תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

עריכה כדיאלוג

15/07/2009
עמודים סיון תשס"ט (733) 7
עריכה כדיאלוג
הילה אונא

איך לכתוב: עורכת לשונית, עורכת לשון, עורכת טקסט?
הילה אונא, על דילמות, אמון ועושר רוחני (ולא רק)

אני עורכת לשונית.
כבר במשפט הקצר הזה טמונה דילמה שקשורה לעבודתי (רמז: העבודה לא קשורה ללשונית של פחית...). אז איך לכתוב: עורכת לשונית, עורכת לשון, עורכת טקסט?
התשובה נמצאת על הסקאלה בין הצורה התחבירית-דקדוקית הנכונה לבין מה שנהוג ומוכר. שם אני מתרוצצת, על הסקאלה הזו - שמסומנים בה גם סוג הטקסט (ספרותי, פרסומי, מידעי וכד') וקהל היעד - כשהמטרה העיקרית שלי היא שהטקסט והמסרים שלו יהיו ברורים.
אנחנו רגילים להתייחס ל"קנקן" ומשקיעים הרבה בעיצוב, אך כבר אמרו אבותינו: "אל תסתכל בקנקן", ובכל אופן, לא רק בו...
כשאני מקבלת הזמנה יפהפייה ל"יום שמחת ביתנו היקרה" – אני מקווה שכל המוזמנים יביאו מתנות המתאימות לכלת השמחה הצעירה ולא לחנוכת בית...
כשאני קוראת במתכון: " כשהעוגה קרה, שופכים קופסה של מילוי...", אני מקווה שלא ממלאים במדויק אחר ההוראות, כי הקופסה עלולה לקלקל את העוגה היפה...
ויש עוד דוגמאות, שמבהירות את הצורך בעריכה לשונית.

מי צריך עריכת לשון?
לטעמי, כל טקסט וכל כותב זקוקים לעריכת לשון. תמיד טוב שזוג עיניים מקצועיות יעברו על הטקסט פעם או פעמיים, יבחינו (כמעט) בכל שגיאה, יאתרו חזרות מיותרות בטקסט, ישימו לב לפיסוק ולמשמעות שהוא נותן למשפט. בנוסף לכך, כשצריך, אני מציעה לכותבים לקצר משפטים מסורבלים, להבהיר מסרים בלתי ברורים, לסדר פסקאות ברצף מסוים, או לנסח קטעים שלמים בצורה אחרת.
האתגר המורכב ביותר בעריכת לשון הוא השמירה על הסגנון המיוחד של הכותב. יתכן וזו הסיבה שכותבים רבים נרתעים מעריכת לשון, אך לדעתי הם וקוראיהם מפסידים מכך... עריכת לשון טובה היא תוצאה של דיאלוג בין הכותב והעורך. למרחק הגיאוגרפי אין משמעות, כיוון שהעבודה והקשר, רובם ככולם, מתבצעים דרך המייל, אך יש חשיבות גדולה לקרבה הרעיונית, לאמון ולפתיחות. כשאני עורכת טקסט אני קוראת אותו כמה פעמים, מסמנת את התיקונים, מנסחת כמה אפשרויות חלופיות ומגדירה את הכל כהצעות. ברור לי לגמרי שהיצירה היא של הכותב והוא שמחליט מה ואיך לכתוב. תפקידי הוא לחזק את ידיו, בכל המובנים, כדי שהוא וקוראיו יפיקו את המקסימום מכתיבתו.

איזהו עשיר?
בעבודתי אני מתעסקת ומתעמקת בעולמות תוכן רבים ועשירים ויוצרת דיאלוגים עם אנשים מיוחדים.
לפני כמה חודשים יצא לאור הספר "השמיעיני את קולך", אשר מאגד בתוכו מבחר מאמרים מעלוני "קולך". עורכת הספר היא רחל קרן, ואני מודה לה על ההזדמנות והזכות שנתנה לי. למרות שהמאמרים כבר עברו עריכה לפני פרסומם בעלון, הכללתם בספר דרשה עריכה קפדנית נוספת. היה צורך לקצר חלק מהמאמרים מבלי שיאבדו מערכם, לאחד כתיבת מילים שאפשר לכתבם בצורות שונות (מאד או מאוד? – דווקא הצורה השנייה נכונה, אך רבים מעדיפים לכתוב ללא וי"ו), לכתוב את המקורות באופן זהה בכל המאמרים, לבדוק שאין חזרות מיותרות בתוך המאמרים עצמם או בינם לבין מאמרים אחרים, ועוד ועוד. נראה לי שקראתי כל מאמר לפחות כחמש פעמים, והרווח, כמובן, כולו שלי...
העשרתי את עולמי בקולות רבים ומעניינים, שמחזקים ומכוונים את קולי הנשי-דתי.
בדומה לכך קיבלתי רבות מעריכת מספר חוברות שיצאו לכבוד שנת ה-70 לשדה אליהו. דרך הסיפורים והאנשים עמם עבדתי התחברתי לייחודיות של הקיבוץ שלי והכרתי את ההיסטוריה המפוארת שלו.

"הילה במילה"
לפני כשנה וחצי הרגשתי שהגיע הזמן המתאים למימוש יכולותיי. מאז אני מנסה לשלב בין העשרת עולמי הרוחני ובין העשרת קופת הקיבוץ. ליזמות שהקמתי קראתי "הילה במילה – שירותי מילים".
אני עובדת מהבית, עושה את צעדיי הראשונים בתמחיר ובשיווק בעולם הגדול ומתאמצת להרחיב את חוג הלקוחות (המרוצים).
מנהלי חברות וענפים, אנשי גרפיקה ופרסום, כותבי תקנונים וחוברות הסבר לציבור, חוגגי שמחות (כן ירבו) ואבלים (חו"ח), סטודנטים ברמות שונות, וכמובן כותבי ספרים ומאמרים - לכולכם אשמח לתת שירות בעריכת לשון, התאמת סגנון, תיקון שגיאות, חריזה וניסוח ועוד.
מחכה לקשר ולדיאלוג אתכם.

שדה אליהו

חסר רכיב