תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

שמירת שבת ברפת

25/08/2009
עמודים מנחם אב תשס"ט 735 (9)
נחמיה רפל

"יש דברים שמצד ההלכה שבהם אין בהם דופי
אבל אין מכניסים אותם להיכל של קיום המצווה משום הכבוד" (צוריאל אדמנית על חליבה על ידי גוי בשבת)
על יום עיון בנושא חליבה בשבת לרבנים ולרפתנים

"למרות שאני מעריך ומוקיר עד מאוד את דבקותם של חברים רבים בקיבוץ הדתי בקיום מצוות יישוב ארץ ישראל בגופם ממש, ואת התנגדותם ככל שניתן לשימוש בגוי של שבת מתוך אידיאולוגיה אמיתית של אמונה שגם יהודים שומרי מצוות יכולים להיות חקלאים ומיישבי הארץ ללא שיהיו בכך סתירות בלתי פתירות עם עולם ההלכה, אני חושב שהדבר לא יכול לבוא על חשבון הפגיעה בקדושת השבת ובשמירת ההלכה. ומכיוון שאני יודע שהפעלת רפת ומכון חליבה בשבת דורשת מסירות נפש גדולה מאוד וויתורים לא פשוטים, ואני גם יודע שלא כל תורני החליבה הינם ברמה גבוהה כל כך של הקפדה על דקדוקי ההלכה בעת התורנות, וגם לו כולם היו ברמה גבוהה של יראת שמיים וידע הלכתי כמעט ולא יימלט שיתעוררו מדי פעם בשבת בעיות שאין אפשרות לפותרן מבלי לעבור על איסורי שבת, הרי שאנו ממליצים מאוד שבכל רפת יועסק גוי שיחלוב בשבת כדי לצמצם את התלות במערכות החליבה של שבת" כך פתח הרב זאב ויטמן, רב תנובה, את מכתבו לרבני הקיבוצים הדתיים בעמק בית שאן, מכתב שנשלח לפני כארבעה חודשים, והוא שזירז אותנו לקיים יום עיון לרבנים ולרפתנים בנושא - שמירת השבת ברפת.
למעשה, הורתו של יום העיון הייתה בשלהי שנת השמיטה תשס"ח. חז"ל קראו לשומרי שביעית "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ", אך בעבודתנו המשותפת עם הרב ויטמן על מִכְלוֹל הקשיים הנערמים בדרכם של החקלאים שומרי המצוות, זיהינו גם את הרפתנים כגיבורים, המתמודדים מדי שבת בשבתו עם שאלות מורכבות בהלכה. התדירוֹת ביותר הן שאלות החליבה בשבת, ועליהן נשתברו קולמוסיהם של גדולי הרבנים, אך לא נדירות הן השאלות העולות בשעת ההמלטה והאבסת הבקר.

את יום העיון אירחו מנכ"ל מועצת החלב, שייק'ה דרורי, ומזכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, יעקב בכר, בבית ההתאחדות הממוקם באזור התעשייה בקיסריה. כל רפתן מכיר את קומת הקרקע של הבניין, בה נמצאות מעבדות החלב הארציות שיש לזקוף לזכותן חלק גדול מאיכותה של הפרה הישראלית ומאיתנותו של ענף החלב והבקר, ומעליהן נמצא האולם בו התכנסו כ-70 רבנים ורפתנים, מרכזי משק ובעלי עניין. עקיבא פלק, מרכז ועדת המשק של הקיבוץ הדתי, פתח את הכנס בהקריאו את "מעשה העז" של עגנון, והוא הסתיים בהרצאת הווטרינר ד"ר שמוליק פרידמן, מנהל המעבדה, ובביקור מקצועי ומעניין מאוד במעבדות. בהתייחסו לנושא יום העיון אמר מנכ"ל מועצת החלב: "כאחראים על אספקת החלב ומוצריו אנו מזהים שעם ישראל הולך ונוטה לחרדיות. צרכני החלב דורשים יותר ויותר הכשרים, יותר ויותר גבוהים. בשביל מיעוט הדורש רמה גבוהה של כשרות מעבירים את כל הייצור במחלבה לרמת הכשרות הגבוהה, וגם עליכם כרפתנים ליישר קו עם דרישות השוק".


