תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

כנס מזכירויות הקבה'ד

27/07/2009
עמודים תמוז תשס"ט (734) 8
על מנהיגות, ערכים ומשפחתיות
סיכום כנס מזכירויות הקיבוץ הדתי בטירת צבי
גילה ו. קפלן


75 חברי מזכירויות מכל הקיבוצים התקבצו ובאו לטירת צבי
לכנס שהוקדש להתמודדות עם סוגיית המנהיגות בכלל
ועם המנהיגות בקיבוץ הנמצא בשלבים שונים של שינוי והתחדשות בפרט


כנס המזכירויות עסק בהיבטים רבים הנוגעים להובלת הקהילה בקיבוצים כולל מנהיגות מתוך שותפות, קשרי הגומלין בין בעלי התפקידים בקיבוץ וכלל החברים, מציאת איזון נכון בין הטיפול ב"דחוף" ל"חשוב", התמודדות עם דילמות יומיומיות ועוד.
בנוסף עסק הכנס בערכיו הייחודיים של הקיבוץ הדתי ביחס לציונות הדתית, בדגש על צדק חברתי, זהותה היהודית של מדינת ישראל וחיבורה לעולם היהודי.
* * *
את הכנס, שהוקדש לפתיחת אירועי שנת השמונים לקיבוץ הדתי, ארגנה מנוחה זכאי, ראש אגף החברה בקיבוץ הדתי: "המטרה הייתה לערוך מפגש ברמה התנועתית, להעמיק את ההיכרות אחד עם השני ועם התנועה, ללמוד דברים חדשים, לבדוק היכן ניתן להיעזר, וגם לצאת ביוזמות חדשות שיכולות לצמוח מפורום גדול שכזה. מזכירי הקיבוצים נפגשים בפורום קבוע פעם בחודש, וכאן היה מפגש גדול יותר הן בנוכחות והן באורך הזמן ובאינטנסיביות".
נחמיה רפל, המזכ"ל, הדגיש את עוצמת הכנס: "למעשה קיבצנו את המנהיגות הנבחרת של הקיבוץ הדתי. כינסנו עשרות חברים וחברות שכל אחד מהם נבחר בקיבוצו לכהן במזכירות. זו אמנם אינה המנהיגות המובילה בתחומי הרוח, אך בפועל היא מובילה את חיי היומיום ומתוך כך היא מובילה את עולם הערכים הלכה למעשה".

מעגלים נפתחים
הכנס נערך בהנחייתו של שי בן יוסף. בן יוסף הוא מנחה קבוצות ויועץ ארגוני, והוא מתמחה בהנחיה של כנסים רבי משתתפים. משתתפי הכנס, שהגיעו לעמק בית שאן לאחר יום עבודה וחשבו שהם הולכים להתיישב ולהאזין בנחת למרצה אורח, טעו ובגדול. הדיונים התנהלו בשיטה מוכרת ומקובלת בקיבוץ הדתי - 'מעגלים משתנים': המשתתפים ישבו סביב שולחנות עגולים, ועם כל שאלה שהוצבה לדיון הוחלפו המשתתפים בכל קבוצה, וכך נוצרה היכרות קרובה המאפשרת זרימה חופשית של רעיונות.

ביום הראשון של הדיונים, שנערכו תחת הכותרת: "מנהיגות משתפת – מנהיגות בגובה העיניים", נתנו המשתתפים את דעתם על השאלות: כיצד מנהיגים מתוך שותפות? איך שומרים על המתח שבין הדחוף לחשוב? מהם קשרי הגומלין בין מנהיגי הציבור לציבור? ומהם הערכים המנחים את המנהיגות הקיבוצית? הדיונים השונים הציפו אל פני השטח קשיים משותפים, ולצדם גם נקודות מבט שונות בין קיבוצים בעלי התנהלות שונה. בדיון בו השתתפתי בנושא המתח שבין הדחוף לחשוב, שיתפה אותנו מזכירת אחד הקיבוצים בעובדה שאצלם בקיבוץ, כמעט ואין עוסקים בתכנון לטווח הארוך אלא יותר ביומיום. הדיון התפתח לשאלה – האם ניתן בכלל לשנות עובדה זו, האם מדובר בתבנית התנהגות של קיבוץ מסוים או שזו שאלה של אישיות? ואפשר לקוות שכך או כך, תהיה אולי תזוזה קטנה באותו קיבוץ בעקבות הדיון בכנס.

