוחות ביום כולל שבתות וחגים, חתונות (כ-10 בשנה), חגיגות בני ובנות מצווה, בריתות, שבתות חתן ועוד - כן ירבו. המרכולית שלנו חיה ופעילה (בכלבו), ומחלקים בה מוצרי חלב, מוצרי אפיה, ומיום חמישי גם ירקות ופירות. בנוסף, קיים בעלומים אירוח כפרי פעיל, בגלל ולמרות המצב הביטחוני שאנחנו חיים בתוכו. "כיפת ברזל" יש לנו כבר מזמן ולכן באים אלינו אורחים שמחפשים מקום להתארח באווירה ייחודית ושבתית, מקום לערוך בו שבתות חתן/בר מצווה או סתם יום הולדת לסבתא עם הרבה משתתפים. אורחי האירוח הכפרי אוכלים בחדר האוכל בחלק נפרד.

בענף המזון עובדים חברים וחברות, בני משק אחרי צבא, סטודנטים במהלך הלימודים וגם עובדים משדרות. בעבר העסקנו שף, אולם כיום יש לנו מבשלת נפלאה שמכינה לנו מטעמים, שמה דינה והיא מגיעה משדרות. דינה היא יוצאת קווקז והיא עובדת אצלנו כבר 13 שנה. את התפריט אנחנו משתדלים לגוון, עם יותר תשומת לב למנות "מזיקות" (הוצאנו את הבורקסים ואת התיבה של משה). שמם של האירועים והחתונות בעלומים הולך לפניהם, והראיה היא שבחתונות משותפות בין משקים, החתונות נערכות בדרך כלל בעלומים. גם המשובים שאנחנו מקבלים מן האורחים הם נפלאים ומחמיאים.

את החגים אנחנו חוגגים ברוב עם. סעודות ראש השנה מתקיימות בחדר האוכל, מלבד הסעודה של ערב ב' דראש השנה שהיא חלבית ומתקיימת בבתי החברים. כמובן שגם האוכל לארוחה זו מוכן על ידי ענף המזון ומחולק לחברים לפני החג.

את התורנויות בעלומים אנחנו מבצעים בכוחות עצמנו, כולל בחדר האוכל, באירוח הכפרי ובחתונות - החל בסידור השולחנות, דרך ההגשה והקיפול והניקיון בסוף. לעיתים התורנויות מלוות בחריקות הגוף, אולם בסופו של דבר - הן נעשות בכוחותינו שלנו.

בתחילת שנת 2009 החליטה האספה בעלומים שבעקבות המיתון והמצב הכלכלי הבלתי ידוע, צריך "להדק חגורות" ו"לחתוך בבשר החי". בין שאר המשמעויות הנגזרות מן המהלך הייתה גם החלטה שהשנה אנחנו אוכלים פחות. חלק מן המנות והמוצרים הוסרו מהתפריט והחברים התבקשו לראות היכן כל אחד יכול לחסוך בתחומו שלו, החלטה שבהחלט לא קלה לביצוע.

לעיתים, אני נתקל בהרמת גבה ותהיה על המשך הפעלת המטבח הציבורי והמשותף בעלומים: "האם לא עדיף המטבח הפרטי עם השניצלים של אמא?". תשובתי היא שהשניצלים של דינה הם נפלאים, ודווקא כוחנו באחדותנו, החל בכוח הקניה שלנו לעומת "עקרת הבית" ב"סופר", בהפעלה המשותפת והיעילה ובביצועים הטובים.

שנה נפלאה ומתוקה, שנה של שקט ושלווה

צביקה בלומשטיין, מנהל ענף המזון      

 

 

 

 

חדר אוכל מלה מפה לפה

 

ארוחת צהרים מיוחדת ל-1,500 איש בכנס הבנים ביום העצמאות

 

 

בעת כתיבת שורות אלו אנו בעיצומם של ימי הקיץ הלוהטים, כשחדר האוכל שלנו עמוס באורחים, בני משק שעזבו, משפחה וסתם חברים שעברו בסביבה.

חדר האוכל שלנו מתנהל בצורה המסורתית של חדר אוכל בקיבוץ (לא מופרט).

 

צוות העובדים במטבח וחדר האוכל מורכב ברובו משכירים. עובדות אתנו בצוות חברות מבוגרות שיש להן תפקידים קבועים.

האקונומיה, אחזקת המטבח וחדר האוכל והמחלבה, שהיא חלק מהמטבח, מאויישים על ידי חברי משק.

אנו נעזרים גם בנגמלים ממלכישוע, זמניים מהאולפן ומתנדבים.

כרגע הגיעו לעזור לנו גם סטודנטים ובוגרי י"ג בני משק.

 

בל"ג בעומר ציינו סיום של אירועי שנת ה-70 לשדה אליהו. האירוע המרכזי היה ביום העצמאות בו קיימנו כנס בנים; לכנס זה הוזמנו כל הבנים שעזבו את הקיבוץ.

