תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

מבט אל שיר

21/05/2009
עמודים אייר תשס"ט (732 6
ילדה פרפר / מרגלית מתתיהו
מבט אל שיר
ילדה פרפר - העולם החרישי של מרגלית מתתיהו
רבקה שאול-בן צבי

ילדת הפרפר, היא הנפש המסתתרת
הזקוקה לחושך על מנת שיגיהּ האור
רבקה שאול-בן צבי על הדקויות של האדם והבריאה בספרה של מרגלית מתתיהו

בספרה של מרגלית מתתיהו, "אי שקט קיצי" , שולטים גוונים חרישיים ועמומים המכוונים אותנו אל הדקויות השקטות והמופנמות של האדם והבריאה.
השיר "אורני ערב" (עמ' 44), משקף את המסתורין והדממה של ערב בחורשת אורנים. התמונות, שכיוונן אל על, מערבבות שמיים וארץ. דימוי האורנים לרגלי חסידות מוסיף היבט של מעוף לעצים, ועל כן לא ייפלא שהשמיים, המעוצבים כישות בעלת עיניים, משיקים לאורנים ומתנמנמים בין מחטיהם. ולכן: "הזמן אומר דברים אחרת – כמו גלגל שִניים מנותק", כי המסתורין של הערב אינו יכול להימדד במושגים הלקוחים מהזמן הפיסיקלי. גובה ודממה הם המאפיינים את הערב, ומתמזגים יחדו בתמונה היפה של השקט המהלך על קצות אצבעותיו. שקט מופלג.

בשיר "ילדת פרפר" (עמ' 5), אומרת לנו המשוררת שרק במומנטים חרישיים ומטושטשים ניתן ביטוי עמוק לישותנו: "הולכת על קצות הדברים". הסתגרות וכיבוי אורות הכרחיים כדי לתת מקום לצללים. הערב מסתגר כלפי חוץ; סגירת העלים הצהבהבים של הסביון המאיר מציינת את ההפנמה, ואת פניית העורף למציאות הרגילה. רק אז יכולה לתת את אורה "ילדת הפרפר", שהיא הנפש המסתתרת, הישות הפנימית של הדוברת. יש צורך בחושך על מנת שיגיה האור. שימו לב למשחק המילים המעניין שבין "לנגוה" ו"נוגע". במציאות החיצונית אנו נזקקים למסכות שונות ומשונות על מנת לשרוד ולא להיפגע, וחשיפת עצמיותנו עלולה לסכן אותנו מבחינות רבות. אך ישנם מומנטים הנותנים ביטוי לאותנטיות המוחלטת, לילד הנצחי השוכן בכל אדם, שמיוצג על ידי היופי והחופש של הפרפר 'המתפרפר'.

אווירה חרישית שורה גם על השיר "בהצטנעות פינתית" (עמ' 32). שקט הוא הצבע החום המהלך בעיניה של הדוברת. נסתרים הם הכאבים שבנפשה והפצעים שריפויים לא הושלם: "במחילותיה שריטת ימים, גלדים שלא נשרו". היא מוותרת על השבת הצדק, למרות שזיכרונותיה הם עדים ברורים המוכיחים את צדקתה. אבל היא מעדיפה את דרך הצניעות והאהבה. פניה המיובשים מזקנה מביעים הכנעה מרצון. היא מבכרת את האהבה על פני הצדק; הביטוי "עשרת קבי אהבתה" רומז אולי לקביים, לחוסר שלמות, אך יש לו גם משמעות הפוכה של יכולת נתינה בלתי מוגבלת ונטולת חשבונות, המתממשת באופן חווייתי. גם בשיר זה מופיעות האפלולית והדממה כיסודות המאפשרים את עומק החוויה.

משואות יצחק

(במסגרת : )
מרגלית מתתיהו היא משוררת דו לשונית בעברית ולדינו, חוקרת ומרצה בתחומי תרבות לדינו. פרסמה שלושה עשר ספרי שירה, וזכתה בפרסים בארץ ובחו"ל. על שמה נקראת כיכר בספרד ברובע "פואניטה קסטרו" שבעיר ליאון. הפיקה סרטים תיעודיים על יהדות ספרד, ופרסמה תקליטור ובו שני אלבומים משיריה בלדינו. על שיריה נכתבו עבודות דוקטור באיטלקית ובספרדית.

משואות יצחק
חסר רכיב