להעלות מיסים!
את תוכנית הערב פתחה מקהלת טירת צבי, בניצוחה של הדס שטורמן (עין חרוד מאוחד) שהנעימה למשתתפים בשלשה שירים. "הקיבוץ הדתי בחברה הישראלית", היה נושא הדיון שממנו ראויים להיזכר דבריו של אמנון שפירא (טירת צבי), שהצטרף לדיון וקרא לציבור לחזור ולהיות כח משפיע בחברה הישראלית וכדבריו: "אני רוצה שיעלו את מחיר המס שמשלמים הקיבוצים לתנועה פי חמש! אני לא רוצה שהמס ישמש רק לתשלום משכורות לפעילים, אלא שישמש לפעילות שתוביל למעורבות עמוקה וקשר רחב ורצוף עם החברה הישראלית". בהמשך הערב, סקר עדי שגיא (מחלקת יג"ל ובטחון), את פעילות גרעיני היג"ל ואת העבודה החשובה שנעשית על ידם. עדי הדגיש את העובדה שבכלל האוכלוסייה אחוז הלא מתגייסים ואחוז הבנות המשרתות בשירות הלאומי שנה אחת בלבד עולה מדי שנה. נחמיה רפל פרש בפני הנוכחים את העשייה העצומה של התנועה במישור הלאומי, תוך שהוא מפרט כדוגמה את מעורבותו של הקיבוץ הדתי בדיוני הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, ואת החזון של "גרעיני יגל" – בוגרי י"ב המתנדבים לשנת שירות כגרעינים בעיירות פיתוח, כפרי נוער וכד' – לעתידה של הציונות הדתית כולה: "מה שעשו הורינו כאשר לימדו את הבנות גמרא כמו את הבנים, ואפשרו בכך את מהפכת לימוד התורה לנשים, אנחנו נעשה בע"ה כאשר נציב לפני בוגרי בתי הספר הדתיים את האפשרות ללכת עם סיום לימודיהם הפורמאליים לגרעינים המשלבים גמילות חסדים, לימוד תורה ובניין הארץ".

ריקוד של מנהיג
הבוקר השני נפתח בשיעורו מעורר ההשראה של הרב יובל שרלו. בדבריו, עמד הרב שרלו על הנקודה המבדילה בין כלב בן יפונה ליהושע בן נון – הנקודה שגרמה לכך שיהושע נבחר להיות המנהיג היורש את משה, וכלב "הסתפק" בירושת חברון. דווקא יהושע שלא קם ונעמד מול העם באמירה "עלה נעלה", הוא המנהיג שמבין את "הריקוד" שבין המנהיג למונהג, שמבין שיש מוביל ומובל, אבל על קשר עין – צריך לשמור. בהמשך דבריו הזכיר הרב שרלו את התפקיד המרכזי שתפש הקיבוץ הדתי בעבר בתוך החברה הישראלית ובתוך הציונות הדתית כגורם המזמן לדיון וכמתווך הוגן. הרב שרלו קרא לקיבוץ הדתי לחבור לפרטנרים מתאימים בחברה הישראלית ולתפוס מחדש את ההובלה. מהלך שכזה, אמר, יוביל גם להתעוררות ולתחייה פנימית בתוך הקיבוצים.
בהמשך היום ערכו המשתתפים הכרות עם שיטת התנהלות חדשה, שפותחה בחברת 'גבים' ושביכולתה לסייע לכל אחד בתפקידו הציבורי בקיבוצו. פעם נוספת התכנסו הנוכחים למעגלים בכדי לדון באמצעות השיטה החדשה בדילמות שהובאו על ידי המשתתפים, מתוך עולמם הקיבוצי. התנועה המתמדת בין תוכן הדיון לבין הצורך להעביר אותו דרך צורת חשיבה מובנית היה לא פשוט, האיר זוויות חדשות, ונתן עוד כיוון מחשבה.