במטבח הכנו לכנס זה כיבוד לקבלת האורחים למשך כל היום וארוחת צהרים מיוחדת לכ-1,500 איש.

בנוסף לזה הכנו ארוחת ערב חגיגית "ישראלית" לליל יום העצמאות לכ-700 סועדים.

 

במשך הקיץ היו לנו הפנינג לפתיחת החופש, ערב גברים, ערב נשים, מסעדה בבריכת שחיה, אירוח קייטנות מבחוץ – קייטנת ית"ד, קייטנת נכדים, קייטנת בית הגלגלים וכמובן שהכל היה בתיאום ותחת חסות ענף המזון.

 

מבחינתנו, ההכנות לחגי תשרי כבר בעיצומן - הכנת התפריטים השונים והזמנת מצרכים מיוחדים.

 

חדר האוכל ממלא תפקיד חשוב בחיי הקיבוץ, אפשר לראות שבארוחות בוקר וצהרים חדר האוכל מלא מפה לפה. את ארוחות הערב רוב החברים אוכלים בבתים, אך מגישים גם ארוחת ערב בחדר האוכל.

 

בלילות שבת וערבי חגים אוכלות רוב המשפחות בבתים את האוכל שאנו מבשלים.

ביום שישי אנו מכינים בהגשה את כל המנות לליל שבת והחברים באים ולוקחים באופן חופשי את האוכל בשעה 14:30 .

 

בהתאם לכל זה יש תורנויות, כמובן - תור ערב לחברות, תורנות שטיפת כלים לחברים ותורנויות שבת לחברים, חברות וילדים החל מכיתה ז'.

                                                                               

 

תמי בנישטי ואלישבע היימן

 

 

 

יבנה

אווירת חג

לקראת חג כל הקומפלקס לובש חג

כי אנחנו יודעים שאנשים אוכלים גם בעיניים

 

בענף שלנו כמעט ואין זמני רגיעה; לאורך כל השנה אנחנו עמוסים בחגים, אירועים, שמחות, קייטנות, אירוח קבוצות, ראשי חודשים וכו'.

עיקר ההיערכות שלנו לאירועים השוטפים נע סביב כוח אדם, ותכנון תפריט תואם לאירוע.   זה נעשה מבעוד מועד כדי שכל המצרכים יהיו בזמן ונוכל לתאם כוח אדם מול משאבי אנוש.

בזמני רגיעה אנחנו מוציאים כ-1000 מנות בשריות ביום. זה כולל קבוצות זמניות וכן את בית הספר התיכון. אנחנו משתדלים להכין תפריט עשיר ומגוון שיערב גם לחיכם של הילדים והמבוגרים. כל ראש חודש מצוין בתפריט עשיר ומיוחד, האוכל מוגש בצורה שונה, עם תפאורה, מוזיקה מותאמת וכו'.

לקראת חגים, אנחנו עושים ישיבת צוות מורחבת עם כל צוות המטבח והאקונומיה, וביחד מתכננים את תפריט החג ואת כל ההתנהלות של תכנון העבודה, כוח האדם, תורנויות וכו'.

גם בחגים אנחנו משקיעים בתפריט עשיר ומכוון כיאה לחג. כל הקומפלקס לובש חג, וזה אומר שהשולחנות ערוכים יפה עם מפה חגיגית ומפיות תואמות, עם סידורי פרחים ועוד, כי אנחנו יודעים שאנשים אוכלים גם בעיניים וחשוב לנו שבכל התחומים תורגש אווירת חג.

החברים שעובדים בענף המזון הינם חברים מסורים שעובדים אי אלו שנים, עם הרבה ניסיון, וזה מאוד מקל על העבודה. יש לנו שף שכיר במשרה מלאה, וכן עוד מספר לא מעט של שכירים, בכל הקומפלקס של ענף המזון. את המטבח מנהל חבר קיבוץ, וכן את הרכש והענף עצמו.

אנחנו עדיין לא קיבוץ מופרט, לכן אנחנו מוציאים 3 ארוחות ביום.

בכל שבת וכן בחגים האוכל מוגש לשולחנות על ידי תורנים. זה נעשה כמובן בתאום מראש עם סדרנית תורנויות. ישנם בחגים כמה סוגי תורנות בענף שלנו, כמו: תורנות בישול בחג, תורני הגשה, שטיפת כלים, חיסול וכו'.

בכל מקרה אנחנו משתדלים לתת לכל חג צביון מיוחד.

אנחנו מאחלים לכל בית ישראל שנה טובה ונפלאה, שנה של בריאות ושמחה, שנה של פרנסה טובה ושובע.

 

רחלי ויצמן, מנהלת ענף המזון בקבוצת יבנה.

