תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

דבר העורכת

25/08/2009
עמודים מנחם אב תשס"ט 735 (9)
דבר העורכת
שלום לכם,

"מנחם-אב" הוא חודש מלא בטוב.
שהרי, זהו חודש של בציר ענבים וביכורי פירות, ועוד הוא חודש של קיץ וחופש, של ים מלוח ואבטיח מתוק.

נכון, גם אני יודעת את שאמרו חכמים: "משנכנס אב ממעטים בשמחה" (תענית ד', ו)
ונכון, גם אני יודעת שתשעה ימים (ועוד מחצה) אנו נוהגים בדיני אבלות ברמות שונות.
ואיך מתיישב השפע הזה, החופש הזה, השמחה והאנרגיה המתפרצת הזו – ליגון ולאבל, לקומה השחוחה ולהלך הרוח הנוגה?

וכך מסופר על חבורת חכמים ורבי עקיבא בתוכם במסכת מכות (פרק ג');
"...פעם אחת היו עולין לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק. אמרו לו מפני מה אתה מצחק. אמר להם מפני מה אתם בוכים?"
וכקוראים תמימים (אם נצא מתוך הנחה שזו הפעם הראשונה בה אנחנו קוראים את המדרש) - ברור לנו למה בכו חכמים ולא ברור על מה צוחק רבי עקיבא…
"אמר להן לכך אני מצחק … תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב: 'לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו']' (מיכה ג') בזכריה כתיב: 'עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם' (זכריה ח') עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה."
הנה אנו למדים, שוב, שלכל תמונה יש כמה פנים, כל סיטואציה ניתנת לפירושים שונים, והכל בעיני המתבונן. בחודש אב, בו אנו מתאבלים על חורבן הבית, אנו יכולים לאמץ עוד כמה זוויות ראיה.

גיליון אב, עוסק בקו התפר שבין ט' לט"ו באב, בין הקרעים וחוסר האחדות (אז והיום) המובילים לחורבן, לבין הקריאה לאהבת חינם (ובעיקר לסובלנות – שהיא התגשמות ערך 'אהבת חינם') המובילה לבניין הבית. בבניין הבית נפגוש גם במדור "קו המשווה", בו שאלנו רבנים וזוגות צעירים על חופות וחתונות, מנהגים ובקשות.

ובחודש אב, כבר שנה רביעית, שמשפחת שליט מייחלת ומחכה, נאבקת ובוכה. ולמצוא נקודת מבט מנחמת - קשה. שלש שנים מופיעה כאן, בדבר העורכת, תמונתו של גלעד שליט (בתחילה עם אודי גולדווסר ואלדד רגב, זכרם לברכה), ובשבוע שעבר, במרכז של הסנטר בדיזנגוף בתוך המון אדם, נתקלתי בשולחן ערוך ועליו מפה וכלים נאים וכסא לידו – והשלט עליו: שמור לגלעד שליט. שיחזור במהרה בימינו – אמן.

קריאה נעימה


חסר רכיב