סרגל הזמן – על אמונה וחוסר אמונה
על סרגל הזמן הוזמן כל משתתף לבדוק כיצד הוא תופס את העשורים האחרונים והבאים, מנקודות מבט שונות: נקודת מבט אישית, קיבוצית, תנועתית, לאומית ועולמית.
לאחר שסרגלי הזמן התמלאו בפתקאות בצבעים שונות המשחזרות וחוזות את האירועים השונים, חזרו המשתתפים והתכנסו במעגל מרכזי, שם העלו תובנות שנעו על ציר הזמן, ובמקביל על הציר שסב בין האישי ללאומי ובחזרה, במעין ספירלה הסובבת מעלה ומטה ובמקביל זזה קדימה ואחורה. "במעגלים הפנימיים, האישי והקיבוצי, אנו רואים אופטימיות, אך ככל שיוצאים למעגלים הרחבים יותר – תנועה, לאום, עולם – האמירות יותר פסימיות - אולי מכיוון שברבדים האלה יש לנו פחות שליטה?", שאל עופר שלומי (סעד), מנהל קהילה.
יצחק פלנזר (לביא), מנהל קהילה בשלוחות וראש המזכירות בלביא, ציין ש"גם הקיבוצים המתחדשים ממשיכים לדבוק בערכי הליבה ולשמור עליהם. לעתים יש גישה כאילו רק השינויים וההתחדשות יצילו את המצב – ולא הוא. צריך להתאים את העניין לכל יישוב ויישוב. לא לפעול על אוטומט – בכל צעד שעושים גם משלמים מחיר". ואכן נושא "ההשתנות" היה אחד הנושאים שעלה על השולחן מזוויות שונות.
גם מנציגי הקיבוצים השמרניים נשמעה הדעה שצורה מסוימת של עצמאות כלכלית והפרטה תתכן, והיא תגיע אליהם - אך לא בעתיד הקרוב.
צביקי פורת, מרכז משק עלומים, ציין לגבי הוודאות שהובעה בנושא השינויים וההפרטות כי ידוע לכל למי נתנה הנבואה... ויש גם גלגל חוזר בעולם.
בנוגע למעורבותנו בחברה הישראלית אמר יצחק פלנזר, שכיהן בעבר גם כמזכ"ל הקיבוץ הדתי: "המהפכה בחשיבה לגבי מעורבותנו בחברה הישראלית – הגיעה אלינו רק אחרי מלחמת ששת הימים. לפני כן הקיבוץ הדתי היה עסוק בהישרדות ובבנייה מחודשת של הקיבוצים שאבדו לנו במלחמת העצמאות. ההסתכלות החוצה חשובה מאוד לכל קיבוץ וקיבוץ ולא רק ברמת התנועה".
דני תמרי (שדה אליהו) מנהל קהילה ומזכיר קיבוץ מעלה גלבוע, שגם הוא כיהן בעבר כמזכ"ל הקיבוץ הדתי, מוסיף בנושא זה: "הרבה שנים אנחנו מתעסקים רק עם עצמנו. חסרים לנו הוגי הדעות שהיו לנו בעבר. אנחנו צריכים לגדל תלמידי חכמים כפי שהיו לנו בעבר, שיוכלו להתמודד עם המצב החדש. צריך להשקיע הרבה כסף והרבה כח בתנועה כדי שיהיו לנו כח והשפעה. איננו צריכים לחקות אחרים, עלינו להוביל עם הערכים שלנו".

בהמשך היום התקיימו דיונים רבים נוספים, הן על פי נושאים מתוכננים והן לפי נושאים מזדמנים, אותם זימנו משתתפי הכנס.
הכנס הסתיים עם סיפורי מנהיגות יפים שהאירו את חצי הכוס המלאה, והראו שהחלק היפה הוא הרבה יותר מהחצי.
בדברי תודה לאכסניה ולמארגנים, אמר נחמיה: "ההתחדשות היא לא רק הכרחית אלא אף חיובית. הכל משתנה מסביבנו, וגם עלינו להשתנות. כאשר יש תחושה חזקה של משפחתיות, כפי שהיא מורגשת בעוצמה אדירה בכנס הזה, וכאשר יש בסיס ערכי יציב, מקבלת התנועה קדימה את היופי של ההתחדשות, אותו יופי שאנו רואים כל בוקר בשמש הזורחת, ובכל שנה באביב הפורץ".


חסר רכיב