קיבוץ עם טעם

על סיפורי מתכונים, קורס מנהיגות וניהול פרויקט

שמחה מוזט

"שנים חלמתי להוציא חוברת מתכונים והשילוב של מתכונים עם סיפורי מקום קסם לי מאוד"

שמחה מוזט, על מנהיגות עם טעם

 

מנהיגות לגילאי הביניים

את הצעה להשתתף ב"קורס מנהיגות" לגילאי הביניים של הקיבוץ הדתי, הפנתה אלי מנוחה זכאי, מרכזת אגף חברה בקיבוץ הדתי עד לפני מספר חודשים. לאחר התלבטות החלטתי שהתכנים מעניינים אותי ולכן נרשמתי לקורס. בקורס השתתפו כ-15 חברים מקיבוצי הקיבוץ הדתי מהעמק, מההר, מלביא וגם מניר עציון. הלימודים התקיימו פעם בשבוע בשעות הצהרים. אחד מן האתגרים שהוצב בפנינו היה לבצע פרויקט. במשך הקורס למדנו איך מנהלים פרויקט, החל משלב הרעיון, דרך הצגת הרעיון לאחראים וקבלת אישור, תמחור הפרויקט, איסוף החומר ועד שלב הביצוע. כמו כן למדנו כיצד לפתור בעיות בתהליך, גישות נכונות למנהלים שונים, ניהול ישיבות, התייחסות מתאימה לסוגי אנשים וכו'.

חלק חשוב מן הקורס היו דווקא ההפסקות; זה הזמן בו נלמדים הדברים האמיתיים. בשיחות הבלתי פורמאליות בינינו שמענו על התנהלויות של קיבוצים אחרים - מה מציק להם ובמה הם גאים, והכרנו דרכים שונות לחיי קיבוץ.

 

מתכונים עם סיפור

לרעיון הפרויקט שלי הגעתי מהר מאוד. שנים חלמתי להוציא חוברת מתכונים והשילוב של מתכונים עם סיפורי מקום קסם לי מאוד. מאיר ליפשיץ, המזכ"פ דאז, מאוד תמך ברעיון ונתן לי את ברכת הדרך להמשך התהליך.

פניתי לאנשים שידעתי שיש להם "סיפור" מאחורי המתכון, או לאנשים שידועים בעוגה מיוחדת שלהם (בהיותי תורנית ב"קידושים" בשמחות, הכרתי הרבה עוגות מיוחדות...). לצערי, אני לא מכירה את כל העוגות בקיבוץ ורציתי להגיע להרבה חברים וחברות, לכן פרסמתי ב'שבולת' וגם על גבי לוח המודעות שאני מחפשת מתכונים עם "סיפורים". הגיעו אלי הרבה מתכונים, שהייתי צריכה לעבד ולנסות. דוגמה לעוגה כזאת הייתה עוגת 'ליזה' - ליזה הגיעה לקיבוץ בשנת 1986 ויחד אתה הגיעה עוגת וניל נהדרת שהייתה קלה להכנה, טעימה ובעיקר נוחה לחיתוך ולמשלוח לחיילים. חיש מהר המתכון עבר מפה לאוזן והעוגה נקראה בקיצור 'עוגת ליזה'. יום אחד גיליתי שהמתכון לעוגה נעלם מביתי. ביקשתי מהדר, בתה הקטנה של ליזה ושותפתי לתורנות, שתכתוב לי את המתכון מחדש. להפתעתי, היא קראה לעוגה 'עוגת מרים' ולא 'עוגת ליזה' וכאן סופר לי "גלגולו של מתכון" (וההמשך – בחוברת...).

ייחודם של המתכונים המופיעים בחוברת, בכך שהם 'שלנו' ומתאימים לאורחות חיינו כאן (החומרים, האירועים וכו'). השילוב בין המתכונים לסיפוריהם יוצר תמונה נוסטלגית ועכשווית של שדה אליהו, מנקודת ראות מקורית.

 


חגיגה של טעמים

היה לי חשוב לסיים את הפרויקט במועד משמעותי לקיבוץ. אחרי גלגולים ועיכובים שונים נבחר ל"ג בעומר, חג הקיבוץ, למועד סיום הפרויקט וחלוקתו כשי לחברים. בעזרת צוות מקצועי שעזר בעצה, ביצוע, תמיכה ודחיפה, הגיעה החוברת לתאי החברים, בשעה טובה ולאחר הרבה עבודה.

החברים ובעיקר החברות מאוד שמחו על החוברת. חלקם התמוגגו מהסיפורים ורובם נהנים גם מהמתכונים, ובזמן האחרון מדווחים לי כל שבוע איזו עוגה מכינים לשבת. לפני שבועות פנו אלי כשבע חברות וסיפרו שהכינו את עוגת הגבינה של לאה.

לאור הביקוש יצאו לאור כבר שתי מהדורות ועוד אחת בדרך.

 

מי שמעוניין לרכוש חוברות נוספות יכול לפנות אלי

(054-5640974) או להשאיר לי הודעה במשרד (6096504-04).

 

שדה אליהו

 

חסר רכיב