תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

ברברן כתיבה

15/07/2009
עמודים סיון תשס"ט (733) 7
ברברן כתיבה
רפי אילן

"רשימות לעלון, מחזות, תרגומים והשוואות תרגומים"
רפי אילן, אוהב לכתוב ורק עצוב שלא כל דבר ראוי לקריאה.

בעקבות בקשתה של עורכת "עמודים" נתבקשתי לכתוב ב"קצרה" על כתיבתי
מסתבר שאני קשקשן לא קטן שפשוט... אוהב לכתוב. כנראה שירשתי זאת מאבי ז"ל שהיה סופר ידוע בגרמניה וכתב רומנים בלשיים שלצערי איני יכול לקראם. מלבד כתיבת רומנים מעולם בתי המשפט (אמא הייתה ד"ר למשפטים ועורכת דין), אהב אבא לכתוב "חרוזים" וגם לתרגם מגרמנית לעברית כל מיני משפטים הומוריסטיים. בשנתו האחרונה כתב ספר זיכרונות בעברית, ממנו למדתי כי אבא כתב גם פרקי הווי הומוריסטיים ובשנות לימודיו בבתי ספר ובאוניברסיטה הצטיין בכתיבת חיבורים!
כקיבוצניק נאמן כתבתי גם אני רשימות לעלון הקבוצה שלעתים הרגיזו את החברים ולעתים עוררו הסכמה. כשחזרתי לקבוצה מעבודתי בקומונת בני-עקיבא בת"א, "ייסדתי" את להקת "הקלשון", שקרוב ל-40 שנה הופיעה בחתונות, מסיבות, יובלות ושאר שמחות. את "החומר" – פזמונים ומערכונים - כתבתי אני ואת הלחנים גנבתי, כמקובל. כתיבת פזמונים הייתה הובי שלי עוד מתקופת גוש עציון ואחר כך בבני-עקיבא. לתופעה התרבותית הזו קראו "אופרטה".
מגיל צעיר הייתי חובב תיאטרון ונהגתי ללכת (לבד...) להצגות "הבימה", "האוהל" ו"המטאטא". בתיאטרון הזה פגשתי בפזמונאי בשם נתן אלתרמן שכתב לתיאטרון פזמונים חביבים. ניסיתי ללכת בעקבותיו... היום אני עובד באוניברסיטת ת"א ב..."מוסד אלתרמן", במרכז כ"ץ לחקר הספרות והתרבות העברית.
בעקבות אהבתי לתיאטרון נעשיתי במאי חובב בלהקות החובבים שהיו בזמנו בתנועה הקיבוצית. כתבתי וביימתי "יצירות מופת" עבור בית הספר בקבוצת יבנה, תרגמתי מערכונים מאנגלית לעברית ואפילו כתבתי מערכון משותף עם ידידי יהודה ברט ז"ל (קבוצת סעד) עבור "להקת הדרום של הקיבוץ הדתי". היום אני עובד בסטודיו למשחק – ניסן נתיב – מנהל את ספריית הדרמה והתיאטרון.
* * *
לפתע נחת אצלי "ג'וק" ושמו "היינריך היינה". התחלתי לתרגם את שיריו, למרות שהגרמנית שלי רצוצה לחלוטין. נעזרתי בתרגומים אנגליים וברוב חוצפתי (גם היינה היה חצוף) פרסמתי כמה מהתרגומים בעיתון ידוע בשם... עמודים. במגירה מונחים עשרות שירים של היינה שבשל עצלותי הידועה לשמה, מונחים שם ומחכים...
בנושא ספרות ותיאטרון כתבתי מפעם לפעם ב"עמודים", "במה" ובעיתונים אחרים. במשך השנים נוסף לי עוד "ג'וק" – השוואת מחזות.
במשך כמה שנים פרסמתי ב"מוסף לספרות ואמנות" של עיתון "הארץ" תחת השם "השוואת מחזות" קטעים מתוך מחזות ידועים שתורגמו כמה פעמים. למשל – המונולוג הידוע של המלט: "להיות או לא להיות" תורגם יותר מתריסר פעמים על ידי משוררים שונים. בחרתי תמיד במחזות בעקבות הצגותיהם בתיאטרון הישראלי. כיום אני כותב באותו תחום בעיתון "מקור ראשון" תחת הכותרת "תרגומים הרבה" וממשיך לפרסם את התרגומים השונים לאותו קטע (בדרך כלל של ידידי הטוב... שיקספיר).
לפני 7 שנים ערכתי עם גלעד בן שך (רשת ג') את: "צריך לצלצל פעמיים" – שירי זמר, שירי ספר ופזמונים מאת נתן אלתרמן (הוצאת הקיבוץ המאוחד).
במגירה גדולה בביתי, טמונים עוד כמה "אוצרות" של ממש, כמו פרקי זיכרונות על קריאת מחזות בהיאחזות נח"ל (הייתי פעם קצין חינוך בנח"ל), נקודה ושמה ביריה (הייתי פעם תושב ביריה ב' ו-ג'), פגישות עם יוסקוביץ-יוסיפון (ידידו הטוב של אלתרמן) ואפילו – שומו שמיים – קומדיה בריאה בשם "איפה אתה משרת" שהתיאטרון הישראלי חסר המעוף דחה אותה בשאט-נפש...
סיכומו של דבר: הח"מ פשוט אוהב לכתוב ורק עצוב שלא כל דבר ראוי לקריאה.

נ.ב. אני עדיין כותב – כמו אבותינו – בעט, ולא מתקרב למחשב, פקס, מייל, S.M.S. ושאר מרעין בישין.

עין צורים

חסר רכיב