תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דבר העורכת

01/11/2009
עמודין תשרי-חשוון תש'ע (737) 1
דבר העורכת
שלום לכם,


שנת התש"ע כבר ניצבת בשתי רגלים כבדות בסלון ביתנו, זה מכבר התחלנו לבקש 'וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה', אך בלב, אנו נושאים תפילה לשנת גשמי ברכה כבר זמן רב.
* * *
חודש החגים שניחוחו כבר נמוג באובך השרבי שנחת עלינו, הוא חודש של תפילה ותחינה כמו גם חודש של מפגשים משפחתיים וחיזוק היחד. החורף הקרב מזמן אותנו להתכנס בבית, ולחזק פן אחר של האינטימיות המשפחתית.
נדמה כי בתנועה שלנו, המשפחתיות היא מצב הצבירה הטבעי יותר, ואין מדובר רק במשפחתיות של קשרי דם, אלא במשפחתיות המתבטאת בדרך חיים ובקרבה בין קיבוצי התנועה. רבים מבין הקוראים השתתפו בחג הסוכות בביקורים ההדדיים בין קיבוצי התנועה, רבים גם השתתפו בחגיגת ה-40 וה-60 של הקיבוצים ראש צורים ועין צורים (בהתאמה) – ומה כמו ציון יומולדת הוא אירוע משפחתי? גיליון תשרי-מרחשוון, מגיע אליכם ברוח זו של משפחה ומשפחתיות.

* * *
פגעי הגיל והמחשב גרמו לי להיכנס לאחרונה אל "אופטיקה יעל" ולרכוש לעצמי, לא פחות ולא יותר, שלשה זוגות משקפיים האמורים לתת פתרון ראיה לכל מצב; על זה אומר הממושקף השני בבית מילה אחת רבת משמעות - "מולטיפוקל" (בהדגשה ועם סימן קריאה!).
המעבר בין זוג משקפיים אחד לשני דורש מספר מיומנויות; הראשונה היא טכנית - יש להוריד זוג אחד ולהניח את השני (בלי לעקם, בלי לשרוט). מיומנות נוספת קשורה ליכולת ההתמצאות במרחב - 'היכן, לשם שמיים, הנחתי את משקפי?' - אך המיומנות החשובה ביותר דורשת גמישות מוחית ויכולת הסתגלות. המעבר בין זוגות המשקפיים השונים דורש מן המוח לסגור ולפתוח צמצם במהירות ולכוונן את הראיה למרחק המבוקש. חידוד חוש הראיה דורש ממני, לצד היכולת להיכנס לפרטים, זמן הסתגלות והרחבת זווית הראיה.

* * *
בגיליון זה, גיליון תשרי-חשוון תש"ע, אני נפרדת מכם לאחר ארבע שנות עריכת "עמודים". בארבע שנים אלו נוכחתי בעוצמתה של התנועה שלנו – תנועת הקיבוץ הדתי, שכוחה בדרכה הישרה - דרך התורה והעבודה (מילים שאולי נשמעות כמליצה, אך אם נפרוט את המעשים נראה שלאורן הם נעשים) ובאווירה המשפחתית שבה, אווירה שאומרת – עם המשפחה אנחנו נשארים בקשר טוב, את הוויכוח אנחנו לא מעבירים לפסים אישיים, ועם הפתרונות והפשרות אנחנו מתמודדים – כמו במשפחה.
בשנים אלו, בהן ערכתי את "עמודים", סיגלתי לי את זווית הראיה הרחבה, לצד היכולת להתמקד בפרטים. בשנים אלו פגשתי אנשים טובים ומעשים מדהימים. הכרתי קיבוצים המתמודדים עם שינויי הדורות – הבוחנים את דרכם ונדרשים להכריע לכאן או לכאן. עבדתי לצדם של חברי המזכירות הפעילה, אנשי אמונה המסורים לתנועה, אנשים הבאים מבית חם ונדרשים, למשך קדנציה אחת, להרחיב את לבם ולכלול את כל קיבוצי התנועה בהגדרת בית.
זה הזמן והמקום להודות לכל מי שעזר לי בהפקת העיתון: לליאור הגרפיקאי - איש "קסם" (וכן לזהבה ולאורית – נשות "קסם" – בגיליונות הראשונים), לעינת לב – שעל העריכה הלשונית (ולחנה גורן-בן צבי, המחליפה המוכנה להתייצב תמיד), לדנה ועדנה במזכירות הקיבוץ הדתי, וכמובן לבני ביתי שעמדו בגבורה בזמני הלחץ של 'סגירת העיתון'.
אחרונים חביבים, ברצוני להודות לכם, הכותבים והקוראים – בלעדיכם לא היה לזה טעם.
החל מן החודש הבא תשב על כיסא העורכת ריבה פריד, חברת מעלה גלבוע, ובשם כולנו אני מאחלת לה הצלחה רבה.
* * *
בערב סוכות, שנראה כאילו היה כאן מזמן, חיכינו בלב מפרפר לשמוע ולראות את גלעד שליט מקריא מדף את שהכתיבו לו. העיניים ראו את הבחור הרזה והחיוור ואת רבע החיוך שעלה על שפתיו והלב שמע את המנגינה העצובה של הדברים – ובכל זאת נבטה לה איזו תקווה. שבועות ספורים עברו מאז אך על הנבט הזעיר נשפכו יותר מדי ערמות עפר – והתקווה, כמו החדשות, עברה לעמודים האחוריים.
אני מבקשת לסיים בתפילה שישוב גלעד שליט במהרה לביתו ולמשפחתו.

קריאה נעימה



חסר רכיב