מה בין גוי לגרמא?
עיקרו של היום הוקדש לדיון הלכתי-מעשי בשאלת החליבה. הח"מ פתח בהשוואת שתי המהדורות של "שמירת שבת כהלכתה" (בראשונה נאמר: "ויש להשתדל לחלוב על ידי נוכרי", ובשנייה כתב הרב נויברט ז"ל: "והתירו לחלוב על ידי נוכרי"), והמשיך בהצגת "משנת תורה ועבודה", תוך שהוא מצטט את מאמריו של צוריאל ז"ל בנושא "גוי של שבת": "לא נראה שנוכל לעשות את הנוכרי לנורמה של פתרון בעיות השבת ...", וכן: "ההכוונה החד-צדדית של פתרון בעיות ההלכה על ידי אינו יהודי – סכנה גדולה בה ...". בהרצאתו של נחום ברוכי על הנושא: "הוויכוח של מייסדי הקיבוץ הדתי עם הרב קוק זצ"ל על חליבה בשבת", המשיך נחום בהצגת העמדה הרעיונית של מייסדי הקיבוץ הדתי בנושא חליבה בשבת מול פסיקותיהם המגוונות של רבנים בארץ ובגולה, וסיכם את דבריו בהעמדת סימן שאלה על עצם נכונות המיתוס על הוויכוח עם הרב קוק זצ"ל.
בעזרת מצגת נאה, ועל סמך ציטוטים מפוסקי הלכה לאורך הדורות, הבהיר הרב ויטמן את ההלכה כפי שהיא מיושמת במחלבות תנובה, ואת דרישות תנובה מהרפתנים המספקים חלב לכשרות "מהדרין". על הנקודה האחרונה חלק הרב איתן צוקר, רב קיבוץ מירב, שביקש מהרב ויטמן להגדיר את דרישות הכשרות של תנובה, ולהשאיר לרב המקומי להחליט ביחד עם הצוות המקצועי כיצד לעבוד ולהגיע לרמה הנדרשת. לני קפלן, מרכז רפת מעלה גלבוע, הציג לדוגמה את הפתרון שגובש אצלם: נוכרי שעובד במשק בחקלאות בכל ימי השבוע מצטרף לצוות החולבים ברפת בשבתות, והוא מסייע לפתור בעיות המתגלות במהלך החליבה.

חתם את היום הרב מאיר נהוראי, הרב של משואות יצחק, שהסביר את המונח "גרמא", המהווה תשתית לכל המיכון של מערך החליבה בשבת, והרחיב בהבהרת המעבר "מחליבת גרמא לחליבת גוי". בהתייחסו לכל הסוגיה אמר הרב נהוראי: "המרא דאתרא, בבואו לפתור שאלות של חליבה בשבת, עוסק בסוגיות הרבה יותר חריפות מאלה העומדות בפני נותן הכשרות לחלב. הוא הדין בפסח: המטביע את חותמת הכשרות על שקית החלב דואג נקודתית לכשרות החלב שבשקית, ואני דואג שבכל הרפת יקויים 'בל ייראה ובל יימצא'. איך אפשר בכלל להשוות בין שתי המשימות מבחינה מעשית ומבחינה הלכתית?"
בסיום היום הקריא הח"מ את הפסקה האחרונה במאמרו של צוריאל, "גוי של שבת – כן או לא?", שנכתב לפני 48 שנה: "בברייתא של 'פיטום הקטורת' אנו מזכירים שיש דברים שיכולים להיות יפים לקטורת, אלא שאין מכניסים אותם להיכל משום הכבוד. כן גם מקומם של היתרים אלו (לעבוד עם גוי של שבת): יכול להיות שמצד ההלכה שבהם אין בהם דופי, אבל אין מכניסים אותם להיכל של קיום המצווה משום הכבוד".





חסר רכיב