תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

מלטשי היהלומים

15/07/2009
עמודים סיון תשס"ט (733) 7
עמוד ראשון - מלטשי היהלומים
על כתיבה ועריכה
ד"ר יואל רפל

"עורך אינו מבקר, עורך אינו מחליף את המחבר. עורך טוב צריך לדעת מה 'ראוי' מה 'יפה'
ומה 'נכון' כיצד נוצרת הרמוניה בין המרכיבים השונים הבונים את היצירה
מלאכת העריכה היא פעולה פרשנית מובהקת המחייבת מיומנויות
שאינן מצויות בהכרח אצל כותבים טובים ונודעים"
ד"ר יואל רפל, על עריכה המתחילה כבר מבראשית

מוקדם ומאוחר
שתי הערות של גדול פרשני התורה, רש"י, לפסוקי פרשת 'בהעלותך', שבחומש במדבר, אותה אנו קוראים בחודש סיון, נקשרות באופן ישיר לכתיבה ועריכה של טקסט ספרותי.
הערותיו של רש"י היו ראויות לשמש אבני יסוד במלאכת הספר העברי החוגג בחודש זה את חגיגתו השנתית. אף שבין המוציאים–לאור, המפיצים והמוכרים קיימת מחלוקת גדולה בשאלת ערכו
ותוכנו של 'שבוע הספר העברי' הרי שבכל הקשור לספר הספרים כל יום הוא חג חדש ומתחדש.
השפה העברית עשירה מאד בצירופי לשון, פתגמים ומכתמים. מעטים אינם מכירים את המשפט החוזר בכמה מקומות בפירוש רש"י 'אין מוקדם ומאוחר בתורה'.בפירושו למילים 'בחודש הראשון' ('במדבר', ט, 1) כותב רש"י: "פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר, למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה". אצל רבים מתקבל, בצדק, הכלל שקובע רש"י כפירוש לסתירות או לחוסר התאמה בתיארוך אירועים היסטוריים שונים. אלא שיש להרחיב את היריעה.
בכל המקומות שבהם רש"י משתמש בכלל זה כוונתו היא להעיר על דרך עריכת המקרא.
אין זה המקום להרחיב בשאלה, האם התורה שניתנה בהר-סיני הייתה כתובה בדיוק כפי שהיא מצויה בידינו? בנושא זה חלוקים החוקרים כבר שנים רבות, ובני ברית ושאינם בני ברית טבלו עטם
בסוגיה קשה ונכבדה זו. הכלל שקובע רש"י משמעו חד וברור, הטקסט המקראי כפי שהוא בידינו עבר עריכה, ואין זה מעלה או מוריד מי היה זה שעשה את מלאכת העריכה.
מעצם העריכה נולדו בעיות פרשניות שתשובה לחלק מהן היא באמצעות הכלל 'אין מאוחר ומוקדם בתורה'.

ביסוס להשקפה כי הטקסט המקראי עבר עריכה ניתן למצוא בפירוש רש"י לשני פסוקים בפרשת 'בהעלותך' מ"ויהי בנסוע הארון" עד "אלפי ישראל" (י,35-36) הנקשרים היום להוצאת ספר התורה והכנסתו. לפני ואחרי הפסוקים מסומנת האות 'נון' כשהיא הפוכה. רש"י על אתר כותב: "עשה לו סימניות מלפניו ומלאחוריו לומר שאין זה מקומו. ולמה נכתב כאן? כדי להפסיק בין פורענות ופורענות". השאלה העומדת בפני רש"י ברורה - שאלת עריכה. התשובה אף היא באותו תחום. לדעתו הכרעת העורך למקם שני פסוקים אלה בתוך סוגריים מרובעים נועדה להפריד בין תיאורי שני פורעניות.
על דעה זו חולק הרמב"ן שאינו מוצא בתיאור המקראי שתי פורעניות, האחת לפני אותם פסוקים והשנייה לאחריהם ועל כן הוא כותב "ואין בזה טעם או ריח".
הרחבתי בשני מקרים אלה רק מפני שהם מעידים כאלף עדים על משמעות העריכה המהווה יסוד בהתקבלותו של כל ספר וספר, מאז ועד היום הזה. תפקידו של עורך הוא לקחת טקסט, כל טקסט, ולשפר אותו. עורך אינו מבקר, עורך אינו מחליף את המחבר. עורך טוב צריך לדעת מה 'ראוי' מה 'יפה' מה 'נכון' כיצד נוצרת הרמוניה בין המרכיבים השונים הבונים את היצירה. מלאכת העריכה היא פעולה פרשנית מובהקת המחייבת מיומנויות שאינן מצויות בהכרח אצל כותבים טובים ונודעים. טובי הסופרים החיים בקרבנו ואשר ספריהם מונחים על מדפי שבוע הספר העברי,זכו וזוכים לעריכה דקדקנית ופרטנית המחוללת שינויים של ממש ביצירותיהם .עריכת לשון היא עריכה טכנית וכן גם עריכה לדפוס
היא עריכה טכנית, עריכה תכנית היא מקצוע, היא תורה שלמה שיש בה שילוב של טעם, ידע, הבנה, רגישות ומיומנות. עורך טוב יודע לשנות את סדר הפרקים, לעבור מגוף ראשון לגוף שלישי, להוריד או להעלות את השפה, לבטל קטעים או משפטים, לשכתב פסקאות, להבהיר סתומות לאתר סתירות בכתוב, בקיצור, העורך הוא הפרשן הראשון של היצירה הכתובה בטרם תצא לאור.

אמנות הליטוש
מלאכת העריכה נעשית ללא הילה, ותשואות הקוראים מגיעות למחברים ולא למי שטרח ועמל על שיפור יצירתם. ובכל זאת ישנם כותבים שאינם מסתירים את חלקו המשמעותי של העורך.
כזה הוא מאיר שלו שבכל הזדמנות מפאר ומרומם את עורכו אברהם יבין, דומני הטוב שבעורכי הפרוזה בישראל, וכך עשה גם סטיבן הוקינג שאמר כי בזכות עורכו הספר 'קיצור תולדות הזמן'
נעשה טוב בהרבה. היש יצירה ספרותית או מעשה כתיבה כלשהו שאינו זקוק לעריכה? דומני
שראוי לראות בעריכה מעשה אומנות כפי שיש לראות את הליטוש ליהלום. המושג 'עריכת ליטוש' מקובל כביטוי לעריכה הקלה ביותר והלא משמעותית. אך אם אין יהלום הרי שאין מה ללטש.ככל שערך היהלום הטבעי גדול יותר כך הליטוש משמעותי יותר ובאמצעותו היהלום נעשה בעל ערך רב יותר.
'שבוע הספר העברי' הוא שבוע שבו המולי"ם חוגגים. הסופרים וכותבי ספרי העיון, ספרי הילדים, ספרי הפנאי וספרי הבישול שמחים במכירת ספריהם ובוכים על הפסד הממון שנובע מהחגיגה הגדולה. ביותר מתשעים אחוז מהמקרים נשכחים העורכים שבזכותם,במידה רבה,ספרים מצליחים.

משהוזמנתי לכתוב ל 'עמודים' לכבוד 'שבוע הספר העברי' חשבתי כי ראוי להוקיר את כל העורכות והעורכים שבעבודתם המסורה,כעורכים ולא כסופרים,מצליחים כבר עשרות שנים להוציא לאור כתב-עת מכובד,מעורר מחשבה, בעל תוכן רב וערוך בהקפדה יתירה.








חסר רכיב